תובענה שהגישה חברת Lois Vuitton Malletier כנגד חברת בלונים ושעשועים בע"מ והבעלים שלה הגב' אפרת כהן. התובענה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב וביום 6.2.2012 ניתן פסק הדין בתיק מפי כב' השופו יהודה פרגו.
העובדות: התובענה היא תביעה לצו מניעה קבוע וקבלת חשבונות בטענה כי הנתבעות הפרו את סימני המסחר של התובעת. הנתבעות יבאו מכולה בסין אשר הכילה מוצרים אותם הזמינו בנוסף למוצרים המפרים את סימני המסחר של שאנל, רולקס, קרטייה, ראדו ו -לואי ויטון – היא התובעת בתיק זה.
תוצאות ההליך: בית המשפט דחה את התביעה וקיבל את טענות הנתבעים כי לא הזמינו את המוצרים המפרים וכי מדובר בטעות של הספק הסיני.
תוצאות ההליך בערעור: בית המשפט העליון קיבל את הערעור על פסק דין זה והפך את קביעת בית משפט זה, ראה לעניין זה: עא 2403/12 Louis Vuitton Malletier נ' בלונים ושעשועים בע"מ (פורסם בנבו)
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
אי ידיעה כהגנה מפני טענת הפרת סימן מסחר
נפסק כי אין מחלוקת, שחלק מהמוצרים שנתפסו על ידי המכס במכולה שמוענה לנתבעת 1 מהספק הסיני, נחזו להיות מוצרי מותג, ביניהם, לואי ויטון, הגם שאינם כאלה. מדובר במוצרים המפרים את סימן המסחר של לואי ויטון.
בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעים לפיה הנתבעת 1 הופתעה לקבל הודעה כי במכולה מסין נמצאו מוצרים מפרים ובנוסף לגלות שהסחורה שהגיעה איננה הסחורה שהזמינה.
הנתבעת 1 פנתה בדחיפות לספק הסיני לבירור הטעות החמורה במשלוח מוצרים שלא הוזמנו ואכן בעקבות בדיקתו אישר הספק הסיני, בעל-פה ואחרי-כן בכתב, כי אכן, עקב טעות שלו כתוצאה מבלבול במספרי הפריט, שלח חלק מהסחורה כסחורה ממותגת למרות שלא הוזמנה אצלו סחורה ממותגת.
אי הבאת תצהיר הספק הסיני
בית המשפט דחה את טענת התובעת כי הנתבעת לא הביאה תצהיר של הספק הסיני ואף לא ציינה מדוע נמנעה מהבאת עדות מכרעת זו.
נפסק כי טיעון זה לא התקבל על-ידי בית המשפט קודמת באותו עניין (תביעת רולקס); ואינו מקובל גם בתביעה דנן.
בית המשפט פסק כי התובעת לא עשתה דבר כדי לבדוק את אמינות אישור הספק הסיני ותוכנו, הגם שיש לה סניפים בכל העולם.
התובעת לא בדקה את אמינותו של אישור הספק הסיני, גם לאחר שהייתה מודעת לפסק הדין בתביעת רולקס, אשר אימץ את האמור באישור של הספק הסיני, וקיבל את טענת הנתבעת בנדון.
ועל כן נתקבל אישור הספק הסיני כראיה בתביעה דנן.
