בשנת 1995 עודכן חוק הפטנטים בישראל כדי ליישם את ההסכמות של אמנת ה-PCT שנחתמה בשנת 1970. עם השינוי, הוספו לחוק הוראות בנושא "בקשות בין-לאומיות" ונתקבלו תקנות יישום מתאימות. רשות הפטנטים בישראל פועלת כמשרד מקבל, רשות לחיפוש ורשות לבחינה מקדימה בינלאומית במסגרת הליך ה-PCT. נכון ל-2024, יש 156 מדינות חברות באמנת ה-PCT. רשימה מעודכנת ומלאה של המדינות החברות זמינה באתר הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).
ההליך כולל שני שלבים עיקריים: השלב הבין-לאומי שבו מגיש המבקש בקשה למשרד המקבל, ורשות החיפוש מבצעת חיפוש ומפרסמת דו"ח. בשלב הלאומי, המבקש יכול להיכנס לשלב הלאומי במדינות מסוימות, שם תיבחן הבקשה לפי חוקי כל מדינה. ההליך הבין-לאומי מפשט ומוזיל את רישום הפטנט במדינות רבות, ומאפשר לממציא להגיש בקשה גם בישראל, תוך שמירה על זכויותיו. הגשת בקשה בין-לאומית מציעה יתרונות משמעותיים בהקלת הליך רישום הפטנט ובקידום הגלובליזציה בתחום הקניין הרוחני.
במאמר זה אנו נדון בתהליך הבינלאומי לרישום פטנטים לפי אמנת ה-PCT (Patent Cooperation Treaty). נסקור את השלבים השונים של ההליך, כולל הגשת הבקשה הבינלאומית, שלב החיפוש הבין-לאומי, קבלת חוות הדעת, והאפשרות לבחינה מקדימה. כמו כן, נבחן את השלב הלאומי שבו המבקש מגיש בקשות לרישום פטנט במדינות השונות. המאמר יבהיר כיצד הליך ה-PCT מסייע לייעל את תהליך רישום הפטנטים, להפחית עלויות ולספק זמן נוסף למבקש להעריך את פוטנציאל השוק ולהתכונן לתהליך הרישום המקומי.
כללי
תהליך רישום פטנט כולל שלבים שונים אחד השלבים האופציונאליים הוא שלב ה PCT. בקשת PCT היא בקשה מלאה לפטנט המוגשת ל WIPO שהוא זרוע מיוחדת של האו"ם שנקראת "ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי" אשר אחראי בין השאר לבדוק את התאמת ההמצאות המבוקשות לפטנט בבמדינות החברות באמנת ה- PCT. יובהר, לא מדובר ב"בקשה בינלאומית לפטנט" במשמעות שהיא מגנה בכל מדינות העולם. אלא, בבקשה לפטנט אשר לא נותנת כל הגנה על הפטנט והוא מאפשרת שני דברים עיקריים:
1. חוות דעת על הבקשה – לאחר כ 4 חודשים מהגשת בקשת ה- PCT, מוציא הארגון חוות דעת לפיה יכול הממציא להבין: (א) האם בקשתו חדשה; (ב) האם יש בבקשתו התקדמות המצאתית; (ג) האם המצאתו ישימה מבחינה טכנולוגית. חשוב לציין, כי מבחינת המדינות השונות החתומות על האמנה, חוות הדעת של ה- PCT אינה מחייבת והיא בבחינת המלצה בלבד. רשות פטנטים לאומית יכולה לקבל את ההמלצה במלואה ולהעניק לממציא פטנט, כמו גם שהיא יכולה שלא לקבל את ההמלצה ולדרוש את בחינת הבקשה המלאה לפטנט בעצמה.
2. זמן של 30 חודשים להגשה בחו"ל – בקשת PCT מאפשרת למבקש הבקשה להגיש בקשה לאומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנת ה PCT וזאת, לרוב, תוך 30 חודש מיום הבכורה – יום דין הקדימה והמדינות החברות באמנה מתחייבות לכבד את דין הקדימה של בקשת ה PCT. יוער כי דין הקדימה של בקשת ה PCT לא חייב להיות מועד הגשת בקשת ה PCT, כך למשל בקשת PCT יכולה להיות מוגשת מכוח דין קדימה של בקשה ישראלית קודמת.
יובהר כי לאחר 30 החודשים מדין הקדימה, יהיה על בעל הבקשה להגיש בקשת פטנט בכל מדינה בה הוא רוצה הגנה וככל ולא תוגש בקשה זכזו בעל הפטנט לא יהיה זכאי לקבלת פטנט באותה מדינה בה לא הוגשה הבקשה.
כל מדינה שבה יוגש הפטנט תתייחס לבקשה כאל בקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה.
השלבים העיקריים בהליך רישום הפטנט ממוחשים בתרשים הבא:
למידע נוסף על השלבים לרישום הפטנט >> ראו מאמר זה.
הגשת בקשת PCT בישראל
בישראל ניתן להגיש בקשה בין-לאומית לפי אמנת ה-PCT למשרד המקבל (RO) אם המבקש הוא אזרח או תושב ישראל, ומלא את הדרישות הפורמליות של האמנה, כולל תשלום האגרות הנדרשות. במסגרת ההגשה, המבקש יבחר את רשות החיפוש (ISA) ורשות הבחינה (IPEA).
ניתן להגיש בקשה בין-לאומית כבקשת בכורה המעניקה דין קדימה, או להגיש בקשה בין-לאומית בתוך 12 חודשים ממועד הגשת בקשת הבכורה, תוך שמירה על דין הקדימה. הבקשה נבדקת פורמלית בלבד, ועותקים ממנה נשלחים ללשכה הבין-לאומית ולרשות החיפוש הבין-לאומית.
בקשה בין-לאומית המוגשת בישראל נחשבת כבקשה שנעשית מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ולכן אינן כפופות למגבלות הנוגעות לביטחון המדינה או לשימוש באנרגיה גרעינית. הוראות חוק הפטנטים בישראל לגבי הגשת בקשות, אישורן ותאריך הגשתן אינן חלות על בקשות בין-לאומיות, והן כפופות לכללים שנקבעו באמנת וושינגטון.
בעל אמצאה המגיש בקשה בין-לאומית בישראל יכול לבחור את המדינות שבהן הוא רוצה להגן על אמצאתו, כל עוד הן חברות לאמנת וושינגטון. אם בעל האמצאה מעוניין גם ברישום בארץ, עליו לשלם את האגרות המתאימות, כפי שמתפרסמות מעת לעת על ידי רשות הפטנטים. אי תשלום האגרות במועד או אי מסירת תרגום מאומת של הבקשה ייחשב כוויתור על רישום הפטנט בארץ.
רשם הפטנטים יכול להאריך את המועדים לביצוע הפעולות הנדרשות לפי סעיף 48ד(ג) לחוק הפטנטים, בהתאם להוראות האמנה. הסמכות להאריך מועדים לשלב הלאומי מוגבלת לפי סעיף 48 לאמנת וושינגטון, והארכת מועדים לפי החוק הלאומי מותרת רק עבור המועדים המצוינים בחוק הפטנטים.
במקרה של היעדר תאריך הגשה בין-לאומי או חזרה מהבקשה לרישום בישראל, ניתן לפנות לרשם הפטנטים בבקשה לקבוע תאריך הגשה בין-לאומי. לאחר קבלת הבקשה, ייקבע תאריך לדיון, ובסיום הדיון, יוכל רשם הפטנטים להעניק תאריך הגשה לבקשה הבין-לאומית.
חיפוש בין-לאומי ובחינה
לאחר הגשת בקשת PCT, הבקשה נכנסת לשלב ה"חיפוש בין-לאומי" שמבצע אחת מרשויות החיפוש הבין-לאומיות (ISA). המבקש בוחר את הרשות שתבצע את החיפוש בעת ההגשה. תוצאות החיפוש נרשמות ב"דו"ח חיפוש בין-לאומי" (ISR – International Search Report), אשר מכיל רשימה של ציטוטים שנעשו לפני הבקשה ויכולים להשפיע על כשירות האמצאה לפטנט. החיפוש מתבצע בתוך 16 חודשים מתאריך דין הקדימה או תוך תשעה חודשים מתאריך הגשת הבקשה הבין-לאומית, המועד המאוחר מבין השניים.
לאחר החיפוש, רשות החיפוש הבין-לאומית מכינה "חוות דעת בכתב" (WO – Written Opinion), שבה נבחנת כשירות הפטנט בהתייחס לשלושת הקריטריונים המרכזיים: חדשנות, התקדמות המצאתית וישימות. דו"ח החיפוש, חוות הדעת ודו"ח אסטרטגיית החיפוש מועברים למבקש וללשכה הבין-לאומית (IB). אם המבקש לא ביטל את הבקשה, הלשכה הבין-לאומית תפרסם את הבקשה בפומבי עם דו"ח החיפוש הבין-לאומי וחוות הדעת, מיד לאחר תום 18 חודשים ממועד ההגשה או ממועד דין הקדימה (המוקדם מביניהם).
כל התכתובות עם רשויות הבחינה בישראל, באירופה ובארצות-הברית נעשות בדרך כלל באנגלית. בשלב הראשון, הבוחן יספק חוות דעת בכתב ויזמין השגות מהמבקש. בנוסף, תונפק דוח חיפוש נוסף לא יותר מ-28 חודשים מתאריך דין הקדימה, כדי לתת למבקש לפחות חודשיים להחליט אם להיכנס לשלב הלאומי. דו"ח הבחינה השני יימסר גם למבקש, ללשכה הבין-לאומית ולמשרדים הלאומיים שנבחרו.
בחינה בין-לאומית מקדימה (אופציונלית) לפי פרק II לאמנת ה-PCT
לאחר קבלת דו"ח החיפוש וחוות הדעת מה-ISA, יש למבקש אפשרות להגיש דרישה לבחינה מקדימה בין-לאומית (Demand) לרשות הבחינה המקדימה הבין-לאומית (IPEA). תהליך זה מאפשר למבקש לבצע תיקונים בבקשה או להעלות השגות על הממצאים שנמצאו בדו"ח החיפוש ובחוות הדעת.
הדרישה לבחינה מקדימה חייבת לעמוד בתנאים הבאים:
1. המבקש לבחינה מקדימה חייב להיות אזרח או תושב של מדינה המחויבת לפרק II של אמנת ה-PCT.
2. החיפוש הבין-לאומי בוצע על ידי רשות החיפוש הישראלית.
3. כל המסמכים הנלווים לדרישה חייבים להיות כתובים באנגלית בלבד.
4. המועד האחרון להגיש את הדרישה הוא 22 חודשים מתאריך דין הקדימה או שלושה חודשים ממועד קבלת חוות הדעת, המוקדם מבין השניים.
בעת הגשת הדרישה לבחינה מקדימה, יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. טופס דרישה לבחינה PCT/IPEA/401.
2. מכתב נלווה המפרט את ההשגות על דו"ח החיפוש וחוות הדעת, השינויים שבוצעו בבקשה והבסיס לשינויים.
3. דפים חדשים ונקיים של התיאור או השרטוטים, אם בוצעו בהם שינויים.
4. סט שלם ונקי של התביעות אם בוצעו בהן שינויים, ממוספרות ברצף ללא דילוגים.
5. דפים שתוקנו בצורת "עקוב אחר שינויים", אם בוצעו בהם שינויים.
לאחר הגשת הדרישה, אין צורך לשלם אגרות מיד. עם זאת, לאחר קליטת הדרישה, תישלח הודעה על האגרות הנדרשות לתשלום. רשות הבחינה המקדימה תבצע ניתוח נוסף של הבקשה ותוציא חוות דעת מתוקנת. במהלך התהליך, תשלח גם את הטפסים הבאים למבקש:
1. טופס IPEA/402: אישור על הגשת הדרישה והתאריך שבה התקבלה.
2. טופס IPEA/403: הזמנה לשלם אגרות ושוברי תשלום.
רשות הבחינה המקדימה תעביר עותק מהדרישה ללשכה הבין-לאומית (IB) של WIPO. לאחר תשלום האגרות, הדרישה תיבחן על ידי הבוחן שביצע את החיפוש הבין-לאומי, אשר יוכל לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:
1. לקיים ריאיון עם המבקש ובא כוחו.
2. להפיק חוות דעת נוספת עד 25 חודשים מדין הקדימה.
3. להפיק דוח סופי (IPRP) עד 28 חודשים מדין הקדימה או שישה חודשים מתחילת הבחינה, המועד המאוחר מבין השניים.
אם המבקש הצליח להתגבר על ההשגות, הבוחן יפיק את הדוח הסופי ישירות.
סיום הליך ה-PCT – השלב הלאומי
השלב הלאומי מסיים את הליך ה-PCT. בשלב זה, אם המבקש בוחר להמשיך את רישום הפטנט במדינות החברות באמנת ה-PCT, עליו לפנות ישירות למשרדים הלאומיים או האזוריים של המדינות שבהן הוא מעוניין להגן על הפטנט ולהגיש בקשה לרישום פטנט בהתאם לדין הקדימה של בקשת ה-PCT. שלב זה מתבצע בדרך כלל עד 30 חודשים מתאריך דין הקדימה וכולל תשלום אגרות לאומיות במשרדי הפטנטים של המדינות המיועדות, ולעיתים גם הגשת תרגום לשפה המקומית.
משרד הפטנטים במדינה היעד, אשר קיבל את הבקשה לרישום פטנט על פי דין הקדימה של בקשת ה-PCT, אינו מחויב לחוות הדעת של רשות ה-PCT. המשרד יבצע בחינה מחודשת של הבקשה לפי החוק המקומי, כמו בקשה לפטנט לאומית רגילה.
(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר 538-546 (2023)).
