בקשה רב-סוגית לרישום סימן מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.2.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר BIOSENSORS (לא מעוצב)שהוגשה על ידי חברת Biosensors Europe לגבי תרופות בסוג 5; תוכנת מחשב בסוג 9; תומכנים בסוג 10; שירותים חינוכיים; 41;שירותים מדעיים בסוג 42; שירותים כירורגים בסוג 44. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר כאמור בסעיף 11(10) לפקודה.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר מתקבלת. הרשם הורה על קיבול הסימן בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה, בכפוף לתיקון נוסח הפרטה של הסימן בסוג 5.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
רישום סימן שקובל במדינות אחרות
סעיף 16 לפקודה קובע כדלקמן:
"16. (א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:
(1) …;
(2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;
(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים;
…
(6) יש בסימן כדי להטעות את הציבור".
אופיו מבחין ביחס לסימן שהתקבל לרישום בחו"ל
מלשונו של הסעיף ניתן ללמוד כי בחינת אופיו המבחין של סימן לפי סעיף 16(א)(2) לפקודה תיעשה בדרך מצומצמת יותר מן הבחינה לפי סעיף 8 לפקודה. אשר למידת האופי המבחין הנדרש כדי לעבור את המשוכה שנקבעה בסעיף 16(א)(2) נקבע בהחלטת כב' הפוסק (כתוארו אז) בבקשה לרישום סימן מסחר 200350, "I'm Loving it", Mc. Donald's corporation , (פורסם בנבו, 19.8.2010):
"סעיף 16 שונה הוא מסעיף 8 מהותית. בעוד סעיף 8 קובע כי סימן לא יהיה כשר לרישום עד שיהא בו אופי מבחין במידה שיכול הוא לאבחן כאמור, בין טובין לטובין, קובע סעיף 16 כי סימן לא יפסל לרישום אלא אם יקבע שאין בו מידה כלשהי של אופי מבחין. מידה כלשהי, משמעותה כל שהוא יותר מ-0. אך יותר מכך, משמעות הסעיף היא כי צריך להתקיים בסימן אופי פוזיטיבי ניכר של היעדר אופי מבחין על מנת שלא ניתן יהיה לרשום אותו."
נפסק כי הסימן הוא שרירותי ביחס לשירותים ולטובין המבוקשים בפרטה. המבחן הקובע הוא משך הזמן הנדרש לצרכן פוטנציאלי לזהות את הקשר בין הסימן לבין הטובין הנושאים אותו, כאשר הסימנים המתארים אינם דורשים מחשבה כלל בעוד סימנים מרמזים דורשים מהצרכן זמן מחשבה ולו הקצר ביותר עד אשר הוא מקשר בין הטובין לסימן ואילו בין סימנים שרירותים לבין הטובין אותם הוא מסמן אין קשר ברור.
על כן נפסק כי לאור ההבדלים בין הטובין לבין סימן המסחר, סימן המסחר אינו מתאר את הטובין והשירותים בגינם נדרש רישומו. כמו-כן אין הוא מתאר את השירותים בגינם נתבקש, שירותים הקשורים קשר הדוק לטובין בסוגים 5, 9 ו-10.
מאחר והסימן אינו מתאר הרי שלא ניתן לקבוע כי מחוסר הוא אופי מבחין רק בשל כך שהוא מורכב ממלה בעלת משמעות בתחום המכשור הרפואי, שהינו תחום עיסוקה של המבקשת.
מסיבה זו אף אין לפסול את הסימן לרישום לפי סעיף 16(א)(3) לפקודה, הקובע כי לא יירשם סימן המורכב "אך ורק" מרכיבים המתארים את הטובין או תכונותיהם.
הדרישה בסעיף 16(א)(3) לפקודה היא שהסימן יהיה מורכב ממילים המתארות את הטובין, התנאי "אך ורק" הוא תנאי מקל הדורש הוכחת תיאוריות גבוהה בכדי לסרב לרישום הסימן.
ההגנה שניתנת למלה מילונית
נפסק כי ההגנה שניתנת למלה מילונית הינה מוגבלת מטבעה, שהרי אם ירצה אדם להשתמש במלה במובנה המתאר כרכיב בסימנו, ספק אם ניתן למנוע זאת ממנו בטענה כי הסימן דומה עד כדי להטעות לסימן הרשום.
סימן המטעה את הציבור
הליקוי האחרון שהועלה על ידי הבוחנת הינו ליקוי לפי סעיף 16(א)(6) לפקודה, דהיינו כי יהא ברישום הסימן כדי להטעות את הציבור.
נפסק כי ההטעיה אליה מכוונת הפקודה הינה האפשרות כי הצרכן יסבור כי מקורה של סחורה הוא אחר ממקורה האמיתי, אם יהיה מקור זה גיאוגרפי, תרבותי או אחר. הדבר נובע ממטרות דיני סימני המסחר לזהות לצרכן את מקור הטובין הנכון ולמנוע טעות באשר למקור זה.
אשר להטעיה באשר לטיב הסחורה, נראה כי ככל שהסימן שרירותי יותר ביחס לטובין עד כי לא ייתכן כי הוא מתארם, כך הסיכוי להטעיה יהיה נמוך יותר. זאת ועוד, יש לבדוק האם באמת תיתכן הטעיה בהתחשב בציפיות קהל הלקוחות.
נפסק כי המרחק בין הסימן לבין הטובין והשירותים גדול דיו כדי שלא ליצור ציפיה אמיתית בציבור הצרכנים באשר לייעוד הטובין או תכונותיהם.
על כן הורה הרשם על קיבול הסימן בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה.
