תביעה שהוגשה על ידי חברת שרות פלוס למוצרי צריכה ביתיים בע"מ, חברת שרות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ, חברת רון טכניקה בע"מ וחברת ג'נרל בר טכנולוגיות בע"מ כנגד אלון כץ וחברת גל-און מוצרים לאיכות חיים בע"מ. התביעה נדונה בבית המשפט השלום בירושלים, בפני השופטת מרים ליפשיץ-פריבס. ביום 23.9.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: תביעה כספית בעילה של גניבת עין בשם מתחם, הפרת סימן מסחרועשיית עושר ולא במשפט וזאת בגין שימוש של הנתבעים בשם המתחם של התובעת 4 באתר האינטרנט, בטענה כי המדובר במותג מסחרי אשר באמצעותו היא משווקת את מוצריה.
לזכות התובעים נרשם במהלך ההליך סימן מסחר GENERALBAR. נטען כי הנתבעים עשו שימוש בשם המתחם www.generalbar.co.il לאחר הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר.
ביום 8.1.2011 פנו התובעות למנגנון לפתרון מחלוקות של איגוד האינטרנט הישראלי וביום 15.2.2011 הורתה עו"ד אלן שנקמן על העברת שם המתחם לתובעות. ואולם רק לאחר הגשת תובענה זו עבר שם המתחם בפועל לתובעת 4.
תוצאות ההליך: דין התביעה להידחות. נפסק כי התובעים לא הוכיחו את יסודות עוולת גניבת עין וכי בשל מבחן השכל הישר אין הפרה של סימן מסחר.
בנוסף משהנתבעים לא הסירו את שם המתחם לפרק זמן ארוך ממועד הפסק של איגוד האינטרנט, לא ניתן צו להוצאות למרות דחיית התביעה.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
על עוולת גניבת עין
חוק עוולות מסחריות, מעגן עוולות שונות שנועדו להבטיח תחרות הוגנת במסחר ובכלל זה גניבת עין לגביה נקבע בסעיף 1 לחוק:
1. (א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.
הערך המוגן בעוולת גניבת העין, הוא מניעת פגיעה בזכות שרכש אדם במוניטין של עסקו. קיימת הכרה בזכותו של בעל עסק, לשמור על תדמית חיובית בעיני ציבור הלקוחות של המוצר או השירות אותו הוא מספק או מעוניין למכור ללקוחות. ההגנה היא על זכות קניינית של בעל המוניטין בעסק העלולה להיפגע ממצג שווא של מעוול ולאו דווקא לצורך הגנה על האינטרס של ציבור הצרכנים.
יסודות עוולת גניבת עין
להוכחת עוולה של גניבת עין יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, מוניטין שיש לטובין או לשירותים של התובע והשני, חשש סביר להטעיית הציבור שהטובין או שירותים שמציע הנתבע לציבור הם טובין או שירותים של התובע הם או שקשורים אליו. ככל שלא מוכח מוניטין לא מתקיימת עילת תביעה בגין גניבת עין ואין להידרש לבחינת מעשיו של נתבע אם הם בבחינת גניבת עין.
גניבת עין: מוניטין
שאלת קיומו של מוניטין נבחנת משני היבטים: קיום מוניטין וזכויות קניין של תובע באותם מוניטין. בהקשר לכך, קיימת אבחנה בין מוניטין הקשורים לתדמית חיובית של יצרן, המשפיעה על תדמית המוצרים שלו ובין מוניטין הקשורים לתדמיתו של המוצר עצמו. לעניין הזהות של הבעלים ה"מקורי" במוניטין, קיימים שני מבחנים נפרדים: 1. מי יצר את המוניטין והוא, בעליו 2. מיהו הגורם שציבור הלקוחות קושר ומחבר את המוניטין אליו. הנטל מוטל על התובע להוכיח כי רכש את המוניטין בטובין באופן שהציבור, מזהה אותו עם אותם מוניטין. בנוסף, יש להבחין בין מוניטין עסקי שלגביו נקבעו הוראות החוק בהיותו בגדר קניין של תובע ובין "שם טוב" שאינו זוכה להגנה זו בחוק העולות המסחריות בהיעדר משמעות קניינית בתחום העסקי לשם טוב. עילה של גניבת עין, לא תמיד נותנת הגנה לשמו הטוב של העסק כי אם בהקשר לקהל הצרכנים שלו.
בענייננו נפסק כי התובעות לא הוכיחו ברמה הנדרשת את התדמית החיובית של קהל לקוחות כלשהו למתן שירות על ידן ובכלל זה התובעת 4, שהחלה להפעיל את העסק מאוחר יותר. על התובעות להוכיח "משמעות משנית נחשקת" של קהל צרכנים לרכוש דווקא מהן מוצר ובלשון אחרת "הכרה והוקרה של קהל לקוחות". אין גם בקיומו של חיקוי ע"י נתבע כדי ללמד על המוניטין עצמו.
התובעות לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת קיומו של מוניטין על מנת לבסס את עילת התביעה לפי התנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה, כמובא לעיל.
נפסק כי התובעות לא הוכיחו את המוניטין שלהן, במשמעו כ"הכרה והוקרה" בעיני קהל הלקוחות. לא הוכח כי ציבור הלקוחות קושר, מזהה ומחבר אותן לטובין והשירותים בנוגע למכשיר המים ג'נרל בר וכי השם, הסימן או התיאור הביאו להן הוקרה והכרה (reputation) בקהל אשר רגיל לראות בסימן, בתיאור או בשם, את ציון עסקו או את ציון הסחורות שלהן.
גניבת עין: הטעייה
שאלת ההטעיה תיקבע לפי קיומו של חשש סביר שהציבור יוטעה בקשר למוניטין של המוצר או השירות , באופן שיביא לניצול המוניטין השייך לתובע לטובת המעוול. החשש הסביר ייקבע בהקשר אובייקטיבי ובקיום סכנה להטעיה מבלי שהתובע נדרש להוכיח הוכחת כוונת הטעייה או הטעייה בפועל. דמיון במראה ובצליל הם המבחנים העיקריים להטעיה ועליהם נוסף סוג הסחורה וחוג הלקוחות עשויים ללמד על הטעיה. ההשוואה תיעשה תוך השוואת שני הסימנים בשלמותם גם בעת שהסימנים כוללים רכיב משותף תיאורי במהותו ( ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט [פורסם בנבו] 26.09.2004). חיקוי מכוון של מוצר של התובע , עשוי להעיד לכאורה על קיומו של חשש להטעיה מן ההיבט האובייקטיבי ועל הנתבע הנטל להוכיח שאין יסוד לחשש זה (ע"א 5689/94 ורגוס בע"מ נ' נגה הנדסה בע"מ, פ"ד נב(1) 521, 529) . בנוסף, אין דרישה להוכחת חשש סביר להטעיית כלל הצרכנים ודי בכך שחלק משמעותי מהציבור הרלוונטי יוטעה.
לעניין ההטעיה, נפסק כי לא הוכח קיומו של חשש סביר שהציבור יוטעה מכניסה למתחם, כי הציבור יוטעה בקשר לשירות של התובעות לכאורה וכי יעלה בידי הנתבעים, לנצל זאת.
בנסבות אלו ובהיעדר ראיות בעדות של צרכנים שיעידו על הטעיה מכניסה לאתר של הנתבעת, לא הוכח כאמור, קיומו של חשש סביר להטעיית הציבור.
לפיכך נדחית הטענה בדבר גניבת עין והטעיה מצד הנתבעים.
הפרת סימן מסחר
סעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 מגדיר סימן מסחר:
"סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם". סימן מסחר רשום מוגדר: "סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל".
סימני המסחר נחלקים למספר קטגוריות על פי האופי המבחין של הטובין. היקף ההגנה בין הקטגוריות השונות של סימני המסחר שונה וייבחן בהתאם לכל קטגוריה ובהתאם לאופי של הנרכש:
א. הקטגוריה הראשונה מורכבת מסימנים פרי הדמיון והאמצאה.
ב. הקטגוריה השנייה מורכבת מסימנים מרמזים בנוגע לטובין נשוא הסימן אך אינם מתארים במישרין את אופיים או מהותם של הטובין.
ג. הקטגוריה השלישית, מורכבת מסימני מסחר תיאוריים, פונקציונאליים, שמות משפחה, שמות גיאוגרפיים ועוד.
ד. הקטגוריה הרביעית, מורכבת מסימנים שאיבדו את אופיים המבחין כתוצאה מהשימוש שנעשה בהם כשם של מוצר והם מכונים 'סימנים גנריים' ששמם נתון בחזקת הכלל.
היקף ההגנה לסימן מסחר תיאורי
נפסק כי לעניין סימן מסחר תיאורי, די בשוני קל בין הסימן המוגן לסימן הנטען שבא למנוע מצב של הפרה. היקף ההגנה שיינתן לסימן, תלוי בשילוב בין אופיו המולד של הסימן לבין אופיו הנרכש. כידוע, סימן מסחר ראוי להגנה אף כאשר השימוש הוא מזערי ואף אם טרם נעשה בו שימוש אך קיימת כוונה העתידית לעשות בו שימוש.
דמיון מטעה ביחס לסימן מסחר
לעניין המבחנים בשאלת דמיון מטעה בין סימני מסחר הם כמו אלו שנקבעו לגבי העוולה של גניבת עין: מבחן המראה והצליל, סוג הסחורה וחוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין ובנוסף להם, מבחן השכל הישר העומד בפני עצמו (ע"א 8441/04 Unilever Plc נ' אלי שגב [פורסם בנבו] 23.08.2006, עמ' 9). למרות זאת מושא הבדיקה שונה שכן, בהפרת סימן מסחר נבחן אם הסימן הנטען מפר סימן מסחר רשום כאשר הוא דומה לו באופן מטעה ואילו בגניבת עין, בוחנים אם מכלול מעשי הנתבע אם יש בהם משום הטעיה בהתחשב במוניטין של התובע באותם טובין.
לפיכך, על מנת לקבוע הפרה של סימן מסחר רשום יש לבחון דמיון מטעה בין סימן המסחר הרשום לבין הסימן המפר (רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 450-449 (2003)). בהתאם לאמור, אין צורך להראות זהות בין הסימנים או רכיביהם כי אם מהו הרושם הכללי שהם יוצרים. "סימני מסחר יכולים שיהיו שונים במרכיבים שלהם (components)- ולמרות זאת הרעיון (idea) או הרושם (impression) שנוצר במוחו של הצרכן יכול להיות כזה שיביא לידי בלבול בין הסימנים." (ע"א 8441/04, שם, פסקה 16).
הפרת סימן מסחר ביחס לשם מתחם
בעניינינו נפסק כי המבחן הראשון של המראה והצליל חל לאור השימוש בסימן GENERALBAR בתוך שם המתחם www.generalbar.co.il.
בנוסף, מתקיים המבחן השני בשל זהות הסחורה וסוג לקוחות.
בשונה מכך, נפסק כי 'נסיבות העניין' הרלוונטי לבחינת הפרה של סימן מסחר, נוגע לכך שאין להתעלם מהעובדה שמדובר בשם מתחם (דומיין) בלבד ולא בשימוש מסוג אחר בסימן מסחר. לא על נקלה יעשה שימוש בשם המתחם תוך כדי הקלדה ע"י לקוח או צרכן פוטנציאלי . סביר יותר שהחיפוש ייעשה דרך מנוע חיפוש באמצעות google ולא בכניסה לפי שם מתחם, אף שיתכן שיבוצע חיפוש גם בדרך זו נכונים הדברים בפרט כאשר מנועי החיפוש כוללים מילות מפתח מרובות וקישורים פנימיים שמביאים בנקל את הגולש למידע רחב הרבה מעבר לכניסה לפי שם מתחם מסוים (בספרו של עמיר פרידמן, שם, כרך ב', עמ' 1127-11319 ). במצב עניינים זה, החשש לטעות לא יתממש בהקלדה עצמה כי אם רק מתוך עיון בתוכנו של האתר ולא על פי שם המתחם.
בנוסף, באתר בו נעשה הפרסום של הנתבעת תחת שם מתחם נושא התביעה, לא הזכירה הנתבעת ולו גם ברמז את המוצר ג'נרל בר המשווק ע"י התובעות או את התובעות. בנוסף, הוכח כי קיימים דרכי שיווק שונים של הנתבעת ולצורך רכישה ממנה על הלקוח ליצור קשר טלפוני אתה לעניין הטובין והוכח, במוצריה המשווקים לא נכלל ג'נרל בר מה גם, שבעת רכישת המתחם ע"י הנתבע טרם נירשם סימן המסחר ע"ש התובעת 4.
מבחן השכל הישר, בסיסו הוא בכך שיש וסימן מסחר מגלם מסר רעיוני, אומנות קונספטואלית, הטעונים בחינה של מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על-ידי שני הסימנים. בעניינינו, המסר הרעיוני העומד בבסיסו של GENERALBAR אינו משויך במהותו לשם מתחם כלשהו באינטרנט הואיל ומדובר בקטגוריות שונות לחלוטין. על פי רוב מצופה שסימן מסחר יקבל שם מתחם דומה על מגוון האפשרויות אך בד בבד יש לתת את הדעת ששם המתחם אינו עומד בפני עצמו בעיני הצרכן כי אם הוא משמש כאמצעי הגעה לתכני האתר הכוללים את הטובין ומאפייניו.
לאור כל האמור, נדחית התביעה בגין הפרה של סימן מסחר.