ברע״א 4158/10 ונוס אופנה ד.ר. בע״מ נ׳ Hachette Filipacchi Presse S.A. (25.7.2010), דחה השופט אשר גרוניס בבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על צו מניעה זמני שאסר לפרסם מגזין אופנה בשם Belle בשל הדמיון לשם המגזין Elle. עם זאת, הותר למבקשים לפרסם את המגזין תחת השם BelleMode, לאחר שנבחנו ההבדלים בשם ובאופן הצגתו.
הדמיון בין שמות המגזינים והצו הזמני
בית המשפט המחוזי אסר על הוצאת המגזין תחת השם Belle. במסגרת ההליך בבית המשפט העליון ביקשו המוציאים לאור לבטל את האיסור, ולחלופין לאפשר להם להשתמש בשם BelleMode. צו המניעה ביחס לשם Belle נותר בעינו, ואילו החלופה BelleMode הותרה לשימוש עד להכרעה בהליך העיקרי.
מבחן המראה והצליל והסמכות לבחון את הדמיון
בבחינת חשש להטעיה בין סימנים מסחריים, לרבות במסגרת תביעות סימני מסחר, נבחנים הסימנים כמכלול ולא רק חלק משותף בשם. השופט נתן משקל להוספת המילה Mode, אשר הבדילה בין השמות מבחינת המראה והצליל, וכן לשינויים בגופן, בגודלו ובמיקומו על שער המגזין.
בהתייחסו לסמכות ההכרעה במסגרת בקשת רשות הערעור קבע השופט: ״נסיבות אלה, כאשר נדרשת בחינה של דמיון חזותי בין סימני מסחר, הרי שלערכאה הדיונית אין יתרון מובנה בשאלה זו ואין מניעה כי אכריע בה״. הוא הבהיר כי אין ללמוד מן ההכרעה שכך יש לנהוג בכל בקשה דומה.
מאמרים נוספים בנושא: גניבת עין ודמיון מסחרי
ברילה נגד רמי לוי: גניבת עין באריזות | Ice Watch: מוניטין ודמיון בין שעונים
