הגנת עיצובים רשומים על גופי תאורה

משרד דרורי סתיו מלווה מעצבי תאורה, יצרנים, יבואנים, אדריכלים וחברות המפתחות גופי תאורה בהכנה ובהגשה של בקשות לרישום עיצובים בישראל ובעולם. עבודת המשרד בתחום משלבת היכרות עם פיתוח מוצרים, בחירת חומרים והתקנה אדריכלית עם מומחיות משפטית בדיני עיצובים ומדגמים, בהגדרת המראה הנתבע, בתכנון תשריטים ובניהול הליכי רישום ואכיפה.

גוף תאורה אינו רק אמצעי להפקת אור. נברשת מעל שולחן אוכל, מנורת קיר במסדרון או פס תאורה המשולב בתקרה יכולים להפוך לאלמנט המזוהה ביותר בחלל. דווקא בתחום זה קיימת הבחנה מורכבת בין המראה הפיזי של המוצר, האור שהוא מפיץ, הרכיבים הטכניים החבויים מאחוריו והדרך שבה המתקן נראה כאשר הוא דולק או כבוי. ההחלטה מה לרשום ואיך להציג זאת בתשריטים עשויה להיות חשובה לא פחות מן העיצוב עצמו.

המאמר מתמקד בהיבטים המייחדים רישום עיצובים של גופי תאורה: הגנה על נברשות ותלייה, גופים ליניאריים ומודולריים, צורה של מפזר אור, שקיפות, רושם חזותי במצב מואר, קווים מקווקווים וסימוני גבול, וכן תכנון רישום כאשר אותו גוף תאורה מוצע בכמה אורכים ותצורות. שלוש דוגמאות מרישומי עיצוב אמריקאיים ממחישות סוגיות שונות, ולצדן אינפוגרפיקות הסבר שאינן מתיימרות לשחזר את התשריטים הרשמיים.

מה ניתן להגן עליו בגוף תאורה באמצעות רישום עיצוב?

לפי חוק העיצובים, התשע"ז–2017, ההגנה על עיצוב רשום מתייחסת למראהו של מוצר או של חלק ממוצר, ויכולה להתבטא בקווי מתאר, בצורה, בצבע, בעיטור ובמרקם, בכפוף לדרישות החידוש והאופי הייחודי. בגוף תאורה אפשר לבחון הגנה, למשל, על צורת האהיל, קימור הזרוע, היחס בין בסיס לעמוד, המערך המרחבי של טבעות תלייה, פרופיל של גוף ליניארי או העיטור שעל מעטפת המנורה.

ההגנה אינה מעניקה כשלעצמה בלעדיות על מנגנון החשמל, טכנולוגיית LED, יעילות אנרגטית, מעגל בקרה או אופן קירור הרכיבים. אלה עשויים להצדיק בחינה נפרדת של מסלולי הגנה אחרים, לפי מהות ההמצאה. מנגד, העובדה שמוצר חייב לשאת נורות ולהאיר חלל אינה שוללת הגנה על הבחירות הצורניות שהמעצב עשה. השאלה היא מה במראה נקבע מטעמים עיצוביים ומה מוכתב אך ורק על ידי השימוש הטכני.

נברשת תלויה: היחסים בין זרועות, אהילים וחיבור לתקרה

בנברשות ובגופי תלייה הערך החזותי אינו תמיד נמצא באהיל יחיד. לעיתים הוא נובע מהחלוקה הסימטרית של הזרועות, מגבהים משתנים של מקורות האור או מהיחס בין גוף מרכזי דק לבין מספר יחידות תאורה. הצופה רואה את הנברשת מנקודות מבט שונות בחדר, ולכן מבט חזית בלבד עשוי להחמיץ מאפיינים חשובים שנראים דווקא מלמטה או מלמעלה.

דוגמה ראשונה: רישום של נברשת שבה חלקים מסוימים מוחרגים

ברישום האמריקאי US D976,479 S1, Chandelier מופיעה נברשת במבטי פרספקטיבה, חזית, גב, צד, על ותחתית. תיאור הרישום מציין במפורש כי חלקי הנברשת המוצגים בקווים מקווקווים אינם חלק מן העיצוב הנתבע. מכאן שהיקף ההגנה אינו נקבע רק על פי העובדה שהבקשה מתייחסת ל"נברשת", אלא לפי מאפייני המראה שהוצגו בה.

למעצב נברשות המשווק אותו דגם עם אורכי כבל שונים, כיסוי תקרה שונה או בתי נורה חלופיים, זו החלטה בעלת משמעות מסחרית. לפני הרישום כדאי לזהות את המאפיינים שנשמרים בכל גרסאות המוצר, ולא לבקש בטעות הגנה שמוגדרת באמצעות פרט חיבור זמני שאינו מהווה את ייחוד הנברשת. חשוב לבדוק אילו סימוני סיוג מתקבלים ברשות שבה מוגשת הבקשה, משום שהמשמעות של קווים שונים משתנה לפי כללי הרשות ולפי התיאור המצורף.

מהו המראה המוגן כאשר גוף התאורה כבוי וכאשר הוא מואר?

גוף תאורה הוא בין המוצרים הבודדים שהמראה שלהם משתנה באופן ניכר בזמן שימוש רגיל, בלי לשנות בהכרח את מבנה המוצר. כאשר הוא כבוי רואים את הצורה, החומר והפרטים של המעטפת; כשהוא מואר, חלקים מסוימים עשויים להיראות שקופים, מוקפים בהילה או כמעט בלתי נראים. בחירת מצב ההצגה בתשריטים יכולה לעורר שאלות על היקף העיצוב הנתבע.

חשוב להבחין בין שני דברים. את המראה החזותי המסוים של גוף התאורה אפשר לבחון במסגרת דיני העיצובים, אך אין להסיק שרישום של מנורה מעניק מונופול על עצם יצירת אור חם, על עוצמת ההארה או על אפקט תאורה מופשט. כאשר מאפייני האור ממלאים תפקיד חזותי מרכזי, אופן הצגתם בבקשה מחייב דיוק נוסף.

דוגמה שנייה: שני מופעים של אותו גוף תאורה ורישום הממחיש הארה

ברישום האמריקאי US D1,089,789 S1, Lighting fixture מופיעים שני מופעים של גוף תאורה במספר רב של מבטים. תיאור הרישום מסביר כי הצללה נקודתית בחלק מהאיורים נועדה להציג את מראה ההארה בלבד, ולא לציין מרקם או עיטור של פני השטח. הרישום גם מבחין בין קווים מקווקווים המייצגים חלקים שאינם נתבעים לבין קווי גבול בעלי משמעות אחרת.

זוהי דוגמה חשובה למעצבי גופים שקועים, פסי תאורה ומנורות בעלות מפזר אור. אם הדמיית תאורה מוצגת בלי הסבר מתאים, עלול להיווצר ספק האם אזור בהיר מייצג חומר, צל, ברק או אור היוצא מן המוצר. גם כאשר הרשות מאפשרת ייצוג של מצב מואר, יש להגדיר במדויק את היחס בין המופעים ולהבטיח עקביות של הצורה הנתבעת בכל המבטים. ההסדר שנבחר ברישום אמריקאי מסוים אינו מבטיח שכך ניתן יהיה להגיש בקשה בכל רשות אחרת.

שקיפות, מט, זכוכית וחומרים מפזרי אור: מה באמת מראים בתשריטים?

בגופי תאורה נעשה שימוש נרחב בזכוכית שקופה, זכוכית חלבית, פוליקרבונט, מתכת מחוררת ובדים מתוחים. חומרים אלה אינם רק בחירה הנדסית: הם יכולים להשפיע במידה ניכרת על המראה החיצוני של המוצר. אבל יש הבדל בין סימון של שקיפות לבין תיאור של מרקם מחוספס, דוגמת חירור או צבע קבוע. התשריטים צריכים למנוע בלבול ביניהם.

דוגמה שלישית: משטח שקוף וקווי שבר בגוף תאורה

ברישום האמריקאי US D1,097,222 S1, Lighting fixture מצוין כי ההצללה הנקודתית באיורים מייצגת משטחים שקופים למחצה ואינה מיועדת לתאר מרקם או עיטור. בנוסף מופיעים קווי שבר סמליים: לפי תיאור הרישום, מראהו של החלק שבין הקווים אינו חלק מן העיצוב הנתבע. הקווים המקווקווים האחרים מציגים חלקים נוספים של גוף התאורה שאינם נכללים בהגנה.

האפשרות להבחין בין חומר שקוף למחצה לבין דוגמת שטח היא קריטית, למשל, במנורת תלייה בעלת מעטפת חלבית או בפרופיל אלומיניום שבתוכו מפזר אור. אין להניח שאם גוף התאורה קיים בכמה אורכים, ניתן להציג רק מקטע קצר ולתבוע באופן בלתי מוגבל כל אורך אפשרי. לסימוני שבר ולתקריבים יש משמעות בהתאם לתיאור, לדין המקומי ולכל המכלול החזותי. רישום נכון צריך להציג באופן עקבי את מה שהלקוח מזהה כחלק מהעיצוב.

גופי תאורה מודולריים: הגנה על יחידה, מערך או משפחת מוצרים

גופי תאורה מודולריים נפוצים במשרדים, חנויות, בתי מלון ובדירות. אפשר לחבר כמה מוטות תאורה, להתאים את המרחק בין יחידות תלויות או לבחור מספר שונה של טבעות מוארות. מבחינה מסחרית מדובר לעיתים במשפחת מוצרים אחת, אך מבחינה משפטית אין להניח שכל הרכבים של המערכת יוצרים את אותו עיצוב.

לכן רצוי לבחון אם המאפיין המזוהה הוא היחידה החוזרת, מחבר בעל מראה מיוחד, הקצה של הפרופיל או דווקא הסידור השלם של המערכת. הגנה על יחידה מעוצבת יכולה להיות בעלת משמעות כאשר אותה יחידה נמכרת במערכים שונים, ואילו רישום של המכלול עשוי להתאים כאשר הרושם הכללי נוצר מהסידור המסוים של היחידות. לעיתים יש מקום לשקול כמה בקשות נפרדות או דרכי הגשה אחרות בהתאם לדין של מדינות היעד.

חשוב להפריד בין שאלת מראהו של החיבור לבין השאלה כיצד הוא מאפשר חיבור חשמלי בטיחותי או שינוי זווית. פתרון טכני עשוי לדרוש בחינה נפרדת, ואינו מוגן רק משום שהמחבר נראה בתשריטי העיצוב.

האם אפשר להגן על גוף תאורה רק במראהו בלי הנורה, הכבל או המפסק?

במקרים המתאימים, ניתן לבחון בקשה המתמקדת במראה של חלק ממוצר, תוך הצגת יתר רכיבי המוצר כרקע או תוך שימוש באמצעי סיוג חזותי מקובלים. למשל, יצרן של מנורות שולחן המחליף ספקי נורות וכבלי חשמל עשוי לרצות שההגנה תתרכז בצללית הבסיס והאהיל. מנגד, כשכבל התלייה יוצר קשת ייחודית או כשהחיבור בין העמוד למפסק הוא מאפיין עיצובי מהותי, השמטתו עלולה להחליש את התיאור החזותי המבוקש.

בכל מקרה נדרש לזהות את הייחוד האמיתי של המוצר ולהתאים לו את צילומי הבקשה. סימון חלקים שאינם נתבעים אינו תחליף להבהרה של גבולות העיצוב, ואין להסיק מן הדוגמאות האמריקאיות כי כל שיטות הסימון שלהן מקובלות בישראל ללא התאמה להוראות רשות הפטנטים.

הגנה על גופי תאורה שעוצבו לפרויקט אדריכלי

יש הבדל בין גוף תאורה שהוא מוצר סדרתי לבין מתקן שתוכנן במיוחד ללובי של מלון או למיצב אמנותי. כאשר מנורה עוצבה לפרויקט מסוים, חשוב לברר אם הלקוח רכש גוף תאורה בלבד, תכנית הצבה של גופים קיימים, או יצירה אמנותית מקורית בעלת ביטוי חזותי קונקרטי. בנוסף יש להסדיר בחוזה מי בעל הזכויות בעיצוב גוף התאורה, מי רשאי להעתיקו לפרויקטים נוספים, והאם זכויות אלה נשארות בידי המעצב או עוברות למזמין.

בהקשר זה ראוי להבחין גם בין הרעיון הכללי להאיר קיר או מזרקה בצורה מסוימת לבין הביטוי המקורי המסוים של תכנית תאורה או של גוף התאורה עצמו. ראו את סקירת המשרד בעניין מזרקת גני יהושע, העוסקת בגבול בין רעיון עיצובי לביטוי מוגן. רישום עיצוב של גוף תאורה אינו תחליף להסדרת זכויות בתכניות, ברישומים ובחומרים שהוכנו לפרויקט.

חדשנות ואופי ייחודי: לא די להאריך את העמוד או לשנות את צבע האהיל

בתחום התאורה קיימים מוצרים רבים המשתמשים באותם מרכיבים בסיסיים: עמוד, בסיס, אהיל או זרוע. לפני הגשת בקשה רצוי לערוך חיפוש של עיצובים קודמים, ולא רק של מוצרים המשווקים תחת אותו שם מסחרי. השאלה היא האם העיצוב יוצר אצל המשתמש המיודע רושם כללי שונה, בהתחשב בין היתר בחופש העיצוב בתחום. כאשר למעצב היה חופש נרחב לשנות את המראה, הבדלים קטנים בלבד עשויים שלא להספיק.

באתר המשרד קיים ניתוח של פסק דין אירופי בעניין Davide Groppi, שבו נבחן תוקפו של רישום לעיצוב מנורה ביחס לעיצוב קודם. הניתוח מדגיש כי השוואת הרושם הכללי היא מבחן מהותי, וכי הבדלים שאינם בולטים דיים אינם בהכרח יוצרים אופי ייחודי. עבור מעצב מנורות זוהי תזכורת לכך שמוטב לזהות מראש את המאפיין החזותי המבדיל מאשר להסתמך על שינויים שוליים שנעשים לאחר יצירת הדגם המקורי.

מהו הסיווג המתאים לנברשת, מנורת שולחן או גוף תאורה לקיר?

לפי סיווג לוקרנו של WIPO, מכשירי תאורה נכללים במחלקה 26. תת־סיווג 26-05 כולל מנורות, מנורות עומדות, נברשות, גופי תאורה לקיר ולתקרה, אהילים ומחזירי אור. תתי־סיווגים אחרים באותה מחלקה מיועדים, בין היתר, לפנסים ניידים, תאורת רחוב, מקורות אור ואמצעי תאורה לכלי רכב. הבחירה בסיווג המתאים מסייעת לחיפוש העיצובים הקודמים ולניהול ההגשה, אך אינה קובעת כשלעצמה שהמוצר עומד בתנאי הרישום.

כדאי לחפש עיצובים מוקדמים גם באמצעות המונחים המסחריים המתאימים, כגון pendant light, wall sconce, table lamp, chandelier, linear luminaire ו־diffuser, וגם באמצעות סיווג המוצר והחלקים הנתבעים. כך ניתן להרחיב את הבדיקה מעבר למתחרים המקומיים ולזהות דגמים שנרשמו במדינות אחרות.

מתי להגיש בקשה ומדוע הדמיית אדריכלות עלולה להיות חשיפה מוקדמת?

עיצובי תאורה נחשפים לעיתים חודשים לפני תחילת המכירות, למשל בהדמיית אדריכל של בית מלון, בקטלוג למפיצים, ברשתות חברתיות, באתר תערוכה או בתמונות של אב־טיפוס. חשיפה פומבית כזו עלולה להיות רלוונטית לדרישת החידוש. בישראל קיימת תקופת חסד הקבועה בחוק ביחס לפרסומים מסוימים בתוך 12 חודשים, אך אין להניח שבכל מדינה קיימת אותה הגנה.

לכן מומלץ לבחון את רישום העיצוב לפני פרסום רינדורים מפורטים או מסירת תמונות למשווקים ללא הסדר מתאים. מותג תאורה שמתכנן יצוא צריך לשקול את השווקים המרכזיים, את אפשרויות ההגשה באמצעות מערכת האג ואת מועדי דין הקדימה. ראו גם את המדריך לרישום עיצוב בחו"ל.

מה בין גוף תאורה כיצירת אמנות לבין מוצר תעשייתי?

נברשת פיסולית שנוצרה כפריט יחיד או מיצב תאורה אמנותי יכולים לעורר שאלה בדבר הגנה מכוח דיני זכויות יוצרים. מנגד, גוף תאורה שנועד מראש לייצור מסחרי סדרתי יצריך בחינה של דיני העיצובים ושל ההסדר שבסעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007. ההבחנה אינה נקבעת רק לפי השאלה אם גוף התאורה יפה או מקורי, אלא גם לפי אופי הביטוי, אופן הייצור והכוונה לשכפול תעשייתי, ובמקרים המתאימים גם לפי מבחן 50 העותקים המוכר בדין.

לדיון שיטתי בדין הישראלי ובהבחנה בין דיני העיצובים לבין ענפים אחרים של קניין רוחני ראו את הספר „דיני עיצובים ומדגמים”, מאת יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי־אורלנד. בעיצובי תאורה חשוב להבחין בין ההגנה על גוף התאורה כמוצר לבין זכויות אפשריות בתכנית, בתצלום או במיצב אמנותי, בהתאם לתנאי כל מסלול הגנה.

שאלות נפוצות על רישום עיצובים של גופי תאורה

האם אפשר לרשום רק את האהיל ולא את כל המנורה?

עקרונית ניתן לבחון הגנה על חלק ממוצר אם מתקיימים תנאי הדין והחלק מוצג באופן מתאים. יש לוודא שההבחנה בין העיצוב הנתבע לבין יתר המנורה ברורה בכל המבטים.

האם גוף תאורה שמיוצר בכמה אורכים מחייב כמה רישומים?

לא בהכרח, אך אין להניח שרישום של אורך אחד מגן על כל אורך אפשרי. יש לבחון את השינויים ברושם הכללי ואת אפשרויות התיאור וההגשה בכל רשות.

האם רישום עיצוב מגן על גוון האור או על מנגנון דימר?

רישום עיצוב נוגע למראה החזותי כפי שהוגדר, ולא בהכרח לטכנולוגיית יצירת האור, לשיטת העמעום או לתפקוד החשמלי. כאשר קיים פתרון טכני חדש יש לבדוק בנפרד אפשרויות הגנה נוספות.

האם רישום של נברשת בישראל מונע חיקויים בחו"ל?

זכות בעיצוב היא טריטוריאלית. מי שמייצר, משווק או מייצא למדינות אחרות צריך לבחון את מסלולי ההגנה המתאימים לאותן מדינות.

רישום יעיל של עיצוב גוף תאורה מתחיל בזיהוי המאפיינים החזותיים שנשמרים בין גרסאות המוצר ושאותם לקוחות ומתחרים מזהים. משרד דרורי סתיו מסייע בגיבוש אסטרטגיית ההגנה, בהכנת התשריטים ובהליכי רישום בישראל ובעולם. למידע נוסף על השירות ראו רישום מדגמים ועיצובים.