ערעור על החלטות של רשם הפטנטים ושל סגן רשם הפטנטים, הערעור הוגש על ידי אוגי מערכות בע"מ כנגד שרין טכנולוגיות בע"מ. הערעור נדון ב בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת תמר אברהמי. ביום 17.8.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: המשיבה ("שרין"), הגישה בקשת פטנט (מס' 138347) לגבי מערכת סימון יהלומים באמצעות לייזר. בקשת הפטנט הוגשה ביום 8.9.00 והפטנט קובל ופורסם להתנגדויות ביום 17.9.03.
המערערת ("אוגי") הגישה התנגדות ללשכת רשם הפטנטים ("הרשם") (ביום 9.12.03).
סגן הרשם דאז (נח שלו שלומוביץ) דחה (22.8.07) בקשה להגשת ראיה נוספת, ערעור על החלטה זו התקבל (7.1.10) והדיון הוחזר שוב לסגן הרשם, אשר דחה שוב (16.2.10) את הבקשה להגשת ראיה נוספת.
במועד שבין ההחלטות, ביום 14.1.08 דחה רשם הפטנטים דאז (ד"ר מאיר נועם) את התנגדותה של אוגי.
בחודש מרץ 2008 הגישה אוגי ערעור (ע"ש 1050/08) אשר התייחס הן להחלטת סגן הרשם מיום 22.8.07 (ההחלטה הראשונה) והן להחלטת הרשם מיום 14.1.08. בחודש אפריל 2010 הגישה אוגי ערעור על ההחלטה מיום 16.2.10 (עש"א 21165-04-10).
ביום 8.1.13 הגישה אוגי בקשה להוספת ראיה חדשה בשלב הערעור.
תוצאות ההליך: הבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור מתקבלות. הערעור על החלטת סגן הרשם מיום 16.2.10 מתקבל (במובן זה שהחלטת 16.2.10 מבוטלת). הדיון יוחזר אל רשם הפטנטים לבחינת הראיות הנוספות ומתן החלטה בהתנגדות.
נקודות מרכזיות שנדונו בתיק:
בקשה להוספת ראיות בשלב הערעור
הבקשות שהוגשו ע"י אוגי במהלך שנת 2013 להוספת ראיות בשלב הערעור נוגעות, כפי שנזכר לעיל, למסמכים הבאים: מזכר הבנות חתום לרכישת מערכת Solid, חשבוניות עסקה, ותצהיר של מר דה-האנטסטרס, שהיה אחד מחותמי מזכר ההבנות.
הדין בענין הגשת ראיות נוספות בערעור על החלטת רשם פטנטים אינו זהה לדין החל בענין הגשת ראיות נוספות בערעור "רגיל". לפי פסיקת בית המשפט העליון, המבחן המשפטי בקבלת ראיות על-ידי ערכאת הערעור גמיש יותר בהליך המתנהל לפי חוק הפטנטים.
בית המשפט העליון עמד על הדבר בפסק דין שניתן לפני כשנה ומחצה. אין אלא להביא את הדברים כלשונם:
"בהליכים אזרחיים רגילים הגשת ראיה נוספת בשלב הערעור מוסדרת בתקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. התקנה מצמצמת את אפשרות הגשת הראיות בערעור למקרים חריגים ביותר בהם "[…] בית המשפט של הערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שהיה צריך לקבלן או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד…". התקנה אף פורשה בפסיקה בצמצום. נקבע כי הגשתן של ראיות נוספות בערכאת הערעור היא החריג ולא הכלל, ותתאפשר בעיקר אם מדובר בראיות שלא ניתן היה להשיגן בשקידה ראויה במהלך ההתדיינות בערכאה הדיונית (….).
אולם, המצב המשפטי שונה בדיני הפטנטים. סעיף 177 לחוק הפטנטים קובע בזו הלשון – "בית המשפט הדן בערעור רשאי לגבות ראיות, בין ראיות שכבר נגבו על ידי הרשם ובין אחרות, והוא רשאי לדרוש שראיות אלה יובאו בתצהיר או בדרך אחרת שיראה; הובאו ראיות בתצהיר, יחול סעיף 163(א) בשינויים המחויבים". תקנה 193 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) קובעת – "החליט בית משפט שלערעור לשמוע ראיות, יחולו סדרי הדין הנוהגים בגביית ראיות באותו בית משפט בשבתו כערכאה ראשונה". לטענת המבקשים, החקיקה הראשית והמשנית יחדיו מלמדים על הרחבת האפשרות להגשת ראיות בערעור.
יושם אל לב כי תקנה 457 לתקנות סדר דין אזרחי פותחת בכלל כי אין לקבל ראיות חדשות ורק אז מציגה את החריג שמאפשר קבלת הראיות. בשונה מכך סעיף 177 מציג בראשיתו שערכאת הערעור רשאית לגבות ראיות. תקנה 458 לתקנות סדר דין אזרחי מתירה לערכאת הערעור לגבות את הראיות החדשות בעצמה או להורות לבית משפט אחר לגבותן. ובהשוואה לכך, תקנה 193 לתקנות הפטנטים נוקטת בלשון כי יחולו סדרי הדין של הערכאה המבררת בפני ערכאת הערעור אם החליטה האחרונה לשמוע את הראיות החדשות. אין זה אומר כי בהליך המתנהל לפי חוק הפטנטים מחויבת ערכאת הערעור לקבל כל בקשה להגשת ראיות חדשות. רחוק מכך. על ערכאת הערעור להפעיל שיקול דעת. ואולם, אין להתעלם מכך כי המבחן המשפטי בקבלת ראיות על-ידי ערכאת הערעור גמיש יותר, על-פי לשון החוק והתקנות."
רע"א 5041/13 גבאי נ' עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע"מ [פורסם בנבו] (21.01.14) (להלן: "ענין גבאי").
בענין גבאי מצא בית המשפט העליון להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שזה ינמק את מסקנתו בדבר הראיות החדשות שביקשו המבקשים (שם) להגיש "על פי המבחן המשפטי הרלוונטי ביחס להליך שמתנהל לפי חוק הפטנטים". בית המשפט העליון ציין בענין גבאי כי בניגוד לסוגיית הגשת ראיות נוספות בהליך אזרחי רגיל, הפסיקה לא הרבתה לדון בסוגיה במסגרת הליך לפי חוק הפטנטים, וכן הבהיר כי אין באמור כדי לקבוע שהשיקול בדבר "שקידה ראויה" אינו שיקול רלוונטי, אלא שככלל, אין חפיפה בין דרך בחינת הסוגיה בהליך אזרחי רגיל לעומת הליך לפי חוק הפטנטים.
בית המשפט העליון בענין גבאי לא פירט בפסק הדין מיום 21.1.14 מהם השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור לפי חוק הפטנטים. בית המשפט המחוזי, אשר דן מחדש בבקשה, ציין כי לפי הפסיקה העוסקת במקרים של ערעור 'רגיל', "כאשר יש בראיות החדשות כדי לתרום לערך של גילוי האמת ועשיית צדק, ניתן לאשר את הגשתן בשלב הערעור, למרות מחדלי בעל הדין שנמנע מהבאתן" והגיע לכלל מסקנה כי אם זהו הדין בדיון בערעור 'רגיל', קל וחומר הדבר בערעור לפי חוק הפטנטים בו סמכותו של בית המשפט לאשר הגשת ראיות חדשות בערעור היא רחבה יותר (עש"א (מחוזי ת"א) 31009-01-13 הנ"ל). בית המשפט המחוזי באותו מקרה גם הפנה למספר הוראות בתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968, בהן נזכרים שיקולי צדק כגורם המשפיע על ההליכים לפי חוק הפטנטים.
על כן, שיקול ראשוני ומרכזי, נוגע למהות הראיות וחשיבותן למחלוקות שבליבת ההליך, לבירור האמת ולעשיית צדק. הפוטנציאל הראייתי של הראיות מהווה אפוא שיקול ממשי לקבלת הבקשה לצירופן.
בנוסף יש לתת את הדעת במקרים כגון אלה גם לאינטרס הציבורי. לאינטרס זה מספר היבטים. בכלל זאת, קיים השיקול של שמירת טוהרו של פנקס הפטנטים מפני אמצאות שאינן כשירות לרישום. בהקשר זה מתנגד אינו מייצג רק את האינטרס שלו עצמו אלא גם את אינטרס הציבור למנוע הגנה מאמצאה שאינה כשירה לפטנט, על-מנת למנוע פגיעה בתחרות.
בהינתן האמור לעיל ובשים לב לדין שפורט לעיל לגבי שיקול דעתו הגמיש של בית המשפט שלערעור בהליך לפי חוק הפטנטים, מצא בית המשפט לקבל את הבקשות להגשת הראיות הנוספות, בכפוף לפסיקת הוצאות לטובת המשיבה (ענין שיוכרע בהחלטה משלימה).
במקרה דנן ותוך מתן הדעת בין השאר גם למהות הראיות, ראוי לאפשר את השלמת הדיון אצל רשם הפטנטים. רשם הפטנטים מהווה את הערכאה המתאימה ואף זו המצוידת להכרעה בסוגיות אלה באופן מהיר יותר (יחסית) (לרשם הפטנטים כטריבונאל המקצועי המומחה).
הוספת ראיה חדשה בהליך התנגדות בפני רשם הפטנטים (הערעור על החלטת סגן הרשם)
נפסק כי יש טעם של ממש בטענת המערערת לפיה יש קושי בסיסי בהחלטת סגן הרשם (מיום 16.2.10) בכל הנוגע להסתמכותו על החלטת הרשם והעדר יכולתם של הצדדים לטעון בענין זה.
ביטול ההחלטה מאוגוסט 2007 והשבת הדיון בסוגיה זו ללשכת הרשם, משמעם חובה לדון בבקשה כפי שעמדה בפני סגן הרשם באוגוסט 2007. לו היה סגן הרשם דן בחומר באופן האמור, היה עליו לדון בו על יסוד טענות הצדדים והחומר הראייתי כפי שאלה היו בתיק באוגוסט 2007, מבלי להדרש למסמכים מאוחרים יותר, לרבות ההחלטה מיום 14.1.08.
בהחלטה מיום 16.2.10 הסתמך סגן הרשם על החלטה אשר כבר נקבע כי לא תעמוד על תלה אם הוא עצמו יקבל את הראיה. על פני הדברים, יש כאן מעגליות המעוררת קושי.
הסתמכותו של סגן הרשם על החלטת הרשם (שהיתה מאוחרת לבקשה להגשת ראיה ואשר עצם תוקפה טרם בוסס אותה עת ואף עד היום) בוצעה מבלי שניתנה לצדדים זכות טיעון בענין זה.
על כן ההחלטה מיום 16.2.10 אינה יכולה לעמוד.
נוכח מהותן של הראיות הנוספות שהתקבלו לעיל, ספק אם הבקשה הראשונית להגשת ראייה נוספת (משנת 2007) עודה משמעותית או רלוונטית. מכל מקום, לאור תוצאת הדיון לעיל ובשים לב גם לקשר בין הראיות שהתקבלו לבין הראייה נשוא הבקשה, שכולן עוסקות באותה מערכת, אין לבצע דיון לגופה של הבקשה לקבל את הראייה משנת 2007 בערכאת הערעור, וענין זה ישולב במסגרת הדיון שיבוצע ממילא אצל רשם הפטנטים.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.
למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.
