תביעה שהוגשה על ידי חברת ג'נסיס פרטנרס 4 מנג'מנט בע"מ וחברת ג'נסיס פרטנרס 3 מנג'מנט בע"מ כנגד ג'נסיס אנג'לס בע"מ, דוד חוגג, משה חוגג ואהוד אולמרט. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט גדעון גינת. ביום 18.6.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: התובעות מפעילות קרן הון סיכון בשם Genesis Partners למן שנת 1997 (ראה לעיל – הסימן העליון). הנתבעים הקימו קרן הון סיכון תחת השם Genesis Angels למן שנת 2013 (ראה לעיל – הסימן התחתון).
התובעות הגישו בקשות לרישום סימני מסחר לא מעוצבים בשם Genesis Partners והסימנים קובלו ופורסמו להתנגדויות.
התובעות טוענות כי הן זכאיות למנוע מהנתבעים שימוש בסימן הכולל את המילהGenesis וכן לפיצוי ללא הוכחת נזק וזאת מכוח העוולה של "גניבת עין".
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי התובעים הוכיחו את יסודות עוולת גניבת עין.
ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בסימן Genesis (בעברית או באנגלית).
בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים 1-2-3 ביחד ולחוד לשלם לתובעות את סך 70,000 ₪.
בנוסף, חייב בית המשפט את הנתבעים 1-2-3, לשלם לתובעות את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 33,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:
גניבת עין בשם מסחרי
עוולת גניבת עין מוגדרת בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 ולפיה:
"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."
בע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל נ' י. את א. ברמן (פורסם בנבו, 30.05.13) הזכיר כב' השופט י' עמית את יסודות העוולה הנדונה. ואלה דבריו:
"העוולה בנוסחה החדש פורשׂת רשתה גם על "שירות" (ולא רק על "טובין"), וכי על פי סעיף 1(א) סיפא, העוולה חלה גם על מצב בו עוסק גורם לכך שנכס או שירות ייחשבו כבעלי קשר לעוסק אחר (ולא רק על מצב בו הקונה עלול לחשוב שהוא "קונה טובין של אותו אדם…
8. עוולת גניבת עין נועדה להגן על התובע מפני פגיעה בזכותו הקניינית במוניטין שרכש כתוצאה ממצג שווא של הנתבע, …
9. על פי ההלכה הפסוקה, עוולת גניבת עין מותנית בהוכחת שני יסודות מצטברים: המוניטין שרכש היצרן; והחשש הסביר להטעיה של הציבור, כי השירות או הנכס שמציע הנתבע הם למעשה שירות או נכס של התובע… "
מוניטין התובעים בסימנן
כאמור בע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל נ' י. את א. ברמן (פורסם בנבו, 30.05.13) נפסק לעניין יסוד המוניטין כי:
"הגדרת המושג 'מוניטין' … ניתנה על ידי הנשיא שמגר ברע"א 371/89 ליבוביץ' נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309 (1990) …:
'המושג מוניטין קשה להגדרה מדויקת וממצה. הכוונה היא לתדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות-בכוח, אשר מעוניינים ברכישתו' (שם, בעמ' 316-315)….
על מנת להוכיח קיומו של מוניטין, נדרש תובע להראות כי בנסיבות המקרה הספציפי, השם, הסימן או התיאור זכו להכרה בקהל, שהתרגל לראות בהם כמצביעים על עסקו או סחורותיו של התובע."
נפסק כי הנתבעים לא חלקו, למעשה, על התשתית העובדתית לפיה קרן הון הסיכון של התובעות המנוהלת בשם Genesis Partners למן שנת 1997 וכי היא וכן "הנה אחת מקרנות הון הסיכון הוותיקות והנודעות בישראל " וכי קרן התובעות זכתה ל"מוניטין אדיר בתחום".
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים היא, כי הנתונים בפועל בשטח הם כאלה ההופכים את הסימן שבמחלוקת לסימן תיאורי גרידא, הראוי להיות פתוח לשימוש לציבור כולו וקבע כי "לכך לא הובאו ראיות של ממש".
נפסק כי אין למילה Genesis קשר כלשהו לתחום הפיננסים או ההשקעות. בחירתה כסימן לפעילות של קרן הון סיכון היא שרירותית. לא הובא הסבר לבחירת המילה על ידי הנתבעים.
סימן התובעים אינו תיאורי והוא כשיר לרישום
נפסק כי שימוש בשמות תיאוריים או במילים להן משמעות מילולית, לגבי פעילות, שאינה קשורה במישרין לטובין או לגבי שירות, אינה הופכת את המילה או את הסימן לפתוחים וחופשיים לשימוש הציבור באותו הקשר. דוגמאות לעניין זה מצויות למכביר: 'קפה', לגבי חנויות אפנה, Diesel" , לגבי מכנסי ג'ינס, Apple " בעבור מחשבים, 'Camel' בעבור סיגריות ודוגמאות נוספות.
נפסק כי אין כל קשר תיאורי בין השימוש הלועזי במילה שמשמעותה "בראשית" (Genesis) לבין פעילות בקרן הון סיכון.
ההטעיה בין הסימנים
נפסק כי האלמנט הבולט בסימני הצדדים הוא המילה Genesis וכי הסיומת השונה (Partners לעומת Angels), כמו גם התיאור הגרפי השונה, אינם מעלים ואינם מורידים.
הדגש, כמו במקרים אחרים שהובאו לגבי סימנים תיאוריים או בעלי משמעות , בתחום שונה לחלוטין, הוא תמיד על הביטוי החריג, שהוצא מהקשרו. נפסק כי כאשר פלוני עושה שימוש במילה 'קפה' לתיאור של אופנה, הרי ברור, שתוספת כמו למשל קפה פושר או לוהט, לא תשנה את הדמיון הקרוב לסימן הראשון. וראו למשל, את החלטת סגן הנשיא י' זפט בעניין דניאל פוקס אחזקות בע"מ לעניין העובדה שמקום ששמן העיקרי של החברות המתחרות זהה, הרי לא די בסיומת השונה, "רכיבים", לעומת "אלקטרוניקה", כדי למנוע הטעייה אפשרית [ת"א (מחוזי ת"א-יפו) 1686/05 דניאל פוקס אחזקות בע"מ נ' אלבס רכיבים בע"מ, 4 (פורסם בנבו, 4.7.05).
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי בשים לב לציבור המתוחכם, יחסית, הפעיל בתחום ההון סיכון, אין לחשוש מהטעייה, ודי לכן, בהבדל קל כדי ליצור את ההבחנה הדרושה בין פעילותם לבין זו של התובעות. נפסק כי גם טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי.
בית המשפט פסק כי הרבה יותר סביר להניח, שפעילות התובעות רבת השנים תוך שימוש בסימן הנדון מוכרת היטב לפעילים בתחום, לרבות משקיעים חדשים ולרבות מי שמבקשים, כחברות טכנולוגיה בראשית הדרך, ליהנות מפעילות זו. לא כל הפעילים האלה מיומנים ומכירים את כל סודות השוק, כך שהדמיון המשמעותי, בנקודה המכרעת, לגבי הסימנים שבמחלוקת, עלול להטעות ועלול לאפשר למי שבקיא בתחום לנצל את חוסר הידע המלא של מי שבא אך זה מקרוב.
ועל כן בשים-לב לזהות שבמילה העיקרית בה נעשה שימוש על-ידי בעלי-הדין, לכך שלתיאור הגראפי חשיבות משנית, ולמבחנים הרלוונטיים לקביעת אפשרות של הטעייה, המסקנה היא כי הוכחו כיאות שני היסודות של העוולה, המוניטין שרכשו התובעות, והחשש הסביר להטעיה של הציבור כתוצאה מפעילות הנתבעים.
צו מניעה בגין עוולת גניבת עין
לפי סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות הפרת הוראה שבסעיף 1(א) לאותו חוק היא עוולה בנזיקין, שפקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלה לגביה. בנסיבות אלה נפסק כי התובעות זכאיות לסעד של צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים במישרין או בעקיפין שימוש בסימן Genesis (בעברית או באנגלית) לרבות סימן העושה שימוש במילה זו בצירוף עם מילים אחרות.
סעיפים 27, 30 לחוק החברות תשנ"ט-1999 מאפשרים את ישום ההגנה על הזכות המוגנת מכוח העוולה של גניבת עין גם לעניין חברות רשומות.
בנוסף, בית המשפט אסר על כל פעילות תחת שם של חברה או של אתר באינטרנט של הנתבעים ו/או מי מהם במישרין או בעקיפין הכולל את הסימן Genesis וכן הורה בית המשפט לנתבעים לנקוט לאלתר בצעדים הדרושים לשינוי שמה של החברה הנתבעת 1 וכן לשינוי כל שם חברה או עסק בהם נעשה על ידי מי מהם שימוש בישראל בשם Genesis.
פיצוי בגין עוולת גניבת עין
פיצוי ללא הוכחת נזק בגין עוולת גניבת עין נקבע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות.
לצורך קביעת גובה הפיצוי לקח בית המשפט בחשבון את פרק הזמן הקצר יחסית של פעילות הנתבעים. את הכיסוי התקשורתי רחב ההיקף שניתן לפעילות הנתבעים, בארץ ומחוצה לה.
ועל כן קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לפיצוי בסך 70,000 ₪.
בית המשפט קיבל את עמדת הנתבע 4, לפיה הוא משמש "כיועץ עבור קרן 'ג'נסיס אנג'לס' העולמית" וכי לא היתה לו כל נגיעה או מעורבות בבחירת שם הקרן, וכי אינו בעל מניות או מנהל בנתבעת ועל כן נפסק כי לא הוכח קשר סיבתי מספיק לצורך חיוב הנתבע 4 בפיצוי בגין ביצוע העוולה.
