תביעה שהוגשה על ידי הרי זיסו כנגד עירית ירושלים וגליל ג'נטיק אנליסיס. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. בפני השופט בן-ציון גרינברגר. ביום 10.11.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: הרי זיסו – המבקש הינו יזם אשר לטענתו הגה את הרעיון לאיתור כלבים שבעליהם משאירים ברשות הרבים את הפסולת הביולוגית שכלביהם מפרישים, באמצעות בדיקת DNA.
העירייה החלה ביישום הרעיון, באמצעות שיתוף פעולה עם המשיבה 2, חברה מסחרית העוסקת בביצוע ופיתוח בדיקות גנטיות רפואיות ואחרות בבני אדם, בעלי חיים וצמחים, כאשר בשנתיים האחרונות השקיעה המשיבה 2 בפיתוח שיטות וכלים חדשניים לזיהוי אישי ושיוך משפחתי של בעלי חיים, לרבות כלבים, באמצעות הפקת DNA מרקמות שונות, לרבות צואה.
המבקש הגיש שתי בקשות, האחת- למתן צו מניעה זמני נגד עיריית ירושלים וחברת גליל ג'נטיק אנלסיס להפסקת השימוש ברעיון שלו והשנייה- למתן סעד הצהרתי לפיו הוא בעל הזכויות ברעיון. לטענת המבקש המשיבות מפירות את זכות היוצרים שלו.
הליכים קודמים: בעבר המבקש פתח המבקש בהליכים משפטיים נגד עיריית פתח תקווה, במסגרת ה"פ 1052-10-08 בבית המשפט המחוזי מרכז. ביום 20.2.11, ניתן פסק דין בו נקבע כי למבקש זכות יוצרים בביטוי הרעיון, כפי שהוא בא לידי ביטוי באופן מקובע במצגת, בהצעת מחקר ובמכתבים, שהציג המבקש בפני העירייה, והאחרונה העתיקה את דרך ביטוי הרעיון.
בית המשפט העליון קיבל ערעור על פסק דין זה וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, משום שלסברתו עיריית פתח תקווה יישמה את הרעיון שהגה המשיב, אך לא העתיקה את דרך ביטויו של הרעיון.
תוצאות ההליך: הבקשות נדחו. נפסק כי המבקש הינו הוגה הרעיון, כאמור בפסק הדין של בית המשפט העליון, והרעיון אותו הגה אינו מוגן בזכויות יוצרים.
המבקש לא הצביע על אופן הביטוי של הרעיון אשר הועתק לדידו על ידי העירייה. כך, התמקד המבקש בהוכחה כי המשיבות נחשפו לרעיון, ברם לא הוכיח כי נחשפו ליצירה עצמה, קרי לאופן הביטוי של הרעיון, וכי העתיקוה. ללא הוכחת העתקה של אופן הביטוי של הרעיון על ידי המבקש, אין כל הפרה של זכות כלשהי של המבקש.
בנוסף נפסק כי המבקש יישא בשכ"ט עו"ד ובהוצאות משפטיות של המשיבות, בסכום של 25,000₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
זכות יוצרים ברעיון
סעיף 5 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח- 2007 מורה כך: "זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטויים תחול זכות היוצרים : (1) רעיון; (2) תהליך ושיטת ביצוע…" לפיכך, זכות היוצרים הנטענת על ידי המבקש לא תחול על הרעיון שהגה, אולם זכות זו תחול על דרך ביטוי הרעיון ו/או על צורת הבעתו.
רעיון או צורת ביטוי
בית המשפט בחן את השאלה האם "היצירה" של העירייה מהווה ביטוי מקורי של הרעיון שהגה המבקש, או שמא העתקה שלו? על מנת לענות על שאלה זו, יש להידרש קודם לכן לשאלה מהו אופן הביטוי שהמבקש עשה בו שימוש, ואשר לטענתו הועתק על ידי העירייה?
נפסק כי המבקש לא הצביע על ביטוי כלשהו של הרעיון, אשר מוגן לסברתו בזכויות יוצרים, ושהעירייה העתיקה ממנו ובכך הפרה את זכויותיו. ויוער, בעוד שבטענותיו בפני בית המשפט המחוזי מרכז (בהליך מול פ"ת) הצביע המבקש על כך שהרעיון בא לידי ביטוי ביצירה מקובעת בדמות מצגת, הצעת מחקר, ומסמכים ששלח לעיריית פתח תקווה, הרי שבהליך דנן לא פירט המבקש מהי אותה יצירה המועתקת על ידי המשיבה, ואך הסתפק בלטעון בפסקה 1 לסיכומיו כי "המבקש הינו בעלים של "יצירה" המבוססת על רעיון", ובהמשך, בפסקה 88, "דרך הצגת הרעיון הייתה זהה. זהה בתכלית".
נפסק כי לעירייה הייתה נגישות לרעיון שהגה, אולם אין בעובדה כי המשיבות נחשפו לרעיון, כדי להוכיח נגישות ליצירה עצמה, קרי לאופן הביטוי של הרעיון, אשר כאמור כלל לא צוין מהו; וכן, לא יעלה על הדעת כי הוכחת נגישות לרעיון, אשר כאמור מהווה נחלת הכלל ואינו מוגן בזכויות יוצרים, תקים טענה בדבר הפרת זכויות יוצרים.
על כן נפסק כי אין די בחשיפה או נגישות לרעיון כדי לבסס טענת הפרה.
בנוסף נפסק כי פעולות העירייה, עניינן יישום של הרעיון בדרך שונה מזו שהציע המבקש, ואין בהן כדי להקים טענה אודות העתקת אופן הביטוי.
