חידוש סימן מסחר בישראל מאפשר להאריך את ההגנה על סימן רשום לתקופות נוספות של עשר שנים. לפי סעיף 31 לפקודת סימני המסחר, עשר השנים הראשונות נמנות מיום הגשת הבקשה לרישום, ולא מיום מתן התעודה. רשות הפטנטים מנחה להגיש את בקשת החידוש בשלושת החודשים שלפני הפקיעה. ניתן לבצע חידוש באיחור עד שישה חודשים ממועד הפקיעה בתשלום אגרת פיגור; לאחר מכן אפשרות החזרה לתוקף מותנית בתנאים ובשיקול דעת הרשם.
אגרות 2026: לפי תעריפי רשות הפטנטים לשנת 2026, חידוש סימן לאומי בישראל עולה 3,393 ₪ לסוג אחד, בתוספת 2,864 ₪ לכל סוג נוסף באותו סימן. הסכומים אינם כוללים שכר טרחה או אגרות איחור. הם מחליפים את הסכומים ההיסטוריים משנת 2022 שהופיעו במאמר הקודם, וכדאי לבדוק את התעריף העדכני במועד הפעולה.
מתי פוקע רישום סימן המסחר וכמה פעמים ניתן לחדשו?
סעיפים 31–32 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972, קובעים שתוקף הרישום הוא עשר שנים ממועד הגשת הבקשה, ושאפשר לחדש אותו בכל פעם לעשר שנים נוספות ממועד הפקיעה האחרון. ניתן לחדש ביחס לכל הטובין והשירותים או לחלקם. אין מגבלה עקרונית על מספר החידושים; לעומת זאת אפשרות לביטול רישום מחמת אי־שימוש מוסדרת בתנאים נפרדים בסעיף 41. אם הבקשה הוגשה בשנת 2016 והרישום ניתן בשנת 2018, מועד הפקיעה הראשון מחושב על בסיס שנת 2016, לא 2018.
איך מגישים בקשה לחידוש סימן מסחר בישראל?
שירות החידוש של רשות הפטנטים מיועד לסימנים לאומיים בישראל הרשומים ובתוקף. לפי הוראות השירות מגישים את הבקשה במערכת המקוונת במהלך שלושת החודשים שלפני הפקיעה, בציון מספר הסימן ובצירוף תשלום האגרה. במקרה של סימן רב־סוגי משלמים בעד סוגי הטובין או השירותים הנוספים. בסוף ההליך חשוב לקבל אישור קליטה וחידוש עם התאריך המעודכן ולוודא שהפנקס משקף אותו.
תקנה 51 לתקנות סימני המסחר מסדירה את דרך הגשת החידוש, ותקנות 52–54 דנות בהודעות לפני פקיעה, בפרסום אי־חידוש ובפרסום החידוש. אין להסתמך על הנוסח הקודם במאמר כאילו אפשר לחדש ללא מגבלות ״בכל זמן״. מועדי העבודה צריכים להתאים לנוסח הדין ולהנחיות השירות העדכניות של הרשות.
מה קורה אם לא שולמה אגרת חידוש במועד?
לפי סעיף 33 לפקודה והנחיות השירות, ניתן לחדש סימן במהלך ששת החודשים שלאחר הפקיעה בתוספת אגרת פיגור לכל חודש או חלק ממנו. אין משמעות הדבר שכדאי להמתין: פעולה מאוחרת עלולה ליצור אי־ודאות לגבי תוקף הזכות, והיא מצריכה תשלומים נוספים.
אם לא שולמה האגרה בתקופה הראשונה והסימן נמחק, סעיף 33(ב)(2) מאפשר בקשה להחזרה לתוקף בתוך שישה חודשים נוספים מתום התקופה הראשונה, אם הרשם שוכנע שמן הצדק לעשות כן ובכפוף לתשלום האגרות והתנאים. זו אינה הארכה אוטומטית, אלא החלטה הנתונה לשיקול דעתו. מדריך רשות הפטנטים מתאר את בקשת ההחזרה לתוקף ואת הצורך לפרט את נסיבות האיחור.
מהי המשמעות של סעיפים 34–35 לגבי סימן שנמחק?
סעיף 34 קובע שסימן שנמחק משום שלא שולמה אגרת חידוש ייחשב במשך שנה לאחר המחיקה כאילו הוא רשום לעניין בקשה חדשה לרישום סימן מסחר. אין להסיק מכך שמי שהחזיק בסימן שנמחק יכול להחזירו לפנקס ללא הליך, או שרישומו מחדש בהכרח מהיר וללא בחינה. מטרת ההוראה היא להתחשב בקיומו של סימן שנמחק במהלך בחינה של בקשות מאוחרות.
סעיף 35 מגדיר מקרים שבהם ההוראה של סעיף 34 לא תחול: למשל כאשר בשנתיים שקדמו למחיקה לא היה שימוש עסקי בתום לב בסימן, או כאשר הבקשה החדשה אינה עלולה ליצור הטעיה או ערבוביה בגלל השימוש הקודם בסימן שנמחק. אלה סייגים להגנה של סעיף 34, ולא עילות סירוב כלליות לכל חידוש במועד. בנפרד, רישום קיים עשוי להיות חשוף להליכי ביטול מחמת אי־שימוש בהתאם לסעיף 41.
חידוש בישראל לעומת חידוש סימן בינלאומי
יש להבחין בין רישום לאומי, שחידושו נעשה באמצעות רשות הפטנטים, לבין רישום בינלאומי במסגרת מערכת מדריד, שחידושו נעשה בהתאם לכללי WIPO ובאמצעות המשרד הבינלאומי או מדינת המקור. חידוש בישראל אינו מחדש אוטומטית הגנות במדינות אחרות. ראו גם רישום סימני מסחר בינלאומיים. הסוגיה נידונה בספר המשרד Intellectual Property Law in Israel מאת יונתן דרורי ויותם ורזנסקי־אורלנד, פרק 2, סעיף 6, עמ׳ 184–185. הספר מסביר את מסגרת הדין אך אינו מקור לתעריפי האגרות של 2026.
כיצד מנהלים מועדי חידוש של מותגים בישראל ובחו״ל?
אי־חידוש עלול להוביל למחיקת הרישום ולהקשות על אכיפת הזכות או על עסקה במותג. כאשר חברה מחזיקה כמה סימנים במדינות שונות, צריך לנהל מועדי פקיעה, סוגי טובין, פרטי בעלות וסוגי רישומים. שירותי מעקב בסימני מסחר עוסקים במעקב אחר בקשות שעלולות להתנגש בזכויות, לצד אפשרות למעקב מועדי חידוש — אלה משימות נפרדות. שינוי בעל הזכות מחייב לעיתים גם העברת בעלות בסימן מסחר בפנקס.
ניהול תיקי רישום סימני מסחר, חידושם והסדרת זכויות הבעלות צריך להתאים לדיני כל מדינת יעד, ולא רק למועדים ולאגרות בישראל.
