התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 31.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו " מתקן ושיטות עבור בדיקת חפצים", ועניינה בשיטה ומערכת לבדיקת פגמים ממוכנת במעגל חשמלי על פי זיהוי גבולות.
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה, נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית ולפיכך אינה כשירה לפטנט לפי סעיפים 4 ו – 5 לחוק הפטנטים.
בנוסף, טענה המתנגדת כי תביעות הבקשה לוקות בחמדנות ואינן עולות באופן סביר מהתיאור, בניגוד לסעיף 13(א) לחוק ואף נעדרות בהירות בהיותן מנוסחות באופן ערטילאי ולא ברור בניגוד לתקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי הדין ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"). לשיטתה דברים אלה נכונים אף באשר לתביעה עצמאית 18 אשר תובעת תהליך ידוע וסטנדרטי ליצור מעגלים חשמליים. לגישת המתנגדת התנהלות זו יש בה כדי להעיד על חוסר תום לב המבקשת.
עוד טוענת המתנגדת כי המבקשת העלימה מבוחנת הפטנטים כמו גם מערכאה זו מסמכים רלוונטיים המתייחסים למערכות קודמות אשר פותחו על ידה. לדידה, התנהלות כזו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 18א לחוק המטיל על המבקשת חובת גילוי לגבי מסמכים הרלוונטיים לבחינת הבקשה, ולפיכך יש להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 18ג לחוק ולהורות על אי רישום הפטנט.
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחתה. הפוסקת הורתה על רישומו של פטנט מס' 154720.
בנוסף, נפסק כי המתנגדת תישא בהוצאות המתנגדת ושכר טרחת באי כוחה בגין ניהול הליך זה בסך של 30,000₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
נטל ההוכחה בהליך התנגדות לפטנט
נטל ההוכחה כי האמצאה הנתבעת כשירת פטנט מוטל בהליך התנגדות לפטנט על מבקשת הפטנט. מאידך, נטל הבאת הראיות, עשוי לעבור מצד לצד, כאשר המתנגדת היא זו הפותחת בהבאת הראיות שמטרתן להוכיח את טענותיה בדבר אי כשירות הבקשה לפטנט.
הסתרת מסמכים וראיות בתהליך רישום פטנט
טוענת המתנגדת לעניין הסתרת ראיות בדבר קיומה של מערכת V-300 קודמת ומכונת ICP שנזכרה בבקשת הפטנט. לגישתה, האמצאה הנתבעת יושמה על מערכות קודמות מבית המבקשת, ואי הבאת ראיות לסתור טענה זו פועלת לחובת המבקשת על פי דיני הראיות, ואף מהווה הפרת תום לב והפרת חובת הגילוי בה היא מחויבת מתוקף סעיף 18א' לחוק.
בעניין זה נפסק כי לא הוכיחה המתנגדת את טענותיה כדבעי. חובת המתנגדת היא להביא ראיות טובות וראויות בתמיכה לטענתה כי האמצאה הנתבעת יושמה לכאורה במסגרת מערכות קודמות מבית המבקשת. בזאת כשלה המתנגדת.
המתנגדת לא יצאה חובתה בכך שהצביעה על פרסום זה או אחר אשר בו נזכר שמה של מערכת מבית המבקשת, מבלי שניתן לדעת מהם מאפייניה וכיצד היא פועלת.
משלא הורם נטל הראייה על ידי המתנגדת להצביע על שימוש או שיווק האמצאה הנתבעת קודם למועד הקובע, שוב אין בידי לקבל את טענתה לפיה היה על המבקשת להפריך את טענת המתנגדת הנ"ל. משלא הוכח כי המבקשת עשתה שימוש באמצאה הנתבעת או שיווקה אותה קודם למועד הקובע, אף לא ניתן לקבוע כי הפרה המבקשת את חובתה לפי סעיף 18א לחוק.
טענת העדר חידוש
סעיף 3 לחוק קובע כי על מנת שאמצאה תהא כשירת פטנט עליה להיות, בין היתר, חדשה. סעיף 4 לחוק מגדיר את דרישת החידוש וקובע כדלהלן:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
כידוע, על מנת לשלול חידוש מאמצאה יש להראות כי קיים פרסום שנתפרסם עובר למועד הקבוע, הוא מועד הגשת בקשת הפטנט, המתאר את האמצאה כולה (ר' ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), (1990) בפסקה 45. (להלן: "פרשת היוז").
בפרשת היוז (שם, בעמודים 102 – 104) פורטו ארבעה תנאים לבחינת שאלת החידוש באמצאה הנתבעת:
א. על פרסום קודם להכיל את האמצאה כולה ואין ליצור פסיפס פרסומים קודמים המכילים, כל אחד רכיב מן האמצאה או יותר;
ב. אין די בתיאור כללי, שכן לא די בו כדי לאפשר לבעל מקצוע בתחום ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה;
ג. אין די בזהות מילולית בין מונחים בין האמצאה הנתבעת לבין המתואר בפרסום הקודם ויש להתייחס למהות;
ד. וכן, כי את בחינת הפרסום הקודם ניתן לפרש לאור הידע המקצועי הכללי, כפי שהיה קיים קודם למועד הקובע, אולם אין להוסיף בדרך זו יסודות ורכיבים, אשר לא פורטו בפרסום הקודם.
המתנגדת העלתה טענות להעדר חידוש כנגד תביעות העצמאיות 1 ו-12. לטעמה כל אחד ואחד מהפרסומים שפורטו לעיל, שולל חידוש מהתביעות האמורות לאור סעיף 4 (1) לחוק. בנוסף, לגישת המתנגדת, המבקשת אף ניצלה את האמצאה במערכותיה שלה, קודם למועד הקובע ובכך נשלל החידוש מן האמצאה לאור סעיף 4(2) לחוק.
נפסק כי ברובם המכריע של הפרסומים לעיל, חסרים רכיבים 1ד' ו1ה' הקיים בתביעה 1. הפרסום הקרוב ביותר להמצאה הוא פטנט אירופי 963, אשר שם קיים רכיב 1ד', וחסר רכיב 1ה'.
בענייננו נפסק כי אין פרסום אחד המגלה בהכרח את מלוא האמצאה הנתבעת בתביעות 1 ומכאן אף לא בתביעה 12. על כן נפסק כי תביעה מס' 1 הינה חדשה כמשמעות הדבר בסעיף 4(1) ו –(2) לחוק.
טענת העדר התקדמות המצאתית
סעיף 5 לחוק הפטנטים מגדיר התקדמות המצאתית מהי:
"5. התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
בהתייחס לתנאי זה קבע בית המשפט בעניין היוז כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוואנטי, ולצורך כך מותר לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת ובלבד שפעולת הצירוף תהא מובנת מאליה לבעל המקצוע הממוצע בתחום ברלוונטי קודם למועד הקובע.
בעניין היוז, עמ' 108-109, התייחס כב' הנשיא שמגר אל זהות בעל המקצוע הממוצע בתחום, לעניין בחינת שאלת ההתקדמות ההמצאתית:
"אשר לנמען אליו מופנית שאלת ההתקדמות, הרי זהו, כאמור בחוק, "בעל המקצוע הממוצע", היינו, אדם (או צוות אנשים, מקום בו נדרש כזה: ע"א 665/84 הנ"ל, בעמ' 747-750) הבקי ברזי התחום המדעי הרלבנטי, אולם אינו מפעיל כושר מחשבה אמצאתי. דמות פיקטיבית (או "סבירה") זו עשויה להתמלא תוכן שונה בענף מקצועי או בתחום מדעי אלה או אחרים, בהתאם לאופי הטכני או המחקרי של אלה."
נפסק כי המתנגדת העלתה טענה בעלמא בדבר היעדר התקדמות המצאתית, הן לאור כל פרסום כעומד בפני עצמו וכן לאור שילוב כל הפרסומים יחד, אך לא עמדה על מהות וטיב השילוב. העד מטעמה, הקדיש לנושא זה פסקה אחת וגרס כי בעל המקצוע הממוצע שהכיר את המערכות של המתנגדת והמבקשת ששווקו לפני המועד הקובע ואת הפרסומים דלעיל, היה מגיע להמצאה כעניין מובן מאליו אך לא הסביר או נימק את גרסתו זו.
על מתנגד לבקשת פטנט מוטלת החובה לפרט בכתבי טענותיו ובראיותיה בצורה ברורה, כיצד ומדוע ישולבו פרסומים קודמים כאלה ואחרים לכדי שלילת התקדמות המצאתית מתביעת הפטנט המבוקש.
נפסק כי לא עלה בידי המתנגדת להרים את נטל הראיה הראשוני הרובץ לפתחה ולהצביע על היות האמצאה מובנת מאליה לבעל המקצוע הממוצע בתחום. המתנגדת לא טרחה להסביר כיצד היה בעל מקצוע ממוצע בתחום, מגיע לאמצאה הנתבעת באמצעות כל אחד ואחד מן הפרסומים, או באמצעות השילוב ביניהם לאור הידע הקיים בידיו לכאורה ביחס למכונות הקיימות בידי המבקשת והמתנגדת.
בעניינו, בעל המקצוע הממוצע בתחום הוא אדם הבקיא בתחום הבדיקה האופטית הממוכנת של רכיבים אלקטרוניים וביניהם מעגלים חשמליים מודפסים ודומיהם. בהקשר זה יצוין כי אין בידי לקבל את טענת ד"ר ינוקה לפיה בעל מקצוע זה, יחזיק בהכרח ידע ביחס לאופן פעולת המערכות בהן נעשה שימוש אצל המבקשת והמתנגדת.
נפסק כי ברובם המכריע של הפרסומים לעיל, חסרים רכיבים 1ד' ו1ה' הקיים בתביעה 1. הפרסום הקרוב ביותר להמצאה הוא פטנט אירופי 963, אשר שם קיים רכיב 1ד', וחסר רכיב 1ה'.
ניתן לדעתי לקבוע כי בעל המקצוע הממוצע בתחום חפץ היה בפיתוח מערכת טובה יותר מאלו הקיימות לבדיקת מעגלים חשמליים. הדבר אף עולה מפרסום מוגנטי (עמ' 311 עמודה ימנית). השאלה הנשאלת, האם תביעה 1 במלואה הכוללת את רכיב 1ה' הינה מובנת מאליה לבעל המקצוע הממוצע בתחום, הבקיא בשיטות הקיימות בתחום לזיהוי פגמים במעגלים חשמליים, ובסוגי האלגוריתמים הקיימים לצורך זה, הן לאור פטנט אירופי 963 לבדו או בשילוב הפרסומים האחרים אשר הוצגו על ידי המתנגדת. בלשון חופשית, רכיב 1ה' הינו מערכת דינמית המותאמת לקליטת טריגר מרכיבים 1א ו/או 1ד' לשם בחירת פונקציית הבדיקה הטובה ביותר עבור האזור המסוים על גבי המעגל החשמלי המקושר לטריגר שנתקבל. מן החומר המצוי בתיק ההליך וביחוד לאור עדויות המצהירים המלומדים, לא ניתן ללמוד כי האמצאה הנתבעת הכוללת את הרכיב הנ"ל הינה פתרון אשר הינו מובן מאליו עבור בעל המקצוע הממוצע. אף הפרסומים אותם הציגה המתנגדת אינם מצביעים על כך שבעל המקצוע היה מגיע לפתרון זה בנקל.
טענת המתנגדת לפיה רכיב 1ה' הינו מובן מעליו לבעל המקצוע לא הוכחה ולפיכך אין לקבלה. כמו כן, את טענת המתנגדת, כמו גם טענת העד מטעמה כי המדובר בתהליך מחשבתי גרידא יש לדחות. זאת משום שתביעה מס' 1 תובעת את רכיב 1ה' במשולב עם יתר רכיבי התביעה ולא בנפרד מהם. בנוסף, המתנגדת לא טענה כי תביעה 1 בכללותה אינה כשירת פטנט לאור סעיף 3 לחוק וממילא בסיכומיה זנחה כל טענה ביחס לכשירות התביעות לאור האמור בסעיף חוק זה. למעלה מן הנדרש, ספק לו הייתה מתקבלת טענה מעין זו לאור לשון התביעה ופירוט הבקשה.
סוף דבר, תביעה 1 הינה בעלת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק.
חמדנות ואי בהירות של התביעות
הוראת סעיף 13(א) לחוק הפטנטים קובעת כדלקמן:
"הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט".
תקנה (20)(א)(3) לתקנות הפטנטים מוסיפה כי על הפירוט לכלול, בין היתר: "תביעה המגדירה את האמצאה בצורה תמציתית וברורה."
תביעות הפטנט הן אשר מגדירות את תחום הזכות הבלעדית הנתבעת (ראו: פרשת היוז בעמ' 64). פרשנות התביעות תתבצע לאור בקשת הפטנט בכללותה לרבות הפירוט והשרטוטים הנכללים בה (שם, עמוד 65). עם זאת, הוא שלא נכלל בתביעות אינו כלול בתחום ההגנה המוענקת לבעל בקשת הפטנט (שם, עמ' 68 וכן ע"ש (ת"א) 598/93 שוניה רוזנטל נ' רשם הפטנטים, סעיף 7(ב) (פורסם בנבו, 21.11.96)). בפסק הדין ה"מ (ת"א) 1008/58 אמריקן סיאנמיד קומפני נ' לפטיט ואח', 261 (פורסם בנבו, 04.04.1960) נקבע כי תביעה חמדנית היא תביעה במסגרתה נתבעת הגנה רחבה יותר מאשר מתואר בפירוט ובכך חורגת מהוראות סעיף 13(א) לחוק. תביעה מעין זו עשויה להימצא בלתי קבילה.
כאמור, טענה המתנגדת בכתב טענותיה כי תביעות הפטנט נעדרות תימוכין בפירוט בניגוד לסעיף 13(א) לחוק ולפיכך חמדניות. עוד נטען כי תביעות הפטנט נעדרות בהירות כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות. לגרסת המתנגדת, לטענה זו משנה תוקף באשר לתביעה 18 אשר תובעת תהליך ידוע וסטנדרטי ליצור מעגלים חשמליים, כך שהתביעות מתייחסות לאמצאה אחת בעוד שבתיאור הבקשה מפורטת אמצאה שונה מהותית מזו הנתבעת, ולפיכך התביעה אינה נתמכת בפירוט. המבקשת הכחישה את טענות המתנגדת.
נמצא כי טענות המתנגדת בעניין זה לא פורטו כדבעי ולפיכך יש לדחותן. על המתנגדת היה לפרט בדיוק אילו רכיבים בתביעות אינם נתמכים בפירוט, כזאת לא עשתה בשום שלב בהליך. בכך נמנעה מן המבקשת האפשרות להשיב כראוי לטענה זו. בנוסף ולאור אופייה הכללי, אף לא ניתן להכריע בטענה זו לגופה. באשר לתביעה 18 ניכר כי אין בכוונת המבקש לנכס לעצמה את תהליך יצור המעגל החשמלי הסטנדרטי כי אם את שלב הבדיקה המהווה חלק ממנו.
את טענת חוסר בהירות התביעות זנחה המתנגדת בסיכומיה ואי לכך מתייתר הדיון בה.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.
למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.