ביום 29.7.2015 דחה בית המשפט תביעה בעילה של הפרת זכויות יוצרים בספר ובספר מתכונים העוסקים בשיטת הרזייה – HCG. לטענת התובעים, הנתבעים העתיקו ושיווקו את הספר וספר מתכונים – פרי יצירתם.כבוד השופט מרדכי בורשטין, בדיונו, קבע כי אותו ספר הרזייה "מקורי" של התובעים הינו למעשה תרגום של מאמר רפואי מאת ד"ר סימנס, אשר הינו יצירה מוגנת בזכויות יוצרים, וכי הספר מהווה יצירה נגזרת, אשר נוצרה על ידי התובעת 1. לאור זאת, נדרש בית המשפט לבחון האם התובעת 1, אשר כתבה את הספר, הייתה זכאית לתרגם את היצירה המוגנת והאם הניחה תשתית ראייתית לקבלת היתר לתרגום. ככל שהתשובה לשאלה זו שלילית, כי אז לתובעים אין זכות, כפי שטענו, "וקם הכלל לפיו מעילה בת עוולה לא תצא עילה".
בכתב התביעה לא העלו התובעים כל טענה בדבר העובדה שזכות היוצרים ביצירה המקורית הועברה אליהם. כל שנטען היה כי התובעת יצרה ספר המהווה תרגום של יצירה – מאמרו של דר' סימונס.
אותו מאמר/מחקר של ד"ר סימנס היה נגיש באינטרנט והתובעים קיבלו חוות דעת לדין הזר, שכן המאמר היה בשפה האנגלית, כי אין באותו מאמר זכויות יוצרים לאיש. התובעים אף האמינו כי משעה שהמחקר הופיע באינטרנט הוא הפך להיות נחלת הכלל ועל כן לא ביקשו אישור לתרגמו. עם זאת, התובעים לא הגישו את אותה "חוות דעת" לעיונו של בית המשפט וממילא חוק זכות יוצרים הישראלי קובע במפורש כי זכות היוצרים היא זכות בלעדית לעשות יצירה נגזרת, כדלהלן: "עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד". (סעיפים 11 ו-16 לחוק).
מאחר שלא הייתה מחלוקת כי טרם חלפו 70 שנים ממותו של יוצר היצירה המקורית, והתובעים לא הניחו תשתית ראייתית מספקת בדבר קבלת היתר התרגום, הסיק בית המשפט כי זכות היוצרים במאמר לא הועברה לתובעים.
בנוסף, בחן בית המשפט האם הספר עלה לכדי "יצירה מקורית" בפני עצמה? בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו כי העניקו ליצירה הנגזרת מקוריות וכי הם לא תרמו תרומה יצירתית שבעקבותיה היצירה החדשה שונה מהותית מהיצירה המקורית (ראו: טוני גרינמן, זכויות יוצרים (מהדורה שנייה -תשס"ט) 210-211). יתרה מזאת, נקבע גם כי אין במכלול התרגום והעיבוד בנסיבות המקרה משום יצירה אמנותית המקנה זכות מוסרית ליוצרת.
לאור כל האמור לעיל, נפסק כי אין לתובעים כל עילת תביעה בכל הקשור לספר, המהווה עיבוד ותרגום של מאמר, שזכויות היוצרים בו כלל לא הוענקו להם.
באופן דומה, קבע בית המשפט כי גם ספר המתכונים לא היווה יצירה מוגנת מלכתחילה, לאור העובדה כי המתכונים נשוא התובענה היו בגדר "העברת מידע", נטולי חדשנות או אומנותיות חדשנית. גם אם התובעת הצליחה להראות כי הייתה העתקה של ספר המתכונים מצד הנתבעת, בית המשפט לא ראה מקום לתת הגנה לספר המתכונים אשר אינו יצירה מוגנת.
בית המשפט פסק כי התביעה בגין הפרת זכות יוצרים נדחית, אולם כיוון שהוכחה העתקה מצד הנתבעים, לא ניתן צו להוצאות.
