בהחלטת סגנית רשם סימני המסחר ז׳קלין ברכה מיום 29.4.2013 נדחתה בקשת ע׳ ד׳ תובל לרישום הסימן 24/7 לשירותי תיירות ונסיעות. נקבע כי הסימון מתאר מתן שירותים ברציפות ואינו מציין כשלעצמו מקור מסחרי; המבקשת גם לא הוכיחה שימוש שהקנה לו אופי מבחין נרכש. ההחלטה מדגישה את מגבלות רישום סימן מסחר מתאר, ולהשוואה ראו את פרשת חאן שחרות, שבה הוכח אופי מבחין נרכש.
העובדות: הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר. במכתביה למבקשת נימקו הבוחנות את החלטתן בכך שהסימן מהווה קיצור מקובל במסחר לשירותים הזמינים לציבור כל הזמן.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום הסימן נדחתה.
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
אופי מבחין
תנאי הכרחי לרישום סימן מסחר הינו כי הוא בעל אופי מבחין. תנאי זה המעוגן בפקודת סימני המסחר נגזר מייעודו של הסימן לציין את מקור הטובין והשירותים ולהבחין ביניהם לבין טובין ושירותים שמקורם אחר.
טענת המבקשת הינה כי אופיו המבחין של הסימן נגזר מכך שבתחום עיסוקה אין זה מקובל לספק שירותים באופן רציף. ואולם עצם העובדה שהמבקשת מספקת שירות חדש או בלתי מקובל, אין משמעותו כי תיאורו הישיר של אותו שירות חדש הינו בעל אופי מבחין. מהבהרות נציג המבקשת בדיון עולה כי הסימן מתאר במדויק ובמישרין את אופיו של השירות. משכך פסול הסימן לרישום בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה, הקובע כדלקמן:
"סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
…
(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;"
משמודה המבקשת כי הסימן נוגע במישרין למהותם של השירותים שבכוונתה לספק, ומשלא רכש הסימן אופי מבחין כתוצאה משימוש, שכן לא נעשה בו שימוש עד כה, מתקיימת העילה לאי כשירותו של הסימן.
הסימן המבוקש הינו מאותם סימנים המשמשים את העוסקים בתחומי שירותים שונים. בנסיבות אלה אף אם אינו נמצא בשימוש בתחום התיירות, ראוי כי יישאר פתוח למסחר וגם מסיבה זו דין הבקשה לרישומו להידחות.
