רישום סימן מסחר בבריטניה

רישום סימן מסחר בבריטניה הוא צעד נפרד מרישום באיחוד האירופי. מאז 1 בינואר 2021 בקשות ורישומים חדשים של סימני מסחר אירופיים אינם מעניקים כשלעצמם הגנה בבריטניה. מנגד, בעלי סימנים אירופיים שהיו רשומים לפני תום תקופת המעבר של הברקזיט עשויים להחזיק בזכויות בריטיות מקבילות שנוצרו מכוח הסדרי המעבר. בעל מותג ישראלי צריך אפוא לברר לא רק היכן נרשם הסימן, אלא גם מתי הוגשה הבקשה, אילו זכויות כבר נוצרו ובאילו שווקים מתוכננת פעילות.

המדריך מתמקד בדין הבריטי ובהליכים בפני UK Intellectual Property Office (UKIPO), לרבות השלכות הברקזיט, חיפוש זכויות קודמות, דרישות פרטת הטובין והשירותים, אגרות 2026, התנגדויות ותחזוקת הרישום. להליך הנפרד ברשויות האיחוד ראו רישום סימן מסחר באיחוד האירופי.

מה קרה לסימני מסחר אירופיים בעקבות הברקזיט?

ההבחנה החשובה היא בין רישום אירופי שהיה בתוקף ב־31 בדצמבר 2020 לבין בקשה אירופית חדשה או בקשה שהייתה תלויה באותה עת. עבור רישומים אירופיים תקפים שהיו קיימים בתום תקופת המעבר, UKIPO יצר ב־1 בינואר 2021, ללא בקשה חדשה או תשלום נפרד, סימנים בריטיים מקבילים (comparable UK trade marks). זכויות אלה נרשמו בפנקס הבריטי והן עצמאיות: ניתן להעביר אותן, להעניק רישיון לגביהן ולחדש אותן בנפרד מן הרישום האירופי. רישום מקביל שמקורו בסימן אירופי מזוהה לרוב במספר שתחילתו UK009.

לעומת זאת, עבור בקשות EUTM שהיו תלויות ב־1 בינואר 2021, לא נוצרה אוטומטית זכות בריטית מקבילה. מסלול המעבר שאפשר להגיש בקשה בריטית תואמת תוך שמירה על תאריך ההגשה האירופי היה מוגבל בזמן והסתיים, לגבי אותן בקשות, ביום 30 בספטמבר 2021. זהו מועד היסטורי, ולא חלון הגשה שעדיין פתוח. מי שמגיש כיום בקשה חדשה ב־EUIPO צריך לבחון הגנה בבריטניה בנפרד. המקור הוא מדריך UKIPO לסימני מסחר אירופיים ולסימנים בריטיים מקבילים.

דוגמה מעשית: חברה ישראלית שרשמה סימן באיחוד האירופי בשנת 2019 ושמרה עליו בתוקף עשויה למצוא בפנקס הבריטי סימן מקביל שנוצר בשנת 2021; חברה שרשמה אותו סימן באיחוד האירופי לראשונה בשנת 2024 אינה יכולה להסתמך על אותו מנגנון. בשני המקרים יש לבדוק את הפנקס הבריטי ואת מצב החידושים בפועל, ולא להסתפק ברישום האירופי.

איזו טריטוריה מכסה רישום בבריטניה?

בקשה לאומית בפני UKIPO מיועדת להגנה בבריטניה, הכוללת את אנגליה, סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד, וכן באי מאן לפי ההסדר החל. לעומת זאת, אין להניח שהרישום הבריטי מעניק באופן אוטומטי הגנה בג׳רזי ובגרנזי או בכל טריטוריה בריטית מעבר לים. ביחס לשווקים אלה יש לבדוק את הדין והליכי ההרחבה או הרישום הספציפיים לכל טריטוריה. מדריך הרישום הממשלתי מבחין במפורש בין בריטניה ואי מאן לבין איי התעלה.

גם אירלנד, שנותרה חברה באיחוד האירופי, אינה חלק מבריטניה. עסק המתכנן פעילות מסחרית באירלנד ובצפון אירלנד עשוי להזדקק לתכנון זכויות בשני מסלולים טריטוריאליים נפרדים. אין לבלבל בין כיסוי טריטוריאלי של סימן מסחר לבין כללי מכס, יבוא או רגולציה מסחרית.

בדיקת זמינות סימן בבריטניה: זכויות לאומיות, מקבילות ובינלאומיות

בדיקה לפני הגשה צריכה לכלול לא רק רישומים בריטיים מקוריים, אלא גם סימנים בריטיים מקבילים שנוצרו בעקבות הברקזיט וייעודים בינלאומיים המעניקים הגנה בבריטניה. במאגר UKIPO אפשר לבדוק סימנים רשומים ובקשות תלויות, פרטי בעלים, תאריכים, סיווגים ומצב משפטי. ראו שירות החיפוש הרשמי של UKIPO.

חשוב לחפש דמיון במראה, בהגייה ובמשמעות, ולא רק זהות מילולית. רצוי לבדוק גם את דרך השימוש של מתחרים בשם בשוק הבריטי. נוסף על סימנים רשומים, הדין עשוי להגן בנסיבות מסוימות על מוניטין קודם באמצעות עוולת passing off, ולכן חיפוש בפנקס אינו שולל את כל הסיכונים. הרשות עשויה לאתר סימנים קודמים ולהודיע עליהם, ואף ליצור קשר עם בעלי זכויות, אך אין לראות בבדיקת UKIPO הבטחה שאין צד שלישי שיוכל להתנגד.

מילה, לוגו ופרטת טובין: הסיכון שבהגנה רחבה מדי

לפי חוק סימני המסחר הבריטי משנת 1994, אפשר לבקש הגנה על מילה, לוגו או סימן מעוצב הכולל רכיבים מילוליים וחזותיים. אין איסור גורף לרשום לוגו ושם בתוך סימן משולב אחד. עם זאת, הגנה על העיצוב המשולב אינה תמיד שקולה לרישום עצמאי של השם ללא העיצוב. כאשר השם מופיע באתר, על אריזות ובסמל גרפי משתנה, עשויה להיות הצדקה לבחון בקשות נפרדות למילה ולצורה המעוצבת.

בבקשה נדרשת פרטת טובין ושירותים המשקפת את תחומי הפעילות של המבקש ואת השימוש בפועל או את כוונתו הכנה להשתמש בסימן. סעיף 32(3) לחוק Trade Marks Act 1994 מחייב הצהרה שהסימן כבר משמש את המבקש או שיש לו כוונה בתום לב להשתמש בו. לא ניתן להרחיב לאחר ההגשה את הפרטה למוצרים ושירותים חדשים, ולכן הגדרה זהירה בשלב הראשון חשובה במיוחד. הנחיות UKIPO לבחירת סוגים ופרטה.

לשאלה זו נוספה חשיבות בעקבות פסק הדין SkyKick UK Ltd v Sky Ltd, [2024] UKSC 36. בית המשפט העליון הבריטי קבע כי היקף רחב מאוד של רשימת מוצרים ושירותים, כאשר הוא אינו נתמך בהסבר מסחרי ובכוונת שימוש אמיתית, עשוי בנסיבות המתאימות לבסס מסקנה שבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ולהוביל לפסלות חלקית. אין פירוש הדבר שכל פרטה רחבה היא בהכרח פסולה; יש לבחון את נסיבות ההגשה ואת ההצדקה המסחרית שלה.

בעקבות פסק הדין פרסם UKIPO ביוני 2025 את הנחיות PAN 1/25, שלפיהן בוחנים עשויים להעלות השגות על פרטות רחבות באופן מובהק ובלתי מוצדק לכאורה. עבור חברת טכנולוגיה ישראלית המפתחת מוצר מסוים, למשל שירות תוכנה בתחום מוגדר, המשמעות היא שאין לבחור אוטומטית ניסוח המכסה את כל תחומי התוכנה, ציוד המחשוב והשירותים הדיגיטליים ללא הצדקה עסקית מתאימה. בדיקת הפרטה אינה רק דרך לחסוך אגרות; היא עשויה להשפיע על תוקף הזכות עצמה.

איך מגישים בקשה ל־UKIPO מישראל?

בקשה ישירה מוגשת ל־UKIPO באופן מקוון או בטופס המתאים, עם פרטי המבקש, תיאור הסימן, הסוגים, פרטת הטובין והשירותים והאגרות. אפשר גם לייעד את בריטניה במסגרת מערכת מדריד, כאשר מתקיימים תנאי הזכאות ומוגשת בקשה בינלאומית מתאימה; הבחינה המהותית של ייעוד בריטניה עדיין נעשית לפי הדין הבריטי. למנגנון מדריד ולתלות בסימן הבסיס ראו רישום בינלאומי של סימן מסחר – פרוטוקול מדריד.

למבקש ישראלי יש דרישה דיונית חשובה: כתובת להמצאת מסמכים (address for service) בבריטניה, בגיברלטר או באיי התעלה; UKIPO מקבל גם כתובת באי מאן. כתובת בישראל לבדה אינה מספיקה לצורך הגשת בקשה חדשה בפני הרשות. אין להסיק מכך שכל מבקש מחויב בהכרח למנות עורך דין בריטי, אך עליו לעמוד בדרישת הכתובת, ובתיקים שבהם צפויה התנגדות או בעיית כשירות יש יתרון ממשי לטיפול מקצועי בהליך. ראו הנחיות UKIPO לכתובת להמצאה.

Standard או Right Start: מה ההבדל באגרות 2026?

אגרות UKIPO עודכנו החל מ־1 באפריל 2026. אגרת בקשה מקוונת רגילה היא 205 ליש״ט לסוג הראשון ו־60 ליש״ט לכל סוג נוסף. בקשת נייר עולה 250 ליש״ט לסוג הראשון, בתוספת 60 ליש״ט לכל סוג נוסף. אלה אגרות רשמיות בלבד, שאינן כוללות בדיקת זכויות, ייעוץ, טיפול בהתנגדות או שכר טרחה. פירוט העדכון נמצא בלוח טפסים ואגרות UKIPO.

מסלול Right Start מאפשר לקבל תחילה דוח בחינה ולשלם רק חלק מן האגרה. בשנת 2026 משולמים 125 ליש״ט לסוג הראשון ו־30 ליש״ט לכל סוג נוסף בשלב הראשון; כדי להמשיך בבקשה לאחר הדוח יש לשלם סכום זהה בשלב השני. לכן העלות הכוללת במקרה שממשיכים בבקשה היא 250 ליש״ט לסוג הראשון, בהשוואה ל־205 ליש״ט בהגשה מקוונת רגילה. לאחר קבלת הדוח יש 28 ימים להחליט אם להמשיך, להשיג על הממצאים או לדון בהם. בחירה במסלול זה יכולה להתאים כאשר מבקשים משוב מוקדם, אך אין לתאר אותה כחיסכון מובטח בעלות הרישום. פירוט רשמי של Standard ו־Right Start.

לדוגמה, בקשה רגילה בשני סוגים כרוכה באגרת הגשה מקוונת של 265 ליש״ט. במסלול Right Start בשני סוגים התשלום הראשוני הוא 155 ליש״ט, ואם מתקדמים להשלמת הבקשה יש לשלם 155 ליש״ט נוספים. לפיכך נכון להשוות בין הסיכון שהבקשה לא תתקבל, עלות הבדיקה המוקדמת והצורך בקבלת מועד הגשה, ולא להסתפק בשאלה איזה תשלום נמוך יותר ביום הראשון.

בחינת הבקשה והתנגדות: חודשיים עם אפשרות להגיע לשלושה

לאחר ההגשה UKIPO בוחן את כשירות הסימן, את פרטת הטובין והשירותים ואת הסוגיות הרלוונטיות. אם יש השגה, המבקש נדרש לטפל בה בהתאם למועד הנקוב בהודעת הרשות. בהיעדר קושי, הבקשה מתפרסמת ב־Trade Marks Journal לצורך התנגדויות. לפי הנחיות ההליך בפני UKIPO, תקופת ההתנגדות הראשונית היא חודשיים ממועד הפרסום.

בעל זכות קודמת ששוקל להתנגד יכול להגיש בתוך התקופה הראשונית טופס TM7A, הודעה על כוונת התנגדות, המאריכה את התקופה הכוללת להגשת ההתנגדות עד שלושה חודשים ממועד הפרסום. לא מדובר בהארכה אוטומטית בכל תיק, ואין להמתין שלושה חודשים ללא בדיקת הפרסומים והמסמכים שהוגשו. ההתנגדות המלאה עשויה להתנהל במסלול רגיל או, כאשר מתקיימים תנאים מוגדרים, במסלול מהיר יותר.

הבחנה זו חשובה גם לצד המבקש: רישום שאינו נתקל בהתנגדות עשוי להסתיים לפי הנחיות UKIPO בתוך כשלושה עד ארבעה חודשים ממועד ההגשה, אך דוח בחינה, התנגדות או הליך דיוני אחר עלולים להאריך את התקופה באופן מהותי. אין להציג תשעה חודשים כמועד חוקי קבוע לכל בקשה, כפי שנעשה בנוסח הקודם.

חידוש, אי־שימוש וזכויות בריטיות מקבילות

רישום בריטי תקף לעשר שנים וניתן לחידוש לתקופות נוספות של עשר שנים. לפי תעריף 2026, אגרת חידוש מקוון היא 245 ליש״ט לסוג הראשון ו־60 ליש״ט לכל סוג נוסף. אפשר לחדש בששת החודשים שלפני פקיעת הרישום או בששת החודשים שאחריה, אך חידוש מאוחר כרוך בתשלום נוסף. יש לבדוק אם מדובר ברישום בריטי מקורי, סימן מקביל שנוצר לאחר הברקזיט או ייעוד בריטניה במסגרת מדריד, משום שאופן ניהול וחידוש הזכויות אינו תמיד זהה. עמוד החידוש הרשמי של UKIPO.

סימן שלא נעשה בו שימוש אמיתי במשך חמש שנים רצופות, ללא הצדקה מוכרת, עשוי להיות חשוף להליך ביטול בגין אי־שימוש, לגבי מלוא הרישום או חלק מן הטובין והשירותים. ההליך פתוח, ככלל, לאחר חמש שנות רישום. לגבי סימנים בריטיים מקבילים שנוצרו עם הברקזיט קיימות הוראות מעבר מיוחדות הנוגעות לשימוש באיחוד האירופי לפני 1 בינואר 2021; שימוש באיחוד בלבד לאחר מועד זה אינו נחשב אוטומטית שימוש בבריטניה. לכן בעל סימן אירופי ותיק המחזיק גם בזכות בריטית מקבילה אינו יכול להניח שהמשך מכירות באיחוד בלבד יספיק לתחזוקת הזכות הבריטית. הנחיות UKIPO לביטול בגין אי־שימוש.

מה צריך לבדוק לפני השקת מותג ישראלי בבריטניה?

עסק ישראלי שכבר רשם מותג באיחוד האירופי, או מתכנן מכירות הן בבריטניה והן באירלנד, נדרש למפות זכויות על פני יותר מפנקס אחד. במותגים ותיקים כדאי לחפש תחילה סימן בריטי מקביל שנוצר בשנת 2021, לאמת את מצבו ואת מועדי החידוש שלו, ולבדוק זכויות קודמות של אחרים. במותגים חדשים צריך לשקול הגשה ישירה בבריטניה או ייעודה דרך מדריד, ולנסח פרטה שיש לה הצדקה מסחרית לפי הדין והפסיקה הבריטיים.

בהקשר זה, תכנון רישום סימן מסחר בבריטניה לצד ההגנה באיחוד האירופי ובדיקת זכויות מתקופת הברקזיט דורש התייחסות למועדי הגשה, למצב הפנקסים, להיקף הפעילות ולסיכון להשגות על פרטה רחבה. לדיון בדיני מערכת מדריד מן הזווית הישראלית אפשר לעיין בספר Intellectual Property Law in Israel מאת יונתן דרורי ויותם ורזנסקי-אורלנד, פרק 2, סעיפים 5.8.1–5.8.2, עמ' 182–184. הניתוח בספר עוסק בעיקר במנגנון ההגשה הבינלאומי; ההשלכות המאוחרות של הברקזיט, הפסיקה הבריטית ואגרות 2026 נשענות על המקורות הרשמיים המעודכנים שהוזכרו לעיל.