תביעה שעניינה בשאלה האם היוצרים החברים בתל"י והם התסריטאים והבמאים, יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, זכאים ליהנות מגמול "הקלטת הריקה", המשולם על ידי ממשלת ישראל, בהתאם להוראות סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים, 1924, בדומה ליוצרים החברים באקו"ם (מלחינים, משוררים ומעבדים) ומה שיעור החלוקה הראוי של גמול "הקלטת הריקה" בין היוצרים שהם חברי אקו"ם לבין היוצרים שהם חברי תל"י.
ההליך נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת רחל ברקאי. ביום 12.2.2018 ניתן פסק הדין בתיק.
הצדדים:
- התובעת: תל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ
- הנתבעת: אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים, ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ
העובדות: במסגרת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) תוקנה פקודת זכות יוצרים והוסדרה בה סוגיית השימוש הביתי ביצירות מוגנות בזכות יוצרים לצד הפיצוי אשר אמור להינתן לסקטורים השונים (להלן: "חוק הקלטת הריקה"). סוגיית הקלטת הריקה הוסדרה בשני אופנים:
א. נקבע כי העתקה או שעתוק של יצירה לשימוש פרטי וביתי, שלא למטרה מסחרית, אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים (סעיף 3 ג' לפקודת זכות יוצרים). יחד עם זאת, נקבע בסעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים, כי הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בגין הפגיעה בהכנסותיהם ובזכויותיהם (להלן: "גמול הקלטת הריקה").
ב. באשר לאופן חלוקת גמול הקלטת הריקה, נקבע כי הגמול יועבר על ידי הממשלה לשלוש חברות תמלוגים, בחלקים שווים, כאשר כל אחת מן החברות מייצגת סקטור הזכאי לגמול: בעלי זכויות היוצרים; המבצעים; והמפיקים.
במועד חקיקת חוק הקלטת הריקה היתה בישראל חברת תמלוגים אחת אשר ייצגה את בעלי זכויות היוצרים והיא הנתבעת, אקו"ם. המייצגת את היוצרים ביצירה קולית – מלחינים, משוררים ומעבדים.
לימים, פרשו התסריטאים מאקו"ם ביחד עם הבמאים והקימו את תל"י, הם היוצרים ביצירה האודיו- ויזואלית.
בהתאם לחוק הקלטת הריקה, מעבירה הממשלה לאקו"ם כספים בשיעור של שליש מגמול הקלטת הריקה הכולל המוקצה, המיועד לפצות את הסקטור של בעלי זכויות היוצרים. כפי שצוין לעיל, גמול הקלטת הריקה מועבר לאקו"ם כתאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים והוא נועד לפצות את כלל בעלי זכויות היוצרים ולא רק את חבריה (שליש נוסף מועבר לידי סקטור המבצעים והשליש האחרון לידי סקטור המפיקים).
בכתב התביעה נטען, כי אקו"ם מסרבת להעביר לבעלי זכויות היוצרים ביצירה האודיו – ויזואלית, שאינם חבריה, התסריטאים והבמאים, המאוגדים תחת תל"י, את חלקם בגמול הקלטת הריקה.
לעניין זה יוער, כי כבר בשנת 2001 הגישה תל"י יחד עם שניים מחבריה, תביעה בהליך של המרצת פתיחה נגד אקו"ם, במסגרתו עתרה תל"י למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי תל"י זכאית לקבל חלק מגמול הקלטת הריקה המועבר לאקו"ם (ה"פ (מחוזי תל אביב) 1148/01 תל"י נגד אקו"ם [פורסם בנבו]).
במסגרת הליך זה הגיעו הצדדים להסדר, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 1.9.08, במסגרתו נקבע, כי שליש מתוך סכום הכספים המועברים לאקו"ם בגין גמול "הקלטת הריקה", יוקפא עד לסוף שנת 2012, ולאחר מכן הוארכה התקופה עד לסוף שנת 2013, וישמרו בידי אקו"ם מבלי שזו תחלקם, כאשר שני השליש הנותרים יחולקו בין חבריה (חברי אקו"ם). עוד נקבע, כי בתום התקופה יהיה רשאי כל צד להסדר לפנות בעניין לבית המשפט, על מנת להעלות כל טענה בקשר לזכויותיו ביחס לתשלום גמול הקלטת הריקה.
פנייתה של תל"י לאקו"ם לקבל חלקה בגמול הקלטת הריקה, נדחתה והיא נענתה על ידי אקו"ם, כי בכוונתה לחלק את הסכום המופקד בידיה, לחברי אקו"ם בלבד.
ומכאן הליך זה.
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי תל"י זכאית לקבל מאקו"ם, עבור ובשם חבריה, את חלקה בתמלוגי הקלטת הריקה, בשיעור של 1/3 מתוך כספי התמלוגים שמקבלת אקו"ם וזאת בגין התקופה שהחלה משנת 1997 ועד היום.
בנוסף נפסק כי אקו"ם תוסיף ותישא בהוצאות תל"י בשיעור של 30,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
מבנה שוק זכויות היוצרים והמבצעים בישראל
סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים") קובע, כי זכות יוצרים הינה : הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה.
סעיף 33(1) לחוק זכויות יוצרים, קובע את העיקרון לפיו יוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
בהמשך לכך, קובע סעיף 33(2) לחוק זכויות יוצרים, כי המפיק הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.
נפסק כי באשר ליצירות קוליות ויצירות אודיו ויזואליות, אלה הן פעמים רבות תוצר של עבודה משותפת של מספר גורמים: יוצרים, מבצעים ומפיקים. כל אחד מהם תורם את חלקו ויצירתו לשם יצירת היצירה המושלמת.
שימוש פרטי שאינו מסחרי
כדי להתמודד עם תופעה של שימוש פרטי שאינו מסחרי החליט המחוקק בשנת 1996 לחוקק את חוק הקלטת הריקה. במסגרת החוק, תוקנה פקודת זכות יוצרים, והוסדרה בה סוגיית השימוש הביתי ביצירות מוגנות בזכות יוצרים, לצד הפיצוי אשר אמור להינתן לסקטורים השונים.
סוגיית "הקלטת הריקה" הוסדרה על ידי המחוקק בשני אופנים:
א. נקבע כי טביעה או שעתוק של יצירה על גבי קלטת לשימוש פרטי וביתי, שלא למטרות מסחריות, אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים (ס' 3ג' לפקודת זכות יוצרים);
ב. הוגדר מנגנון שבאמצעותו הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים שזכויותיהם עלולות להיפגע במסגרת ההקלטות הביתיות (ס' 3ד' לפקודת זכות יוצרים).
סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים מורה, כי הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים באמצעות גמול שאותו היא תעביר מדי שנה לחברות התמלוגים (לעיל ולהלן: "גמול הקלטת הריקה"), זו לשונו:
"(א) הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף 3ג'.
(ב) הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, מדי שנה, סכום בשיעור 5% מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה.
(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף 3ב בפסקאות (1) , (2) ו (3)
(ד) ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור"
"חברות תמלוגים" מוגדרות בסעיף 3ב' לפקודת זכות יוצרים כדלהלן:
"חברות התמלוגים' – כל אחד מאלה:
"(1) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים;
(2) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים;
(3) תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג את מרבית המפיקים הויזואליים – במאוחד שאושרו לעניין חוק זה בידי שר החינוך התרבות והספורט;"
בית המשפט מבהיר כי, פקודת זכות יוצרים קובעת שלושה סקטורים אשר יפוצו במסגרתה: (1) בעלי זכויות יוצרים; (2) בעלי זכויות מבצעים; (3) מפיקים (קוליים ו-ויזואליים).
בהתאם להודעת שר החינוך, התרבות והספורט משנת 1998, אקו"ם היא התאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים.
לפיכך נפסק כי אקו"ם היא חברת התמלוגים שאליה מועבר גמול הקלטת הריקה של כלל בעלי זכויות היוצרים בישראל. יודגש, כי גמול הקלטת הריקה מועבר לאקו"ם כתאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים, אך גמול הקלטת הריקה נועד לפצות את כלל בעלי זכויות היוצרים.
נפסק אם כן, בכל הנוגע לגמול הקלטת הריקה, אקו"ם היא נאמן על הכספים המתקבלים במסגרתו, והנהנים הם הן בעלי זכויות היוצרים חברי אקו"ם והן בעלי זכויות היוצרים – תסריטאים ובמאים חברי תל"י.
האם ההסכם בין התסריטאים והבמאים עם המפיקים שולל מהם את גמול הקלטת הריקה?
בית המשפט בחן את השאלה האם נוכח ההסכם עליו חותמים התסריטאים והבמאים, בעלי זכויות היוצרים, אל מול המפיקים מועבר קניינם הרוחני של הראשונים ביצירה במובן זה שנשללת זכותם לתבוע גמול הקלטת הריקה לפי סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים?
נפסק כי בעוד שהבמאים והתסריטאים העבירו את זכות היוצרים שלהם למפיקים כדי להקל על מלאכת מסחור היצירה המוגמרת, שמרו הם בידיהם את הזכות לקבל תמלוגים בעבור השימוש ביצירה – זכות אותה מממשת תל"י עבורם.
בנוסף נפסק כי העובדה שהתסריטאים והמפיקים מעבירים זכויות יוצרים שלהם ביצירה האודיו- ויזואלית לידי המפיקים, מצומצמת אך ורק לשם שיווק ומסחור של היצירה ואין בה כדי לוותר על זכות היצירה של היוצרים ביצירה, לצורך גביית תמלוגים.
נפסק כי לזכות היוצרים היבט קנייני וכספי, כאשר הרכיב הקנייני מועבר לצורך שיווק ומסחור היצירה, לידי המפיקים, ולצד זאת מותירים בידיהם היוצרים הרלבנטיים את הרכיב הכספי שהוא שמירת הזכות לגבות תמלוגים מן המשתמש במישרין, ולא באמצעות המפיק.
האם גמול הקלטת הריקה ניתן בגין פגיעה בזכות ההקלטה בלבד?
בית המשפט בחן את השאלה האם גמול הקלטת הריקה ניתן בגין פגיעה בזכות ההקלטה בלבד? וכי תל"י לא הוכיחה כי חבריה סובלים מאבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק של קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי.
נפסק כי המחוקק בקביעת ההוראה בדבר הזכות לתמלוגים בגין הקלטת הריקה, קבע מפורשות כי קבוצת בעלי זכויות היוצרים יקבלו פיצוי על דרך של גמול הקלטת הריקה. גמול זה נקבע כפיצוי על אובדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק של קלטות לשם שימוש פרטי וביתי, מבלי שהוא תוחם הפיצוי בגין פגיעה בזכות ההקלטה בלבד.
נפסק כי ניתן לומר כי אובדן ההכנסה עליו מורה סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים, אינו נגזר אך ורק מן הפגיעה הישירה בזכות ההקלטה בלבד, כי אם פגיעה כוללת מעצם אפשרות שעתוק היצירה ושימושה בהקלטות הביתיות.
על כן נפסק כי תל"י זכאית לקבל חלק מגמול הקלטת הריקה, עבור חבריה, כאשר החלוקה הפנימית בין חבריה תיעשה על פי שיקול דעתה של תל"י ובהתאם לקריטריונים מוסכמים או קבועים בין החברים, כשם שעושה זאת אקו"ם.
שיעור החלוקה בין אקו"ם לתל"י
בין הצדדים גובשה הסכמה לפיה לתקופה שבין השנים 1997 – עד 2012 כולל, תקבל תל"י, ככל שתוכיח מעמדה לקבלת גמול הקלטת הריקה, בשיעור של 1/3 מסך הכספים שמקבלת אקו"ם מידי המדינה.
על כן נפסק כי תל"י זכאית לסכום בשיעור זה אותו מחזיקה אקו"ם בנאמנות, על פי מצוות המחוקק.
חלקה של תל"י בגמול הקלטת הריקה, צריך להיגזר מגודל הקבוצה אותה היא מייצגת, כבעלי זכויות ביצירה האודיו ויזואלית.
בהעדר סקר שוק ו/או נתונים סטטיסטים בנדון, נפסק כי שיעור חלקה של תל"י יוותר בתואם להסכמה שגובשה בעבר בן הצדדים, דהיינו בשיעור של 1/3 מסך התגמולים שמקבלת אקו"ם מידי המדינה.
