בהחלטת הפוסקת בקניין רוחני ד"ר רויה ישראלי בבקשות לרישום עיצובים 72241 ו-72243 של חברת Opes Corporation Oy (23.2.2026), נדחו שתי בקשות לרישום עיצובים של "משטח לשחרור חומר פעיל" בתחום מוצרי הרוקחות. נקבע כי השרטוטים הציגו צורות מלבניות פשוטות, ללא מאפיינים חזותיים נוספים המייחדים אותן, ולכן העיצובים אינם חדשים ואף אינם בעלי אופי ייחודי. נדחתה גם בקשת המבקשת לרשום אותם כעיצובים מוספים לעיצוב מספר 72242, שכבר נרשם. ההחלטה מחדדת את ההבחנה בין מאגר העיצובים הנבחן לצורך כשירות לרישום לבין תחום המוצרים שבו תחול זכותו של בעל עיצוב רשום.
שתי בקשות למשטחים לשחרור חומר פעיל
חברת Opes Corporation Oy הגישה ביום 20.3.2023 את הבקשות לרישום עיצובים מספר 72241 ו-72243, בסיווג 28-01. שתי הבקשות נשענו על דין קדימה מבקשות אמריקאיות, הראשונה מיום 20.9.2022 והשנייה מיום 15.3.2023. בקשה נוספת של החברה, מספר 72242, נרשמה ביום 19.9.2024.
מחלקת העיצובים סירבה לרשום את שתי הבקשות הראשונות. הבוחנת סברה כי המשטחים מתוארים כמלבנים בעלי עובי דק, ללא מאפיינים עיצוביים החורגים מצורה גיאומטרית מקובלת. המבקשת השיגה על החלטת הבוחנת לפי תקנה 34 לתקנות העיצובים, התשע"ט-2019, וטענה כי דווקא בענף מוצרי הרוקחות מדובר בצורת מתן שאינה דומה לאמצעים הנפוצים כגון כמוסות, טבליות ומזרקים.
הפוסקת בחנה את התיאור החזותי שנכלל בבקשות. השרטוטים לא הגבילו את המשטחים לצבע, חומר, שקיפות, מרקם או עיטור מסוימים. לפיכך, נקודת המוצא הייתה צורתו החיצונית של משטח דק: בבקשה אחת מלבן בעל פינות ישרות ובשנייה צורה דומה בעלת פינות מעוגלות. הטענות להבדלים בחומר או במרקם בהשוואה לפרסומים קודמים לא יכלו להרחיב בדיעבד את המאפיינים שהמבקשת בחרה להציג בשרטוט.
חידוש ואופי ייחודי נבחנים מול כל סוגי המוצרים
סעיף 3 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017, דורש שני תנאים מצטברים: חידוש ואופי ייחודי. סעיף 6 עוסק בשאלה אם לפני המועד הקובע פורסם עיצוב זהה או עיצוב הנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים. סעיף 7 עוסק ברושם הכללי שיוצר העיצוב אצל משתמש מיודע. אף ששני המבחנים נבדלים זה מזה, המחוקק קבע כי לצורך בחינת הכשירות יש להביא בחשבון פרסומים הנוגעים לכל סוגי המוצרים.
החברה ביקשה לצמצם את מאגר ההשוואה לתחום התרופות והכימיקלים. הפוסקת דחתה עמדה זו, בהסתמך על לשון החוק ועל דברי ההסבר לו. לשיטתה, רישום אינו יכול להתאפשר רק משום שצורה שכבר מוכרת בתחום אחד מיושמת במוצר מתחום אחר. כך, לדוגמה, הצורה של מכונית נוסעים אינה נעשית חדשה לצורך רישום רק מפני שהועתקה למכונית צעצוע. הבחינה לצורך רישום נועדה להגן על מאגר הצורות הפתוח לשימוש הציבור, ואינה מוגבלת למוצרים המתחרים זה בזה.
ההחלטה מבחינה במפורש בין הכשירות לרישום לבין היקף ההגנה לאחר הרישום. זכותו של בעל עיצוב רשום, לפי סעיף 37 לחוק, מתייחסת למוצרים מן התחום שאליו שויך העיצוב, תוך בחינת הרושם הכללי בעיני המשתמש המיודע. לעומת זאת, בדיקת החידוש והאופי הייחודי בעת הבחינה רחבה יותר וכוללת את כלל סוגי המוצרים. העובדה שהבוחן עשוי להתמקד בפועל בתחום הרלוונטי מטעמי יעילות אינה משנה את הדרישה המשפטית.
מדוע גם רצועה תרופתית יכולה להיות חסרת אופי ייחודי?
משנקבע שאין חידוש, לא היה הכרח לדון גם באופי הייחודי. הפוסקת עשתה זאת מעבר לנדרש ובחנה דוגמאות של משטחים דקים לשחרור חומרים שהיו קיימים בשוק. בין הפרסומים שנדונו היו מדבקות מוקו-אדהזיביות שהופיעו במאמר משנת 2020 ומוצר של סרט מסיס לשימוש רפואי ששיווקו החל קודם למועד הקובע.
בהקשר זה לא התקבלה הטענה שההשוואה צריכה להיות דווקא בין רצועה תרופתית למזרק או לכמוסה. המשתמש המיודע המבקש להשתמש במשטח לשחרור חומר מתעניין בצורת המתן המסוימת, ולא בכל מוצר פארמה באשר הוא. מבחינתו, ההבדל בין מלבן דק למשטח מרובע אחר, או בין פינות ישרות למעוגלות, אינו בהכרח יוצר רושם חזותי שונה. תפקודו הרפואי של המוצר אינו מקנה ייחודיות לצורתו החיצונית.
הפוסקת הכירה בקושי לתארך תמונות מאתרים מסחריים, ואף הבהירה שפרסום מאוחר אינו שולל כשירות במישרין. עם זאת, חלק מן הדוגמאות אפשרו להתחקות אחר מוצרים שקדמו למועד הקובע, וביחס לאחרות הן המחישו עד כמה צורת המשטח הדק והמלבני מקובלת בתחום. לצורך רישום עיצוב בישראל, שאלת התאריך של כל פרסום קודם נותרת חיונית, לצד השאלה אילו מאפיינים חזותיים כלולים בבקשה עצמה.
מתי אפשר לרשום עיצוב מוסף?
המבקשת ביקשה לחלופין להסתמך על הרישום הקיים של עיצוב מספר 72242. סעיף 52 לחוק מאפשר רישום עיצוב מוסף כאשר מדובר באותו מוצר וההבדלים החזותיים בין העיצוב המבוקש לעיצוב העיקרי אינם מהותיים, או במוצר אחר בעל מאפיינים חזותיים זהים.
הפוסקת מצאה כי עיצוב 72242 מתאר משטח רחב המורכב מחמש יחידות מחוברות, ואילו הבקשות שנדחו מתייחסות ליחידה בודדת. ההבדל בין מכלול של חמש יחידות לבין רצועה אחת משנה את המתאר והפרופורציות של המוצר. אין מדובר בפרט שולי, ולכן גם מסלול העיצוב המוסף לא אפשר את רישום שתי הבקשות.
ההחלטה מציבה בפני מבקשי רישום שאלה מעשית כבר בשלב עריכת השרטוטים: איזה מאפיין חזותי חדש נרשם, והאם הוא אכן מוגדר בתיאור המבוקש? טענה לחדשנות טכנולוגית של דרך מתן תרופה אינה ממלאת את מקומה של חדשנות צורנית. ההבחנה בין זכות בעיצוב לבין הגנה על ההיבט הטכני של המוצר חשובה גם כאשר בוחנים עילות אפשריות לביטול רישום של עיצוב.
