גזל סוד מסחרי בישראל – מהי נטילה, שימוש והעברה אסורים

בתביעה בגין גזל סוד מסחרי יש להפריד בין שתי שאלות. הראשונה היא אם המידע הנטען אכן מהווה סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. השנייה היא מה עשה הנתבע במידע. מידע יכול להיות סודי ובעל ערך רב, אך אין בכך כשלעצמו כדי להוכיח שנגזל.

על התנאים שבהם מידע זוכה להגנה ניתן לקרוא במדריך בנושא סוד מסחרי. מאמר זה עוסק בשלב הבא: המעשים שסעיף 6 לחוק רואה כגזל סוד מסחרי.

החוק מבחין בין כמה מסלולים שונים. הסוד יכול להילקח מבעליו באמצעים פסולים; הוא יכול להימסר בהסכמה ולאחר מכן להיעשות בו שימוש החורג מן המותר; הוא יכול להיות מועבר לצד שלישי; וצד שלישי שקיבל אותו עשוי לשאת באחריות אם ידע, או שהיה גלוי על פני הדברים, שהמידע הגיע אליו בעקבות גזל קודם. ההבחנה בין המצבים אינה לשונית בלבד. לכל אחד מהם תשתית עובדתית וראייתית שונה.

נטילת סוד מסחרי באמצעים פסולים

סעיף 6(ב)(1) לחוק עוסק בנטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים ובשימוש בסוד בידי מי שנטל אותו.

"נטילה" של מידע שונה מנטילה של נכס מוחשי. כאשר קובץ מועתק, מסמך מצולם או מידע נלמד, המידע המקורי נשאר בידי בעליו. מה שנשלל ממנו הוא השליטה הבלעדית במידע. לכן אין צורך להראות שהנתבע לקח את המסמך המקורי או מחק את המידע ממחשבי התובע. די בכך שהגיע למידע הסודי באופן המאפשר לו לדעת אותו או לשחזרו.

הנטילה צריכה להיעשות באמצעים פסולים. חדירה בלתי מורשית למחשב או לקבצים היא דוגמה מובהקת. בת"א (מחוזי ת"א) 2117/07 גאמידה נ' פישר (5.12.2012),  קבע בית המשפט כי הנתבעת השתמשה בסודות מסחריים שקיבלה מעובד לשעבר של התובעת, לאחר שאלה ניטלו ממחשביה שלא כדין. פסק הדין מדגים מקרה שבו מקבל המידע לא היה גורם פסיבי, אלא היה מעורב בקבלת מידע שהושג באמצעות חדירה למחשבים ואף עודד את המשך העברתו.

גם בת"א (מחוזי ת"א) 2262/08 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר (10.3.2021) נבחן מידע עסקי שנאסף באמצעות חדירה למחשבים. פסק הדין ממחיש כי מידע על תוכניות עסקיות, הצעות, לקוחות, מחירים ופעילות מסחרית עשוי להיות מושא לגזל כאשר הגישה אליו הושגה בדרך פסולה.

אין הכרח שהסוד יילקח ישירות מבעליו. סעיף 6(ב)(1) חל גם כאשר המידע ניטל מאדם אחר שהסוד מצוי בידיעתו. בעל הסוד אינו מאבד את ההגנה רק משום שהמידע עבר קודם לכן לעובד, יועץ, ספק או גורם אחר שנחשף אליו.

מידע שנמסר בהסכמה ושימש למטרה אחרת

מצב שונה מתקיים כאשר בעל הסוד מסר את המידע מרצונו. חברה עשויה למסור נתוני תמחור למפיץ, תוכנית עסקית למשקיע, מפרט טכנולוגי ללקוח פוטנציאלי או מידע הנדסי במסגרת משא ומתן. במקרה כזה עצם קבלת המידע אינה "נטילה".

סעיף 6(ב)(2) מטפל בשלב הבא. שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו מהווה גזל כאשר השימוש נעשה בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.

מכאן החשיבות של הגדרת מטרת מסירת המידע. הסכמה לחשיפת מידע לצורך בדיקת עסקה אינה בהכרח הסכמה להשתמש בו לצורך הקמת פעילות מתחרה. מסירת מפרט לצורך תמחור אינה בהכרח היתר לייצר על בסיסו מוצר. כאשר קיים הסכם סודיות, שאלת השימוש המותר נבחנת גם לפי התחייבויות הצדדים והיקפן.

בת"א (מחוזי מרכז) 24242-03-18 אלקטרה נ' וואווי (15.7.2018), המידע הנטען כסודי לא ניטל מאלקטרה ללא רשות. הוא נמסר במסגרת יחסי ההפצה בין הצדדים. לכן המחלוקת התמקדה בשאלה אם נעשה בו שימוש אסור. בשלב הסעד הזמני נקבע שלא הוצגה תשתית ראייתית מספקת לשימוש בפועל במידע. עצם העובדה שהמידע נמצא בידי הצד השני אינה מוכיחה שימוש בו.

מה נחשב שימוש בסוד מסחרי

"שימוש" אינו מוגבל להעתקה מילולית של מסמך או להפעלה מדויקת של תהליך. סעיף 9 לחוק קובע כי גם שימוש במידע שעבר שינויים ייחשב שימוש בסוד, אם קיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה שימוש.

השאלה היא אם הנתבע ניצל את המידע המוגן. שימוש עשוי להתבטא, למשל, ביישום תהליך טכנולוגי, בתמחור המבוסס על נתונים חסויים של מתחרה, בפנייה ללקוחות תוך ניצול מידע שאינו פומבי על תנאי ההתקשרות עמם, או בקיצור מהותי של תהליך פיתוח באמצעות מידע שהתקבל מבעל הסוד.

כאשר מקור החובה הוא חוזי או נובע מחובת אמון, יש לבחון גם את היקף החובה עצמה. שימוש בחלק מן המידע עשוי להפר את ההתחייבות גם אם הנתבע שילב אותו במידע נוסף או ביצע בו התאמות.

אין די בגישה למידע כדי להוכיח שימוש. בת"א (מחוזי ת"א) 65217-06-15 אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן (8.2.2018), נדחתה טענת גזל הסוד לאחר שלא הוכח שהטכנולוגיה של המיזם החדש דומה במידה הנדרשת למידע המוגן הנטען. פסק הדין הבחין בין עצם החשיפה לידע במסגרת פעילות משותפת לבין הוכחה שהידע המוגן אכן נוצל.

העברת הסוד לאחר היא שימוש

הגדרת "שימוש" בסעיף 5 לחוק כוללת במפורש גם העברה לאחר. לכן אדם אינו חייב לנצל בעצמו את הסוד כדי להפר את זכותו של בעליו. עצם החשיפה הבלתי מורשית לצד שלישי עשויה להוות שימוש אסור.

"העברה" אינה מחייבת העברה משפטית של זכויות. די בהעברה עובדתית של המידע: שליחת קובץ, מסירת מסמך, מתן גישה למאגר, העברת נתונים או גילוי המאפשר לצד השלישי להיחשף לתוכן הסודי.

בת"א (מחוזי מרכז-לוד) 30839-02-11 אס. פי. ג'י. מוקד תקשורת בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ (18.9.2016), נטען כי מידע טכנולוגי שמסרה התובעת במסגרת הליכי רכש הועבר למתחרה שנבחר לביצוע העבודה. התביעה נדחתה לאחר שלא הוכח שהמידע הנטען עמד בתנאי ההגדרה של סוד מסחרי ואף לא הוכחה העברת המידע למתחרה. פסק הדין ממחיש שהטענה כי מתחרה הגיע לפתרון דומה אינה תחליף להוכחת הסוד, דרך העברתו והשימוש שנעשה בו.

קבלת סוד מסחרי בידי צד שלישי

סעיף 6(ב)(3) מרחיב את האחריות מעבר למי שביצע את הנטילה או הפר את חובת הסודיות. גם מי שקיבל את הסוד או השתמש בו עלול לשאת באחריות כאשר ידע, או שהיה גלוי על פני הדברים בעת הקבלה או השימוש, שהסוד הועבר אליו בדרך האסורה לפי החוק.

הוראה זו נועדה למנוע מצב שבו מתחרה נהנה ממידע שנגזל באמצעות עובד, יועץ או גורם מתווך ומרחיק את עצמו מן הפעולה שבאמצעותה הושג המידע. המוקד עובר לידיעתו של המקבל ולנסיבות שבהן הגיע אליו החומר.

בעניין גאמידה נ' פישר נקבע שהנתבעת לא הייתה מקבלת פסיבית של מידע. היא קיבלה לאורך זמן חומר שהושג באמצעות חדירות למחשבי התובעת ואף עודדה את המשך העברתו. נסיבות אלה ביססו אחריות גם כמי שקיבלה והשתמשה בסודות שנגזלו.

סעיף 8 לחוק קובע הגנה מיוחדת למי שרכש וקיבל סוד מסחרי בתום לב ובתמורה, ביחס לאחריות לפי סעיף 6(ב)(3), אלא אם בית המשפט מצא כי שיקולי צדק מצדיקים הטלת אחריות. ההגנה אינה חלה על מי שיודע בעת הקבלה או השימוש שמקור המידע פסול.

כיצד מוכיחים שנעשה שימוש בסוד

שימוש בסוד נעשה בדרך כלל מחוץ לעיני בעל הסוד. החוק מתמודד עם הקושי באמצעות חזקת השימוש שבסעיף 10. אם הסוד הגיע לידיעת הנתבע או שהייתה לו גישה אליו, והמידע שבו הוא משתמש דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד, קמה חזקה שהנתבע השתמש בסוד המסחרי.

החזקה אינה פוטרת את התובע מן הצורך לזהות ולהוכיח את הסוד עצמו. היא גם אינה קמה מכוח גישה בלבד. יש להראות דמיון מהותי בין המידע המוגן לבין המידע שבו משתמש הנתבע.

בעניין אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן לא הוכח הדמיון הנדרש, ולכן עצם החשיפה של הנתבעים לידע של המיזם הקודם לא הספיקה. גם בעניין אס. פי. ג'י. מוקד תקשורת בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ לא הספיקו קווי דמיון טכנולוגיים כלליים כדי להוכיח שהפתרון המתחרה נבנה על בסיס מידע סודי שהועבר שלא כדין.

השימוש יכול להיות מוכח גם באמצעות ראיות נסיבתיות. גישה למידע, דמיון מהותי, קיצור בלתי מוסבר של תהליך פיתוח, שינוי חד בהתנהלות העסקית לאחר קבלת המידע או רצף של העברות מצד אדם שנחשף לסוד עשויים, בצירוף הנסיבות המתאימות, לבסס מסקנה בדבר שימוש.

פיתוח עצמאי והנדסה חוזרת אינם נטילה

ההגנה על סוד מסחרי אינה מעניקה לבעל המידע מונופול על עצם התוצאה. מי שהגיע לאותו מידע בפיתוח עצמאי אינו "נוטל" את הסוד מבעליו.

סעיף 6(ג) קובע גם כי גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת אינו נחשב, כשלעצמו, לאמצעי פסול. מתחרה רשאי עקרונית לנתח מוצר או תהליך שהגיע לידיו כדין ולנסות לפענח את המידע הגלום בו.

המילים "כשלעצמו" הן חלק מהותי מן ההסדר. הנדסה חוזרת אינה מכשירה פעולה פסולה שקדמה לה. אם הגישה למוצר, למערכת או למידע הושגה באמצעות חדירה, הפרת אמון או אמצעי פסול אחר, עצם העובדה שלאחר מכן נערך תהליך של ניתוח אינה מוחקת את דרך ההשגה.

גם מידע שניתן לגלותו כדין בנקל אינו זוכה מלכתחילה להגנה כסוד מסחרי. השאלה אם הנתבע יכול היה באופן תיאורטי להגיע למידע בדרך עצמאית שונה מן השאלה אם עשה זאת בפועל. אפשרות לפיתוח עצמאי אינה הופכת נטילה פסולה לפיתוח עצמאי.

הצורך לזהות את הסוד ואת מעשה הגזל

תביעה אינה יכולה להסתפק בטענה שהנתבע "לקח את הידע", "השתמש בשיטה" או "העתיק את הרעיון". יש לזהות את המידע המסוים הנטען כסוד, להראות מדוע הוא מוגן, ולהצביע על הדרך שבה הגיע לנתבע ועל הפעולה האסורה שנעשתה בו.

בת"א (מחוזי ת"א) 24970-11-09 מינצר נ' סולסי-שלף (5.1.2014), נדחתה טענת גזל לאחר שהתובע לא זיהה באופן קונקרטי את המידע שלטענתו נגזל ולא הוכיח שנעשה בו שימוש. תיאור כללי של רעיון לפרויקט נדל"ני לא הספיק.

כך גם בעניין אס. פי. ג'י. מוקד תקשורת בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ, שבו לא היה די בטענה כי ידע טכנולוגי שפותח בידי התובעת מצא את דרכו למוצר מתחרה. היה צורך להוכיח מהו המידע הסודי, כיצד נשמר, כיצד הועבר ומה הקשר בינו לבין הפתרון שבו נעשה שימוש.

הבחירה בין טענה של נטילה פסולה, שימוש בניגוד להתחייבות, העברה לצד שלישי או קבלה של מידע שנגזל קובעת את העובדות והראיות שעליהן תיבנה התביעה. זו אחת הסוגיות המרכזיות בניהול מחלוקות בתחום סודות מסחריים: לא די להראות שלמתחרה יש מידע דומה; יש להראות מהו הסוד, כיצד הגיע אליו ומה עשה בו.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם