כותבים: יונתן דרורי ואייל ליכטר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב- יפו (השופטת יהודית שיצר) מיום 02.11.2015 בתיק עשא 024869-09-14. בקשת רשות ערעור נידונה בבית המשפט העליון, בפני כבוד המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין. פסק הדין ניתן ביום 23.12.2015.
הצדדים: המבקשת -LEAPFROG DISTRIBUTION PTE נגד המשיבה – SONY .
העובדות: המבקשת והמשיבה שתיהן עוסקות בפיתוח מוצרי אלקטרוניקה לרבות מוצרי שמע. בתאריך 8.9.2011 הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב ("SONICEGAR") על ידי LEAPFROG .
בתאריך 17.1.2013 הוגשה על ידי המשיבה, SONY, התנגדות לרישום הסימן בטענה כי קיים דמיון במראה ובצליל בין הסימן המבוקש לרישום לבין סימן הבית של החברה – SONY.
ההתנגדות נידונה בפני סגנית רשם הפטנטים וסימני המסחר אשר דחתה את ההתנגדות.
על החלטה זו של סגנית הרשם הוגש ערעור אשר התקבל על ידי בית המשפט המחוזי ומכאן בקשת רשות ערעור זאת.
החלטת סגנית רשם הפטנטים וסימני המסחר: ביום 10.8.2015 הוחלט לדחות את התנגדות המשיבה לרישום סימן המסחר. נפסק כי בהתאם ל-"מבחן המשולש"- המראה והצליל, קהל הלקוחות וסוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין, נמצא כי אין חשש להטעיה ברישום סימן המסחר. סגנית הרשמת הבהירה כי מאחר וסימן המסחר המבוקש לרישום הינו מעוצב בעוד סימן המסחר של המשיבה הינו מילולי החשש להטעיה הוא קטן.
החלטת בית המשפט המחוזי: המבקשת ערערה על החלטת רשם הפטנטים לבית המשפט המחוזי. ביום ה-2.11.2015 קבל בית המשפט המחוזי (השופטת יהודית שיצר) את ערעור המשיבה על החלטת סגנית רשם הפטנטים. לאחר יישום של המבחן המשולש, בית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה שלפיה יש חשש להטעיה ברישום סימן המסחר. על פי בחינת בית המשפט המחוזי, העובדה שהתחילית בסימן היא "SONI" באופן מודגש, מקים חשש להטעיה.
תוצאות ההליך: הוחלט על ידי כבוד המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין לדחות את בקשת רשות הערעור.
הערת DWO: פסק הדין מהווה דוגמה מצוינת למחלוקות ולאי הבהירות הקיימת באשר ליישום הלכת "המבחן המשולש" לבחינת חשש להטעיה ברישום סימן מסחר.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
אופן הבחינה של חשש להטעייה ברישום סימן מסחר
המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין בפסק דינו היסודי הדגיש את מהות התפקיד של סימני המסחר, "סימני מסחר הם הדרך להבטיח זיהוים וייחודם של מוצריהם של אדם או חברה פלונית, לעומת מוצריהם של אדם או חברה אלמונית, והמטרה הבסיסית ברישומם, היא מניעת הטעייה".
נפסק כי פקודת סימני המסחר מאזנת בין מספר עקרונות: אינטרס הציבור, עקרונות השוק החופשי והזכות לחופש העיסוק.
נפסק כי ס' 11 (9) לפקודת סימני המסחר קובע כי סימן לא יהיה כשיר לרישום אם הוא דומה לסימן רשום אחר באופן שיש בו כדי להטעות.
כדי להכריע בעניין זה, נקבע בפסיקה מבחן לבחינה זו שנקרא "המבחן המשולש" שבמסגרתו נבחן: (א) הדימיון בין הסימנים במראה ובצליל, (ב) חפיפה בחוג הלקוחות ובסוג הסחורות (ג) מתחשבים ביתר נסיבות העניין בשילוב תמידי של השכל הישר. (ראו עניין "פרו-פרו").
נקבע בפסיקה שכל מקרה נבחן לגופו ושהמבחנים הללו אינם בהכרח מצטברים. (ראו ע"א 10959/05 TEA BOARD נ' DELTA LINGERIE S.A.OF CACHAN [פורסם בנבו] (2006). בנוסף, נקבע שהמבחן המרכזי הוא מבחן המראה והצליל. (ראו רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ פ"ד נז(2) 438, 451).
יישום "המבחן המשולש" בפסק הדין הנידון
המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין מציין כי יישום "המבחן המשולש" יכול להביא לפרשנויות שונות בהתאם לנסיבות ובכך להביא לתוצאות סותרות, כמו בעניין הנידון שסגנית רשם הפטנטים ובית המשפט המחוזי הגיעו לתוצאות שונות באשר ליישום המבחן.
נקבע בפסיקה בעבר "די במצב זה של 'תהיה' שמא יש איזה קשר בין הסחורות המסומנות בשני הסימונים כדי לפסול את הסימן השני" (בג"צ 197/51 קוקה קולה נ' השותפות ויטה והרשם הכללי פ"ד ח(2) 772, 783 (1954).
המשנה לנשיאה רובינשטיין הדגיש כי " הכף נוטה לעבר הכרעתו של בית המשפט המחוזי".
הנימוק שניתן הוא שהתחילית SONI בסימן המסחר המעוצב של המבקשת, שלאו דווקא כתובה באופן ברור, עלול להטעות ציבורים שבקיאותם בלע"ז אינה גבוהה. כתוצאה מכך, יכולים קהל הלקוחות להתבלבל בין הסימן המבוקש לבין הסימן של המשיבה SONY .
עם זאת, סבר המשנה לנשיאה רובינשטיין "כי אין בקביעתו של בית המשפט המחוזי כדי להעניק מונופול גורף על המילה SONI למשיבה".
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל: 03-6005572
דוא"ל: office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום סימני מסחר במשרדנו ראו>> רישום סימני מסחר.
למידע נוסף על תביעות סימני מסחר במשרדנו ראו>> ייצוג בתביעות סימני מסחר ובהליכים בפני רשם סימני המסחר.