תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדונה בפני השופט מגן אלטוביה. ביום 13.11.2017 ניתן פסק הדין בתיק.
הצדדים: התובעים והנתבעים שכנגד 1.הביטאט בע"מ, 2.אברהם מאירוביץ' נגד הנתבעות והתובעות שכנגד 1. CAFOM , 2.Habitat international S.A , 3.Habitat Design International S.A , 4. כרמל אחזקות (אי.אל) בע"מ
העובדות: תביעה לצו מניעה קבוע לאסור על הנתבעות, רשת הביטאט להשתמש בסימן המסחר "הביטאט" או "habitat". בתביעה שכנגד נתבע צו מניעה קבוע שיאסור על התובעים לעשות שימוש בכל צורה שהיא בסימן הביטאט.
התובעים טוענים כי הם עושים שימוש בסימן בישראל מזה כארבעים וארבע שנים ופועלים בישראל תחת הסימן הרשום משנת 1976 ואילו הנתבעים פועלים בחו"ל ולא בישראל.
הנתבעות טוענות כי הינן חברות עתירות מוניטין העושות שימוש במותג "habitat" ברחבי העולם כבר משנות ה – 60 ובשנת 1976 רשם מאירוביץ' את הסימן הרשום בישראל בחוסר תום לב, בהיותו מודע לסימני המסחר של הנתבעות ומתוך ניסיון לרכב על המוניטין "העצום" ממנו נהנו רשת הביטאט והסימן "הביטאט".
תוצאות ההליך: התביעה והתביעה שכנגד נדחו. הנימוק המרכזי של בית המשפט לדחייה הוא בחוסר תום הלב של שני הצדדים.
בית המשפט קבע כי ראוי לצדדים להסכים על שימוש בסימן "הביטאט" באופן שניתן יהיה להבחין בין הסימנים. נפסק כי ככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסכמה בתוך 90 ימים מיום מתן פסק הדין, רשאיות הנתבעות להשתמש בסימן "הביטאט בינלאומי" או "Habitat International" בפרסומיהן מבלי שיהיה בכך כדי למנוע מהן את השימוש בסימן "habitat" על המוצרים אותם הם משווקים. בנוסף נפסק כי אין באמור כדי למנוע מהתובעים להמשיך ולהשתמש בסימן "הביטאט".
על פסק דין זה הוגש ערעור – עא 9839/17 הביטאט בע"מ נ' CAFOM (פורסם בנבו, 17.12.2018) – ראו מאמר זה.
הערת DWO: המדובר בהליך המזכיר מאוד תביעה דומה שנדונה בעניין: Gianni Versace S.p.A נ' ורסצ'ה 83 בע"מ.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
רישום סימן מסחר בחוסר תום לב
סעיף 39 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, קובע:
"(א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28. (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת".
חוסר תום לב ניתן למצוא ברישום סימן מסחר מתוך כוונה ליהנות שלא כדין ממוניטין בינלאומי של מוצר או שירות שנרכש בחוץ לארץ, ובתוך כך להטעות את ציבור הלקוחות בארץ לחשוב שהמוצר או השירות המשווק בישראל תחת סימן המסחר הוא של בעל המוניטין הבינלאומי או קשור אליו.
נפסק כי לצורך בחינת תום ליבו של מאירוביץ, יש לבחון האם בעת הגשת הבקשה לרישום הסימן הרשום היה להביטאט מוניטין בינלאומי והאם ידע מאירוביץ על פעילותה של רשת הביטאט קודם להגשת הבקשה לרישום הסימן הרשום וביטול סימני המסחר הראשונים?
נפסק כי כבר בשנים 1964 ועד 1976, המועד בו הגיש מאירוביץ את הבקשה לרישום הסימן הרשום, רכשה רשת הביטאט מוניטין בינלאומי.
אשר למודעותו של מאירוביץ למוניטין שהיה לרשת הביטאט והסימן "habitat" במדינות שונות. נפסק כי מהראיות שהוצגו, סביר להניח שמאירוביץ היה מודע לסימן "habitat", למוניטין הבינלאומי ולפעילות של Habitat Design Limited. אין לומר כי לא היה מודע לסימני המסחר הראשונים שהיו רשומים בישראל על שם Habitat Design Limited, בעת הגשת בקשתו לרישום הסימן הרשום (1976).
בית המשפט שוכנע כי בבחירת הסימן "הביטאט" ביקש מאירוביץ ליהנות מהמוניטין הבינלאומי של רשת הביטאט מתוך ידיעה, שעד אז לא עשתה רשת הביטאט שימוש ממשי בסימני המסחר הראשונים בישראל.
על כן, נפסק כי השימוש בשם הביטאט ורישומו כסימן מסחר נגוע בחוסר תום לב, הגלום ברצון או בכוונה של מאירוביץ ליהנות מהמוניטין הבינלאומי שהיה לסימן (מותג) "הביטאט" מבלי להשקיע את המשאבים הכרוכים בכך תוך חשש ממשי שכוונתו הטעיית ציבור הצרכנים לחשוב שהוא משווק מוצרים של Habitat Design Limited או רשת הביטאט ו/או קשור אליה ואל המותג הבינלאומי "הביטאט".
על כן, נפסק כי יש לבטל ולמחוק את סימני המסחר של מאירוביץ – "HABITAT" "הביטאט" מס' 42243, מס' 42244, מס' 42245 ומס' 42246.
אין התיישנות בבקשה למחיקת סימן מסחר
בית המשפט דחה את טענת התובעים לפיה עילת התביעה שכנגד התיישנה, נפסק כי המונח "בכל עת" הקבוע בסעיף 39 (א1) לפקודת סימני מסחר, אשר מהווה הוראה ספציפית מפורשת השוללת את דיני ההתיישנות הכלליים.
בסעיף 39 (א1) לפקודת סימני מסחר, נקבע במפורש שניתן להגיש בקשה למחיקת סימן מסחר רשום "בכל עת", יש לראות בכך הוראה מפורשת המוציאה בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מתחולתו של חוק ההתיישנות הכללי. כאשר מדובר במחיקת סימן מסחר מחמת שנרשם בחוסר תום לב, מדובר בהגנה על אינטרס ציבורי רחב של מניעת הטעיה לעתיד של הציבור, ועל כן, יש ליתן למונח "בכל עת" הנזכר בסעיף 39 (א1) לפקודת סימני מסחר, את המשמעות המקובלת והפשוטה השוללת התיישנות.
הגנה על סימן מסחר מוכר היטב
פקודת סימני המסחר הרחיבה את ההגנה לסימנים והיא כוללת הגנה על סימן מסחר מוכר היטב, המוגדר כדלהלן:
"סימן מסחר מוכר היטב" – סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, אפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק".
מהאמור לעיל, עולה כי כדי שסימן יזכה להגנת "סימן מסחר מוכר היטב", נדרש שירכוש הכרה ו/או מוניטין בישראל.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעות כי סימנם הוא סימן מסחר מוכר היטב מאחר שהנתבעות כלל לא פעלו בישראל ולא השקיעו מאמצי שיווק בישראל ומעל הכל איפשרו לגורם מסחרי אחר לעשות שימוש בסימן "הביטאט" תוך השקעת משאבים בקידום ופיתוח המותג.
מוניטין ועוולת גניבת עין
נפסק כי הוא הדין באשר למוניטין הנדרש בעילה של גניבת עין, לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, המהווה עוולה עליה חלות הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], המדברת בעוולה שנעשתה בישראל (שם, סעיף 3). אין במוניטין הבינלאומי של רשת הביטאט כדי להצדיק מתן צו שימנע מהתובעים להשתמש בסימן "הביטאט" בישראל, באופן שהנתבעות יזכו לזכות שימוש בלעדית בסימן "הביטאט". בפרט כאמור, אחרי שבמהלך כל השנים הללו מי ששימרו , פיתחו והעמיקו את המוניטין של שם המסחר והמותג בישראל תוך השקעת כספית ועיסקית, היו התובעים.
משמעות של צד שלא אכף את זכויותיו
בע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי ואח' [פורסם בנבו] (פורסם בתקדין), נקבע (שם, פסקה 22):
"דרישת תום הלב עוברת, כמעשה שתי וערב בכל פעולה משפטית שאדם מעורב בה בתחום המשפט האזרחי, ובכלל זה, בתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקנין, והתאגידים".
נפסק כי בהתחשב בעקרון העל האמור, נראה כי מקום שבעל דין חדל בחוסר תום לב, אפשר, בנסיבות המתאימות שלא לאכוף את זכותו, ראה ע"א 2643/97 גנז שלמה נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ [פורסם בנבו] (פורסם בתקדין). בענייננו, נראה כי רשת הביטאט חדלה בחוסר תום לב כלפי התובעים, כאשר נמנעה מלנקוט בהליכים אפקטיביים כדי להגן על סימני המסחר הראשונים באופן שהיה מונע את "התאונה המשפטית" כבר בשלב מוקדם, והיא אף נמנעה מלנקוט בהליכים ממשיים כאמור במשך כ – 40 שנים בהן השקיעו התובעים משאבים בקידום ושיווק רהיטים תחת הסימן "הביטאט". גם אם מדובר בשיקול עיסקי לגיטימי שלא לפעול להגן על הסימן כל עוד אין החלטה עיסקית לפעול בישראל, אזי להחלטה זו יש מחיר בפרט כאשר הנתבעות היו ערות לפעילותו של מאירוביץ הן מול הרשם והן בשוק הישראלי. התעלמות זו, יהיו שיקוליה אשר יהיו, מלפעול, עולה כדי חוסר תום לב ונטילת סימן המסחר כעת לאחר שהושבח בידי התובעים, באה בגדר עשיית עושר ולא במשפט בנסיבות אילו.
בהעדר הסבר מספק למחדליה, נפסק כי יש לראות ברשת הביטאט כמי שחדלה בחוסר תום לב כלפי התובעים, באופן המצדיק שלא לאכוף את זכותה לעשות שימוש בלעדי בסימן הביטאט בתחומי מדינת ישראל.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל: 03-6005572
דוא"ל: office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום סימני מסחר במשרדנו ראו>> רישום סימני מסחר.
למידע נוסף על תביעות סימני מסחר במשרדנו ראו>> ייצוג בתביעות סימני מסחר ובהליכים בפני רשם סימני המסחר.
