הפרת זכות יוצרים במערכות אינטרקום הכוללות חיווי קולי בעברית תא (ת"א) 33553-08-15 אדור אלקטרוניקה בע"מ נ' ארוקם בע"מ (פורסם בנבו, 29.12.2016)

https://www.maxpixel.net/Wall-Intercom-Brown-2567401

תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדונה בפני השופט מגן אלטוביה. ביום 29.12.2016 ניתן פסק הדין בתיק.

הצדדים:

– התובעת: אדור אלקטרוניקה בע"מ

– הנתבעים: 1. ארוקם בע"מ, 2.ערן גליציאן

העובדות: התובעת רכשה מיצרן הסיני מערכות אינטרקום מדגם 105 עם חיווי קולי בעברית של גב' נעמי רביע – אשר סופקו על ידה ליצרן הסיני. בסמוך, רכשו הנתבעים מהיצרן הסיני מערכות אינטרקום הכוללות את אותו חיווי קולי בעברית ושיווקו אותם בישראל.

לטענת התובעת, שיווק מוצרי הנתבעת מפר את זכויותיה ומכאן תביעתה.

התובעת עתרה לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש במערכת אינטרקום הכוללת קודן חיצוני, מצלמה, צג המותקן בפנים הבית, זוויתן, כבלים וספק כח מדגם E70, E90 וצג מדגם E300 ו/או להפיץ מוצרים הכוללים חיווי קולי של גב' נעמי רביע.

בנוסף התובעת עתרה לצו למתן חשבונות ולפיצוי בסך של 200,000 ₪.

תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הצו הזמני שניתן בתחילת ההליך יעמוד בתוקפו באופן שנאסר על הנתבעים לעשות שימוש במערכות אינטרקום הכוללים חיווי קולי של גב' נעמי רביע.

בנוסף חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי כספי בסך 25,000 ₪, אגרת בית המשפט, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 13,500 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

הפרת זכות יוצרים (שיפורים ופיתוחים)

נפסק כי התובעת טענה לזכות יוצרים בשיפורים ובפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני, בשפה רפה אם בכלל. מכל מקום, התובעת לא הראתה שהשינויים הטכניים שלטענתה ביצעה במערכות האינטרקום של היצרן הסיני מהווים יצירה בהתאם להוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007.

זאת ועוד. התובעת טענה כי מוצרי הנתבעת הם העתקה של מערכות האינטרקום 105 ו – 106 אולם היא לא הוכיחה באמצעות חוות דעת מומחה או בדרך אחרת שמוצרי הנתבעת כוללים את השיפורים והפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני. בית המשפט פסק כי אין חולק שהיצרן הסיני שיווק מערכות אינטרקום עוד קודם להתקשרותו עם התובעת לייצור מערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106, לפיכך אין לשלול אפשרות שהנתבעים רכשו מהיצרן הסיני מערכות שלא כללו את השיפורים והפיתוחים שלטענת התובעת הוסיפה למערכות האינטרקום שמכר לה היצרן הסיני.

על כן פסק בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה שמערכות האינטרקום ששיווקה הנתבעת כללו את השיפורים והפיתוחים שלטענתה הוסיפה למערכות האינטרקום של היצרן הסיני.

הפרת זכות יוצרים (החיווי הקולי של גב' רביע)

סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, קובע:"1. בחוק זה –  …"טביעה", לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; … "תקליט" – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;…3. לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה.4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: … (2) תקליט;"

נפסק כי מתצהירה של גב' רביע עולה כי החיווי הקולי שלה מושמע במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106 שמוכרת התובעת (סעיף 7). עוד עולה כי גב' רביע העניקה לתובעת את זכות היוצרים הבלעדית בחיווי הקולי שהותקן במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106 (סעיף 5). על כן נפסק כי לתובעת זכות יוצרים בחיווי הקולי המושמע במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106.גב' רביע הצהירה כי הנתבעת עשתה שימוש בקולה במסגרת המערכות שמכרה.על כן, נפסק כי מערכות האינטרקום שהחזיקה ושיווקה הנתבעת כללו את חיווי הקול של גב' רביע אשר זכות היוצרים היא של התובעת.

על כן נפסק כי בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, הפרו הנתבעים את זכות היוצרים של התובעת.

הגנת מפר תמים

לטענת הנתבעים, רכשו מהיצרן הסיני את מערכות האינטרקום בתום לב ומבלי שידעו שמערכות אלה כוללות חיווי קולי המוגן בזכות יוצרים ואף לא ידעו שמדובר בקולה של גב' רביע.

סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, קובע:

"הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה"

סעיף 58 לחוק זכות יוצרים מקנה הגנה למפר תמים, אולם בהתחשב בנסיבות העניין, נפסק כי הנתבעים אינם תמימים. נפסק כי גם בנסיבות בהן יונח לטובת הנתבעים שלא ידעו שמדובר בהקלטה המוגנת בזכות יוצרים, היה עליהם לברר עם התובעת עניין זה בטרם החלו בשיווק מוצרי הנתבעת.

נפסק כי הנתבעים עצמו עיניהם מראות ולא טרחו לברר את הזכויות בחיווי הקולי שנכלל במערכות האינטרקום של היצרן הסיני אף שידעו שמדובר בחיווי קולי זהה לחיווי הקולי בדגמי 105 ו – 106 של התובעת. במצב דברים זה, אין הנתבעים זכאים להגנה הקבועה בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים.

פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים

סעיף 56 חוק זכות יוצרים, קובע:

"(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:(1) היקף ההפרה;(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;(3) חומרת ההפרה;(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;(6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;(8) תום לבו של הנתבע;(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת…."

בהתחשב בשיקולים המנויים בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, כמפורט לעיל, ובעובדה שהנתבעים פעלו לייבא מערכות אינטרקום זהות למערכות האינטרקום שרכשו מהתובעת (למצער מבחינת החיווי הקולי בעברית), תוך התעלמות מהאפשרות שיש בכך משום הפרת זכויות של הנתבעת, ובהתחשב בכך שגם לשיטת התובעת מכרו הנתבעים 65 מערכות אינטרקום כאשר ההפרה שהוכחה נוגעת רק לחיווי הקולי, נפסק כי נכון לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך כולל של 25,000 ₪.

בית המשפט הבהיר כי הפיצוי הסטטוטורי שנקבע בחוק זכות יוצרים, נועד, בין היתר, להתגבר על הקושי בחישוב הנזק המדויק שנגרם לתובעת בגין הפרת זכות היוצרים. על כן, לא ראה בית המשפט לנכון להידרש לטענות הצדדים באשר להיקף המדויק של ההכנסות ממכירת מוצרי הנתבעת.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם