בבקשה לביטול פטנט מס' 235508, היי-סק מערכות נ' אלתא מערכות בע"מ (25.8.2026), הורתה הפוסקת בקניין רוחני, ד"ר רויה ישראלי, על ביטול פטנט של חברת אלתא שעסק בשדרוג אבטחתם של מכשירי תקשורת באמצעות מודם חיצוני. נקבע כי הפרשנות הרחבה של תביעות הפטנט כוללת פתרונות שכבר פורסמו בעבר ולכן האמצאה נעדרת חידוש, ואילו הפרשנות המצמצמת שהציעה אלתא, המבוססת על נטרול חומרתי בלתי הפיך של ערוצי התקשורת, אינה נתמכת בפירוט הפטנט ואינה מתוארת באופן המאפשר את ביצועה. עוד נקבע כי גם לפי הפרשנות המצמצמת האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור הידע הקודם.
הרקע לסכסוך והאמצאה שבפטנט
פטנט 235508, שכותרתו "מודם להוספה בדיעבד למכשירים אל-חוטיים ושיטות השימושיות אגב כך", הוגש בישראל ביום 5 בנובמבר 2014 ונרשם ביום 1 במרץ 2019.
האמצאה נועדה לאפשר שימוש מאובטח במכשירי תקשורת מסחריים קיימים, כגון טלפונים חכמים, בסביבות שבהן נדרשת רמת אבטחת מידע גבוהה. הפתרון התבסס על חיבור התקן חיצוני הכולל מודם עזר סלולרי למכשיר הקיים, למשל באמצעות יציאת USB, לצד נטרול של לפחות אחד מערוצי התקשורת האלחוטיים המקוריים שלו.
מבחינה מעשית, מדובר ביכולת להשתמש בטלפון חכם אזרחי לצרכים ביטחוניים, תוך העברת התקשורת לערוץ חיצוני מאובטח. החשש שאותו ביקשה האמצאה לפתור היה האפשרות להעברת מידע רגיש באמצעות ערוצי תקשורת שנותרו פעילים במכשיר המקורי.
הפטנט כלל 49 תביעות, מהן שלוש תביעות בלתי תלויות: תביעה 1 למערכת, תביעה 11 לשיטה ותביעה 21 למוצר תוכנת מחשב.
בספטמבר 2019 הגישה אלתא לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד היי-סק בגין הפרת הפטנט (ת"א 52297-09-19). היי-סק הגישה בקשה לביטול הפטנט, ובאפריל 2020 התיר בית המשפט לרשם הפטנטים לדון בהליך הביטול ובבקשה לתיקון הפטנט שהגישה אלתא. הדיון בתביעת ההפרה עוכב עד להכרעת הרשם.
במהלך ההליכים ניסתה אלתא לתקן את תביעות הפטנט. בקשת תיקון ראשונה התקבלה באופן חלקי בשנת 2021, אולם בקשת תיקון נוספת נדחתה באוגוסט 2023. באותה החלטה נקבע כי התיקון המבוקש אינו נתמך בפירוט הפטנט, וכי הבקשה הוגשה בשיהוי עד כדי חוסר תום לב.
המחלוקת על משמעות המונחים Neutralized ו-Disabled
המחלוקת המרכזית התמקדה בשני מונחים שהופיעו בתביעות הפטנט: Neutralized, שמשמעותו "נוטרל", ו-Disabled, שמשמעותו "הושבת".
אלתא טענה כי שני המונחים מתייחסים לנטרול חומרתי בלתי הפיך של ערוצי התקשורת המקוריים במכשיר. לטענתה, השבתה באמצעות תוכנה אינה מספקת את רמת האבטחה הנדרשת לשימוש ביטחוני, משום שניתן לשוב ולהפעיל את ערוצי התקשורת שהושבתו. נטרול חומרתי, לעומת זאת, מונע את האפשרות להפעילם מחדש, גם אם המכשיר נופל לידיים עוינות.
אלא שעיון במסמכי הפטנט העלה תמונה שונה.
בתביעה 1 נעשה שימוש במונח Neutralized, ואילו בתביעות העצמאיות 11 ו-21 נעשה שימוש במונח Disabled. בתביעות התלויות הופיע שוב המונח Neutralized, כאשר בחלקן נאמר במפורש שניתן לבצע את הנטרול באמצעות חומרה, מערכת הפעלה, תוכנה או שילוב של אמצעים אלה.
ההבחנה אינה לשונית בלבד. השבתה באמצעות תוכנה היא פעולה הפיכה, בעוד שנטרול חומרתי בלתי הפיך מחייב התערבות פיזית ברכיבי המכשיר. אלה דרכי פעולה שונות, בעלות השלכות שונות על תפקוד המכשיר ועל רמת האבטחה שלו.
הקושי בלט במיוחד בתביעות השיטה ומוצר התוכנה. תביעה 11, למשל, מתארת מכשיר שבו ערוץ תקשורת אלחוטי הושבת (Disabled). לעומתה, תביעה 14, התלויה בה בעקיפין, מאפשרת לבצע את הנטרול באמצעות חומרה, תוכנה או אמצעים אחרים. כך נוצרה סתירה בין המשמעות המצומצמת של ההשבתה בתביעה העצמאית לבין מגוון דרכי הנטרול בתביעות התלויות.
פרט מעניין התגלה בבדיקת הגרסאות המוקדמות של בקשת הפטנט. בנוסח המקורי של תביעה 1 הופיע הביטוי "neutralized (/disabled ???)", כאשר המונח החלופי מלווה בשלושה סימני שאלה. הדבר חיזק את מסקנת הפוסקת כי כבר במהלך ניסוח הבקשה לא הייתה הבחנה ברורה בין שני המונחים.
הפוסקת ד"ר ישראלי קבעה כי השימוש הבלתי עקבי במונחים אינו מאפשר לבעל מקצוע להבין בבירור את גבולות ההגנה המבוקשת. לפיכך, תביעות הפטנט אינן עומדות בדרישת הבהירות הקבועה בתקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים.
האם איור 5 לפטנט מלמד על נטרול חומרתי?
כדי לבסס את הפרשנות המצמצמת הסתמכה אלתא על איור 5 לפטנט, המציג תרשים של מכשיר תקשורת המחובר להתקן חיצוני. בתרשים מופיעים שני סימוני X על הממשקים שבין מעבד המכשיר לבין רכיבי התקשורת האלחוטיים שלו.
המומחה מטעם אלתא, יעקב קליין, טען כי סימוני ה-X מלמדים את בעל המקצוע על ניתוק חומרתי בלתי הפיך. לדבריו, מדובר בסימון מקובל בתרשימי חומרה לציון ניתוק פיזי של רכיב או מוליך.
הפוסקת דחתה את הטענה. פירוט הפטנט אינו מסביר את משמעות סימוני ה-X, והמלל הנלווה לאיור משתמש דווקא במונח Disabled, שמשמעותו המקובלת בידע הקודם היא השבתה הפיכה. היי-סק אף הציגה פרסומים קודמים שבהם נעשה שימוש בסימון X לתיאור ניתוק או השבתה הפיכים.
גם ההסבר המופיע בעמוד 7 לפירוט הפטנט לא תמך בעמדת אלתא. באותה פסקה נאמר כי ניתן לנטרל את ערוצי התקשורת בכל שיטה מתאימה, לרבות באמצעות חומרה, מערכת הפעלה או קרנל. הפירוט אף הפנה לפתרונות קודמים המבוססים על השבתה באמצעות תוכנה.
לפיכך, לא נמצא בסיס לפרשנות שלפיה המונחים Neutralized ו-Disabled מחייבים דווקא נטרול חומרתי בלתי הפיך. אילו ביקשה אלתא להעניק להם משמעות טכנולוגית מיוחדת, היה עליה להגדיר אותה במפורש במסמכי הפטנט.
הפרשנות שהציעה אלתא לא התיישבה עם פירוט האמצאה, ולכן נקבע כי התביעות, לפי אותה פרשנות, אינן נובעות באופן סביר מהמתואר בפירוט, בניגוד לדרישת סעיף 13(א) לחוק הפטנטים.
הפטנט לא הסביר כיצד לבצע נטרול חומרתי בלתי הפיך
הפוסקת בחנה גם את האפשרות לקבל את עמדת אלתא שלפיה האמצאה מחייבת נטרול פיזי ובלתי הפיך של ערוצי התקשורת. לפי פרשנות זו התעוררה בעיה אחרת: הפטנט אינו מסביר כיצד לבצע את הנטרול.
סעיף 12(א) לחוק הפטנטים מחייב את מבקש הפטנט לתאר את דרכי ביצוע האמצאה באופן שיאפשר לבעל מקצוע בתחום לבצע אותה.
נטרול חומרתי בלתי הפיך של רכיבי תקשורת בטלפון חכם עשוי לדרוש חיתוך מוליכים, קידוח במעגל מודפס או הסרה של רכיבים אלקטרוניים. פעולות כאלה מחייבות היכרות מדויקת עם מבנה החומרה של המכשיר, שכן התערבות שגויה עלולה לגרום להשבתתו או לפגוע באמינותו.
בחוות דעתו הציג המומחה קליין מספר דרכים אפשריות לביצוע הנטרול, ובהן הסרת רכיבים באמצעות מלחם. אלא שבחקירתו הנגדית שינה את עמדתו והסתייג מהאפשרות להסיר רכיבים, בנימוק שהדבר עלול לגרום לתקלות תוכנה ולפגיעה באמינות המכשיר. באותו שלב טען כי הפטנט מלמד על ניתוק מוליך מסוים ולא על הסרת רכיבים.
ד"ר ישראלי התייחסה לשינוי הגרסה וקבעה כי הוא פוגע במהימנות עדותו של המומחה ומחזק את המסקנה שהפטנט אינו מספק הוראות ביצוע ברורות.
המורכבות הטכנולוגית עלתה גם מעדותו של אחד מממציאי הפטנט, עודד נחמוני, שהסביר כי לצורך ביצוע הנטרול יש להשקיע מאמצים ניכרים בזיהוי המקום המתאים להתערבות בחומרה. לדבריו, המטרה היא לקבל מכשיר תקין לאחר הנטרול ולא להרוס אותו.
דווקא עדויות אלה הדגישו את החסר בפירוט הפטנט. אלתא תיארה פעולה שלטענתה מחייבת ידע טכנולוגי רב, התאמה למכשירים שונים והתמודדות עם סיכונים ממשיים לתפקודם, אך לא הסבירה בפטנט כיצד לבצע אותה.
הפוסקת מצאה כי בעל מקצוע המבקש לממש את האמצאה לפי הפרשנות שהציעה אלתא יידרש לבצע ניסויים וניחושים ממושכים. הפטנט לא סיפק לו הנחיות מספקות לביצוע הנטרול תוך שמירה על תקינות המכשיר.
משכך, נקבע כי הפטנט אינו עומד בדרישת דיות התיאור שבסעיף 12(א) לחוק הפטנטים.
פרסומי ה"כיסוי החכם" שללו את החידוש שבאמצאה
בשאלת החידוש הסתמכה היי-סק על שני פרסומי פטנט אמריקאיים קודמים, US 2014/0221057 ו-US 2013/0324189, המשתייכים לאותה משפחת פטנטים.
הפרסומים תיארו התקנים המכונים Smart Cases, כיסויים חכמים המתחברים פיזית למכשירי תקשורת מסחריים קיימים ומוסיפים להם יכולות תקשורת. בין היתר תואר בהם שימוש בערוצים המתאימים לצרכים צבאיים, משטרתיים וטקטיים.
הכיסויים כללו מודם נוסף ומנגנון המאפשר למשתמש לעבור בין ערוצי התקשורת המקוריים של המכשיר לבין ערוצי התקשורת החיצוניים. המעבר יכול היה להתבצע באמצעות מתג פיזי או באמצעות מתג תוכנתי המופיע על מסך המכשיר.
אלתא טענה כי המעבר לערוץ תקשורת חיצוני אינו שקול לנטרול חומרתי בלתי הפיך. עוד נטען כי בפרסומים הקודמים אין הכרח להשבית את כל ערוצי התקשורת המקוריים של המכשיר.
אלא שתביעות הפטנט של אלתא לא דרשו השבתה של כל הערוצים, אלא של לפחות ערוץ אחד. בנוסף, מנגנון המעבר התוכנתי שתואר בפרסומים הקודמים אפשר השבתה הפיכה של ערוצי התקשורת המקוריים וניתוב התקשורת לערוץ החיצוני.
הפוסקת ד"ר ישראלי מצאה כי פתרון זה נכלל בגדר תביעות הפטנט כפי שנוסחו. בפרסומים הקודמים הופיעו רכיבי המערכת הנתבעת: מכשיר תקשורת מסחרי קיים, התקן חיצוני המתחבר אליו פיזית, מודם נוסף ומנגנון להשבתת התקשורת המקורית ולשימוש בערוץ החלופי.
הפוסקת קבעה כי כל אחד משני הפרסומים הקודמים, כשלעצמו, שולל את החידוש מתביעות הפטנט, לרבות התביעות התלויות.
בכך נכשלה טענתה המרכזית של אלתא ביחס לידע הקודם. היא ביקשה להבחין את הפטנט מהפרסומים באמצעות דרישה לנטרול חומרתי בלתי הפיך, אך דרישה זו לא הייתה חלק מההגדרה הנתמכת של האמצאה.
גם נטרול חומרתי לא היה כרוך בהתקדמות המצאתית
לצורך הדיון בשאלת ההתקדמות ההמצאתית בחנה הפוסקת את הפטנט גם לפי הפרשנות המצמצמת שהציעה אלתא, והניחה כי נטרול חומרתי בלתי הפיך נתמך בפירוט וניתן לביצוע.
במסגרת זו נבחנו הנחיות אבטחת מידע מסוג STIG, שפורסמו לפני המועד הקובע של הפטנט. ההנחיות, שמקורן במערכת הביטחון האמריקאית, עסקו בהקשחת מערכות מחשוב המיועדות לשימוש בסביבות בעלות דרישות אבטחה מחמירות.
בין היתר נקבע בהן כי במחשבים שבהם ניתן להסיר כרטיסי תקשורת אלחוטית יש לבצע הסרה פיזית, ולא להסתפק בהשבתתם באמצעות תוכנה. כאשר לא ניתן להסיר את הכרטיסים, ההנחיות הורו שלא להשתמש במחשבים בסביבה הרלוונטית.
אלתא טענה כי ההנחיות אינן עוסקות בטלפונים חכמים, וכי קיים הבדל מהותי בין שליפת כרטיס תקשורת ממחשב לבין ניתוק רכיבים המותקנים ישירות על המעגל המודפס של טלפון חכם.
אלא שמעדותו של אהוד קאוף, שהעיד מטעם היי-סק, עלה כי עוד לפני המועד הקובע נהגו לבצע הסרה פיזית של רכיבי תקשורת ממכשירים אזרחיים כדי להתאימם לשימוש ביטחוני. עם מזעור המכשירים והמעבר לרכיבים המותקנים ישירות על המעגל המודפס, הותאמה הפעולה להסרת רכיבים אלה, פרקטיקה שכונתה "עיקור".
הפוסקת קבעה כי בעל מקצוע שהיה מעוניין להתאים מכשיר תקשורת מסחרי לשימוש ביטחוני היה מוצא הנעה ברורה לשלב את פתרון ה"כיסוי החכם" עם ההנחיות להסרה פיזית של רכיבי תקשורת. אף שהנטרול החומרתי של טלפונים חכמים מורכב יותר מהסרת כרטיסים ממחשבים, לא נמצא כי התאמת הפעולה למבנה המכשיר כרוכה בהתקדמות המצאתית.
אחד הנימוקים המרכזיים בהחלטה התייחס לסתירה בעמדתה של אלתא בנוגע לידע של בעל המקצוע. מצד אחד, אלתא טענה שבעל מקצוע מסוגל להסיק מסימוני ה-X באיור 5 כיצד לבצע נטרול חומרתי בלתי הפיך, גם ללא הוראות מפורטות. מצד שני, טענה שאותו בעל מקצוע לא היה מסיק מהנחיות STIG ומהידע הקודם כיצד לבצע פעולה דומה בטלפון חכם.
ד"ר ישראלי דחתה את שתי הטענות כפי שהוצגו יחד. אם נטרול חומרתי בלתי הפיך הוא פעולה שגרתית שבעל המקצוע יודע לבצע ללא הוראות, אין בה התקדמות המצאתית. אם מדובר בפעולה מורכבת שאינה מובנת מאליה, הפטנט אינו מספק את ההוראות הדרושות לביצועה.
הפוסקת ניסחה את התוצאה במילים: "בכל אחד מהנתיבים, דין הפטנט ביטול".
הטענה להפרת חובת הגילוי נדחתה
היי-סק טענה גם כי אלתא הפרה את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 18 לחוק הפטנטים בכך שלא הציגה לבוחן פרסומים מהותיים מהידע הקודם.
טענה זו נדחתה. ד"ר ישראלי קבעה כי לא הוכח שאלתא הסתירה במכוון מסמכים מהותיים בחוסר תום לב. מהראיות עלה כי האמצאה פותחה, ככל הנראה, מתוך ניסיון לחזות את צורכי האבטחה של לקוח צבאי, ולא על בסיס הפרסומים שהציגה היי-סק בהליך הביטול. לא הוכח גם שאלתא הייתה מודעת בזמן אמת לרבים מאותם פרסומים.
הפוסקת הבחינה בין היעדר כשירות של אמצאה להגנת פטנט לבין הפרה מכוונת של חובת הגילוי. בעוד שהפרסומים הקודמים הספיקו לביסוס עילות הביטול המהותיות, הם לא הוכיחו כי אלתא הסתירה אותם במכוון במהלך בחינת הבקשה.
המלכוד בפרשנות תביעות הפטנט
ההחלטה בעניין היי-סק ואלתא ממחישה את החשיבות של הגדרת המאפיין הטכנולוגי המבחין כבר בעת ניסוח בקשת הפטנט.
אלתא ביקשה להגן על פתרון לאבטחת מכשירי תקשורת באמצעות נטרול חומרתי בלתי הפיך, אך השתמשה בתביעות במונחים רחבים יותר, שכללו גם השבתה באמצעות תוכנה. כאשר התברר שהפתרון הרחב כבר תואר בפרסומים קודמים, ביקשה אלתא להסתמך על המשמעות המצמצמת של המונחים. אלא שהפטנט לא הגדיר את אותה משמעות ולא הסביר כיצד לממש אותה.
גם האפשרות שהנטרול החומרתי היה מוכר לבעל מקצוע לא הועילה לאלתא. הידע הקודם, ובפרט הנחיות STIG בשילוב פרסומי ה"כיסוי החכם", סיפק בסיס למסקנה שהשימוש בנטרול כזה לא היה כרוך בהתקדמות המצאתית.
מבחינת ניסוח בקשות פטנט, הבעיה אינה עצם השימוש במונחים רחבים כגון Neutralized. ניסוח רחב עשוי להיות מוצדק כאשר האמצאה תומכת בכמה דרכי ביצוע. הבעיה מתעוררת כאשר בעל הפטנט מבקש לבסס את כשירות האמצאה על דרך ביצוע אחת, בעוד שהתביעות כוללות גם דרכים אחרות שכבר היו ידועות, והפירוט אינו מלמד כיצד לבצע את הדרך שאמורה להקנות לאמצאה את ייחודה.
במקרה זה, הניסיון לצמצם את משמעות התביעות במהלך הליך הביטול לא הצליח לגשר על הפער בין האמצאה שאלתא טענה שהמציאה לבין האמצאה שהגדירה בפועל במסמכי הפטנט. הפער הזה הוא שהוביל לביטול הפטנט.
