התובעים נחמן שתיל, לאה אשרי ומלכה כ"ץ הגישו תביעה כנגד משרד החינוך וחברת אן.אם.סי. יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט יהודה פרגו. ביום 2.6.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: התובעים הינם יורשיו של המלחין יואל אלעזר שתיל ז"ל אשר הלחין את השיר "לשנה טובה". בשנת 1982 הפיק משרד החינוך, באמצעות הטלוויזיה החינוכית, את תוכנית הטלוויזיה "פרפר נחמד – חגי תשרי". במסגרת תוכנית זו, שולבו מספר שורות מתוך השיר "לשנה טובה".
לטענת התובעים, הפרו הנתבעות את זכות היוצרים של אביהם המנוח שתיל ז"ל, עת שילבו קטעים מתוך השיר בתוכנית זו, ללא שקיבלו את הסכמתו לכך, וללא ששילמו לו או ליורשיו, תמלוגים כלשהם על השימוש שנעשה בשיר.
תוצאות ההליך: התביעה נדחית. נפסק כי נפסק כי הטלוויזיה החינוכית העבירה תמלוגים לאקו"ם עבור השימוש שנעשה בשיר.
בשל נסיבות תיק זה נפסק שלא לעשות צו להוצאות.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
זכות היוצרים בלחן
הן על פי חוק זכויות יוצרים התשס"ח 2007 והן על פי פקודת זכויות יוצרים 1911, לחן השיר, פרי יצירתו של המלחין המנוח שתיל ז"ל, הינה זכות יוצר ברת הגנה.
נפסק כי אין מחלוקת על כך כי המנוח שתיל ז"ל הלחין את המילים לשיר.
ואולם נפסק כי אין בית המשפט יכול לקבוע כי המנוח שתיל ז"ל כתב את המילים לשיר וזאת מאחר ולא הובאו ראיות משכנעות לכך.
נפסק כי אם המנוח שתיל ז"ל היה כותב גם את מילות השיר, הוא היה מבקש, לתקן את הפרסומים שבהם נכתב כי הוא רק מלחין. אין ברישום השיר בכתב ידו של המנוח שתיל ז"ל כדי הוכחה מספקת כי הוא גם כתב את המילים לשיר. אין להוציא מכלל אפשרות כי המילים של השיר הועתקו למחברת זו ע"י המנוח שתיל ז"ל ממקור כלשהו לצורך הלחנתם.
זכות יוצרים למעביד
בית המשפט דחה את טענת הטלוויזיה החינוכית כי הזכויות בשיר נתונות למעבידו דאז של המנוח שתיל ז"ל – משרד החינוך – (סעיף 5(1)(ב) "לפקודה", סעיף 34 "לחוק").
אמנם על פי עדות הבת התובעת הגב' מלכה כ"ץ, המנוח שתיל ז"ל הלחין את השיר במהלך עבודתו במשרד החינוך כדי להיעזר בו בהוראת תלמידיו (עמ' 4), אולם, במקרה הנדון, לא שוכנע בית המשפט כי השיר הפך לנחלת משרד החינוך, בוודאי כאשר זהותו של כותב המילים אינה ידועה.
בנוסף, בטרם פורסם השיר בחוברת "זמר חן" אשר יצא לאור ע"י בית ההוצאה של אגוד הקומפוזיטורים בישראל (אקו"ם) בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, ביקש המפקח בר זמרה את רשותו של המנוח שתיל ז"ל לעשות כן. אם הפך השיר לנחלת משרד החינוך, כנטען על ידי הנתבעות, לא היה צורך באישור כזה; כך גם לא היה משלם משרד החינוך/הטלוויזיה החינוכית תמלוגים לאקו"ם עבור השימוש שנעשה בשיר במסגרת תוכנית הטלוויזיה "פרפר נחמד –חגי תשרי".
תשלום תמלוגים בגין השימוש בלחן
הזכויות בשיר הוענקו/הועברו ע"י המנוח שתיל ז"ל לאקו"ם, כפי שהדבר מצא את ביטויו בחוברת/השירון "זמר חן" ובאתר האינטרנט "זמרשת".
נפסק כי הטלוויזיה החינוכית העבירה תמלוגים לאקו"ם עבור השימוש שנעשה בשיר, נוכח המצג שהוצג בפניה ובפני כולי עלמא, כי אקו"ם בעלת זכויות יוצרים בשיר זה וזכאית לקבל את תמלוגים עבור היוצרים.
אקו"ם אשר קיבלה את התמלוגים עבור השימוש שנעשה בשיר, אמורה הייתה להעביר ליוצרים את חלקם בתמלוגים אלו, ביניהם למלחין השיר המנוח שתיל ז"ל.
נפסק כי אין לעניין זה חשיבות באם המנוח שתיל ז"ל היה חבר באקו"ם, באם לאו, בוודאי כאשר הוכח כי אקו"ם ייצגה גם יוצרים אשר לא היו חברים בה – על פי בקשתם – והייתה מעבירה אליהם את התמלוגים שהתקבלו עקב השימוש שנעשה ביצירתם, כפי שנעשה במקרה הנדון.
ועל כן לא הייתה כל הפרה של זכויות היוצרים של המנוח שתיל ז"ל.
