רישום זכויות יוצרים בישראל ובארה״ב: בישראל, ככלל, זכות יוצרים נוצרת ביצירה מקורית כשמתקיימים תנאי החוק ואין מרשם רישום ממלכתי המקנה את הזכות. בארה״ב הזכות נוצרת גם ללא רישום, אך הרישום במשרד זכויות היוצרים הפדרלי עשוי להקנות יתרונות דיוניים וראייתיים. התנאים לתביעה ולפיצויים סטטוטוריים משתנים, ובפרט יש להבחין בין יצירה אמריקאית ליצירה זרה ובין רישום לפני הפרה לרישום במועד אחר.
האם צריך לרשום זכויות יוצרים, מתי הרישום מסייע בהוכחת הזכות ומה כדאי לרשום בארצות הברית? נבחן את ההבדל בין ההגנה בישראל לבין ההליך האמריקאי.
זכות יוצרים מגינה על הביטוי המקורי ביצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוזיקליות, וכן ביצירות כגון סרטים, צילומים, תוכנות ומשחקי מחשב, לפי תנאי הדין. זכות יוצרים אינה מגנה על רעיון – רעיון טכנולוגי יכול להיות מוגן בפטנט (ולא בזכות יוצרים) – למאמר על הליך רישום פטנט>> ראו קישור זה.
ככלל אין צורך ברישום לצורך קיום זכות יוצרים
הכלל: בישראל ובמדינות המחויבות לעקרון ההגנה האוטומטית לפי אמנת ברן, זכות יוצרים עשויה להתקיים ביצירה מוגנת גם בלי הליך רישום, ואין צורך ברישומה. גישה זו לפיה זכות היוצרים מתממשת ללא צורך ברישום באה לידי ביטוי בחוקים המדינתיים ובאמנות הקניין הרוחני השונות ובראשן אמנת ברן (1886) – אמנה שמרבית מדינות העולם הן צד לה.
החריג: יש מדינות המאפשרות רישום רשמי של זכויות יוצרים, ובראשן ארצות הברית, ולעומתן מדינות המאפשרות הפקדה או תיעוד של יצירה לצורכי ראיה בלי ליצור רישום שמקנה את הזכות. לכן אין לראות בכל מנגנון הפקדה במדינה זרה מרשם זכויות יוצרים רשמי.
מהם היתרונות של רישום זכויות יוצרים?
רישום בארה״ב יוצר תיעוד רשמי של תביעת הזכויות והיצירה שהוגשה. לפי סעיף 410(c) לחוק האמריקאי, תעודת רישום שהונפקה לפני הפרסום הראשון או בתוך חמש שנים ממנו משמשת ראיה לכאורה לתוקף זכות היוצרים ולעובדות המצוינות בה. לאחר תקופה זו משקל התעודה נתון לשיקול דעת בית המשפט.
בארה״ב רישום במועד המתאים עשוי לאפשר פיצויים סטטוטוריים ושכר טרחת עורך דין לפי סעיף 412, ובמקרה של יצירה אמריקאית הוא נוגע גם לתנאי הגשת התביעה לפי סעיף 411 (כמפורט להלן) – למאמר מורחב בנושא פיצוי ללא הוכחת נזק>> ראו קישור זה .
רישום זכויות יוצרים בארה"ב
בארה״ב זכות יוצרים ביצירה מקורית המקובעת באמצעי מוחשי נוצרת ללא רישום. הרישום אינו יוצר את הזכות, אלא מוסיף יתרונות ראייתיים ודיוניים בתנאים שנקבעו בחוק.
בארה"ב רישום זכויות יוצרים עשוי להשפיע על התביעה ועל הסעדים. סעיף 411(a) לחוק האמריקאי מחייב, ככלל, השלמת רישום או קבלת סירוב לרישום לפני הגשת תביעת הפרה לגבי יצירה אמריקאית; לגבי יצירות זרות חל הסדר שונה. סעיף 412 מסדיר את התנאים לזכאות לפיצויים סטטוטוריים ולשכר טרחת עורך דין, לרבות חשיבות מועד הרישום וחריג הרישום בתוך שלושה חודשים מהפרסום הראשון.
בארצות הברית, תחשיב נזק בתחום זכויות יוצרים מוסדר בסעיף 504 לקוד האמריקאי (U.S. Code). לפי הוראות סעיף זה קיימים שני מסלולים לפיצוי התובע: האחד, הנזק שנגרם בפועל לבעל הזכות והרווח שהפיק המפר מההפרה והאחר, פיצוי סטטוטורי. הפיצוי הסטטוטורי נע בדרך כלל בין 750$ ל־30,000$ לכל יצירה שהופרה, ולא לכל פעולה מפרה. בהפרה מכוונת ניתן לפסוק עד 150,000$ לכל יצירה שהופרה, בכפוף לתנאי הזכאות בחוק.
הליך רישום זכויות יוצרים בארה"ב
הליך הרישום בארה"ב נעשה באמצעות הגשת בקשה, תשלום אגרה והגשת עותק מתאים של היצירה למשרד זכויות היוצרים של ארצות הברית (U.S. Copyright Office). עותקים המוגשים עשויים לשמש גם את אוספי ספריית הקונגרס, אך אין זהות בין רישום זכויות יוצרים לבין הפקדה בספרייה. דרישת הפקדה זו נועדה לשרת שתי מטרות. ראשית, אם מתעוררת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, הבעלים עשוי להוכיח כי החומר המופר הוא בדיוק אותו חומר שעבורו הבטיח הבעלים את רישום. שנית, דרישה זו מסייעת לספריית הקונגרס לבנות את אוסף העבודות שלה.
בקשת הרישום כוללת בין היתר את פרטי המבקש והיוצר, את סוג היצירה ואת שנת יצירתה. לגבי יצירה שפורסמה נדרשים גם פרטים על הפרסום הראשון. לבקשה מצרפים עותק של היצירה בהתאם לדרישות משרד זכויות היוצרים האמריקאי.
משרד זכויות היוצרים בוחן את הבקשה ואת כשירות היצירה לרישום, ובכלל זה את הדרישה לביטוי מקורי וההבחנה בין ביטוי מוגן לבין רכיבים שאינם מוגנים. אין מדובר בבדיקה טכנית גרידא, אך הרישום גם אינו הכרעה שיפוטית מחייבת בשאלת הבעלות או ההפרה.
משך הטיפול בבקשת הרישום משתנה לפי אופן ההגשה, מורכבות הבקשה ועומס העבודה של משרד זכויות היוצרים האמריקאי. אין להסתמך על זמן קבוע של תשעה חודשים; את זמני הטיפול יש לבדוק בפרסומי המשרד. במקרים מתאימים ניתן לבקש טיפול מזורז בכפוף לתנאיו ולאגרה.
מה לרשום? מה להפקיד?
הליך רישום של יצירה במרשם בארה"ב מצריך שיקול דעת מורכב ביחס להחלטה: "מה לרשום?".
שיקול דעת זה נדרש מאחר והפרה נחשבת להעתקה של חלק מהותי ביצירה. כאשר בית המשפט הוא הגורם אשר מחליט מהו החלק המהותי ביצירה.
על כן, הרישום מתעד את היצירה ואת היקף התביעה לרישום כפי שהוגשו, אך אינו קובע כשלעצמו שחלק שנרשם בנפרד הוא חלק מהותי שהעתקתו תיחשב להפרה. מהותיות ההעתקה והיקף ההגנה נבחנים לפי הדין והנסיבות.
ומכאן, שההחלטה מה לרשום תלוי במהות היצירה ובהגנה המתבקשת ביצירה.
כך למשל, במידה ואנו מבקשים הגנה על תצוגת מסך של תוכנה (בהתעלם משאלת המשמעות של הגנה מקבילה לעיצוב (מדגם) וזכות יוצרים, למאמר בנושא היחס בין הגנת מדגם להגנת זכויות יוצרים>> ראו קישור זה).
נשאלת השאלה האם לכלול במסגרת רישום אחד את כלל המסכים של התוכנה או לפצל את המסכים והחלקים שלהם לרישומים שונים?
רישום נפרד של רכיבי יצירה אינו הופך כשלעצמו כל רכיב למוגן או כל העתקה של רכיב להעתקה של חלק מהותי. יש לבחון מהו הביטוי המקורי המוגן, אילו רכיבים נכללו ברישום והאם בוצעה העתקה של ביטוי מוגן בהיקף מהותי בהתאם לדין החל.
גם אם יצירה מורכבת נרשמה כמכלול, העתקה של רכיב מקורי מתוכה עשויה להוות הפרה כאשר מדובר בחלק מהותי מבחינה איכותית. הרישום המאוחד אינו שולל כשלעצמו טענה כזו.
על כן, כדי להגן בצורה האפקטיבית על זכות יוצרים ביצירה המורכבת מחלקים רבים, יש לבחון אם חלק מסוים של היצירה הוא יצירה מקורית עצמאית המצדיקה בקשת רישום נפרדת. פיצול אוטומטי של כל רכיב לבקשות רבות אינו מבטיח הגנה נפרדת ואינו נדרש בכל מקרה.
למשל, במשחק Clash Royale, כמוצג במסך משמאל, אפשר לבחון אילו רכיבים חזותיים במסך הם ביטוי יצירתי מקורי שניתן להגדירו בתביעת הרישום, ואם יש הצדקה להגיש בקשות נפרדות לרכיבים מסוימים.
מה לא ניתן לרשום?
בארצות הברית, לא כל חומר כשיר להגנת זכות יוצרים ולרישום בארה״ב. ההבחנה המרכזית היא בין ביטוי יצירתי מקורי לבין רעיונות, עובדות, פונקציות וחומרים אחרים שאינם מוגנים:
רעיון, תהליך, מערכת או שיטה: זכויות יוצרים מגינות על הביטוי של רעיון, לא על הרעיון עצמו. כך, תהליך או מערכת אינם יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.
עובדות או נתונים: זכויות יוצרים מגינות על הדרך שבה עובדות או נתונים מוצגים, ולא על העובדות או הנתונים עצמם.
יצירות שלא קובעו: בארה״ב ההגנה דורשת קיבוע באמצעי מוחשי. שיחה שלא הוקלטה או רעיון שלא ניתן לו ביטוי מקובע אינם יצירה מוגנת בזכות יוצרים.
כותרות, שמות וביטויים קצרים: שמות, כותרות וביטויים קצרים אינם מוגנים בדרך כלל בזכות יוצרים. לוגו הכולל ביטוי אמנותי מקורי במידה מספקת עשוי ליהנות מהגנה גם בזכות יוצרים, נוסף על האפשרות להגנה כסימן מסחר.
יצירות שכבר נכנסו לציבור: יצירות שהן חלק מהנחלת הציבור (public domain), כלומר, שהזכויות היוצרים שלהן פגו, אינן ניתנות לרישום.
יצירות הכוללות חומר של צד שלישי: ברישום יצירה נגזרת או מורכבת יש להבחין בין הביטוי המקורי החדש לבין חומר קודם. רישום החלקים המקוריים אינו מקנה למבקש זכויות בחומר מוגן של אחר.
תכנים ציבוריים (common property): עובדות ומידע ציבורי אינם מוגנים כשלעצמם. בארה״ב, יצירות של עובדי הממשל הפדרלי שנוצרו במסגרת תפקידם אינן מוגנות בדרך כלל בזכות יוצרים לפי הדין הפדרלי; אין להסיק מכך שכל יצירה שפרסמה רשות ציבורית, ובפרט רשות מדינתית או זרה, היא נחלת הכלל.
מוצר שימושי או פונקציונאלי: הפונקציה של מוצר שימושי אינה מוגנת בזכות יוצרים, אך רכיבים אמנותיים הניתנים לזיהוי בנפרד מן ההיבט השימושי עשויים להיות מוגנים ולהירשם בארה״ב.
יצירות לא מקוריות: יצירה צריכה להיות מקורית ולכלול מידה מינימלית של יצירתיות. אין צורך באיכות אמנותית יוצאת דופן; ההגנה נקבעת לפי רכיבי הביטוי המקוריים של היצירה.
עיצוב מול פונקציה: צורות גיאומטריות שגרתיות או מאפיינים פונקציונליים בלבד אינם מקנים כשלעצמם זכות יוצרים. לעומתם, רכיבים גרפיים או פיסוליים מקוריים הניתנים לזיהוי בנפרד מהשימוש במוצר עשויים להיות מוגנים. כאשר המוצר כולל רכיבים אמנותיים מקוריים (למשל ביצירה דו-ממדית המקובעת על גבי חפץ), ייתכן שתוכל להגן עליהם באמצעות זכויות יוצרים, אך יש צורך להדגיש את היצירתיות והמקוריות של אותם אלמנטים.
למידע נוסף ביחס לעיון במרשם זכויות היוצרים בארה"ב ראו מאמר זה בקישור זה.
לרקע על ההגנה בישראל ועל אמנת ברן ראו יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, Intellectual Property Law in Israel (2020), פרק 4, עמ׳ 331 ו־360.
לייעוץ בסכסוכי זכויות יוצרים ובאכיפת זכויות בישראל ראו תחום זכויות היוצרים במשרד דרורי סתיו.
מאמרים נוספים באשכול: רישום והגנה על זכויות יוצרים
לפסק דין העוסק בתוקף רישום אמריקאי ראו Unicolors נ׳ H&M; להוכחת הפרת זכות יוצרים בישראל ראו הפרת זכויות יוצרים בישראל; ולסעדים ראו פיצויים בתביעות זכויות יוצרים בישראל.
