חברה ישראלית המבקשת להגן על מותג בשווייץ אינה יכולה להסתפק בסימן מסחר של האיחוד האירופי: שווייץ אינה מדינת איחוד, ורישום אירופי אינו חל בה אוטומטית. ניתן להגיש בקשה לאומית למכון הפדרלי השווייצרי לקניין רוחני (IPI) או לייעד את שווייץ במסגרת פרוטוקול מדריד, ככל שמתקיימים התנאים. הדין המקומי מעניק משקל מיוחד למשמעות שם המותג בשפות שונות, למקור שווייצרי נטען ולזכויות קודמות.
הבדל מהותי הוא שבשווייץ, בניגוד למדינות אחרות באשכול, חלון ההתנגדות של שלושה חודשים נפתח לאחר פרסום הרישום ב־Swissreg. במקביל הרשות אינה עורכת חיפוש התנגשויות עם סימנים קודמים עבור המבקש. לכן בדיקת זמינות מוקדמת היא מרכיב חשוב בניהול סיכוני הרישום.
רישום לאומי בשווייץ לעומת EUIPO ופרוטוקול מדריד
הגשה ל־IPI מכוונת להגנה לאומית שווייצרית. סימן אירופי שנרשם אצל EUIPO תקף במדינות האיחוד, ולא בשווייץ; עבור פעילות רחבה יש לשקול שילוב של רישום שווייצרי עם רישום סימן מסחר באיחוד האירופי. ניתן גם לבחון ייעוד שווייץ באמצעות רישום בינלאומי ב־WIPO, אך המסלול אינו עוקף בחינה לפי הדין השווייצרי.
הרישום הבינלאומי תלוי בסימן הבסיס בחמש השנים הראשונות, לפי כללי מדריד. פירוט המסלול מופיע במדריך לפרוטוקול מדריד ובספר המשרד Intellectual Property Law in Israel, פרק 2, סעיפים 5.8.1–5.8.2, עמ׳ 183–184. הספר משמש כאן רק להבנת ההליך הבינלאומי, ולא כמקור לעדכוני הדין השווייצרי.
כאשר קהל היעד כולל גם את ליכטנשטיין, יש לברר בנפרד את התחולה המבוקשת: רשות ליכטנשטיין מפרסמת הליך לאומי לרישום סימני מסחר. אין להסיק מהמונח ״שוק שווייצרי״ שהבקשה מכסה ללא בדיקה את כל המדינות השכנות.
מילה ולוגו יחד: מה מאפשר הדין השווייצרי?
בניגוד לטענה במאמר הישן, אפשר להגיש סימן משולב של מילים ולוגו. IPI מונה במפורש סימן מילולי, חזותי ומשולב. ההגנה על שילוב מעוצב אינה בהכרח חופפת להגנה על המילה כשהיא עומדת לבדה, ולכן יש לבחון אילו רכיבים יופיעו על אריזות, חשבוניות ואתרי מסחר.
לשוויץ כלל שימושי נוסף: בסימן חזותי או משולב עם תביעת צבע, ההגנה מוגבלת לצבע שנרשם, בעוד סימן ללא תביעת צבע מוגן ככלל בכל הצבעים. חברה הצפויה לשנות צבעים בעונות שונות צריכה לשקול זאת בעת ההגשה. אפשר להגן גם על סוגי סימנים מיוחדים בתנאים מוגדרים; אין פירוש הדבר שכל צורה או צבע הם כשירים כשלעצמם.
בדיקת השם בארבע שפות וכללי Swissness
IPI בוחנת כושר הבחנה ומשמעות תיאורית בגרמנית, צרפתית, איטלקית ואנגלית. הנחיות הרשות מבהירות גם שאין בחינה יזומה של חשש להטעיה מול סימנים קודמים. לפיכך, שם שעשוי להישמע מקורי בישראל עלול להיות תיאורי באחת השפות השימושיות בשווייץ. החיפוש צריך לכלול משמעות מקומית, דמיון פונטי וחזותי ורישומים בינלאומיים רלוונטיים.
יש לבדוק בSwissreg וברישומים הבינלאומיים בעלי תחולה בשווייץ. חיפוש במאגר בלבד אינו אישור לכך שהשם פנוי. בנוסף, כאשר הסימן כולל Swiss, צלב שווייצרי או מצג אחר של מקור מקומי, נדרשת בדיקה לפי כללי Swissness והגנת האינדיקציות הגיאוגרפיות. סמל או טענה על מקור שווייצרי עשויים לעורר התנגדות חוקית גם אם השם נשמע מבחין מבחינה מסחרית. אי אפשר להניח שמותר להוסיף דגל שווייץ לאריזה של מוצר המיוצר בישראל ללא בחינת תנאי המקור.
הגשת בקשה ונציג מקומי למבקש ישראלי
בקשה לאומית מוגשת באמצעות e-trademark של IPI או בערוץ אחר שהרשות מתירה. יש למסור את פרטי המבקש, ייצוג הסימן ורשימת טובין ושירותים לפי סיווג ניס. תיאור מדויק של המוצרים והשירותים עשוי לקצר את הבחינה, אך אין הבטחה לרישום עד מועד מסוים אם הבוחן מוצא השגה.
לפי הנחיות IPI, יחידים ותאגידים שמושבם מחוץ לשווייץ נדרשים להשתמש בנציג בשווייץ לצורך הליך לאומי. חברה ישראלית המגישה בקשה צריכה להסדיר מראש ייצוג ומסירת מסמכים. כללי הגשה דרך מדריד עשויים להיות שונים, ואין להחיל את אותה דרישת ייצוג על כל מצב בינלאומי באופן גורף.
אגרות רישום סימן מסחר בשווייץ: עד שלושה סוגים במחיר הבסיס
לפי טבלת האגרות הרשמית של IPI, אגרת ההגשה הלאומית היא 450 פרנק שווייצרי (CHF) להגנה של עד שלושה סוגי מוצרים ושירותים. הגשה אלקטרונית מזכה בהנחה של 100 פרנק, כך שהסכום המקוון הבסיסי הוא 350 פרנק. מן הסוג הרביעי נגבית תוספת של 100 פרנק לכל סוג. הרשות מציינת שהטבלה בתוקף מ־1 ביולי 2024; יש לאמת את התעריף בזמן התשלום.
בחינה מואצת עולה 400 פרנק נוספים. אגרת התנגדות היא 800 פרנק, וגם בקשת ביטול מינהלי בשל אי־שימוש כרוכה באגרת 800 פרנק. אגרת חידוש לעשר שנים היא 550 פרנק, ובחידוש מאוחר המותר מתווספים 50 פרנק. הסכומים אינם כוללים חיפוש מקצועי, ייצוג שווייצרי, מענה להשגות או טיפול בסכסוך.
התנגדות לאחר הרישום וביטול בשל חמש שנות אי־שימוש
התרשים הרשמי של IPI מבהיר כי לאחר בחינה פורמלית ומהותית מתבצע הרישום, ואז הוא מתפרסם ב־Swissreg. מפרסום הרישום מתחיל חלון התנגדות של שלושה חודשים, שבו בעל סימן קודם יכול להתנגד בשל זהות או דמיון היוצרים עילה לפי הדין. זה אינו חלון של שלושה חודשים ממועד ״קיבול״ הבקשה, כפי שנכתב בנוסח הקודם של המדריך.
ההגנה תקפה לעשר שנים וניתנת לחידוש. לפי IPI, אי־שימוש מסחרי במשך חמש שנים רצופות עשוי לחשוף את הרישום לביטול בהליך מינהלי מקוצר או בהליך אזרחי, בהתאם לתנאים. אין מחיקה אוטומטית לאחר חמש שנים; בעל הרישום יכול להציג ראיות לשימוש או טעמים מוצדקים לאי־שימוש.
לחברה ישראלית הפועלת באמצעות מפיץ שווייצרי, תכנון רישום הסימן בשווייץ לצד חיפוש בשפות המקומיות והסדרת הבעלות מול המפיץ צריך לשקף את צורת השימוש העתידית, את תנאי המקור הגיאוגרפי ואת המדינות שבהן נדרשת הגנה נוספת.
מאמרים נוספים באשכול: רישום סימני מסחר לפי מדינה
רישום סימן מסחר באיחוד האירופי | רישום סימן מסחר בגרמניה | רישום סימן מסחר בצרפת | רישום סימן מסחר בבריטניה
