התשובה היא שבמקרים רבים ניתן לרשום עיצוב בישראל גם לאחר שהמוצר כבר פורסם או שווק. חוק העיצובים, התשע״ז–2017, מאפשר בתנאים מסוימים להגיש בקשה לרישום במהלך 12 החודשים שלאחר פרסום העיצוב בידי בעליו או כתוצאה ממידע שמקורו בבעליו.
עם זאת, תקופת החסד אינה חלה על כל סוג של פרסום, אינה מבטיחה שהעיצוב יתקבל לרישום ואינה מעניקה בהכרח אפשרות דומה במדינות אחרות.
לכן, כאשר מוצר כבר הוצג באתר אינטרנט, ברשת חברתית, בתערוכה או בחנות, חשוב לברר מתי פורסם, מי פרסם אותו ומה הייתה מידת החשיפה לציבור.
מה נחשב פרסום של עיצוב לציבור?
לפי חוק העיצובים, פרסום בציבור כולל פרסום של העיצוב עצמו, הפצה בציבור של מוצר הנושא את העיצוב או הצעת המוצר למכירה. פעולות אלה עשויות להיחשב פרסום גם כשהן מתבצעות באמצעות האינטרנט.
למשל, העלאת תמונות של מוצר חדש לאתר מסחרי, פרסום המוצר באינסטגרם, הצגתו בקטלוג המופץ ללקוחות או הצעתו למכירה בחנות מקוונת עשויים להיחשב פרסום בציבור.
גם הצגת מוצר בתערוכה מקצועית עשויה להיחשב פרסום, בהתאם לנסיבות.
אין הכרח שמישהו כבר ירכוש את המוצר. לעיתים עצם הצעתו למכירה או חשיפת מאפייניו החזותיים לציבור מספיקה כדי לעורר שאלה של פרסום קודם.
מנגד, לא כל הצגה של עיצוב לאדם אחר נחשבת לפרסום בציבור.
האם הצגת העיצוב למשקיע או ליצרן נחשבת לפרסום?
סעיף 8 לחוק העיצובים קובע חריג חשוב: הצגת עיצוב בידי בעליו לאדם אחר אינה נחשבת לפרסום בציבור אם אותו אדם הסכים, במפורש או במשתמע, שלא לגלות את העיצוב.
לפיכך, הצגת מוצר במסגרת משא ומתן מסחרי המתנהל בתנאי סודיות עשויה להיות שונה מהצגתו הפומבית.
למשל, חברה המפתחת מוצר חדש יכולה להציג אותו ליצרן פוטנציאלי או למשקיע בכפוף להתחייבות לסודיות. ככל שמתקיימים תנאי סעיף 8, ההצגה אינה נחשבת לפרסום בציבור.
אף שהחוק מכיר גם בהסכמה משתמעת לסודיות, מבחינה ראייתית רצוי להסדיר את הסודיות בכתב ולתעד למי נחשף העיצוב ובאילו תנאים.
הבחנה זו עשויה להיות משמעותית במיוחד כאשר נדרש להוכיח שהעיצוב טרם פורסם לציבור לפני הגשת הבקשה.
מהי תקופת החסד של 12 חודשים לרישום עיצוב?
סעיף 9 לחוק העיצובים קובע שפרסום בציבור של עיצוב לא יפגע בכשירותו להגנה כעיצוב רשום, אם הפרסום נעשה במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע ובהתקיים תנאי הסעיף.
החריג חל כאשר הפרסום נעשה בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שמקורו בבעל העיצוב, בין שהמידע הושג כדין ובין שהושג שלא כדין.
משמעות הדבר היא שבעל מוצר אשר פרסם בעצמו את העיצוב יכול, בתנאים המתאימים, להגיש בקשה לרישום גם לאחר הפרסום.
לדוגמה, חברה שחשפה מוצר חדש באתר האינטרנט שלה ולאחר שמונה חודשים החליטה לרשום את עיצובו בישראל, עשויה עדיין ליהנות מתקופת החסד, אם מתקיימים יתר תנאי הדין.
אולם תקופת החסד אינה פוטרת את העיצוב מדרישות החדשנות והאופי הייחודי. אם עיצוב זהה או דומה במידה הרלוונטית פורסם קודם לכן בידי גורם עצמאי, עלולה להתעורר מניעה לרישום.
גם פרסום נוסף של בעל העיצוב אינו פותח בהכרח תקופת חסד חדשה ביחס לפרסום קודם שכבר התרחש. לכן חשוב לאתר את הפרסום המוקדם ביותר ולא להסתמך רק על מועד תחילת המכירות.
מה קורה כאשר אדם אחר פרסם את העיצוב?
יש להבחין בין שני מצבים.
במצב הראשון, מקור הפרסום הוא בעל העיצוב. למשל, בעל העיצוב העביר תמונות של המוצר לגורם מסחרי, ואותו גורם פרסם אותן ללא רשות. בנסיבות המתאימות, סעיף 9 עשוי לחול גם על פרסום כזה, שכן מקור המידע הוא בעל העיצוב.
במצב השני, מדובר בעיצוב שאדם אחר פיתח או פרסם באופן עצמאי. פרסום כזה אינו נכנס אוטומטית לחריג של פרסום שמקורו בבעל העיצוב, ועלול לפגוע בכשירות הרישום.
כאשר מתעוררת מחלוקת בנושא, עשויה להיות חשיבות רבה לראיות בדבר זהות המפרסם, מקור המידע, מועד הפרסום והעיצוב המדויק שנחשף.
להיבט הראייתי של פרסום באינטרנט ראו גם את המאמר סירוב לרישום מדגם בשל פרסום קודם באינטרנט. המאמר עוסק בהחלטה משנת 2013 לפי דין המדגמים הישן, ולכן יש להבחין בינו לבין ההסדר החל כיום מכוח חוק העיצובים.
האם צריך להודיע לרשות הפטנטים שהמוצר כבר פורסם?
כן. תקנה 27 לתקנות העיצובים מחייבת את המבקש להודיע לגורם המוסמך בכתב, עם הגשת הבקשה, על פרסום בציבור של העיצוב במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע לפי סעיף 9 לחוק, אם היה פרסום כזה.
אין מדובר בפרט טכני בלבד.
המידע על הפרסום עשוי להיות רלוונטי לבחינת כשירות העיצוב, ובפרט לשאלה אם ניתן להסתמך על תקופת החסד.
לכן, לפני ההגשה כדאי לרכז את הנתונים הנוגעים לפרסום: מועד העלאת תמונות, עותקים של קטלוגים, מסמכי תערוכה, תיעוד של פרסום ברשתות חברתיות ואסמכתאות אחרות המאפשרות לברר את נסיבות החשיפה.
תיעוד מסודר עשוי לסייע גם במקרה שבו הבוחן מצטט פרסום קודם נגד הבקשה.
לשלבי הגשת הבקשה והבחינה ראו איך רושמים עיצוב בישראל?.
האם ניתן לרשום עיצוב לאחר שחלפו יותר מ־12 חודשים?
כאשר בעל העיצוב פרסם אותו לציבור וחלפו יותר מ־12 חודשים מהמועד הרלוונטי, עלולה להיווצר מניעה משמעותית לרישום.
עם זאת, לפני שמסיקים שלא ניתן עוד לרשום את העיצוב, יש לבחון את העובדות ואת הוראות הדין.
לעיתים מתברר שחשיפה מוקדמת נעשתה בתנאי סודיות, שהעיצוב שהוצג היה שונה באופן מהותי מזה שמבקשים לרשום, או שקיימת מחלוקת בדבר מועד הפרסום ונסיבותיו.
אין להסיק מכך שכל שינוי במוצר מאפשר להתגבר על פרסום קודם. השאלה אם מדובר בעיצוב חדש ובעל אופי ייחודי נבחנת לפי הדין, ולא רק לפי טענת המבקש שהמוצר שופר או שונה.
לכן, כאשר חלפה יותר משנה, יש לבחון את הפרסומים ואת התיאור החזותי של העיצוב לפני קבלת החלטה אם להגיש בקשה.
האם מוצר שפורסם מוגן גם ללא רישום?
חוק העיצובים מעניק, בתנאים מסוימים, הגנה גם לעיצוב לא רשום.
לפי סעיף 65 לחוק, תקופת ההגנה על עיצוב לא רשום היא שלוש שנים מהמועד הקובע. עם זאת, הזכות מותנית בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק, לרבות דרישות החידוש, האופי הייחודי והזיקה הרלוונטית לישראל.
ההגנה על עיצוב לא רשום שונה מההגנה על עיצוב רשום. בפרט, ההגנה על עיצוב לא רשום מתמקדת במניעת העתקה לצורך שימוש מסחרי, ואין לראות בה זכות בלעדית זהה לזו שמקנה הרישום.
כמו כן, עצם קיומה של הגנה על עיצוב לא רשום למשך שלוש שנים אינו מאריך את תקופת 12 החודשים להגשת בקשה לרישום העיצוב הלא רשום לפי סעיף 64.
בעל מוצר המעוניין בהגנה רשומה לטווח ארוך צריך אפוא לבחון את הרישום במועד, ולא להניח שניתן לדחות את ההחלטה עד לקראת תום תקופת ההגנה על עיצוב לא רשום.
האם תקופת החסד בישראל חלה גם בחו״ל?
לא בהכרח. כל מדינה מחילה את דיניה בנוגע לחדשנות, לפרסום קודם ולתקופות חסד.
לכן, פרסום מוצר שלא יפגע בהכרח באפשרות הרישום בישראל עלול להשפיע על האפשרות לרשום את העיצוב במדינות אחרות.
יש להבחין גם בין תקופת החסד הישראלית של 12 חודשים לבין דין הקדימה לפי אמנת פריז, המאפשר בתנאים הרלוונטיים להסתמך על מועד בקשה ראשונה כאשר מגישים בקשות נוספות בתוך שישה חודשים.
אלו שני הסדרים שונים.
חברה המעוניינת להגן על מוצר במספר שווקים צריכה לתכנן את ההגשות ואת מועד החשיפה לציבור יחד, ולא להניח שניתן יהיה לתקן בדיעבד את כל השלכות הפרסום.
להרחבה ראו רישום עיצוב בחו״ל: מערכת האג, הגשה ישירה ודין קדימה.
מה כדאי לעשות אם המוצר כבר פורסם?
הצעד הראשון הוא לברר בדיוק איזה עיצוב פורסם, מתי, היכן ובידי מי. יש לבדוק אם הייתה חשיפה פומבית או שההצגה נעשתה בתנאי סודיות, ולרכז מסמכים המאפשרים לתמוך בגרסה העובדתית.
לאחר מכן יש לבחון את תנאי הכשירות לרישום, את תחולת תקופת החסד ואת הצורך בהגנה במדינות נוספות.
אם טרם חלפו 12 חודשים מהפרסום הרלוונטי, אין פירוש הדבר שניתן להמתין ללא סיכון. הגשה מוקדמת עשויה להיות חשובה הן מבחינת הזכויות בישראל והן מבחינת האפשרות לתכנן רישום בין־לאומי.
לייעוץ משפטי בנוגע לכשירות המוצר לרישום, להכנת הבקשה ולניהול הליכי הרישום ראו את תחום העיסוק של משרדנו בנושא רישום מדגמים ועיצובים.
להעמקה משפטית בסוגיות של פרסום קודם, תקופת החסד ועיצוב לא רשום ראו יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים, מהדורה שנייה, 2019, פרק 6, סעיפים 6.1.1.9, 6.1.4.3–6.1.4.4 ו־6.2.2, וכן פרק 5 בעניין ההגנה על עיצוב לא רשום.
מאמרים נוספים באשכול: רישום והגנה על עיצובים
איך רושמים עיצוב בישראל? | רישום עיצוב בחו״ל | פרסום קודם באינטרנט: החלטה היסטורית
