ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' זרנקין), בו נדחתה תביעת המערערים שהתבססה, בעיקרה, על עילה של הפרת פטנט. ערעור שהוגש על ידי הידרו נע (שותפות לא רשומה), הידרו נע 1988 בע"מ ומרדכי ירמיהו כנגד סאן הייטק בע"מ, יעקב סגל, אילן המאירי, אלמוג ציוד טכני בע"מ ומדינת ישראל – משרד הביטחון. הערעור נדון בבית המשפט העליון, בפני השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ונעם סולברג. ביום 12.1.2014 ניתן פסק הדין בערעור.העובדות: משרד הביטחון רכש ערכות פריצה מחברת הידרו נע ללא מכרז. חברת הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט על ערכת הפריצה אותה ייצרה וסיפקה למשרד הביטחון.
בהמשך פרסם משרד הביטחון מכרזים פומביים לפיתוח, ייצור ואספקה של ערכות פריצה. לאחר שפרסם משרד הביטחון את האפיון הטכני הרלוונטי לצורך המכרז וחברת הידרו נע שלחה מכתב למשרד הביטחון בו הביעה התנגדותה לכל פרסום וחשיפה של מידע, תמונה או שרטוט הנוגעים לערכת הידרו נע, שכן "השרטוטים והמידע הנ"ל הינם רכושה הבלעדי של חב' הידרו נע וחל איסור מוחלט לעשות בהם כל שימוש או פרסום ללא אישור מחברת הידרו נע בכתב". במכתב לא אוזכר כלל כי הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט.
חברת סאן היא שזכתה במכרז. לאחר הזכייה במכרז החלה סאן בתהליכי עבודה ותכנון לייצור ערכת הפריצה ואספקתה למשרד הביטחון.
לאחר הזכייה, בקשת הפטנט של הידרו נע התקבלה על ידי רשם הפטנטים – פטנט מספר 184211. יצוין כי הידרו נע רשמה במסגרת ההליך גם שלושה מדגמים הנוגעים לפריטים הנכללים בין חלקי ערכת הפריצה, אחד מהם מתייחס לרכיב אשר כונה בתעודת רישום המדגם "בוכנה עם טריז" ומספרו הסידורי הוא 44246.
כשלושה חודשים לאחר אישור הפטנט, הגישה הידרו נע תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבים, בעילה של הפרת פטנט. בכתב התביעה, עתרה הידרו נע לצו מניעה קבוע שימנע את אספקת הערכה, צו עשה לאיסוף הערכות המפרות שכבר חולקו, ולפיצוי כספי בסך 3,376,940 ₪ בגין הפרת הפטנט. בד בבד עתרה הידרו נע למתן צו מניעה זמני.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: בפסק דינו דחה בית משפט קמא את התביעה על שלל טענותיה. בעניין הפרת הפטנט נקבע, כי אין במנגנון הפריצה כפי שתואר בכתב הפטנט כל חדשנות או התקדמות אמצאתית. קביעה זו התבססה על הימצאותם של ערכות הדומות לערכה שיוצרה בידי הידרו נע, אשר נודעו, שווקו, ואף נרשמו כפטנט ברחבי העולם, זמן רב לפני שהוגשה בקשת הפטנט על ידי הידרו נע.
בית המשפט קבע כי הידרו נע נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים כי קיימות ערכות דומות, כך שהחלטתו של רשם הפטנטים ניתנה מבלי שהמידע הנ"ל היה נגד עיניו, ודי בכך כדי להורות על ביטולו של הפטנט. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על ביטולו של הפטנט, בשל האפשרות כי הערכה כוללת חידוש המצאתי מסוים, הבא לידי ביטוי בטבעת מסתובבת המורכבת על יחידת הצילינדר ההידראולי ומעניקה למשתמש בערכה אפשרות לסובב את הסדן השני וכך להשיג תנועתיות וחופשיות יחסית במהלך פעולת הפריצה. נקבע כי מאחר שבערכת סאן אין טבעת מסתובבת מעין זו, ממילא אין לראות את סאן כמי שהפרה את הפטנט.
בנוסף, ביטל בית המשפט את המדגם שנרשם לגבי התקן הפריצה שכן מדובר בהתקן מכני אשר אין לראותו בגדר "מדגם" כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים.
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. נפסק כי ענייננו בערכות לפריצה קרה הקיימות בשוק שנים רבות. הידרו נע רשמה את הפטנט, תוך שהיא מסתירה מרשם הפטנטים כי ערכות לפריצה קרה קיימות בשוק מזה שנים רבות. בית משפט קמא עשה חסד עם הידרו נע משלא הצהיר על בטלות הפטנט, מתוך זהירות יתרה, שמא רכיב "הטבעת המסתובבת" בערכה מתוצרתה מצדיק את רישום הפטנט. מכל מקום, רכיב זה אינו נמצא בערכת סאן, כך שממילא אין לייחס לסאן הפרת פטנט. אף אין מקום לתביעה נגד משרד הביטחון שיצא למכרז על פי אפיון טכני של הערכה, שהיה בידיעת כל המשתתפים במכרז, לרבות הידרו נע.
בנוסף נפסק כי הידרו נע תשא בשכר טרחת המשיבים 4-1 והמשיבה 5 בסך 50,000 ₪ כל אחד (סה"כ 100,000 ₪).
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
בחינת תוקפו של פטנט במסגרת תביעה בגין הפרתו
מקום בו הנתבע מכחיש את תוקפו של הפטנט, כמו במקרה דנן, הנטל רובץ על הנתבע לשלול את תוקפו של הפטנט, בעוד שהנטל על התובע להוכיח את הפרת הפטנט.
במסגרת תביעות בגין הפרת פטנט, נדרש בית המשפט לדון בתוקפו של הפטנט נוכח טענה להיעדר חידוש והתקדמות המצאתית. המשיבים טענו כי רישום הפטנט הושג תוך הטעייה והעלמת מידע מרשם הפטנטים, שאם המידע הרלוונטי היה בפניו, היה דוחה את רישום הפטנט בשל היעדר חידוש והיעדר התקדמות המצאתית.
סעיף 37 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק) קובע כי:
"בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר תוקף".
סעיף 182(א) לחוק קובע כלהלן:
"הגנה על הפרה
182. (א) עילה שניתן על פיה להתנגד למתן פטנט תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרה; קיבל בית המשפט את ההגנה, יצווה על ביטול הפטנט, כולו או מקצתו, לפי הענין."
מכוח הוראה זו, יכול הנתבע לכפור בתוקפו של הפטנט, ורשאי בית המשפט לקבוע כי רישום הפטנט בטעות יסודו, ועל כן יש לבטל את הפטנט, מה שמייתר ממילא את הצורך בבדיקת ההפרה. סעיף 182(א) מציב אפוא את בית המשפט בנעלי הרשם, ובמסגרת זו, רשאי בית המשפט לבחון את כשירותו של הפטנט לרישום מלכתחילה, לאור הוראת סעיף 3 לחוק שכותרתו "אמצאה כשירת פטנט – מהי?", הקובע כלהלן:
"3. אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."
הנה כי כן, כדי שאמצאה תהא כשירת פטנט, עליה לעמוד בארבעת הפרמטרים הבאים:
1. חדשה
2. מועילה
3. ניתנת לשימוש תעשייתי
4. יש בה התקדמות המצאתית.
שני הפרמטרים המרכזיים הם החדשנות וההתקדמות ההמצאתית.
חדשנות האמצאה – פרסום קודם
בחינת חדשנות האמצאה מבוארת בסעיף 4 לחוק, כלהלן:
אמצאה חדשה – מהי?
4. אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
מקום בו האמצאה נתפרסמה קודם בקשת רישום הפטנט, והיתה נחלת הציבור עוד לפני תאריך הבקשה, הרי שאין בידיו של מבקש הפטנט להקנות לציבור הרחב כל ידע חדש שיהווה "תמורה ראויה" עבור קניית זכות ניצול בלעדית באמצאה.
התקדמות ההמצאתית – תרומה ממשית לתחום הרלוונטי
מבקש הפטנט אינו נדרש רק לחדשנות אלא גם להצגת תרומה ממשית לתחום הרלוונטי לעניין. כימות התרומה ובדיקתה הוגדרו בסעיף 5 לחוק לפיו התקדמות המצאתית היא כזו "שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4".
בפסיקה נקבע כי המבחן הוא של "ניצוץ המצאתי" והוצעו מספר מבחני עזר לבחינת ההתקדמות ההמצאתית, כגון: מבחן "החסר המתמשך", המתייחס לתקופה שלפני הפטנט, ובוחן אם האמצאה הציגה פתרון לבעיה שלא נמצא לה מענה זמן רב; מבחן "ההצלחה המסחרית", המתייחס לתקופה שלאחר הפטנט ובוחן כיצד התקבלה האמצאה בשוק, בהתחשב ביתרונותיה של האמצאה גופה להבדיל מהצלחה מסחרית הנובעת מכוחות השוק ומסיבות החיצוניות לאמצאה; מבחן "התגובה" או "ההפתעה", שעניינו בתגובה שעוררה האמצאה בזמן אמת בקהיליית אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי; ומבחן "העתקת ההמצאה", לפיו עצם העתקת האמצאה על ידי מתחרים עשוי ללמד על ההתקדמות ההמצאתית. מבחנים אלו אינם קונקלוסיביים ויש לראות בהם אינדיקציות המסייעות להכרעה בדבר קיומה של התקדמות המצאתית. "בעל מקצוע ממוצע" הוגדר בפסיקה כבעל מיומנות מקצועית בתחום הרלוונטי מחד גיסא, אולם נעדר דמיון ויכולת המצאתית מאידך גיסא.
סאן ומשרד הביטחון תקפו את רישום הפטנט מושא דיוננו, בטענה כי אין בו כל חידוש או התקדמות המצאתית, נוכח מגוון ערכות הפריצה הקיימות בשוק מזה שנים רבות, ואשר מבוססות על טכניקה לפריצה קרה באמצעים הידראוליים.
טענתה של סאן כי אין בפטנט חדשנות או התקדמות המצאתית מתבססת, בין היתר, על עדותה של עורכת הפטנטים ד"ר גולדרייך, שהגישה חוות דעת מטעם סאן ונחקרה על חוות דעתה (להלן: גולדרייך). בחוות דעתה ובעדותה, טענה גולדרייך כי ההמצאה – כפי שהיא מתוארת בפטנט – אינה כשירה לקבלת פטנט, כיוון ששיטת הפריצה ומנגנון הפריצה היו ידועים ואף נרשמו כפטנטים בטרם רישום הפטנט בשנת 2007. בחוות הדעת מפורטים מספר רב של פטנטים זרים הנכללים בקטגוריה זו, וצורפו מספר קטלוגים של חברות אחרות שייצרו ערכות פריצה קרה לפני תאריך הגשת הפטנט.
בית המשפט המחוזי קיבל את האמור בחוות דעתה של גולדרייך, בציינו כי מדובר בעדה "בעלת מומחיות ויושרה מקצועית רבה".
הסתרת מידע מרשם הפטנטים יכולה לשלול את תוקף הפטנט
מטעם המערערים הוגשה חוות דעתו של עורך הפטנטים, עו"ד אדוארד לנגר (להלן: לנגר), אשר אף טיפל מטעם הידרו נע ברישום הפטנט מושא דיוננו. אקדים ואומר כי די בכך כדי לפגום, מלכתחילה, במעמדה של חוות הדעת מטעם הידרו נע, באשר מדובר בחוות דעת של נוגע בדבר, להבדיל מחוות דעת מומחה חיצוני שאין לו נגיעה לסוגיה שבמחלוקת. מכל מקום, בית משפט ציין כי ניכר בלנגר שהוא מעיד "כמי שכפאו שד" בהתייחסו לשאלות הנוגעות לאי גילוי עובדות ופרטים לרשם הפטנטים עובר להגשת הבקשה לרישום הפטנט. לנגר הרבה לסתור את דבריו ולא הצליח ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע נמנע מלהציג לפני רשם הפטנטים מספר רב כל כך של פטנטים ומוצרים הדומים לערכת הידרו נע.
סיכומו של דבר, כי בעת רישום הפטנט הסתירה הידרו נע מרשם הפטנטים מידע משמעותי רב על מוצרים דומים הקיימים בשוק, מידע שאילו היה בפני הרשם, יש להניח כי לא היה מאשר את רישום הפטנט.
בנוסף נפסק כי בית משפט קמא נקט זהירות מופלגת ועשה חסד עם הידרו נע, משנמנע מלהורות על ביטול רישום הפטנט. זאת, למרות שנמצא כי הידרו נע פעלה בחוסר תום לב והסתירה מרשם הפטנטים בכוונת מכוון מידע חיוני אודות קיומם של מוצרים ופטנטים בתחום הרלוונטי. קשה להלום כי הידרו נע לא הייתה מודעת בזמן רישום הפטנט לרלוונטיות של הערכות האחרות הקיימות בשוק, ונראה כי הסתירה את קיומן לא רק מפני רשם הפטנטים, אלא גם מפני עו"ד לנגר, עורך הפטנטים מטעמה.
הפרת הפטנט
סעיף 49(א) לחוק הפטנטים מאפשר לבעל הפטנט להגן על אמצאתו:
"זכויות בעל הפטנט וסייג לניצול הפטנט
49. (א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות, ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה)."
החוק מעניק לבעל הפטנט הגנה כפולה מפני ניצול ללא רשות או שלא כדין של האמצאה בה עוסק הפטנט, כך שההגנה תעמוד בין אם הניצול נעשה בדרך שהוגדרה בתביעות הפטנט, ובין אם תיעשה בדרך דומה שיש בה ניצול מהותי של הגרעין ההמצאתי, המכונה 'עיקר האמצאה'. על מנת למנוע נטילת עיקר ההמצאה בדרכים שונות, כגון על ידי שינויים ברכיבי האמצאה המוגנת או החלפה של הרכיבים המוגנים בפטנט ברכיבים אחרים, פותחו בפסיקה דוקטרינת הוואריאנטים ודוקטרינת האקוויוולנטים. בקליפת אגוז, על פי דוקטרינות אלה יש לבחון את עיקר ההמצאה בחינה מהותית, תוך "ניטרול" שינויים ברכיבים או החלפה של רכיבים או שינוי מבני אחר שאינו מהותי להשגת הפונקציה של הפטנט. במקרים מעין אלה, נקבע כי אין לאפשר למפר "לרמות" את הפטנט.
תחת ההנחה כי עיקר האמצאה נשוא הפטנט, אם בכלל, הוא התקן הטבעת המסתובבת, יש לקבוע כי אין לראות בערכת סאן ככזו המפרה את הפטנט שנרשם לזכות הידרו נע. זאת, מן הטעם הפשוט שאין בערכת סאן טבעת מסתובבת.
פסילת מדגם רשום במסגרת תביעה – צורתו מוכתבת מהפונקציונליות שלו
נפסק כי אין להתערב בקביעת בית משפט קמא כי יש לפסול את מדגם רשום מס' 44246 לגבי "בוכנה עם טריז", באשר מדובר בהתקן מכאני אשר צורתו מוכתבת מהפונקציונליות שלו, ומשכך אינו ראוי להירשם כמדגם לאור הסיפא של הגדרת "מדגם" בפקודה כלהלן: "אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני". דהיינו, "כאשר הצורה מוכתבת כל כולה רק על-ידי התפקיד שעל החפץ למלאו…כי אז אין היא ראויה לרישום בתור מדגם".
(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר (2023)).
