ידיעות אחרונות נ' פירסטנברג: למי שייכת רשימת מנויים של מפיץ עצמאי

בע"א 9099/96 ידיעות אחרונות בע"מ נ' פירסטנברג, פ"ד נג(5) 1 (7.9.1999), דחה בית המשפט העליון, מפי השופט יעקב טירקל ובהרכב המשנה לנשיא שלמה לוין והשופט חיים אריאל, ערעור וערעור שכנגד בסכסוך בין מוציאה לאור לבין מפיציה בארצות הברית. לענייננו, פסק הדין חשוב משום שהוא עוסק בשאלה למי שייכות רשימות מנויים ונקודות הפצה שפותחו במהלך מערכת יחסים מסחרית.

המפיצים פיתחו את רשת ההפצה

המשיבים החלו להפיץ בארצות הברית את "ידיעות אחרונות" ואת "לאשה" ולאחר תקופת ניסיון פעלו כמפיצים עצמאיים. עם סיום ההתקשרות דרשה ידיעות אחרונות לקבל את הרשימות המעודכנות של המנויים ונקודות ההפצה. במסגרת הליך מוקדם כבר נקבע כי פירוט רשת ההפצה ורשימת המנויים שצברו המפיצים הם סוד מסחרי שלהם.

הבעלות נקבעת לפי מהות מערכת היחסים

בית המשפט העליון קבע כי רשימת המנויים שנוספו בתקופת פעילותם של המפיצים הייתה פרי עמלם וקניינם שלהם. לא יחס המספרים בין מנויים ותיקים לחדשים קובע את הבעלות, אלא מהות הקשר בין הצדדים.

הקביעה המרכזית הייתה שהמשיבים לא פעלו כשלוחים של ידיעות אחרונות אלא ניהלו עסק עצמאי. הם נשאו בסיכונים ובהוצאות הכרוכים בהפצה ופיתחו בעצמם את הקשרים עם המנויים ונקודות ההפצה. לכן לא הייתה לידיעות אחרונות זכות לדרוש את העברת הרשימות אליה.

משמעות פסק הדין לסודות מסחריים

פסק הדין ניתן סמוך לחקיקת חוק עוולות מסחריות, והדיון בו אינו נשען על מכלול ההסדר הסטטוטורי הקיים כיום. עם זאת, הוא נותר רלוונטי לשאלת הבעלות והשליטה במידע עסקי. עצם העובדה שמידע נוצר במסגרת פעילות עבור גורם מסחרי אחר אינה אומרת בהכרח שהמידע שייך לאותו גורם.

במערכות יחסים עם מפיצים, סוכנים, קבלנים ונותני שירותים יש חשיבות מכרעת להסדרה חוזית של הבעלות במאגרים, בזכות להשתמש בהם לאחר סיום ההתקשרות ובחובות הסודיות. כאשר ההסכם אינו מסדיר זאת, בית המשפט עשוי להידרש לאופי היחסים, למי שיצר את המידע, למי שמימן את יצירתו ולציפיות המסחריות של הצדדים.

להרחבה ראו בעלות בסוד מסחרי: עובדים, מעסיקים, מזמינים וקבלנים וכן רשימות לקוחות ומידע עסקי כסוד מסחרי בישראל.

לעיון בפסק הדין המלא בע"א 9099/96 ידיעות אחרונות נ' פירסטנברג (PDF).

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם