רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הרשם ד"ר מאיר נועם (בקשה לרישום סימני מסחר מס' 206037-40) – 14.12.2010
תחום: בקשה לרישום סימני מסחר נושאים: מטרת סימן מסחר: אופי מבחין, אופי מבחין אינהרנטי, אופי מבחין נרכש
עובדות:
בקשה לרישום סימני מסחר "TEACH FOR ISRAEL" בסוג 9 – מכשירי מדע, חשמל, מחשבים, סוג 16 – נייר וצרכי נייר, סוג 35 – פרסומת ומסחר וסוג 41 – חינוך ובידור. ביום 29.10.2008 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום את הסימנים המבוקשים וזאת כיון שצירוף המילים חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). עוד נטען כי הסימן אף אינו כשיר לרישום לאור הוראת סעיף 11 (10) כיון שצירוף המילים נוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הוא נוצר, ובנוסף נטען כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור סעיף 11 (11) כיון שהמילה "ISRAEL" הינה שם גיאוגרפי.
נפסק:
הרשם הורה על דחיית הבקשות לרישום סימני המסחר מס' 206037, 206038, 206039 ו- 206040.
נושאים מרכזיים:
מטרת סימן מסחר: אופי מבחין
מטרותיו של סימן הובאו והוסברו בספרו של המלומד א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972). עוד ראה, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (ניתן ביום 01.12.2010). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לזיהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים. תנאי זה קבוע בסעיף 8 לפקודה:
"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."
אופי מבחין אינהרנטי:
מחלקת סימני מסחר העלתה את ההשגה כי הסימנים כולם אינם כשירים לרישום לאור הוראות סעיף 11 (10):
"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".
כך למשל נקבע כי צירוף המילים שנתבקש לרישום בסוג 9 הכולל: "מידע מורד מהאינטרנט; הקלטות שמע; קלטות וידאו; די.וי.די; תקליטורים, מנשאי מידע מגנטי, פילם; תקליטורים להקלטה; תוכנות מחשב;". בענייננו, ברי כי מדובר בסימן המתאר את הטובין. למוד נקשר באופן כמעט אינסטינקטיבי על ידי הצרכן לאינטרנט. כל נושא אשר אינו ידוע לצרכן והוא מעוניין לקבל בגינו פרטים נוספים, הדבר יעשה באמצעות האינטרנט או באמצעות תקליטורים למיניהם. לפיכך, לא נדרשת מהצרכן מחשבה כלשהי בכדי לקשר את הצירוף המבוקש לרישום עם הטובין ומהותם כפי שהם מובאים בפרטה זו.
אופי מבחין נרכש:
במכתב המבקשת מיום 15.04.2010 נטען כי הסימנים בעלי הצירוף המבוקש הינם בעלי אופי מבחין נרכש.
נפסק כי המבקשת לא השכילה לתמוך טענתה זו בראיות אשר יתמכו בגישתה האמורה, אלא הסתפקה באמירה בעלמא. באם טוענת המבקשת כי הצירוף המבוקש רכש מוניטין בקרב הצרכנים בישראל הרי שלא צלח בידה להוכיח זאת. באם המבקשת טוענת לאופי מבחין נרכש מכח מוניטין אותו יצרה, הרי שלא הובא תצהיר לעניין זה ואף לא הובאו סקרי שוק אשר יעידו על כך (ראה: ע"א 18/86 פיניציה נ' saint gobain, מח 3, 244, עמודים 240-247 (ניתן ביום 23.04.1991).
הרשם לא שוכנע כי הציבור מקשר את צמד המילים המבוקש לרישום עם המבקשת עצמה.
תוצאות החיפוש אשר הובאו מטעם המבקשת מעידות אלפי מונים על היעדר אופי מבחין נרכש לסימן, ועוד מעידות על כך שהסימנים אינם מוכרים בישראל כלל.
