בפסק הדין ת״א (מחוזי ת״א) 35652-02-22 אבי אוחיון ואח׳ נ׳ עילם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים (נבו 13.10.2025), קיבל השופט גרשון גונטובניק בחלקה תביעה למתן חשבונות שהגישו 11 מוזיקאים נגד עמותת עילם. נקבע כי גוף לניהול משותף של זכויות מבצעים, הפועל בשם מוזיקאים וגובה עבורם תמלוגים, כפוף לחובות גילוי ודיווח מכוח דיני השליחות, הנאמנות והאמונאות. העמותה חויבה למסור מידע על הכנסותיה, הוצאותיה, שיטת החלוקה ונתונים מסוימים על חלוקת התמלוגים, תוך הגנה על פרטיותם של מוזיקאים אחרים.
הרקע: מוזיקאים מבקשים לבדוק את חלוקת התמלוגים
התובעים, ובהם אבי אוחיון, אופיר כהן, אסף צרויה, מור אוזן, מתן דרור, עידן שניאור, רוניוס כרמי, שמעון יחייא, תמיר צור, דולב רם ופן חזות, הם יוצרים ומוזיקאים שטענו כי התמלוגים ששולמו להם נמוכים ביחס להיקף השמעות הביצועים שבהם השתתפו. הם פנו לעילם בשנת 2021 בדרישה לקבל פרטים על הכנסות והוצאות, מקבלי השכר בעמותה, מקורות הגבייה, נוסחאות החלוקה, 50 הנגנים בעלי התמלוגים הגבוהים ביותר ו״חלוקת הזהב״ לנגנים ותיקים.
עילם, עמותה הפועלת מ-1986 לטובת נגנים, מנצחים ותזמורות, גובה תמלוגים מגופי שידור ומגורמים אחרים באמצעות רישיונות שימוש. בחלק מהפעילות היא פועלת בשיתוף ארגון אשכולות במסגרת אשל״ם. העמותה השיבה תחילה כי המוזיקאים שאינם חברים בעמותה אינם זכאים לבקר את התנהלותה, וכי זכותם מצטמצמת לנתוני התמלוגים האישיים. לאחר הגשת התביעה מסרה חלק ניכר מהחומר, אך נותרה מחלוקת על היקף הגילוי ועל פרטיותם של מקבלי תמלוגים אחרים.
זכויות מבצעים והאופן שבו נגבים תמלוגים בישראל
לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984, למבצע עומדת זכאות לתמלוג ראוי בגין השמעה או הצגה של ביצועו, בתנאים הקבועים בחוק. תאגידי ניהול משותף מאפשרים גבייה מצרכנית זכויות רבות וחלוקה על פני ציבור של אמנים. היתרון הכלכלי והאכיפתי מלווה בתלות ניכרת של האמן הבודד בתאגיד, שהרי במקרים רבים אינו יכול לגבות בעצמו מכל משתמש.
המקור המשפטי של חובת הגילוי: שליחות, נאמנות ואמונאות
בית המשפט בחן את מערך ייפויי הכוח והמסמכים שבמסגרתם מסרו האמנים לעילם סמכות לפעול בשמם. סעיף 8 לחוק השליחות מקים חובת גילוי של שלוח כלפי שולח, ולצדה קיימות חובות גילוי ודיווח לפי חוק הנאמנות. אולם מערכת היחסים רחבה מקשר חוזי או נאמנות פרטניים: בהפעלת שיקול דעת על זכויותיהם וכספיהם של האמנים פועלת עילם כאמונאית החבה בהגינות מוגברת, גילוי ושקיפות.
פערי הכוחות, מידת התלות של האמנים והשליטה של העמותה במנגנוני גבייה וחלוקה הצדיקו את החלת חובות האמון. העובדה שטופסי ההצטרפות אינם מפרטים את מלוא חובות הגילוי אינה יוצרת הסדר שלילי. בית המשפט הבהיר שאין לקבל גישה שלפיה מסירת מידע על הכנסות כלליות והוצאות של העמותה נעשית ״לפנים משורת הדין״; מדובר במידע שאמנים זכאים לקבל במסגרת החובות שהדין מטיל על הגוף המנהל את זכויותיהם.
האם ניתן לתבוע מידע גם ללא תביעה כספית?
נקבע כי חובת מסירת המידע עומדת גם בפני עצמה. אף שההליך הוגדר כתביעה למתן חשבונות, אין הכרח שהתובע יוכיח שכבר הגיש או עומד להגיש תביעה כספית לתמלוגים שלא שולמו. מידע על הוצאות העמותה, כללי חלוקה והכנסותיה נדרש גם לשם בקרה על תקינות פעילותה. בכך הוכר מסלול ייעודי לאכיפת חובת גילוי של אמונאי, אף כאשר אין בקשה לסעד כספי בהליך הנוכחי.
איזה מידע חויבה עילם למסור?
בית המשפט חייב את עילם למסור פרטי מידע נוספים בהתאם להוראות האופרטיביות בפסק הדין, ובהם נתונים על שכר והוצאות, נתוני גבייה וחלוקה לפי מקורות במידה שקיימים, נוסחאות חלוקת תמלוגים לשנים המאוחרות יותר, ופירוט סטטיסטי על קבוצות מקבלי תמלוגים גבוהים. המידע שמסרה העמותה במהלך ההליך נלקח בחשבון ונמנע חיוב מיותר במסמכים שכבר הומצאו.
הובהר שאין לחייב את העמותה להמציא נתונים פרטניים שאינם קיימים כאשר הגבייה מגורמים מסוימים נעשית באופן קולקטיבי. כן לא הוכרעו במסגרת התביעה לגילוי מידע טענות האמנים בדבר גובה התמלוגים הנכון, אמינות כל חלוקה או אי־סדרים כספיים. נושאים אלה עשויים להידון בהמשך בהליך מתאים, ככל שינקטו.
האיזון בין שקיפות לבין פרטיות נגנים אחרים
לגבי רשימת 50 מקבלי התמלוגים הגבוהים ביותר ומקבלי ״חלוקת הזהב״, נקבע פתרון המאפשר ביקורת מבלי לחשוף אוטומטית שמות של צדדים שלישיים. עילם נדרשה למסור לבאי כוח התובעים נתונים על הסכומים ששולמו בלי פרטי זיהוי, בכפוף למגבלות סודיות ושימוש. העמותה נדרשה לפנות לנגנים ולברר אם הם מסכימים לחשיפת שמם; בהיעדר הסכמה, זהותם תישמר חסויה. גם ביחס ל״חלוקת הזהב״ נדרש פירוט ללא שמות או פרטים מזהים.
תוצאת פסק הדין וההוצאות
התביעה התקבלה בחלקה, ונקבעו הוראות למסירת מידע לפי הסעיפים האופרטיביים של פסק הדין. עילם חויבה לשלם לתובעים 20,000 ש״ח שכר טרחת עורכי דין בתוספת מע״מ, וכן להחזיר את הוצאות האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי פסק הדין. בית המשפט נתן משקל לכך שעילם סירבה בתחילה למסור מידע, אך העבירה מסמכים רבים לאחר הגשת התביעה.
המשמעות לארגונים לניהול משותף של זכויות
פסק הדין מחדד כי תאגיד הפועל בשם בעלי זכויות ונהנה מכוח מיקוח קולקטיבי נדרש להנהיג מנגנוני גילוי סבירים ונגישים, לרבות לגבי הוצאות והנוסחה לחלוקת התמלוגים. הגבלות מכוח פרטיות או סודיות עשויות להשפיע על אופן המסירה, אך לא בהכרח לשלול אותה. היקף המידע שיימסר נגזר מטיבו, מאופן הגבייה ומשיקולי פרטיות. טענות בדבר פערים בתשלומי התמלוגים נותרו להליך נפרד.
לרקע על מנגנוני הגבייה בתעשיית המוזיקה ראו זכויות יוצרים ותמלוגים בתעשיית המוזיקה, ולהבחנה בין זכויות מבצעים לזכויות יוצרים ראו אשכולות נ׳ מ.טל – הפרת זכויות מבצעים.
