הגנת קניין רוחני על משחקי לוח ומשחקי קופסה איך להגן על משחקים באמצעות חוקי הקניין הרוחני?

במאמר זה אנו נסביר אילו מזכויות הקניין הרוחני יכולות להגן על משחקי לוח ומשחקי קופסה; מה היקף ההגנה שכל זכות מעניקה ומה הפעולות שיש לבצע על מנת להגן בצורה אפקטיבית על משחק לוח או משחק קופסה.

ההיסטוריה של משחקי הלוח עתיקת יומין, יש עדויות למשחקי לוח בעת העתיקה – כ 3500 שנים לפנה"ס וככל הנראה הם תפסו מקום מרכזי בתרבות הפנאי בעת העתיקה. גם כיום, למשחקי לוח ומשחקי קופסה חשיבות כלכלית גדולה ומקום מרכזי בתרבות הפנאי. כך למשל, בשנת 2013, מכירות משחקי הלוח הסתכמו במכירות של יותר מ- 1.8 מיליארד דולר בארצות הברית, מתוך שוק הצעצועים המקומי של 22 מיליארד דולר.

יצרני וממציאי המשחקים מעלים בדרך כלל שתי שאלות ביחס לקשר בין משפט לבין משחקים: "אני מכין משחק, איך אוכל למנוע ממישהו אחר להעתיק אותו? " ו- "אני מכין משחק שדומה למשחק X; איך אני יכול להימנע מלהסתבך עם ההעתקה?".

בתחום המשפטי, מענה לשאלות אלו הוא במערכת של פסיקות וחוקים אשר מאפשרים הגנה על הקניין הרוחני על משחקי קופסה ולוח ובהם: דיני סימני מסחר, דיני העיצובים (מדגמים), דיני הפטנטים ודיני זכויות יוצרים.

כלל היסוד להגנה על משחקי לוח וקופסה: רישום סימן מסחר ועיצוב

על כן, על מנת לקבל הגנת קניין רוחני אפקטיבית למשחק עלינו (בדרך כלל):

1. לרשום סימני מסחר: על שם החברה, על שם המשחק ועל אלמנטים מפורסמים במשחק המשמשים כסימן מסחר בעצמם (ראו פירוט בהמשך).

2. לרשום עיצובים: על לוח המשחק וכלי המשחק (ראו פירוט בהמשך).

מה לא מגן (בדרך כלל):

בדרך כלל פטנט לא מגן על משחק: שכן אין רעיון טכנולוגי חדשני ובר הגנה שעומדת בבסיס המשחק (ראו פירוט בהמשך).

בדרך כלל זכות יוצרים לא מגנה על משחק: כך למשל, בישראל, אם משחק לוח כשיר לרישום כעיצוב הוא לא יקבל הגנה של זכות יוצרים (ראו פירוט בהמשך).

הגנת סימני מסחר על משחק

הגנת סימני מסחר (המותג) היא בדרך כלל הדרך הנפוצה ביותר להגן על משחקי לוח וקופסה.

מה מטרת סימן המסחר?: סימני מסחר נועדו לשמש כדי לזהות את המקור של יצרן המשחק ולהבדיל בין משחק של יצרן אחד לבין משחק של יצרן אחר בשוק ועל כן, סימן מסחרי רשום יכול להגן, במדינה שנרשם הסימן, על השם המשחק, על לוגו המשחק ועל שם החברה.

קרי, מטרת ההגנה של סימן מסחר היא למנוע ממתחרה לעשות שימוש בסימן שלי או בסימן הדומה לו עד כדי הטעייה.

מה תקופת ההגנה?: ללא הגבלת זמן – כל עוד משלמים אגרות חידוש.

איך מגנים?: כדי להגן על סימן מסחר עלינו לרשום את סימן המסחר במדינות שבהן אנו רוצים לפעול ועל הסימן להיות ייחודי (בעל אופי מבחין) באותה טריטוריה בה אנו מבקשים את הרישום.

כמה עולה?: ראו מאמר שלהלן.

מה תהליך הרישום?: ראו מאמר שלהלן.

מה רושמים?: מומלץ לבצע רישום כסימן מסחר למספר אלמנטים שבמשחק הלוח והקופסה והם:

1. הלוגו של המשחק (סימן מסחר מילולי)

כך למשל, חברת HASBRO רשמה את השם MONOPOLY בישראל (סימן מסחר מספר 19980) בסוג 28 ביחס ל: "ציור הכולל לוח וחלקים נעים לשימוש במשחק סהר נכסי דלא נידי; כסף מלאכותי ואצטבות ומגרות המתאימות לאחזקתו ולשימוש במשחקים."

2. השם של המשחק (סימן מסחר מעוצב)

כך למשל, חברת Catan GmbH רשמה את הלוגו CATAN בארה"ב (סימן מסחר מספר 77905436) בסוג 28 ביחס ל:

" Games, namely, board games, [ card games, dice games and electronic games other than those adapted for use with television receivers only ] ; equipment sold as a unit for playing board games comprised of game boards, game pieces, game cards, fantasy game cards, printed game rules, printed game leaflets and printed user instructions sold in connection therewith".

3. שם החברה (סימן מסחר מילולי)

כך למשל, חברת HASBRO רשמה את השם HASBRO בישראל (סימן מסחר מספר 72754) בסוג 28 ביחס ל: " צעצועים, משחקים ואמצעי שעשוע כל הטובין הנ"ל נכללים בסוג 28."

4. לוגו החברה (סימן מסחר מעוצב)

כך למשל, חברת HASBRO רשמה את הלוגו HASBRO בישראל (סימן מסחר מספר 239257) בסוג 28 ביחס ל: " משחקים וצעצועים; צרכי התעמלות וספורט שאינם נכללים בסוגים אחרים; קישוטים לעצי חג המולד ; הנכללים כולם בסוג 28."

5. אלמנטים מפורסמים במשחק המשמשים כסימן מסחר בעצמם (סימן מסחר מעוצב)

כך למשל, חברת Hasbro הוא הבעלים של מספר סימני מסחר ביחס לאלמנטים מפורסמים במשחק המונופול. למשל, אייקון הרכבת; התמונות לשטחי ה"כלא "," ללכת לכלא ", "חניה חינם" ועוד.

סימן מסחר צרפתי מספר 3139395 :

סימן מסחר צרפתי מספר 98732645:

סימן מסחר צרפתי מספר 98723006:

הליכים משפטיים מפורסמים: חברת האחים פרקר, המוציאים לאור של משחק הלוח מונופול, הסתבכה בסדרה של עשרות שנים של קרבות משפטיים עם כלכלן בשם ראלף אנספאך, שתכנן והחל למכור משחק אותו כינה "אנטי מונופול". המחלוקת התייחסה למגוון תביעות, אולם טענת ההפרה של סימני המסחר הייתה במרכז ההליכים. לבסוף, בשנת 1983, בית המשפט העליון בארה"ב קבע בפסק דינו כי המילה "מונופול" הפכה לגנרית ופתוחה לשימוש חופשי, בית המשפט נימק החלטה זו בכך שהרוכשים קישרו את השם למוצר ולא למקור המוצר. באופן ספציפי, ראיות הראו שרוכשי משחק המונופול מונעים על ידי הידע שלהם במשחק ולא על ידי הקשר של המשחק עם האחים פרקר.

הגנת חוק העיצובים על משחק

דרך המלך להגנה על רכיבים עיצובים אסתטיים (להבדיל מפונקציונליים) במשחק לוח או משחק קופסה היא באמצעות רישום עיצובים.

מה מטרת עיצוב רשום (Design patent)?: עיצוב רשום מגן על העיצוב אסתטי של המשחק וזאת רק במדינה בה נרשם העיצוב.

קרי, מטרת ההגנה היא למנוע ממתחרה לעשות שימוש בעיצוב שלי או בעיצוב הדומה לו עד כדי הטעייה.

תקופת ההגנה: 25 שנה ממועד ההגשה (בישראל) – כל עוד משלמים אגרות חידוש.

בנוסף, חוק העיצובים נותן גם מסגרת של הגנה לעיצובים שלא נרשמו ואולם הגנה זו מוגבלת לתקופה של שלש שנים ממועד הפרסום.

איך מגנים?: כדי להגן על עיצוב, עלינו לרשום את העיצוב במדינות שבהן אנו רוצים לפעול ועל העיצוב להיות חדש ומקורי בבחינה כלל עולמית.

מתי מגנים?: לפני פרסמו של המשחק ברבים – יובהר כי אם נפרסם את המשחק לפני ההגשה הפרסום יחשב כפרסום עצמי קודם השולל את תוקפו של העיצוב לרישום.

חריג: בחוק העיצובים בישראל ובחוק בארה"ב יש אפשרות לרישום עיצוב אשר פורסם קודם לפני רישומו על ידי בעל הזכות וזאת בתנאי שהפרסום בוצע במהלך 12 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לרישום.

כמה עולה?: הליך רישום עיצוב הינו הליך זול יחסית שעולה מספר אלפי שקלים בודדים לכל מדינה ומדינה (תלוי במדינה לרישום).

מה תהליך הרישום?: ראו מאמר שלהלן.

מה רושמים?: מומלץ לבצע רישום כעיצוב למספר אלמנטים שבמשחק הלוח והקופסה והם:

1. לוח דו ממדי של משחק

כך למשל, חברת LCAIP רשמה כעיצוב בארה"ב (USD858640S1) את לוח המשחק הדו ממדי שלהלן:• שימו לב שהכיתוב המקווקו לא מוגן במסגרת העיצוב והוא נועד להמחשה.

https://patentimages.storage.googleapis.com/89/d1/bd/f6e6110e8ade71/USD858640.pdf

2. כלים תלת ממדיים של המשחק

כך למשל, Klaus Stephan רשם כעיצוב בארה"ב (USD772104S1) סט של דמויות תלת ממדיות למשחק לוח שלהלן:

https://patentimages.storage.googleapis.com/09/0d/19/6b7d32c403f352/USD772104.pdf

3. קלפים של משחק לוח

כך למשל, חברת MAT BAREFOOT רשמה כעיצוב בארה"ב (USD612893S1) סט של קלפי משחק (70 קלפים) ולוח משחק  דו ממדי שלהלן:

https://patentimages.storage.googleapis.com/7b/a4/85/1cb6b913217599/USD612893.pdf

3. משחק קופסה תלת ממדי: 

כך למשל, חברת HASBRO רשמה כעיצוב בארה"ב (USD613342S1) משחק קופסה תלת ממדי:

https://patentimages.storage.googleapis.com/94/6e/e9/bd4fc0a5f5f7dc/USD613342.pdf

הגנת חוק הפטנטים על משחק

בדרך כלל הגנת פטנט רשום אינה דרך מתאימה להגנה על משחק לוח או משחק קופסה. חריג לכך קיים בדיני הפטנטים בארה"ב – להרחבה ראו מאמר בנושא רישום פטנט בארצות הברית על משחק קופסה.

מה מטרת פטנט רשום?: פטנט רשום, במדינה שנרשם, מגן על הרעיון הטכנולוגי שעומד בבסיס המשחק.

קרי, מטרת ההגנה היא למנוע ממתחרה לעשות שימוש ברעיון הטכנולוגי המוגן במסגרת מונופול הפטנט.

תקופת ההגנה: 20 שנה – כל עוד משלמים אגרות חידוש.

איך מגנים?: כדי להגן על פטנט, עלינו לרשום את הפטנט במדינות שבהן אנו רוצים לפעול ועל הפטנט להיות חדש ובעל התקדמות המצאיתית בבחינה כלל עולמית.

מתי מגנים?: לפני פרסמו של המשחק ברבים – יובהר כי אם נפרסם את המשחק לפני ההגשה הפרסום יחשב כפרסום עצמי קודם השולל את תוקפו של העיצוב לרישום.

חריג: בחוק בארה"ב יש אפשרות לרישום פטנט אשר פורסם קודם לפני רישומו על ידי בעל הזכות וזאת בתנאי שהפרסום בוצע במהלך 12 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לרישום.

מה רושמים?: במשחק קופסה או משחק לוח ניתן לרשום אך ורק אלמנטים טכנולוגיים חדשניים ובעלי התקדמות המצאתית.

הרעיון הכללי שעומד בסיסי המשחק בדרך כלל אינו כשיר לרישום כפטנט.

כמה עולה?: ראו מאמר שלהלן.

מה תהליך הרישום?: ראו מאמר שלהלן.

דוגמאות לפטנטים בתחום המשחקים:

דוגמה א' – משחק המשלב אקדח ומטרה

כך למשל, חברת HASBRO רשמה כפטנט בארה"ב (USD858640S1) מכשיר המשלב אקדח ומטרה להקלת משחק תגיות באמצעות תקשורת אור אינפרה אדום ומציאות רבודה עם שחקן אחד או יותר.

https://patentimages.storage.googleapis.com/d2/20/ec/6a96afd9f1b186/US8469824.pdf

דוגמה ב' – שיטה ומכשיר המשלב משחק פיזי עם משחק וירטואלי

כך למשל, חברת HASBRO רשמה כפטנט בארה"ב (US9962615B2) שיטה ומערכת משחק היוצרת אינטראקציה בין תוכנת מחשב שיוצרת זירה וירטואלית ומשחק פיזי. המשחק הפיזי מעביר מזהה ייחודי ונתונים דיגיטליים לתוכנה ומאפשר לשחקן לשחק עם המשחק הפיזי בתוך הזירה הווירטואלית.

https://patentimages.storage.googleapis.com/41/57/75/224ebd5d6e7a51/US9962615.pdf

לדוגמאות נוספות ראו מאמר בנושא רישום פטנט בארצות הברית על משחק קופסה.

הגנת זכות יוצרים על משחקי קופסה ומשחקי לוח

האם הרעיון של המשחק, המשחק עצמו, ורכיבי המשחק מוגנים על-ידי זכות יוצרים?

כלל 1: זכות יוצרים לא מגן על רעיון

כלל יסוד בזכויות יוצרים הוא כי אין הגנה על הרעיון וההגנה ניתנת רק לדרכי הביטוי של היצירה.

סעיף 5(1) בחוק זכויות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה לא תחול על רעיון, אלא על דרך ביטויו.

בהתייחס לאבחנה הנדרשת בין יישום של רעיון לבין הרעיון עצמו, נקבע בע"א 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב (3) 749, 759 (1988) כדלקמן:

"הקושי המתעורר לפעמים אינו בהלכה אלא ביישומה לעניין עובדות קונקרטיות השנויות במחלוקת; אימתי נאמר שהועתק רעיון, ואימתי נאמר שהועתק יישום של רעיון? לדעתי, אין לקבוע מראש מסמרות, מתי מדובר ברעיון ומתי מדובר ביישומו, אלא הכול תלוי בנסיבות: אותה מערכת עובדות יכולה להיחשב לעניין אחד רעיון ולעניין אחר יישום של רעיון. בהיבט רחב אין קיים שום דבר מקורי, אלא כל המצאה או "רעיון" הם פיתוח של המצאה או "רעיון" קודמים; השאלה בכל מקרה היא, אם בפועל הוסיף פלוני משהו מקורי משלו ל"רעיון" או ל"יישום" קודם (ואז עבודתו תהיה מוגנת, אף¬ על-פי שאת היסודות לעבודתו המקורית הוא שאב ממקור אחר), או שהוא העתיק בדרך מוסווית מה שעשה אחר, בלי שבפועל הוא יצר משהו מקורי משלו; כשאנו בוחנים יצירה, שלגביה טוענים הפרה של זכות יוצרים, השאלה היא אך זאת, האם יצירה זו היא ביטוי של רעיון או העתקה של ביטוי שהופיע במקום אחר".

כלל 2: זכות יוצרים לא תגן על משחק שנועד להיות מיוצר ביותר מ 50 עותקים

ניתן להניח כי המשחק ורכיבי המשחק אינם בגדר רעיון, על כן, האם הם מוגנים על-ידי זכות יוצרים?

שאלה זו נוגעת באופן ישיר להתנגשות בין חוק העיצובים לחוק זכות יוצרים.

בישראל, המחוקק יצר שני חוקים אלו שאמורים לפעול בצורה משלימה ולא בצורה חופפת.

בעולם, בתי משפט, התחבטו רבות בפרשנות השאלות הנובעות מהיחס המיוחד בין דיני העיצובים לבין דיני זכויות יוצרים ובמהלך הזמן התגבשו להן שלוש גישות מרכזיות שונות באשר למענה על שאלה זו.

הגרסה הצרפתית גורסת, כי יש מקום לתחולה מקבילה (הגנה מצטברת) של דיני זכויות היוצרים ודיני העיצובים על עיצוב תעשייתי . באופן זה, לפי הדין הצרפתי, ניתן לתבוע מפר מסוים הן בגין הפרת זכות יוצרים והן בגין הפרת עיצוב רשום.

הדירקטיבה האירופית מציגה גישה אחרת לפיה יכולה להיות תחולה מצטברת וחלופית של מערכות דיני המדגמים והעיצובים וזכויות היוצרים, שבמסגרתה הזכויות מצטברות, אך ההגנה חלופית או מוגבלת.

ואילו בארה"ב, בקנדה, בישראל ובמרבית העולם ישנה החרגה מפורשת של זכויות יוצרים ביחס לעיצוב רשום. קרי, שני חוקים אלו שאמורים לפעול בצורה משלימה ולא בצורה חופפת.

למשל, החוק בישראל קובע, כי מוצר שניתן לרום אותו כעיצוב ויש כוונה לייצר את המוצר בתהליך תעשייתי, לא תהיה הגנה מכוח חוק זכות יוצרים.

סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע כי עיצוב או מדגם לא יהיו זכאים להגנת זכות יוצרים אם הם מיוצרים בייצור תעשייתי:

"על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים או בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017, אלא אם כן המדגם או עיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי." 

קרי, הכלל בישראל הוא שלא ניתן לקבל על מוצר הגנה כפולה הן מכוח חוק זכות יוצרים והן מכוח חוק העיצובים ואם מוצר ראוי להירשם כעיצוב והוא מיוצר בתהליך תעשייתי (מיוצר במעל לחמישים עותקים) הוא לא יזכה להגנת זכות יוצרים.

כך, אם אדם עיצב משחק מסוים, הראוי להירשם כעיצוב ושאמור להיות מיוצר ביותר מחמישים עותקים, אך לא הגיש בגין עיצוב זה בקשה לרישום עיצוב, הוא ימצא עצמו קירח מכאן ומכאן, שכן לא יהיה זכאי להגנת זכות יוצרים בשל היות המוצר מיועד להיות מיוצר במעל לחמישים עותקים, ולא יהיה זכאי להגנת עיצוב רשום, שכן לא הגיש בקשה לרישומו.

חריג: זכות יוצרים עשויה להגן על יצירה דו-ממדית המקובעת על גבי חפץ

שאלה נוספת הנובעת משאלת החפיפה או אי החפיפה בין זכויות יוצרים לבין עיצובים היא האם ניתן להעניק זכות יוצרים לחלק מחפץ הכשיר להרשם? קרי, האם ביצירה דו-ממדית המודפסת או מקובעת על חפץ או מוצר הכשיר להירשם כעיצוב קיימת זכות יוצרים בנפרד מהחפץ עצמו.

נושא זה עלה בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת בין חברת Fisher Price לחברת דוורון – יבוא ויצוא בע"מ (ע"א 1248/15 Fisher Price  נ' דוורון (פורסם בנבו, 31.8.2017)). תביעה בה נטען כי הנתבעים שיווקו כיסא נדנדה לתינוק, המהווה, העתק מדויק של כיסא נדנדה לתינוק מתוצרת Fisher Price:

באותו הליך פסק בית המשפט העליון, כי ישנם מקרים, בהם יצירת אמנות המקובעת על גבי חפץ הכשיר להירשם כעיצוב תזכה להגנת זכות יוצרים.

המבחן אותו קבע בית המשפט העליון לצורך הענקת הגנת זכות יוצרים ביצירה דו-ממדית המקובעת על גבי חפץ, הוא כי ניתן יהיה להפריד בין היצירה לבין החפץ.

כלל היסוד למבחן ההפרדה המהותי שמציע בית המשפט הוא האם היצירה שהופרדה מהחפץ יכולה להתקיים בנפרד מהחפץ, כשרטוט נייר או כפסל תלת ממדי למשל, מבלי להרוס את צורתו הבסיסית של החפץ. לעומת זאת, אם על-ידי הרכבה מחדש של היצירה נוצר גם החפץ, אזי שאין להכיר בזכויות יוצרים ביצירה.

תחת ההנחה שעברנו את המבחן וקבענו שמדובר ביצירה דו-ממדית המקובעת על גבי חפץ ושניתן להפריד בין היצירה לבין החפץ אנו מגיעים לשאלה הבאה והיא האם מדובר ביצירת אומנות. ככל ומדובר ביצירת אומנות היא תקבל הגנה מכוח חוק זכות יוצרים.

המצב המשפטי שהיה בעבר: יוער כי בעבר, לפני חיקוק חוק העיצובים ולפני הפסיקה של בית המשפט העליון בעניין פישר פרייס, הכירו בתי המשפט בזכות יוצרים במשחק וקבעו כי ביחס להגנת זכות יוצרים במשחק יש לבחון את המשחק לפי רכיביו מאחר ומשחק כמכלול אינו מהווה יצירה מוגנת בזכויות יוצרים אולם, מרכיביו של המשחק, הם יהיו ראויים להגנה (ת”א 9678/05 בתימו נ’ ‏ARRABON): “מרכיבים שונים במשחק ראויים להגנת זכות יוצרים והם: אריזת המשחק, מארז הפלסטיק, הכרטיסיות, והמעגל החשמלי. בית המשפט קבע כי רכיבים אלה ראויים להגנת זכות יוצרים בהיותם “יצירה ספרותית” או “יצירה אומנותית”…”.

באותו הליך נפסק כי לצורך בחינת הפרת זכות יוצרים במשחק על בית המשחק להשוות בין שני המשחקים (המקור והמועתק) ולמשחקים אחרים הקיימים בשוק. במצב בו יש דמיון רב בין המשחקים והשוני בהם טפל ולא מהותי, וכן יוכח כי הייתה גישה למשחק המקורי, ניתן יהיה לקבוע, כי המשחק המקורי הועתק ושבוצעה הפרת זכויות יוצרים.

המצב המשפטי כיום: אולם, כפי שהסברנו לעיל, לאור האמור בסעיף 7 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ולאור האמור בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין פישר פרייס (משנת 2017). ברור כי זכות יוצרים לא תגן על משחק שנועד להיות מיוצר ביותר מ 50 עותקים ודרך המלך להגנה היא באמצעות רישום של עיצוב.

כלל 3: זכות יוצרים לא מגן על יצירה פונקציונאלית

כלל בעייתי לקבל הגנה או לרשום זכויות יוצרים (בארה"ב) על מוצר שימושי, מאחר וזכויות יוצרים מגנות על יצירות בעלות אופי אומנותי או ספרותי, ולא על מוצרים פונקציונליים.

מגבלות על יצירות שימושיות: זכויות יוצרים לא מגנות על רעיונות, פונקציות או שיטות. הן מגנות רק על הביטוי המילולי או הוויזואלי של רעיונות, לא על הרעיון עצמו או על הפונקציה של המוצר.

דרישת המקוריות: כדי לקבל הגנה בזכויות יוצרים, היצירה צריכה להיות מקורית ולבעלות אופי יצירתי. מוצרים שימושיים כמו צעצועים, מכשירים או פריטי עיצוב שמבוססים על פונקציות פשוטות לרוב לא עומדים בדרישות האלה, אלא אם כן יש להם גם אלמנטים יצירתיים יוצאי דופן.

עיצוב מול פונקציה: אם העיצוב של המוצר הוא פשוט או מבוסס על צורות גיאומטריות רגילות, ולא כולל עיצוב ייחודי או יצירתי, לא ניתן לרשום עליו זכויות יוצרים. לדוגמה, אם יש למוצר רק פונקציה בסיסית וללא עיצוב מיוחד או יצירתי, הוא לא יהיה זכאי לרישום זכויות יוצרים.

במקרים רבים, אם המוצר שלך כולל אלמנטים יצירתיים יוצאי דופן (למשל ביצירה דו-ממדית המקובעת על גבי חפץ – ראה לעיל), ייתכן שתוכל להגן עליהם באמצעות זכויות יוצרים, אך יש צורך להדגיש את היצירתיות והמקוריות של אותם אלמנטים.

לסיכום

ככלל הגנה אפקטיבית על משחק לוח ומשחק קופסה מתבססת על רישום של עיצובים ורישום של סימני מסחר ביחס לאלמנטים עליהם אנו מבקשים הגנה.

בנוסף, אנו ממליצים לציין על גבי אריזת המשחק ועל המשחק עצמו כי המשחק מוגן בעיצובים רשומים ובסימני מסחר רשומים וזאת כדי להרתיע מתחרים מלבצע הפרה של הזכויות המוגנות.