בת"א (מחוזי חי') 14791-05-19 המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) נ' מוחמד דאפר ג'בארין (26.7.2020), חייבה השופטת ריבי למלשטריך-לטר בעל חנות ספרים לפצות את מט"ח בסך 277,500 ש"ח בשל העמדת עותקים מזויפים של ספרי לימוד למכירה. בחנות נתפסו 504 עותקים מזויפים של 37 כותרים. בית המשפט ראה בכל כותר יצירה עצמאית לצורכי חישוב הפיצוי ללא הוכחת נזק ופסק 7,500 ש"ח בגין כל אחד מהם.
תפיסת הספרים והוכחת הזיוף
מט"ח מפתחת ומוציאה לאור ספרי לימוד, בין היתר ספרים בערבית ותרגומים לערבית של ספרים שנכתבו בעברית. התביעה הוגשה נגד מוחמד דאפר ג'בארין, בעל חנות "ספריית אל נור" באום אל-פחם. בחיפוש שערכה המשטרה בחנות ביום 27.8.2018, בליווי נציגי חברה העוסקת באכיפת זכויות קניין רוחני, נתפסו 504 עותקים של 37 כותרים שהוציאה מט"ח, וכן ספרים שיוחסו להוצאות לאור אחרות.
מט"ח הציגה את מסלול הייצור וההפצה המורשה שלה. מנהל ההוצאה לאור העיד כי הספרים מודפסים בפיקוחה ונמסרים למפיצים רשמיים; מומחה בדק את העותקים שנתפסו והשווה אותם לספרי מקור. הוא הצביע על הבדלים בצבעים, בחדות התצלומים, באיכות האותיות, בציפוי הכריכה, בגימור ובנייר. בית המשפט קיבל את חוות הדעת וקבע שהוכח כי מדובר בעותקים מפרים של 37 יצירות נפרדות.
הנתבע ניסה לערער על דו"ח התפיסה ועל אופן שמירת הספרים, אך לא הגיש חוות דעת נגדית, לא הציג ראיה לרכישת הספרים מספק מורשה, לא הגיש תצהיר עדות ראשית ואף לא התייצב לדיון ההוכחות. במצב ראייתי זה לא היה בטענות כלליות על פגמים בתפיסה כדי לסתור את ממצאי המומחה.
מתי העמדת ספרים מזויפים למכירה היא הפרה עקיפה?
ההכרעה נסמכה על סעיף 48 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. בניגוד להפרה ישירה, המתמקדת בעשיית פעולה השמורה לבעל הזכות, סעיף זה מטיל אחריות גם על פעולות מסחריות בעותק מפר, כאשר האדם ידע או היה עליו לדעת שמדובר בעותק מפר. מכירה, הצעה למכירה והעמדה למכירה נכללות במפורש בחלופות שבסעיף.
בית המשפט הבהיר שאין חובה להוכיח עסקת מכר שהושלמה. די להוכיח שהעותקים המפרים הוצעו או הועמדו למכירה, בכפוף ליסוד הידיעה. הספרים הוחזקו בחנות מסחרית למכירת ספרי לימוד, ולא הוצגה תשתית המעידה שהוחזקו לצורך אחר. לפיכך נקבע שהתקיים גם היסוד העובדתי של ההפרה העקיפה.
ביחס לידיעה טען ג'בארין כי רכש את החנות עם מלאי קודם וכי לא ניתן לזהות ספרים מזויפים בין אלפי ספרים המצויים בחנות. טענת רכישת המלאי נותרה ללא פירוט וללא מסמכים; לא הוצגו חשבוניות או תיעוד של ספקי הספרים. בית המשפט ציין כי בעל חנות העוסק בתחום ומחזיק גם ספרי מקור לא סיפק הסבר סביר לכך שלא ידע, או שלא היה עליו לדעת, על כמות העותקים המזויפים שנתפסה. בכך התקיים יסוד הידיעה הנדרש בסעיף 48.
כיצד חושב הפיצוי: 504 עותקים או 37 יצירות?
מט"ח העמידה את התביעה על 555,000 ש"ח וביקשה 15,000 ש"ח לכל אחד מ-37 הכותרים. סעיף 56 לחוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה, אך מורה לראות הפרות שנעשו במסגרת מסכת אחת של מעשים כהפרה אחת. המחלוקת הייתה האם הצגת ספרים רבים למכירה באותה חנות היא מסכת אחת או פגיעה בכמה זכויות נפרדות.
בית המשפט הבחין בין מספר העותקים לבין מספר היצירות. לכל אחד מ-37 ספרי הלימוד יש תוכן, השקעה וערך כלכלי משלו. משום כך אין לראות בפגיעה בכולן הפרה יחידה רק מפני שהעותקים הוחזקו והוצעו למכירה יחד. מנגד, עצם קיומם של 504 עותקים לא הצדיק ספירת 504 הפרות לצורכי הפיצוי שנדרש. יחידת החישוב שנבחרה הייתה הכותר המוגן.
הפסיקה בעניין יחידת ההפרה תלויה במהות השימוש. כך, בת"א (מחוזי נצ') 57528-07-19 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' מקסים רודניצקי (21.7.2021), שניתן לאחר פסק הדין בעניין מט"ח, חושב הפיצוי בגין השמעת שירים לפי שני אירועי השמעה ולא לפי תשעת השירים שזוהו. אין סתירה הכרחית בין התוצאות: סוג היצירות, הזכויות שנפגעו ואופייה של מסכת המעשים משפיעים על היחידה שלפיה נפסק הפיצוי.
הפיצוי והמשמעות למוכרי ספרים
בבחינת שיעור הפיצוי הביא בית המשפט בחשבון את הכמות שנתפסה ואת הצורך להרתיע מפני הפצת ספרי לימוד מזויפים. הוא העמיד את הפיצוי על 7,500 ש"ח לכל אחד מ-37 הכותרים, ובסך הכול 277,500 ש"ח. נוסף על כך חויב הנתבע בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח ובהחזר האגרה.
בעל חנות ספרים אינו יכול להסתפק בטענה שאין לו יכולת לבדוק כל ספר במלאי. מקור הסחורה, תיעוד הרכישה וערוץ ההפצה עשויים להיות ראיות מכריעות בבחינת הידיעה על הזיוף. מבחינת בעלי זכויות, תיעוד מדויק של הכותרים, השוואה מקצועית לעותקי מקור והוכחת שרשרת ההפצה מאפשרים להעמיד תביעה מבוססת במסגרת אכיפת זכויות יוצרים.
מאמרים נוספים באשכול
פיצויים בתביעות זכויות יוצרים | הפדרציה נ' רודניצקי: פיצוי לפי אירוע
