מדגם רשום בישראל: מהי הזכות ומה ההבדל מעיצוב רשום?

רישומי מדגמים ותיקים לאחר חוק העיצובים: תוקף, חידוש וזכויות

מדגם רשום בישראל הוא זכות קניין רוחני שנועדה להגן על המראה החזותי של מוצר לפי פקודת הפטנטים והמדגמים. מאז 7 באוגוסט 2018 בקשות חדשות מוגשות לפי חוק העיצובים, התשע״ז–2017, ולכן המונח המקובל ״רישום מדגם״ אינו תיאור מדויק של כל ההסדר המשפטי הנוכחי. מאמר זה מסביר מה העניק מדגם רשום לפי הדין הישן, כיצד בודקים אם הוא עדיין תקף ובמה הוא שונה מעיצוב רשום כיום.

מה מגן מדגם רשום?

לפי הפקודה הישנה, מדגם עסק בין השאר בקווי דמות, צורה, דוגמה וקישוט של חפץ הניכרים במראהו. הזכות נועדה לאפשר לבעל המדגם, לפי תנאי הדין והרישום, למנוע שימוש מסחרי אסור במראה המוגן או בחיקויו. זו אינה זכות על רעיון מופשט או על אופן פעולתו הטכני של מוצר.

לכן לא די בכך ששני מוצרים משמשים לאותה מטרה, ואף לא בכך שבעל מוצר טוען שהעיצוב ״שלו״. יש לבחון את מאפייני הרישום, את החפץ ואת גבולות הזכות. הבחנה זו מוסברת בספר דיני עיצובים ומדגמים, פרקים 3 ו־4, העוסקים במהות המידע המוגן ובהיקף ההגנה על רישום.

מדגם רשום לפי הדין הישן לעומת עיצוב רשום לפי החוק החדש

המדגם ההיסטורי נבחן, בין היתר, לפי הדרישה שיהיה חדש או מקורי. לעומתו, חוק העיצובים קובע שבקשה חדשה צריכה לעמוד בדרישות של חדשנות ואופי ייחודי, לצד יתר תנאי החוק. המבחנים אינם זהים, ואין להשליך באופן אוטומטי מן הדין הישן על בקשה שהוגשה לאחר כניסת החוק החדש לתוקף. בספר דיני עיצובים ומדגמים, פרק 6, מופיע דיון נפרד במבחני הרישום הישנים (§6.1.3) ובמבחני העיצוב החדש (§6.1.4).

חוק העיצובים מכיר בתנאים מוגדרים גם בהגנה על עיצוב לא רשום. זהו מסלול נוסף, לא זהה לזכות המדגם הרשום הישן. ההבדלים בין סוגי ההגנה מפורטים במאמר חוק העיצובים ופקודת המדגמים: איזה דין חל?.

כמה שנים מדגם רשום נשאר בתוקף?

לפי הפקודה הישנה, ההגנה הראשונית על מדגם רשום הייתה לחמש שנים, עם אפשרויות חידוש שהביאו בעבר לתקופת הגנה מרבית של 15 שנים. חוק העיצובים איפשר הארכה נוספת של שלוש שנים בתנאים המתאימים, ולכן מדגם ותיק יכול להגיע להגנה של עד 18 שנים, בכפוף לחידושים ולתשלום האגרות במועד. אין להניח שרישום מסוים עדיין בתוקף רק משום שהונפקה לו בעבר תעודה.

עיצוב שנרשם לפי חוק העיצובים החדש יכול להיות מוגן לתקופה מצטברת של עד 25 שנים ממועד הגשת הבקשה, באמצעות חידושים בהתאם לדין. למועדי החידוש ולתנאים העדכניים ראו את שירות חידוש עיצוב או מדגם רשום של רשות הפטנטים. לניתוח המשפטי ראו בספר דיני עיצובים ומדגמים, פרק 4, סעיפים 4.1.3–4.1.4.

מה הקשר בין מדגם רשום לזכויות יוצרים?

סעיף 7 לחוק זכות יוצרים קובע הסדר מיוחד לגבי מדגם או עיצוב המשמשים או מיועדים לייצור תעשייתי. על כן לא ניתן להניח שכל עיצוב של מוצר תעשייתי מוגן במקביל גם בזכות יוצרים. עם זאת, גם אין להסיק שכל מוצר שאין לגביו מדגם רשום נותר ללא הגנה משפטית.

לעניין הגדרת ייצור תעשייתי הופיע בתקנות המדגמים הישנות מבחן שכלל ייצור של יותר מ־50 יחידות. יש להבחין בין הוראה היסטורית זו, העמדות הפרשניות לגביה וההסדרים המאוחרים בחוק העיצובים. אין להציג את המספר 50 כתנאי לרישום עיצוב כיום. הדיון המפורט והחריגים מופיעים בספר דיני עיצובים ומדגמים, פרק 1, סעיפים 1.2.1.1–1.2.1.4.

כיצד בודקים אם מדגם ותיק עדיין מוגן?

תחילה בודקים את מספר הרישום ואת זהות בעל המדגם, את מועד הגשת הבקשה ואת תשלומי החידוש, ולאחר מכן מעיינים ברישום כדי להבין איזה מראה הוגן. כאשר מדובר בסכסוך או בעסקה יש לבחון גם את הוראות המעבר, נסיבות השימוש וגבולות הזכות. לגבי רישום שפקע לא ניתן להניח שהוא תקף בלא בירור נוסף.

מי שמעוניין בהגשת בקשה חדשה צריך לעיין במדריך איך רושמים עיצוב בישראל? שלבי ההגשה והבחינה. לייצוג וליווי בתחום ראו את עמוד רישום מדגמים ועיצובים של המשרד.

מקור מקצועי עיקרי: יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים, מהדורה שנייה (2019), פרקים 1, 3, 4 ו־6. פרשנות הספר משנת פרסומו נבדלת מהוראות מחייבות ומעדכוני רשות הפטנטים המאוחרים לו.