ב־1 ביוני 2023 החל לפעול בית המשפט המאוחד לפטנטים באירופה (Unified Patent Court – UPC). מאז יכולים בעלי פטנטים וצדדים שלישיים לנהל, בתנאים הקבועים בדין, הליכים מסוימים של הפרה ושל תוקף פטנטים בפני ערכאה משותפת למדינות המשתתפות במערכת, במקום לנהל בהכרח הליכים נפרדים בכל מדינה.
המערכת קשורה לפטנט האירופי בעל האפקט האחיד (Unitary Patent), אך היא רלוונטית גם לחלק מן הפטנטים האירופיים הקלאסיים שאינם בעלי אפקט אחיד. לכן, גם חברה ישראלית שמחזיקה פטנט אירופי ותיק צריכה להבין כיצד חלוקת הסמכויות משפיעה על אפשרויות האכיפה והסיכון לביטול מרכזי.
מאמר זה עוסק בסמכויות בית המשפט, הליכי הפרה וביטול, אפשרות ה־Opt-out והחלטות ליטיגציה. להסבר על הגשת בקשה אירופית ובחינתה ראו המדריך המרכזי לרישום פטנט באירופה; להסבר על בקשת האפקט האחיד לאחר מתן הפטנט, המדינות המכוסות ואגרות התחזוקה ראו פטנט אחיד באירופה (Unitary Patent).
מה השתנה כאשר ה־UPC החל לפעול?
בעבר, מי שביקש לאכוף פטנט אירופי בכמה מדינות נדרש לעיתים קרובות לפתוח הליכי הפרה נפרדים במדינות הרלוונטיות, לפי הדין והסמכות המקומיים. בהליכים כאלה עלולות להתעורר עלויות כפולות וגם אפשרות לתוצאות שונות לגבי אותה מערכת תביעות.
מערכת UPC מספקת מסגרת שיפוטית משותפת למדינות שהסכם בית המשפט המאוחד לפטנטים (UPCA) נכנס לתוקף בהן. במקרים המתאימים, בית המשפט יכול לדון בהפרת פטנט ובתקפותו באופן שמשפיע על הזכות בתחומי השיפוט המשתתפים. לעומת זאת, אין פירוש הדבר שכל פטנט הניתן ב־EPO יכול להיאכף באמצעות בית משפט אחד בכל 40 מדינות EPC.
נכון לאוקטובר 2026 משתתפות בהסדר 18 מדינות שאישרו את ההסכם, ובהן גרמניה, צרפת, איטליה, הולנד ושוודיה. בריטניה, שווייץ וספרד אינן חלק מתחום הכיסוי של פטנט אחיד, ואינן נכללות כיום בסמכות UPC מכוח השתתפות במנגנון. ההבחנה בין מדינות EPC לבין מדינות UPC חשובה לכל החלטה על אכיפה.
מהו מבנה בית המשפט המאוחד לפטנטים?
ל־UPC יש ערכאה ראשונה, הכוללת חטיבה מרכזית לצד חטיבות מקומיות ואזוריות, וכן ערכאת ערעור בלוקסמבורג. החטיבה המרכזית פועלת במסגרת מושב בפריז ומחלקות במינכן ובמילאנו, עם חלוקת עניינים לפי תחומים וסוגי תביעות. יש גם רשם ומערכות לניהול הליכים.
חלוקת הסמכויות בין החטיבות אינה עניין של בחירה שיווקית בלבד. כללי ה־UPC מבחינים בין הליכי הפרה לבין הליכי ביטול עצמאיים ובהליכי ביטול במסגרת תביעת הפרה, ומביאים בחשבון את המיקום הגאוגרפי של ההפרה הנטענת, הצדדים והחלטות דיוניות נוספות.
לפרטים על מבנה המערכת ופעילותה ראו האתר הרשמי של בית המשפט המאוחד לפטנטים.
על אילו סוגי פטנטים מוסמך ה־UPC לדון?
יש להבחין בין שלושה סוגי זכויות עיקריים. ראשית, פטנט אירופי בעל אפקט אחיד כפוף לסמכות UPC במסגרת הדין החל עליו. שנית, פטנט אירופי קלאסי עשוי להיות כפוף לסמכות המשותפת לגבי המדינות המשתתפות, בכפוף לכללי תקופת המעבר ולאפשרות להחריג אותו. שלישית, לגבי בקשה אירופית תלויה ועומדת עשויה להיות משמעות לשאלה האם בוצע Opt-out תקף.
פטנט לאומי טהור שניתן על ידי משרד לאומי במדינה מסוימת אינו הופך כשלעצמו לפטנט אחיד או לפטנט הכפוף ל־UPC. גם זכות הנובעת מפטנט אירופי במדינה שאינה משתתפת במערכת עשויה להישאר בתחום הסמכות הלאומית הרלוונטית.
הכללים המדויקים תלויים בסוג הזכות, במדינות המשתתפות במועד הרלוונטי, בסוג ההליך ובשאלת ההחרגה מסמכות UPC. לכן אין להסתפק באמירה הכללית ״יש לי פטנט אירופי ולכן אפנה ל־UPC״.
דוגמה: מוצר שנמכר בגרמניה ובהולנד ומיוצר גם בבריטניה
נניח שחברה ישראלית מחזיקה פטנט אירופי על מנגנון מכני חדש. היא מזהה מוצר של מתחרה שנמכר בגרמניה ובהולנד, ומיוצר בחלקו בבריטניה. החברה רוצה לעצור את המכירות ולבחון אפשרות לפיצוי.
אם הפטנט האירופי הוא פטנט אחיד המכסה את גרמניה והולנד, ייתכן שהיא תוכל להגיש הליך מתאים בפני UPC ביחס להפרות הנטענות באותן מדינות, בהתאם לכללי הסמכות והראיות. אולם אכיפה ביחס לבריטניה תיבחן בנפרד, משום שהיא אינה נכללת במסגרת UPC.
אם מדובר בפטנט אירופי קלאסי, צריך לבחון את מצב הזכויות הלאומיות, האם קיימת החרגה תקפה מסמכות UPC, אם כבר נפתח הליך קודם, ומהן האפשרויות בהתאם לתקופת המעבר. הדוגמה ממחישה מדוע בחירת המסלול לאחר מתן הפטנט יכולה להשפיע על ניהול סכסוך שנים לאחר מכן.
מהן הסמכויות המרכזיות של UPC בהליכי הפרה וביטול?
בית המשפט המאוחד יכול לדון, בגבולות סמכותו, בתביעות להפרת פטנט, בבקשות לסעדים זמניים ובמקרים המתאימים בבקשות לצווי מניעה, פיצוי וסעדים נוספים. הוא יכול לדון גם בתקיפה של תוקף הפטנט ובהליכי ביטול מרכזיים, ולעיתים בתביעה שכנגד לביטול במסגרת תיק הפרה.
כך, תוצאה משפטית של הליך אחד עשויה להשפיע על זכויותיו של בעל הפטנט בכמה מדינות משתתפות במקביל. עבור בעל פטנט זה עשוי ליצור יתרון של אכיפה מרוכזת. עבור נתבע או מתחרה זה עשוי ליצור אפשרות לתקוף את הפטנט באופן מרכזי. שתי האפשרויות מחייבות הערכת סיכון, משום שהכרעה שלילית לגבי תוקף הפטנט עלולה לפגוע בהגנה במדינות רבות בבת אחת.
חשוב להבדיל בין הליך ביטול בפני UPC לבין התנגדות (Opposition) בפני EPO. התנגדות ל־EPO אפשרית, ככלל, בתוך תשעה חודשים מפרסום ההודעה על מתן הפטנט לפי סעיף 99 ל־EPC. לעומת זאת, תביעה בפני UPC כפופה להסדרים שיפוטיים אחרים. ההליכים עשויים להשפיע זה על זה, אך אינם אותו מסלול.
ניתן לעיין במאגר פסקי הדין וההחלטות של UPC כדי להבין כיצד המערכת פועלת למעשה, ולא רק כיצד תוכננה לפני תחילת פעילותה.
מהו Opt-out ולמי הוא רלוונטי?
Opt-out הוא הליך שבאמצעותו, בתקופת המעבר ובכפוף לתנאים, ניתן להחריג פטנט אירופי קלאסי או בקשה אירופית מסמכות UPC. כך, במקרים המתאימים, בעל הזכות יכול להעדיף שהליכים מסוימים יישארו בידי בתי המשפט הלאומיים במקום להסתכן בביטול מרכזי בפני UPC.
תקופת המעבר נקבעה תחילה לשבע שנים מתחילת פעילות UPC ביוני 2023, עם אפשרות להארכה לפי הוראות ההסכם. אולם הבקשה להחרגה אינה אפשרית בכל מקרה: אם כבר הוגשה תביעה בפני UPC לגבי אותה זכות, הכללים עשויים למנוע Opt-out לאחר מכן. לכן מדובר בהחלטה שכדאי לשקול מראש, ולא בתגובה שניתן לבצע תמיד לאחר קבלת כתב תביעה.
האפשרות אינה מיועדת לפטנט אירופי בעל אפקט אחיד. מי שבוחר לרשום Unitary Patent אינו יכול להחריג אותו מ־UPC באמצעות Opt-out. גם השאלה האם ניתן למשוך בחזרה החרגה קיימת כפופה לתנאים, ובכללם השפעה אפשרית של הליך לאומי שכבר נפתח.
ראו שאלות ותשובות של בית המשפט בנושא Opt-out ואת ההוראות המתאימות בהסכם UPC.
מתי כדאי לבעל פטנט לשקול Opt-out?
נניח שבעל פטנט מחזיק זכות אירופית קלאסית בגרמניה, צרפת והולנד. היתרון של UPC עבורו הוא אפשרות לנהל הליך אכיפה מרכזי אם מתחרה מפר את הפטנט בכמה מן המדינות. אולם היתרון הזה בא לצד סיכון: אם המתחרה מצליח לתקוף את תוקף הפטנט בהליך מרכזי, התוצאה עלולה להשפיע על כמה מדינות בו־זמנית.
שיקולים אפשריים כוללים את חוזק הפטנט, חשיבותו המסחרית, מספר המדינות שבהן הוא תקף, הסיכוי להתדיינות, משאבי החברה ויכולת המתחרים לנהל הליך ביטול. פטנט מרכזי לתיק הנכסים של החברה עשוי להצדיק זהירות יתרה; פטנט שאכיפה רחבה שלו חשובה במיוחד עשוי להצדיק בחירה אחרת. אין כלל שלפיו Opt-out טוב תמיד לבעל הפטנט.
יש לבחון גם מי מוסמך להגיש את הבקשה כאשר קיימים כמה בעלי זכויות, וכן מה נדרש לצורך רישום ההחרגה התקפה במערכת בית המשפט. פעולה לא נכונה עלולה ליצור אי־ודאות דווקא כאשר מתפתח סכסוך.
מה ההבדל בין פטנט אחיד, ולידציה לאומית והליך ב־UPC?
שלושת המונחים אינם מתארים את אותה פעולה. Unitary Patent הוא צורת ההגנה הטריטוריאלית לאחר מתן פטנט אירופי. ולידציה לאומית היא הסדרת ההגנה במדינות נבחרות במסלול הקלאסי. UPC הוא בית המשפט שדן בסכסוכים מסוימים לפי מסגרת הסמכות שלו.
למי שמתכנן את שלב המתן כדאי לקרוא את המדריך לפטנט אחיד באירופה ואת המדריך לוולידציה של פטנט אירופי. שאלת המסלול והמדינות אינה רק כלכלית: היא משפיעה גם על האפשרות לנהל הליך אחד במדינות רבות ועל היקף הסיכון לביטול מרכזי.
בפטנט אירופי קלאסי שהוחרג כדין מסמכות UPC, ענייני ההפרה והביטול עשויים להתנהל בבתי משפט לאומיים, בהתאם להסדרי הדין ולסמכות. לעומת זאת, לגבי פטנט אחיד סמכות UPC היא חלק מובנה ממנגנון ההגנה. אין להסיק שמתקיימת חפיפה מוחלטת בין המנגנון האחיד לבין כל המדינות החברות באמנת EPC.
האם UPC מבטיח הליך זול ומהיר יותר?
האפשרות להגיש תביעה מרכזית עשויה לצמצם צורך בהתדיינות מקבילה במספר מדינות וליצור יעילות. עם זאת, אין הבטחה שכל סכסוך בפני UPC יהיה זול או קצר יותר. עלויות תלויות בסוג ההליך, היקף הסכסוך, מספר הצדדים, הצורך בחוות דעת מומחים, בשפה ובאגרות המשפט, וכן בשאלות של סמכות וערעור.
לעיתים הליך מורכב בפני ערכאה מרכזית כרוך בעלויות משמעותיות במיוחד. גם תוצאה בהליך UPC עשויה לדרוש פעולות נוספות במדינות שאינן משתתפות בהסדר. לכן כדאי להשוות מסלולים לפי הסכסוך הצפוי, ולא רק לפי הרצון ״לתבוע במקום אחד״.
מה צריך לעשות חברה ישראלית שמחזיקה פטנטים אירופיים?
ראשית, כדאי לבדוק אילו פטנטים אירופיים כבר ניתנו, באילו מדינות הם בתוקף, האם הם בעלי אפקט אחיד או קלאסיים, והאם נרשמה עבורם החרגה (Opt-out). לאחר מכן כדאי להעריך את התביעות החשובות ביותר ואת הסיכון לתקיפת תוקף הפטנט.
שנית, כאשר מתקבלת הודעה על מתן פטנט אירופי חדש, יש לשלב בהחלטה על רישום פטנטים בישראל ובעולם גם את שאלת הערכאה שבה ניתן יהיה לאכוף את הזכות בעתיד. אין להסתפק בבדיקת מועדי התרגום והאגרות בלבד.
שלישית, לפני פתיחת הליך או הגשת Opt-out, חשוב לבדוק את הדין ואת המצב המעודכן של התיק, לרבות היסטוריית ההליכים והנתונים במרשם הרלוונטי. לפרטים נוספים על הפטנטים האירופיים ועל המסלול האחיד ראו רישום פטנט באירופה וUnitary Patent.
המקורות העיקריים הם אתר בית המשפט המאוחד לפטנטים, הנחיות ה־Opt-out וסקירת EPO על הפטנט האחיד. להרחבה משפטית ראו בספרי: י' דרורי, ״דיני פטנטים״ (2023).
