חברה ישראלית המבקשת להגן על מוצר, מכונה, חומר או תהליך טכנולוגי בגרמניה, בצרפת ובמדינות נוספות באירופה אינה חייבת בהכרח לנהל בקשת פטנט נפרדת מול כל משרד פטנטים לאומי. אפשר להגיש בקשת פטנט אירופית למשרד הפטנטים האירופי (European Patent Office – EPO), לנהל הליך חיפוש ובחינה מרכזי, ולאחר המתן לבחור כיצד תקבל הזכות תוקף במדינות הרצויות.
עם זאת, יש להבחין בין שלושה שלבים: הגשת בקשה אירופית, מתן פטנט בידי EPO והסדרת ההגנה במדינות לאחר המתן. מאז יוני 2023 נוסף לשלב האחרון גם מסלול של פטנט אירופי בעל אפקט אחיד (Unitary Patent). הוא אינו מחליף לחלוטין את המסלול הקלאסי של ולידציה במדינות השונות.
מדריך זה מסביר את מבנה ההליך, תנאי הכשירות, אפשרויות ההגשה, המועדים, העלויות וההבדלים בין ולידציה לאומית לבין פטנט אחיד. ההגשה האירופית היא חלק מתכנון כולל של רישום פטנטים בישראל ובעולם, אך בחירת מדינות ההגנה אינה יכולה להיעשות רק על סמך מפה: יש להביא בחשבון לקוחות, ייצור, מתחרים, הוצאות עתידיות ודרכי אכיפה.
מהו פטנט אירופי ומה ההבדל בין EPO ל־EPC?
אמנת הפטנטים האירופית (European Patent Convention – EPC) היא המסגרת המשפטית להליך הפטנט האירופי. EPO הוא המשרד המבצע את הליך הקבלה, החיפוש, הבחינה ומתן הפטנט לפי האמנה. המשרד אינו מוסד של האיחוד האירופי בלבד: בין המדינות החברות באמנה נמצאות גם בריטניה, שווייץ, נורווגיה וטורקיה.
נכון לאוקטובר 2026 יש 40 מדינות חברות ב־EPC. מולדובה הצטרפה ב־1 ביוני 2026, לאחר הצטרפות מונטנגרו בשנת 2022. חשוב לזכור שמועד הצטרפות מדינה עשוי להשפיע על בקשות ותיקות: אין להסיק שכל בקשה שהוגשה לפני הצטרפות מדינה כללה אוטומטית גם אותה. לפרטים ראו הודעת EPO על הצטרפות מולדובה כמדינה ה־40.
לפי הסדרים נפרדים, אפשר בתנאים המתאימים לבקש הרחבה או ולידציה גם במדינות שאינן חברות ב־EPC. זאת אינה סיבה להתייחס אליהן כאל מדינות חברות באמנה; לכל מסלול כזה תנאים ואגרות משלו.
חשוב גם לא לבלבל בין EPO/EPC האירופיים לבין EAPO/EAPC האירואסיים. רוסיה וקזחסטן, לדוגמה, אינן מקבלות הגנה מכוח בקשת EPC רק מפני שהן נמצאות באזור אירואסיה. להבדלים ולמדינות המסלול האזורי האחר ראו פטנט אירואסי לפי אמנת EAPC.
אילו דרישות צריכה האמצאה לקיים כדי לקבל פטנט אירופי?
לפי האמנה, אמצאה צריכה להיות חדשה (Novelty), בעלת התקדמות המצאתית (Inventive Step) וניתנת ליישום תעשייתי (Industrial Applicability). הבקשה צריכה לתאר את האמצאה באופן ברור ומספק כך שבעל מקצוע בתחום יוכל לבצע אותה, והתביעות צריכות להיות ברורות ומבוססות על התיאור.
חידוש נבחן ביחס למידע שהיה זמין לציבור קודם למועד הרלוונטי. גם פרסום של הממציא עצמו עלול לפגוע בחידוש. בניגוד למצבים מסוימים בארצות הברית, אין לסמוך באירופה על תקופת חסד כללית של שנה לאחר פרסום. חריגי החידוש באמנה מצומצמים ותלויים בתנאים מסוימים.
התקדמות המצאתית אינה זהה לחידוש. פתרון יכול להיות שונה מכל פרסום קודם אחד ועדיין להיחשב מובן מאליו ביחס לצירוף הידע המקצועי הרלוונטי. בבחינת EPO נעשה שימוש בגישה טכנית המכונה Problem-Solution Approach, שמטרתה לבחון באופן מובנה את תרומת האמצאה ביחס לידע הקודם.
קיימים גם נושאים שמוחרגים מהגנת פטנט כשלעצמם או כפופים למגבלות, כגון שיטות מתמטיות, כללי משחק ושיטות עסקיות ככאלה, וכן הגבלות הנוגעות לשיטות מסוימות של טיפול ואבחון בגוף האדם או בעל חיים. אמצאות המיושמות בתוכנה אינן מוחרגות באופן גורף: יש לבחון את האופי הטכני ואת התרומה הטכנית לפי מבחני הדין. להרחבה ראו פטנטים בתחום התוכנה: כשירות בישראל, באירופה ובארה״ב ואת הנחיות EPO בנושא אמצאות תוכנה.
דוגמה פשוטה: מערכת סינון מים המיועדת למספר שווקים
נניח שחברה ישראלית פיתחה מתקן סינון מים תעשייתי הכולל שני מסננים ושסתום מיוחד, המאפשר להמשיך להזרים מים בעת החלפת אחד המסננים. החברה מתכננת למכור את המתקן בגרמניה, בצרפת ובבריטניה, ואולי בעתיד גם בשוודיה ובספרד.
לפני הגשת בקשה חשוב לזהות מה בדיוק חדש: האם החידוש הוא סידור השסתומים, מנגנון הנעילה, סדר פעולות ההחלפה או שילוב מסוים שלהם? יש לבדוק אם מנגנון דומה כבר נחשף בפטנטים או בפרסומים אחרים ולתאר את דרך הפעולה ואת החלופות האפשריות.
במקום לפתח חמש בקשות שונות לצורך בחינה עצמאית בכל מדינת יעד, החברה יכולה לשקול הגשה אירופית אחת בפני EPO. אולם לאחר מתן הפטנט היא עדיין צריכה לבחור את צורת ההגנה הטריטוריאלית. לגבי בריטניה וספרד, לדוגמה, לא ניתן כיום להסתפק בפטנט אחיד של 18 המדינות המשתתפות; יש לבחון את ההליכים הלאומיים הרלוונטיים. זאת גם אם משתמשים במערכת האירופית המרכזית לצורך הבחינה.
זו דוגמה היפותטית לצורך הסבר, ולא קביעה שהמתקן המתואר עומד בדרישות לפטנט.
באילו דרכים אפשר להגיש בקשת פטנט באירופה?
קיימות שלוש אפשרויות נפוצות: הגשה אירופית ישירה ל־EPO; כניסה לשלב האירופי של בקשת PCT; או הגשה לאומית ישירה במדינה אירופית מסוימת לפי דיניה. ההכרעה תלויה במספר מדינות היעד, במועדים, בבשלות ההמצאה ובעלות הכוללת.
בבקשה אירופית ישירה מגישים את המסמכים ל־EPO או לרשות המוסמכת לפי הדין. אם כבר הוגשה בקשת פטנט ראשונה במדינה אחרת, אפשר במקרים המתאימים לתבוע ממנה דין קדימה בהתאם לתנאים ולמועדים, בדרך כלל במסגרת 12 חודשים להגשה נוספת על אמצאה מאותו סוג. דין הקדימה אינו חל אוטומטית על פרטים טכנולוגיים חדשים שלא נתמכו בבקשה הראשונה.
בקשת PCT מאפשרת לדחות את ההחלטה הסופית על המשך ההליך במדינות ובמשרדים אזוריים רבים, אך היא אינה מעניקה פטנט אירופי מעצמה. כדי להמשיך את ההליך באירופה צריך לבצע את פעולות הכניסה בפני EPO. להרחבה ראו בקשת PCT – הליך הגשה בינלאומית לפטנט והשלב הלאומי.
אם ההגנה דרושה במדינה אחת בלבד, למשל רק בגרמניה, ייתכן שכדאי להשוות את מסלול EPO למסלול הלאומי בגרמניה. אין כלל שלפיו הגשה אירופית עדיפה תמיד על בקשה לאומית, או להפך.
כניסה לשלב האירופי של בקשת PCT: מדוע 31 חודשים?
לפי כלל 159 ל־EPC והנחיות EPO, המועד הרגיל לכניסה לשלב האירופי הוא 31 חודשים ממועד דין הקדימה המוקדם ביותר, או ממועד ההגשה הבינלאומי בהיעדר דין קדימה. המועד חל בדרך כלל בין אם הוגשה בקשה לבחינה בינלאומית מקדימה ובין אם לאו.
הכניסה אינה פעולה טכנית יחידה: היא כרוכה בבחירת המסמכים שעליהם יתבסס ההליך, תרגום לאחת משפות EPO הרשמיות במקרים המתאימים, תשלום אגרות הגשה וייעוד ופעולות נוספות לפי מצב הבקשה. לעיתים יש לשלם גם אגרת חיפוש משלימה או אגרת בחינה במסגרת המועדים החלים. לכן כדאי להכין מראש טבלת פעולות ולא להסתפק ברישום תאריך אחד ביומן.
לפי הנחיות EPO לכניסה לשלב האירופי, יש לבצע את הפעולות הנדרשות בתוך מסגרת הזמנים הרלוונטית. החמצת מועד עשויה לגרור אובדן זכויות או הצורך בהליכים מתקנים שאינם זמינים בכל מצב.
למשל, אם בקשת הבכורה הוגשה ביום 15 בינואר 2026, המועד הרגיל של 31 חודשים יהיה ככלל 15 באוגוסט 2028, בכפוף לדיני חישוב מועדים ולנסיבות הבקשה. חשוב שלא להעתיק אוטומטית את מועדי סין או ארה״ב: במשרדים שונים קיימים מועדי כניסה שונים.
איך מתנהל הליך הבחינה של פטנט אירופי ב־EPO?
ההליך האירופי מורכב מכמה שלבים. תחילה נבדקים פרטי הבקשה ותנאי ההגשה הפורמליים. לאחר מכן נערך בדרך כלל חיפוש אירופי, שמאתר פרסומים רלוונטיים לתביעות ומלווה בחוות דעת ראשונית על כשירות הבקשה. הבקשה מתפרסמת בדרך כלל לאחר 18 חודשים מהמועד הרלוונטי, בכפוף לכללי הדין.
כדי שהבקשה תעבור לבחינה מהותית, יש להגיש בקשת בחינה ולשלם את האגרה המתאימה. במסלול האירופי הישיר, מועד הבחינה נקשר בדרך כלל לתקופה של שישה חודשים מפרסום ההודעה על דו״ח החיפוש האירופי בבולטין EPO. במסלול Euro-PCT קיימים כללים ומועדים מיוחדים שיש לבדוק בנפרד. עצם פרסום הבקשה אינו שקול למתן פטנט.
בשלב הבחינה רשאי הבוחן להעלות השגות על חידוש, התקדמות המצאתית, כשירות נושא האמצאה, בהירות התביעות או תמיכתן בפירוט. המבקש יכול להגיב ולתקן את התביעות בגבולות המותרים. האמנה אינה מאפשרת להוסיף לבקשה חומר המצאתי חדש החורג מן הגילוי המקורי. לכן הכנת תיאור איכותי לפני ההגשה משפיעה גם על מרחב התיקון במהלך הבחינה.
אם הבחינה מסתיימת בהצלחה, ה־EPO מודיע על הנוסח שבו בכוונתו להעניק את הפטנט. השלמת ההליך עשויה לדרוש תשלום אגרות ותרגום התביעות לשפות הרשמיות האחרות של EPO, בהתאם לדרישות הדין. לאחר מכן מתפרסמת ההודעה על מתן הפטנט, ונדרש להחליט מה עושים בשלב שלאחר המתן.
לתיאור רשמי ומפורט של שלבי ההליך ראו מדריך EPO לתהליך הגשת בקשה אירופית ובחינתה.
מה קורה אחרי שה־EPO מעניק פטנט אירופי?
מתן פטנט בידי EPO אינו מקנה אוטומטית הגנה בכל 40 מדינות EPC. לאחר פרסום הודעת המתן בבולטין האירופי יש לבחור כיצד להמשיך את הזכות במדינות היעד. שתי אפשרויות מרכזיות עומדות בפני בעל הפטנט: ולידציה לאומית במדינות שנבחרו, או בקשה לאפקט אחיד (Unitary Patent) במדינות המשתתפות במנגנון. בתנאים המתאימים ניתן לשלב ביניהן לגבי מדינות שאינן חופפות.
במסלול הקלאסי משלימים לפי הדין הלאומי דרישות שונות כגון תרגומים, רישום או תשלום אגרות. המועד הרגיל להשלמת דרישות תרגום לאחר מתן הוא עד שלושה חודשים מפרסום הודעת המתן, אך הדרישות שונות ממדינה למדינה. להליך זה הוקדש מדריך נפרד על ולידציה של פטנט אירופי לאחר מתן, ובו מוסברות בחירת המדינות, הוראות הסכם לונדון, האגרות והתחזוקה.
במסלול האחיד, בעל פטנט שקיבל פטנט אירופי יכול לבקש מ־EPO, בתוך חודש אחד מפרסום הודעת המתן, לרשום אפקט אחיד. נכון לאוקטובר 2026 ההגנה האחידה חלה על 18 מדינות משתתפות, ולא על כל מדינות EPC. הפטנט האחיד אינו מכסה, למשל, את בריטניה ואת ספרד. לפירוט התנאים, התרגומים, אגרות החידוש וההבדלים הכלכליים ראו פטנט אחיד באירופה (Unitary Patent).
בדוגמת מתקן סינון המים, חברה המעוניינת בגרמניה, בצרפת ובהולנד יכולה להשוות בין מסלול האפקט האחיד לבין ולידציה לאומית בשלוש המדינות. אם נדרשת לה גם הגנה בבריטניה או בספרד, יש לבחון במקביל הליכי הגנה מתאימים במדינות אלה. אין לבצע את הבחירה רק על סמך מספר המדינות; חשוב להתחשב בהוצאות תחזוקה ובסיכוני אכיפה וביטול.
כיצד משפיע בית המשפט המאוחד לפטנטים (UPC) על בחירת המסלול?
מאז יוני 2023 פועל באירופה בית המשפט המאוחד לפטנטים (Unified Patent Court – UPC). בתנאים הקבועים בדין, הוא מוסמך לדון בהליכי הפרה וביטול לגבי פטנטים אחידים וגם לגבי פטנטים אירופיים קלאסיים מסוימים במדינות המשתתפות. אפשרות של הליך אחד למספר מדינות עשויה להקל על אכיפה, אך גם לחשוף את בעל הפטנט לסיכון של ביטול מרכזי.
לגבי פטנטים אירופיים קלאסיים קיימת, במהלך תקופת המעבר ובכפוף לתנאים, אפשרות Opt-out מסמכות UPC; היא אינה זמינה לפטנטים בעלי אפקט אחיד. להסבר מעמיק על סמכות בית המשפט, תביעות הפרה וביטול והחרגה מהסמכות ראו בית המשפט המאוחד לפטנטים באירופה (UPC). בחירת מסלול ההגנה לאחר המתן אינה נפרדת מהאסטרטגיה המשפטית לניהול סכסוכים.
האם אפשר להתנגד לפטנט אירופי שניתן?
כן. לפי סעיף 99 לאמנת EPC, ניתן להגיש התנגדות (Opposition) בפני EPO בתוך תשעה חודשים מפרסום ההודעה על מתן הפטנט. זהו הליך נפרד מהבחינה הראשונית, והוא יכול להוביל להשארת הפטנט כפי שניתן, להגבלתו בנוסח מתוקן או לביטולו. התנגדות בפני EPO אינה זהה להליך משפטי רגיל של הפרת פטנט.
ההתנגדות יכולה להתבסס רק על עילות הקבועות באמנה, למשל טענות לאי־כשירות ההמצאה, לתיאור שאינו מספיק או להוספת חומר החורג מהבקשה המקורית. להליך EPO זה יש השפעה מרכזית על הפטנט האירופי שניתן, בשונה מתקיפה המוגבלת למדינה אחת.
אפשר לעיין בתנאים הרשמיים בעמוד ההתנגדויות באתר EPO.
כמה עולה לרשום פטנט באירופה ולתחזק אותו?
העלות הכוללת כוללת בדרך כלל חיפוש ידע קודם, ניסוח הפירוט והתביעות, אגרות הגשה וחיפוש ל־EPO, אגרת בחינה, אגרות נוספות התלויות בכמות התביעות והעמודים, שכר טרחת נציג מוסמך ומענה להשגות. לקראת המתן עשויות לחול אגרות מתן ופרסום, עלויות תרגום ותשלומים נוספים.
לאחר המתן ההוצאות משתנות לפי האסטרטגיה: במסלול ולידציה לאומית יש לבדוק את הדרישות ואת אגרות התחזוקה בכל מדינה; במסלול פטנט אחיד קיימת אגרת תחזוקה אחת עבור השטח האחיד, לצד עלויות של הגנה במדינות אחרות אם בוחרים בהן. לכן השוואת עלות צריכה להיעשות לאורך מספר שנות תחזוקה, ולא רק לפי מחיר הכניסה להליך האירופי.
אין מחיר אחיד המתאים לכל המצאה ולכל מספר מדינות. למידע נוסף על בניית התקציב ראו כמה עולה לרשום פטנט? ולסכומים הרשמיים ראו מידע EPO על אגרות ותשלומים. אגרות הרשות וסכומי ההפחתות עשויים להתעדכן, ולכן יש לבדוק אותם לפני כל פעולה.
תקופת ההגנה הבסיסית של פטנט אירופי היא בדרך כלל עד 20 שנה ממועד הגשת הבקשה האירופית, בכפוף לדין, לתשלום אגרות ולהסדרים מיוחדים. בתחום התרופות ומוצרי הגנת הצומח עשויות להיות אפשרויות להשלמת הגנה במדינות מסוימות במסגרת מנגנונים מיוחדים, אך אין להניח שכל פטנט ניתן להארכה אוטומטית.
שאלות נפוצות על רישום פטנט באירופה
האם בקשה ב־EPO מעניקה פטנט אחיד באופן אוטומטי?
לא. הבקשה עוברת הליך לפי EPC, ואם ניתן פטנט, בעליו צריך לבחור אם לבקש אפקט אחיד במועד ובתנאים המתאימים. אפשרות אחרת היא ולידציה לאומית במדינות שנבחרו.
האם בריטניה ושווייץ משתתפות במערכת הפטנט האירופי?
כן. הן חברות באמנת EPC, אך אינן חלק מהגנת הפטנט האחיד של 18 המדינות. לכן ההגנה בהן דורשת טיפול במסלול המתאים לאחר מתן הפטנט.
האם צריך עורך פטנטים אירופי לחברה ישראלית?
מבקש שאין לו מושב או מקום עסקים במדינה חברה ב־EPC חייב ככלל לפעול באמצעות נציג המוסמך לייצג בפני EPO בהליכים השונים, למעט חריגים מוגדרים כגון פעולות הגשה מסוימות ותשלום אגרות. מומלץ לתכנן את הייצוג מוקדם כדי שלא להחמיץ מועדים או דרישות פורמליות. ראו הנחיות EPO בנושא ייצוג.
האם פטנט אירופי מבטיח שהמוצר אינו מפר פטנטים אחרים?
לא. קבלת פטנט על אמצאה חדשה אינה מעניקה בהכרח חופש פעולה לשווק אותה. אם המוצר משתמש בהמצאות המוגנות בפטנטים תקפים של אחרים במדינות השיווק, ייתכן שיידרש ניתוח נפרד של חופש פעולה (FTO). להרחבה ראו עקיפת פטנט ו־Patent Design Around.
סיכום: כיצד לבחור נכון את מסלול הפטנט האירופי?
רישום פטנט באירופה מתחיל בהגדרת האמצאה ובבחירה בין הגשה אירופית ישירה, כניסה מ־PCT או מסלולים לאומיים. הליך EPO מאפשר חיפוש ובחינה מרכזיים, אך לאחר המתן נדרשת החלטה נפרדת על הכיסוי הטריטוריאלי: ולידציה במדינות שנבחרו, בקשה לפטנט אחיד או שילוב של השניים במדינות שאינן חופפות.
לכן חשוב לתכנן את ההליך לא רק עד למועד המתן, אלא גם לפי צורכי העסק שנים לאחר מכן: באילו שווקים צפויות מכירות, היכן המתחרים, מה עלות תחזוקת הזכות ומה משמעות האפשרויות לאכיפה ולביטול הפטנט. ההבחנה בין 40 מדינות EPC לבין 18 מדינות הפטנט האחיד, ובין EPO ל־EAPO, חיונית לקבלת החלטה מושכלת.
להרחבה על תהליכי הגשה, בחינה וזכויות מכוח פטנטים ראו בספרי: י׳ דרורי, ״דיני פטנטים״, הוצאת פרלשטיין־גינוסר (2023). למקורות הראשוניים ראו את מדריך EPO למסלול האירופי, הנחיות הפטנט האחיד והנחיות הבחינה המעודכנות של EPO.
