בת״א (שלום ת״א) 26386-09-09 גל מור נ' חן אזולאי (16.8.2010), קבע השופט דן מור כי פרסום מאמר של התובע באתר מסחרי אחר, ללא הסכמתו, הפר את זכות היוצרים ביצירה. נפסקו פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 30,000 ש״ח בצירוף הוצאות ושכר טרחה. לא נפסק פיצוי בגין פגיעה בזכות המוסרית, שכן שם המחבר נותר בפרסום. פסק הדין רלוונטי לזכויות יוצרים בתוכן כתוב.
להרחבה על אכיפת זכויות יוצרים בתוכן המועתק לאתרים ראו המדריך להפרת זכויות יוצרים באינטרנט בישראל.
בבעלות הנתבע אתר אינטרנט בו פורסם מאמר של התובע (אשר פורסם קודם לכן באתר אחר) ללא קבלת אישורו או הסכמתו של התובע או של בעלי האתר בו פורסם המאמר.
התביעה התקבלה, נפסק כי התובע הוכיח את זכותו והוכיח כי אכן הייתה הפרה מצד הנתבע, נפסק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 30,000 ₪, הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪, שכ"ט עורך דין בסך של 10,000 ₪ ושכר מומחה.
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:
פיצוי ללא הוכחת נזק
בית המשפט מזכיר כי בסעיף 56(ב) לחוק זכויות יוצרים, תשמ"ח -2007 (להלן: "החוק") מונה המחוקק את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בקביעת הפיצוי כאמור – (1) היקף ההפרה, (2) משך זמן ההפרה, (3) חומרת ההפרה, (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט, (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט, (6) מאפייני פעולתו של הנתבע, (7) טיב היחסים שבין התובע והנתבע, (8) תום לבו של הנתבע.
עוד מוסיף בית המשפט כי עליו לשים לנגד עיניו את המגמה העיקרית שבדיני זכויות יוצרים – הרתעתו של המפר ושל מפרים פוטנציאליים אחרים (ראה ע"א שגיא נ' עיזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, פ"ד מו(2) 254, 266).
לעניין הזכות המוסרית
בית המשפט מזכיר כי "זכות מוסרית" (סעיף 45 לחוק) היא זכותו של היוצר כי שמו יקרא על יצירתו ושלא יוטל פגם או סילוף ביצירה. בית המשפט קובע כי למרות שנעשה הפרה של הזכות החומרית, לא נעשה הפרה של הזכות המוסרית והתובע לא זכאי לפיצוי בגינה.
