בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט יהודה זפט (תא (ת"א) 34857-11-09) – 8.2.2010
תחום: הפרת סימן מסחר
נושאים: דמיון מטעה בין הסימנים, גניבת עין: הטעייה, סימן תיאורי
העובדות:
בבעלות תנובה סימן מסחר מספר 190551 – איור של בית עם גג אדום ועץ (להלן: "סימן הבית"). לטענת תנובה, ערבה משווקת את מוצריה תוך שימוש באריזה הכוללת איור של בית ומשתמשת במילה "מעודנת" מתוך כוונה להיבנות מהמוניטין של הגבינות מסדרת "הגבינות עם הבית" של תנובה ובכך היא פוגעת בזכויות קנייניות של תנובה.
בתביעה תובעת תנובה לאסור על ערבה לשווק את מוצרי ערבה ו/או דומים להם, לאסוף את מוצרי ערבה ו/או אריזותיהם ו/או שלטים ופרסום של המוצרים האמורים, להסיר מהאינטרנט כל צילום או פרסום של מוצרי ערבה, למנות כונס נכסים להשמדת המוצרים שיאספו, להשיב לתנובה את מלוא טובת ההנאה שהפיקה ערבה ממוצרי ערבה, להורות לערבה למסור דין וחשבון אודות שיווק מוצרי ערבה ולחייב את ערבה לשלם לתנובה פיצוי כספי בסך 1,000,000 ₪.
נפסק:
התביעה נדחית. אין דמיון מטעה בין הסימנים.
התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך שלושים אלף ₪ בצירוף מע"מ כדין.
נקודות מרכזיות:
דמיון מטעה בין הסימנים
מבחן הדמיון המטעה נעשה על פי מבחן המראה, הצליל, נסיבות העניין והשכל הישר. לנוכח ההשוואה בין המוצרים, נפסק כי בראיות כדי לבסס את טענתה לקיומו של דמיון מטעה.
נפסק כי תנובה מתחה את גבולות "הדמיון" לא כל שכן ה"דמיון המטעה" מעבר למידה הראויה.
המבנה המופיע על אריזת מוצרי ערבה אינו דומה כלל לסימן הבית המופיע על אריזות מוצרי תנובה.
גניבת עין: הטעייה
כדי לזכות בתביעתה בעילה של גניבת עין על תנובה להוכיח שמוצריה רכשו מוניטין וקיים חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שמוצרי ערבה הם מוצריה או קשורים אליה.
נפסק כי בית המשפט לא שוכנע בקיומו של דמיון מטעה בין אריזות מוצרי ערבה לבין אריזות מוצרי תנובה, ואין חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שמוצרי ערבה הם של תנובה או קשורים אליה. לכך יש להוסיף, שהשם "ערבה" מופיע באופן בולט על אריזות מוצרי ערבה עליהן אף מצוין שהמוצר מיוצר על ידי מחלבת ערבה מזון בע"מ.
לפיכך, נפסק כי יש לדחות את תביעת תנובה הנסמכת על עילה של גניבת עין, אף שאין מחלוקת אודות המוניטין של מוצרי תנובה.
סימן תיאורי
בבעלות תנובה סימן מסחר מס' 122035 "מעודנת". נפסק כי המדובר בסימן תיאורי.
בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" ואח' נ' אס.בי.סי, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" ואח', פ"ד נה (3) 933, בעמ' 944 (להלן: "ע"א 5792/99") נקבע (כבוד השופט מ' חשין): "קטגוריה שנייה כוללת שמות תיאוריים, דהיינו, שם המתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים. ראו, למשל: Stix Products, Inc. v. United Merchants & Manufacturers Inc.,295 F. Supp. 479, 488 (S.D.N.Y. 1968). בדין סימני המסחר, כך אף בדין גניבת עין, לא יזכה שם מתאר לרישום ואף לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי כי יינתן לבעל עסק להשתלט על מלה השגורה בשפה. חריג לכלל יהיה במקום שבעל העסק רכש במהלך עסקו אופי מבחין לשם הטובין, אופי המייחד אותו שם מיתר הטובין בני-מינו. במקרה זה יכול בעל השם שיזכה בהגנה, ושימוש באותו שם בידי מתחרה יהא בבחינת הטעיה."
עוד נקבע (שם בעמ' 946): "חשוב להעיר בהקשר זה, כי גם במקרה בו מוכח לבית-משפט כי מלה שכיחה זכתה למשמעות משנית המקנה זכות לעוסק פלוני, גם-אז תוגבל ההגנה לשימוש באותה מלה בלבד אך לא לצירופים שונים הכוללים אותה או להטיותיה."
ערבה מציינת על חלק מאריזות המוצרים שלה את המילים "מעודנת עיזים". בכך עושה ערבה שימוש בסימן מעודנת שבבעלות תנובה. ברם, על פי ההלכה שנקבעה בע"א 5792/99 היפה גם ביחס לסימני מסחר, אין ההגנה מכוח סימן המסחר" מעודנת" חלה על הסימן "מעודנת עיזים".
המילה "מעודנת" מתארת תכונה של גבינה. לפיכך, במקרים בהם משווקת גבינה מעודנת המילה "מעודנת" מהווה הגדר אמיתי של מהות הגבינה המשווקת ובהתאם להוראות סעיף 47 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב – 1972, ניתן להשתמש במילה "מעודנת" מבלי שיהיה ברישום הסימן "מעודנת" כדי למנוע שימוש כאמור.
לפיכך, נפסק כי בשימוש שעושה ערבה בסימן "מעודנת עיזים", אין משום הפרת הסימן מעודנת שבבעלות תנובה.
