התעשייה האווירית נ' דקל: גילוי סודות מסחריים למתחרה בהליך משפטי

ברע"א 6404/22 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' גיא דקל (18.1.2023), קיבל בית המשפט העליון, מפי השופט חאלד כבוב, בקשת רשות ערעור שעסקה בגילוי מסמכים ומידע מסחרי במסגרת סכסוך הנוגע לפיתוח כלי טיס בלתי מאויש. בית המשפט החזיר את הדיון לערכאה הדיונית כדי שתבחן מחדש את היקף הגילוי, בין היתר על רקע הטענה כי מקבלי המידע הם מתחרים עסקיים.

המידע שהתבקש בגילוי

המשיבים ביקשו לקבל מסמכים הנוגעים למודל העסקי של הפרויקט, תוכניות עסקיות ואסטרטגיות ומידע על שווי ופוטנציאל הכנסות של חברה הקשורה לפרויקט. בית המשפט המחוזי מצא שהמידע עשוי להיות רלוונטי והורה על מסירתו בכפוף להתחייבות לסודיות ולשימוש לצורכי ההליך בלבד.

המבקשים טענו כי מנגנון זה אינו מספיק כאשר המידע יימסר למי שפועלים כמתחרים, וכי עצם החשיפה עלולה ליצור נזק שאי אפשר להשיבו לאחור.

סעיף 23 מחייב איזון מדורג

העליון חזר על כך שהשלב הראשון הוא בחינת הרלוונטיות. לאחר שנמצא כי המידע רלוונטי יש לאזן בינו לבין החיסיון או האינטרס המוגן. כאשר מדובר בסוד מסחרי חל סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, המאפשר לבית המשפט לעצב מנגנוני הגנה שונים.

החוק אינו מחייב בחירה בינארית בין גילוי מלא לבין אי-גילוי. ניתן להשתמש בצווי איסור פרסום, בהגבלות על דרך הגשת הראיות ובמנגנונים מצמצמי חשיפה. חיסיון המונע את הגילוי עצמו הוא אמצעי שנבחן כאשר אמצעים מתונים יותר אינם מספקים הגנה ראויה.

חשיפה למתחרה היא שיקול מהותי

בית המשפט נתן משקל לטענה שהמשיבים עשויים להיות מתחרים של בעל הסוד. אף שהטענה לא הועלתה במועד בערכאה הדיונית, נקבע כי חשיבותה מצדיקה בחינה מחודשת. התיק הוחזר למחוזי כדי שיעיין במידע ובמסמכים ויקבע מה ניתן לגלות ובאיזו צורה.

החלטה זו משלימה את ההלכות בעניין ויטלזון, ביטום ורמי לוי וממחישה כי התחייבות לסודיות אינה בהכרח מספקת כאשר מקבל המידע יכול להשתמש בו תחרותית גם בלי לפרסם אותו.

להרחבה ראו סעדים בתביעת סודות מסחריים ואת עמוד סודות מסחריים.

לעיון בפסק הדין המלא ברע"א 6404/22 התעשייה האווירית נ' דקל (PDF).

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם