ערעור שהגישה חברת Wrangler Apparel Corp כנגד חברת אחים וייס י.ש.י ייצור ושיווק בע"מ. הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדון בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 3.4.2013 ניתן פסק הדין בערעור.
הערעור הוגש בגין החלטת הפוסקת בקניין רוחני, יערה שושני כספי, בתיק התנגדות לסימן מסחר מס' 218503 (מעוצב). בהחלטה זו קיבלה הפוסקת את בקשת המשיבה, האחים וייס לרישום סימן מסחרי על שמה ודחתה את התנגדות המערערת, חברת רנגלר – WRANGLER APPAREL CORP. לרישום סימן מסחר זה.
העובדות: חברת האחים וייס הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בסוג 25 "דברי הלבשה", על סימן המכיל דמות מושחרת כולה של בוקר רכוב על סוס ומניף פלצור, ומחוברת אליה המילה האנגלית – "rodeo".
רנגלר הגישה את התנגדותה לרישום הסימן בשל קיומו של סימני מסחר הרשומים על שמה בארה"ב, אך אינם רשומים בישראל נכון למועד הגשת התנגדותה, אשר לטענתה הם בגדר סימן מסחר מוכר היטב.
רק לאחר הגשת בקשת האחים וייס לרישום הסימן, הגישה המתנגדת בקשה לרישום סימנים אלו (שמספרם 221207, 223243).
לטענת רנגלר האחים וייס הפרו את סימני הבוקרים שלה בשל דמיון מטעה של הסימן המבוקש לשני סימניה.
החלטת רשם סימני המסחר: הפוסקת בקניין רוחני דחתה את טענות רנגלר, וקיבלה את בקשת האחים וייס לרישום הסימן המבוקש על שמה. הפוסקת קבעה בהחלטתה כי סימני רנגלר אינם סימן מוכר היטב, וכי לאור יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה, הסימן המבוקש איננו דומה עד כדי להטעות לשני הסימנים של רנגלר.
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. בנוסף נפסק כי המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 30,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
מטרת דיני סימני מסחר
מוסד סימני המסחר נולד בשל הצורך להבדיל בין מוצריו של סוחר אחד למוצריו של סוחר אחר המתחרה בו ועל מנת להגן בהקשר זה הן על האינטרסים של הסוחר הן על אלה של הצרכן. הסוחר – נהנה מהגנה על המוניטין שלו ומקטין את החשש שהצרכן יטעה בין תוצרתו שלו לזו של סוחר אחר. הצרכן – יכול לאתר בקלות רבה יותר את המוצרים המסוימים שברצונו לרכוש ומוגן מפני הטעיה באשר למקור הטובין. (ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' ג'לאל יאסין (פורסם בנבו).
דמיון מטעה בין סימני מסחר
סע' 11 לפקודת סימני המסחר, שכותרתו "סימנים שאינם כשרים לרישום" קובע, בין היתר:
"סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
…
(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;
(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;
…
(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;
…
(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר";
בפרשת אדידס ביהמ"ש העליון קבע לעניין בחינת ההטעייה:
"כאשר עניין לנו בשימוש הנעשה בסימן דומה – להבדיל משימוש הנעשה בסימן זהה – הטוען להפרה צריך להוכיח שהסימן האחר דומה לסימנו עד כדי הטעיית הציבור, והבחינה בהקשר זה נעשית "ביחס לאנשים בעלי היגיון רגיל, הנוהגים בשקידה סבירה". דרישת הדמיון בין שני המוצרים הינה ברף העולה על זה של "קשר" בלבד, וכבר נפסק כי עצם החיקוי אינו מעיד בהכרח על כוונה להטעות את הלקוחות וכי גם כוונה להטעות "אינה מחייבת את המסקנה כי אכן התקיים חשש להטעיה".
הפסיקה קבעה כי לצורך הקביעה האם יש בסימן המפר דמיון עד כדי להטעות לסימני המתנגדת יש להשתמש ב"מבחן המשולש" הכולל מספר מבחני משנה:
"באשר ליסוד ההטעיה – באופן כללי נבחנת ההטעיה על-פי כמה רכיבים: מבחן המראה והצליל, סוג הסחורה הנמכרת וחוג הלקוחות שלה; מבחן יתר נסיבות העניין ומבחן השכל הישר".
מבחן המראה והצליל
המבחן הדומיננטי מבין המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לקביעת הדמיון המטעה הוא מבחן המראה והצליל.
נפסק כי כאשר משווים בין הסימן המבוקש לשני סימני רנגלר מתגלים מספר הבדלים חזותיים ופונטיים בולטים.
מבחן סוג הסחורות חוג הלקוחות וערוצי השיווק
לעניין מבחן סוג הלקוחות וערוצי השיווק נפסק כי מהראיות שהוגשו לפניה עולה כי רנגלר משווקת את מוצריה בחנויות ספציפיות לצד מותגים אחרים שמיועדים לקהל יעד אמיד יותר, בניגוד לחנויות בהם משווקת האחים וייס את סחורתה. כך שיש אף במבחן זה כדי לתמוך במסקנה כי אין דמיון מטעה בין הסימנים של שתי החברות.
מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר, וטענת ההגנה על הרעיון האומנותי
במבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר ניתן להפעיל נסיבות נוספות שלא נלקחו בחשבון במסגרת המבחנים הקודמים. לפי הפסיקה ניתן לזכות בהגנה על רעיון רק כאשר מבקשת הסימן היא זו שהמציאה את הקשר הרעיוני האומנותי המקורי בין המוצר נושא הסימן לבין הסימן המבוקש.
בתודעת הצרכן הישראלי הסביר רודאו מקושר באופן טבעי עם בוקרים, ואלה מקושרים באופן כללי לגי'נסים. האופי המבחין המולד של סימני המערערת חלש מאחר שזהו סימן תיאורי שאינו שרירותי או דמיוני.
הקשר בין הבוקר שאוחז פלצור לג'ינס טבעי יחסית ומופיע בתודעת הציבור שאף ראה סרטי בוקרים שתלבושתם ג'ינס, (ולאו דווקא של רנגלר).
