איך מנסחים תביעה בלתי תלויה בפטנט (לב הפטנט)? כלל יסוד בניסוח פטנט: תביעה בלתי תלויה רזה ככל האפשר

https://www.pikrepo.com/fbfgb/idea-concept-with-yellow-crumpled-paper

ניתוח של פסקי הדין שבהם נדחתה טענה להפרת פטנט מלמד כי מרביתם מתבססים על הפסיקה כי אין חפיפה בין התביעה הבלתי תלויה (לב הפטנט) לבין המוצר הנטען כמפר.

במאמר זה אנו נדון בעיקרון הבסיסי לניסוח תביעה בלתי תלויה בפטנט אשר יוביל להגנה אפקטיבית של הפטנט ולמניעת "עקיפת" הפטנט על ידי מתחרים.

במאמר זה אנו לא נדון בהסבר לגבי מבנה הפטנט וחלקיו. נקודת המוצא לקורא מאמר זה היא הכרה של מבנה הפטנט, לפרטים בנושא זה >> ראו מאמר שלהלן.

הבעיה: ניסוח תביעה בלתי תלויה מרובת תנאים שלא לצורך

לא פעם אנו בוחנים את השאלה האם מוצר מהווה הפרה של פטנט ומגלים כי הפטנט נוסח בצורה כל כך מצומצמת עד שכל שינוי במוצר מתחרה מהווה שינוי מהותי שחורג מגדר המונופול של הפטנט.

בעיה זו של אי ישימות של פטנט, קיימת בדרך כלל בשל ניסוח פטנטים הכוללים תביעה (Claim) בלתי תלויה מרובת תנאים, אשר בשלב הגשת התביעה בגין הפרת הפטנט לא מאפשרת כל הגנה אפקטיבית לפטנט וזאת בשל התנאים המרובים הנכללים בדרך כלל בתביעה מספר 1 לפטנט – התביעה הבלתי תלויה בפטנט (לב הפטנט).

בעיה זו נפוצה בפטנטים רבים מאחר והיא מאפשרת לעורך הפטנטים לעבור בקלות יחסית את הליך הבחינה בפני רשות הפטנטים ואת מחסום הפרסום הקודם וההתקדמות ההמצאתית שבתהליך בחינת הפטנט. קרי, בשל הוספת תנאים רבים ומיותרים הבוחן לא מוצא פרסום קודם אשר עונה על כלל תנאים אלו ועל כן הפטנט מאושר לרישום.

אולם, הוספה של תנאים מיותרים ומרובים בתביעה 1, מקשה בהמשך, בבית המשפט, לטעון כי מוצר מסוים מפר את הפטנט.

"קל ברשות הפטנטים אך קשה בבית המשפט"

אינדיקציה טובה לזיהוי תביעה מרובת תנאים שלא לצורך היא מספר השורות בו נכתבו התביעה העצמאית, כאשר אנו רואים עשרות שורות ועשרות תנאים, בניסוח התביעה הבלתי תלויה, סביר כי המדובר בניסוח שיהיה קשה ביותר להגן עליו בבית המשפט וספק אם מוצר מתחרה יחשב למפר.

תביעה בלתי תלויה מרובת תנאים מאפשרת למפר לעקוף בקלות את הפטנט וזאת בדרך של שינוי ו/או הסרה של רכיבים במוצר שלו אשר יהיה בהם כדי למלט את המפר מנוסח בתביעה העצמאית.

דוגמה לתיק משפטי הממחיש את הבעיה:

שרטוט 1 מפטנט ישראלי מספר 128361
שרטוט 3 מפטנט ישראלי מספר 128361

כך למשל בעניין דוד בכר נ' המברשת רוחמה, תביעה בגין הפרת פטנט, בית המשפט קבע כי מונופול הפטנט צר ואינו כולל את המוצר המפר.

באותו הליך תביעה בלתי תלויה (תביעה 1) כללה ארבעה אלמנטים מרכזיים:

א. זוג זרועות המחוברות צירית לראש המגב (סומנו 20, 18 בשרטוט 1).

ב. החיבור לראש המגב הוא של הקצוות החופשיים הפנימיים של זוג הזרועות (סומנו 28, 26 בשרטוט 1).

ג. מנשא התפס ניתן להחלקה לאורך מקל המטאטא (סומנו 10).

ד. ההתקן מתאפיין בכך שהחיבור הצירי כולל אמצעי עצירה למניעת התנתקות לא מכוונת של הזרועות מראש המגב (סומנו 32, 30 בשרטוט 3).

כפי שאנו למדים המדובר בניסוח ממוקד ביותר לתצורה של מוצר ספציפי ולא לרעיון כללי.

ואכן בשל הפירוט הרב בתביעה 1, בית המשפט פסק כי עיקר האמצאה בפטנט הוא שיפור המתייחס לבעיית "שחרור בלתי רצוני של הזרועות, הנוגע לעיגון הזרועות לראש המגב באמצעות שיני עצירה בתוך תושבות".

המוצר של הנתבעים הנטען כמפר

ועל כן נפסק כי המוצר הנטען כמפר ("מגב הקסם" – שתמונתו משמאל) בנוי, בשונה מעיקר האמצאה שבפטנט, ממנשא וזרועות שנוצקו ביציקה אחת, שהזרועות והטבעת אף הן מהוות חלק ממנה. זרועות "מגב הקסם" והטבעת אינן מחוברות לראש המגב ועל כן אין במוצר זה כדי להפר את הפטנט.

דוגמה זו באה להמחיש את הבעייתיות בניסוח המגן על המוצר להבדיל מרעיון – מקונספט שיוצר מונופול יעיל. פטנט אשר בסופו של יום לא "מספק את הסחורה" ולא יוצר מונופול אפקטיבי אשר ניתן להגן עליו בבית המשפט.

כיצד היה צריך לרשום את הפטנט? (חכמה שבדיעבד): הרעיון של הפטנט, שהיה ראוי להגנה, היה:

מכשיר לנעילת סחבה על מגב לצורך שטיפת רצפה; המורכב מהרכיבים הבאים: (1) שרוול בעל לפחות שתי זרועות אופקיות; (2) המושחל על מקל המגב ומצמיד את הזרועות למגב; (3) הצמדת הזרועות למגב גורמת לנעילת הסחבה על המגב.

הפתרון: הגנה על המצאה רחבה ככל האפשר – ניסוח מצומצם של התביעה הבלתי תלויה

ההמצאה היא כמעט תמיד רחבה יותר ממה שהממציא חושב שהיא.

פטנט טוב מגן על המצאה רחבה ככל האפשר. על כן לצורך ניסוח של פטנט טוב יש:

(1) להבין מהלקוח מה לב ההמצאה שלו – מה בסיס ההמצאה. תביעת פטנט אשר כתובה היטב אמורה לקחת בחשבון גם את הצרכים של ממציא אל מול השוק – כדי למנוע מהשוק "לעקוף את הפטנט".

(2) לתאר את "ההמצאה" בתביעה הבלתי תלויה באופן המצומצם ביותר אשר משרת את מטרותיו של הלקוח ואת דרישות הליך הבחינה. רצוי לנסח את הפטנט בצורה רזה ככל האפשר ובשלב הליך הבחינה להוסיף רכיבים מהתביעות התלויות כדי להתמודד עם הפרסומים הקודמים המתגלים בשלב הליך הבחינה.

(3) להרחיק את "ההמצאה" מהידע הקודם הקיים בתחום וזאת בדרך של הוספת רכיבים הכרחיים.

כלל האצבע להבדיל בין פטנטים טובים לפטנטים רעים הוא התמקדות באורך התביעות הבלתי תלויות ומספר התביעות התלויות. פטנטים שנוסחו היטב הם בדרך כלל כוללים תביעה בלתי תלויה קצרה וברורה, בצורה זו הפטנט מנוסח בצורה רחבה באופן המגן על הרעיון ולא על המוצר הספציפי. המוצר הספציפי מהווה בדרך כלל רק תצורה מסוימת של הרעיון.

עקרון מסייע: הגנה על רעיון ולא על מוצר ספציפי

בעיה שכיחה בניסוח פטנטים היא שעורך הפטנטים מתמקד בתיאור והגנה על המוצר שהלקוח המציא ולא בתיאור ובהגנה על הרעיון שהלקוח המציא.

קרי המוצר הוא רק תצורה אחת ויחידה של רעיון, לרעיון יכולות להיות תצורות שונות ורבות ובכך שאנו מגנים על מוצר ולא על רעיון אנו מצמצמים את ההגנה האפשרית לרעיון וזאת ללא כל צורך.

מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הדין ועורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הדין ועורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה" – לתאר את הרעיון שעומד בבסיס ההמצאה של הלקוח.

תביעות תלויות כגורם המסייע להגנה רחבה

כדי להתמודד עם הבעיה המוצגת במאמר זה ניתן לעשות שימוש בתביעות התלויות כמקום בו אנו נשמור את התצורות השונות לפטנט (המוצר).

קרי, בתביעה הבלתי תלויה אנו נגן על הרעיון הכללי ואילו בתביעות התלויות אנו נגן על המוצרים שהם נגזרת של הרעיון הכללי.

הצורך בתביעה התלויה היא למצב בו בתהליך הבחינה הבוחן יהיה סבור כי התביעה הבלתי תלויה היא כללית מידי, או שהתביעה הבלתי תלויה נופלת בגדר פרסום קודם. במצב זה, אנו נוכל במסגרת הליך הבחינה לאחד את התביעה הבלתי תלויה עם אחת מהתביעות התלויות ולחזור אל הבוחן ולבקש בחינה מחודשת.

אילו לא היו לנו תביעות בלתי תלויות בפטנט והיינו רוצים להוסיף תצורה חדשה לפטנט או חומר חדש, היה הדבר נחשב לידע חדש השולל את דין הקדימה של הפטנט ויתכן אף שולל את תוקפו של הפטנט בשל פרסום עצמי קודם.

קרי, התביעות התלויות משמשות לנו כתחמושת להתמודד עם הליך הבחינה ומאפשרות לנו לתקן את הפטנט בהליך הבחינה מבלי לוותר על דין הקדימה של הפטנט.

והן אלו אשר מאפשרות לנו להסתכן ולנסח את הפטנט בהתחלה בצורה מצומצמת ורק בשלב הליך הבחינה, ככל ויש צורך בכך, להוסיף תנאים נוספים לתביעה הבלתי תלויה (לב הפטנט).

(להרחבה נוספת ראו בספר: י' דרורי, "דיני פטנטים", הוצאת פרלשטיין גינוסר (2023)).

לרישום פטנטים או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:

טל:03-6005572

פקס:03-6005531

דוא"ל:office@dwo.co.il

 

למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו את המאמר בקישור זה.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

חיפוש ובדיקה לפני רישום פטנט – בדיקת פטנטביליות אסטרטגיות, שלבים, והמלצות לביצוע חיפוש פטנטים אפקטיבי במאגרי מידע חינמיים

לפני הגשת בקשה לרישום פטנט, חיוני לבצע בדיקת פטנטביליות מעמיקה כדי להעריך את הסיכוי להצלחה בתהליך הרישום. בעוד שסוגים אחרים של חיפושי פטנטים, כגון חיפוש

>>>