הארץ נ׳ רוטר.נט - אחריות פורום להפרת זכויות יוצרים בכתבות

בפסק הדין ת״א (מחוזי ת״א) 2696-10-19 הוצאת עתון הארץ בע״מ נ׳ רוטר.נט בע״מ (נבו 22.11.2024), קבעה השופטת תמר אברהמי כי אתר רוטר אחראי להפרה תורמת של זכויות יוצרים בכתבות עיתונאיות שהועתקו במלואן בידי גולשים לפורום ״סקופים״. בית המשפט מצא כי בנסיבות הקונקרטיות התקיים חריג העידוד, אף לפי הגישה המצמצמת את אחריותם של מפעילי אתרי אינטרנט. התביעה התקבלה בחלקה ונפסק פיצוי כולל בסך 800,000 ש״ח, ולא 800,000 ש״ח בצירוף 20,000 ש״ח.

הרקע לסכסוך: העתקת כתבות הארץ ודה מרקר בפורום סקופים

הוצאת עיתון הארץ, מפעילת אתרי הארץ ודה מרקר, תבעה את רוטר.נט ואת רעות ברק ואורי ברק, בשל העתקת כתבות ומאמרים לפורום גולשים. כתב התביעה התמקד ב-410 פרסומים בין ספטמבר 2018 לספטמבר 2019, לצד 20 פרסומים מוקדמים יותר שיוחסו לאורי ברק עצמו. הכתבות הועתקו במלואן, לרבות כותרות ותוכן, והועמדו לרשות משתמשי הפורום ללא רשות בעלת הזכויות.

הארץ עתרה לצווי מניעה והסרה ולפיצוי בסך כולל של חמישה מיליון ש״ח. הנתבעים טענו כי מדובר בתוכן שהעלו גולשים עצמאיים, וכי כחברת ביניים די בכך שיישמו מנגנון של ״הודעה והסרה״. כן נטען כי פרסום הכתבות לצורכי דיון ציבורי חוסה תחת הגנת שימוש הוגן.

הפרה ישירה לעומת הפרה תורמת של מפעיל הפורום

בית המשפט הבחין בין שני מצבים. במקרים שבהם אחד הנתבעים עצמו העלה את הכתבה, מדובר בהפרה ישירה של הזכות להעתקה ולהעמדה לרשות הציבור לפי סעיפים 11, 12, 15 ו-47(א) לחוק זכות יוצרים. לעומת זאת, את מרבית הכתבות העלו משתמשי הפורום. לגביהן נדרשה הכרעה אם האתר ומפעיליו אחראים להפרה של צדדים שלישיים מכוח דוקטרינת ההפרה התורמת.

מבחני ההפרה התורמת: מודעות ותרומה ממשית

בהסתמך על ע״א 5977/07 האוניברסיטה העברית נ׳ בית שוקן, הוזכרו שלושת התנאים המצטברים להפרה תורמת: הפרה ישירה שביצע אחר; מודעות של גורם הביניים להפרה; ותרומה ממשית ומשמעותית לביצועה. תרומה כזו יכולה להתבטא בעידוד ההפרה, בשליטה אפקטיבית על התוכן ובהימנעות מנקיטת אמצעים סבירים למניעתה. אין צורך בהכרח לתבוע את המפר הישיר עצמו.

מדוע מנגנון הודעה והסרה לא הגן על רוטר?

הנתבעים הסתמכו על פסק הדין ת״א (מחוזי מרכז) 567-08-09 א.ל.י.ס נ׳ רוטר.נט, שבו נדונו קישורים שהציבו גולשים לאתרים מפרים. באותו הקשר, ככלל, אחריותו של בעל אתר קמה לאחר הודעה על הקישור ואי־הסרתו במועד, בכפוף לחריגי העידוד והפורום הפסול. במקרה המאוחר הנוכחי נדונה העלאה של הכתבות עצמן, ולא רק קישור לאתר אחר.

המחוזי קבע כי גם אם מיישמים כאן את הגישה המצמצמת שנקבעה בעניין אליס, הראיות מלמדות על עידוד הפרות ושיטתיות בפרסום כתבות מועתקות במלואן. הנתבעים נמנעו, למרות בקשות חוזרות, מפעולה פשוטה של פרסום הודעה ברורה בדף הבית או בפורום האוסרת העתקת כתבות מאתרי הארץ. כן נמצאו עיכובים משמעותיים בהסרת פרסומים גם לאחר שהוגשה התביעה. התמונה הכוללת הצדיקה לראות באתר גורם ביניים התורם להפרות.

לניתוח פסק הדין הקודם שעסק בקישורים באתר רוטר ראו אחריות בעל פורום לקישורים לאתרים מפרי זכויות יוצרים. שתי ההכרעות אינן סותרות: הראשונה עסקה בהצבת קישורים ובמבחני האחריות, והשנייה בחנה העתקה שיטתית של תוכן מלא וראיות לעידוד.

מדוע העתקת כתבות שלמות אינה שימוש הוגן?

בית המשפט בחן את מבחני סעיף 19 לחוק: מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה, היקף ההעתקה והשפעתה על השוק הפוטנציאלי. אף שהפורום שימש לדיון בענייני חדשות, העתיקו הגולשים שוב ושוב כתבות מלאות בלי להוכיח שהעתקה של מלוא התוכן נדרשה למטרת הדיון או יצרה שימוש בעל אופי טרנספורמטיבי. פרסום כזה עשוי לשמש תחליף לצריכת התוכן המקורי ולפגוע בשוק שבו פועל אתר החדשות.

לכן נדחתה הגנת שימוש הוגן ביחס לדפוס ההעתקה שנדון. אין להסיק מכך שכל אזכור, ציטוט קצר או קישור לכתבה הוא הפרה: ההכרעה התבססה על פרסום שיטתי של כתבות במלואן ועל נסיבות השימוש הספציפיות. ראו שימוש הוגן בזכויות יוצרים.

כיצד חושב הפיצוי בגין מאות כתבות שהועתקו?

סעיף 56 לחוק מאפשר פיצויים בלא הוכחת נזק עד לתקרה הקבועה בחוק בשל כל הפרה, תוך בחינת נסיבותיה. בית המשפט הדגיש כי מאות הכתבות הן יצירות שונות שחוברו בידי יוצרים שונים, וכי עצם העובדה שהועתקו באותה פלטפורמה אינה הופכת אותן באופן אוטומטי ל״מסכת אחת של מעשים״. מנגד, ההליך התנהל בהנחות גלובליות ולא הוצגה תשתית פרטנית לנזק או לרווח מכל כתבה, וגם סכומי התביעה הועמדו באופן גלובלי מטעמי אגרה.

נפסק פיצוי כולל של 800,000 ש״ח בגין הכתבות המועתקות. מתוך הסכום, 20,000 ש״ח יוחסו לפרסומים שהעלה אורי ברק באופן אישי; סכומים אלה חופפים ואינם מצטברים. רוטר.נט ורעות ברק חויבו ב-800,000 ש״ח, ואורי ברק חויב ב-20,000 ש״ח מתוך הסכום הכולל. בנוסף חויבו החברה ורעות ברק בשכר טרחת עורכי דין בסך 75,000 ש״ח, במחצית האגרה ובחלק מעלויות הקלטת ותמלול הדיונים.

צווי ההסרה והמשמעות למפעילי אתרים

לצד הפיצוי הכספי נדונו צווים להפסקת ההפרה ולהסרת הכתבות המועתקות. פסק הדין מדגים כי נוהל הודעה והסרה אינו חסינות אוטומטית, בפרט כאשר קיימות התראות חוזרות ודפוס פעולה המעודד הפרה. עבור מפעילי פורומים, פלטפורמות ואתרי תוכן, המבחן המעשי הוא מכלול הפעולות שננקטות למניעת הפרות, המדיניות המוצהרת והתגובה בפועל להודעות.

לדיון רחב יותר ראו הפרת זכויות יוצרים בישראל והסעדים וכן פיצויים בתביעות זכויות יוצרים.

מאמרים קשורים

הפרת זכויות יוצרים בישראל | פיצויים בזכויות יוצרים | אחריות בעלי פורומים