האם מותר להשתמש ביצירה מוגנת ללא רשות בעל זכויות היוצרים? במקרים מסוימים התשובה חיובית. סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, מתיר שימוש הוגן ביצירות גם ללא רישיון וללא תשלום. ההיתר נועד לאפשר ביקורת, מחקר, לימוד, דיווח עיתונאי, סקירה ושימושים נוספים בעלי ערך חברתי, בלי להפוך את זכות היוצרים למונופול החוסם כל התייחסות ליצירות קיימות.
אולם שימוש הוגן אינו היתר גורף להעתקת תצלומים, מאמרים, סרטונים, מוזיקה או תוכנה. ההכרעה תלויה במטרת השימוש, באופי היצירה, בכמות ובמהות החומר שנלקח ובהשפעה על השוק של היצירה המקורית. גם השאלה אם השימוש מסחרי, אם הוא מוסיף מסר או תכלית חדשים, ואם ניתן קרדיט ליוצר עשויה להיות משמעותית. בדיקה משפטית של שימוש הוגן נדרשת הן למי שמתכנן לעשות שימוש ביצירה והן למי שמבקש לתבוע בשל העתקתה.
מהו שימוש הוגן לפי סעיף 19 לחוק זכות יוצרים?
סעיף 19(א) מתיר שימוש הוגן למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. המילה "כגון" מלמדת שהרשימה אינה סגורה. עם זאת, העובדה שמשתמש מציג את פעולתו כ"מחקר", "סקירה" או "ביקורת" אינה מספיקה כדי להפוך שימוש להוגן.
סעיף 19(ב) קובע ארבעה שיקולים לבחינת ההוגנות: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית ביחס ליצירה בשלמותה; והשפעת השימוש על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. השיקולים אינם מבחן חשבוני, והחוק מאפשר להביא בחשבון נסיבות נוספות.
הבחינה מתחילה בזיהוי הפעולה שנעשתה ביצירה. ייתכן שהעתקת צילום, שילוב קטע מוזיקלי או ציטוט פסקה ממאמר ייכללו בפעולות השמורות לבעל הזכות לפי סעיף 11, אך יהיו מותרים בשל תחולת סעיף 19. שימוש הוגן הוא אפוא חלק מהגדרת גבולות הזכות הכלכלית, ולא רק טענת הקלה לגבי גובה הפיצוי.
המבחן הראשון: מטרת השימוש ואופיו
המבחן הראשון בוחן לשם מה נעשה השימוש ביצירה, מה תרומתו ומהו הקשר בינו לבין מטרת היצירה המקורית. שימוש שנועד לדון ביצירה, לבקר אותה, להציג טענה מחקרית או לאפשר דיון ציבורי עשוי להיות שונה מהעתקה שמטרתה להציע לציבור את היצירה עצמה או תחליף לה. השאלה אינה רק מה כתוב בכותרת הפרסום, אלא כיצד פועל השימוש בפועל.
בע"א 3425/17 נספרסו נ׳ אספרסו קלאב (בית המשפט העליון, 7.8.2019) נדונה פרסומת מתחרה בעלת אופי פרודי, שהציגה כפיל לדמות המזוהה עם קמפיין נספרסו. בית המשפט העליון בחן בין היתר את התפקיד הביקורתי של הפרסומת ואת גבולות ההגנה על ביטוי מסחרי, ודחה את הערעור. פסק הדין מבהיר כי גם שימוש במסגרת מסחרית עשוי לשאת מסר ביקורתי, אך אין בו היתר גורף להעתיק פרסומות של מתחרים.
מטרה שיש בה ערך חברתי אינה פוטרת מבחינת ההוגנות. גם מי שמפרסם מאמר מחקרי על סרט, או ידיעה על צילום בעל חשיבות ציבורית, צריך לבחון אם כמות החומר שנלקח ואופן פרסומו מוצדקים לשם השגת אותה מטרה.
שימוש מסחרי לעומת שימוש שאינו מסחרי
שימוש מסחרי הוא שיקול משמעותי, אך אינו שולל כשלעצמו את ההגנה. פרסום ביקורת על יצירה בעיתון מסחרי עשוי להיות שימוש הוגן, ואילו העתקה רחבה של ספר במסגרת מיזם ללא כוונת רווח אינה בהכרח הוגנת. יש לבחון את הקשר בין המטרה הנטענת לפעולה שנעשתה, את האופן שבו המשתמש מפיק ערך ואת מידת הפגיעה בניצול הרגיל של היצירה.
גם אתר הפתוח לציבור בחינם עשוי לפעול למטרות מסחריות באמצעות פרסומות, חסויות או קידום שירותים. לכן ההבחנה בין אתר בתשלום לאתר חינמי אינה מכריעה. כשמדובר בתוכן שנלקח מאתר אחר, יש לבדוק אם הפרסום החדש מספק לקורא תוספת ממשית או רק מאפשר לצרוך את התוכן המקורי במקום אחר.
שימוש בעל אופי טרנספורמטיבי
אחת השאלות העשויות להישקל היא אם השימוש מוסיף ליצירה תפקיד, הקשר או מסר חדשים. שימוש ביצירה כדי לבקר אותה או לחשוף תופעה הקשורה בה עשוי להיות שונה משימוש החוזר על תכליתה המקורית. עם זאת, עצם שינוי הצבעים, חיתוך התמונה או הוספת כיתוב אינם הופכים באופן אוטומטי את השימוש להוגן. יש לבחון את הפעולה, את תרומתה ואת יתר השיקולים שבחוק.
הפסיקה האמריקאית עוסקת בהרחבה בשאלת השימוש הטרנספורמטיבי, אך אין להחליף את ההסדר הישראלי שבסעיף 19 בנוסחה מיובאת. בישראל ההכרעה נשענת על הדין המקומי, על תכלית השימוש ועל מכלול הנסיבות.
המבחן השני: אופי היצירה המוגנת
אופי היצירה משפיע על היקף ההצדקה לשימוש בה ללא רשות. בתצלום אומנותי, ביצירה מוזיקלית או בסרט עשויה להיות חשיבות מיוחדת לבחירות יצירתיות של היוצר. בכתבת חדשות קיימים לעיתים יסודות עובדתיים נרחבים שאינם מוגנים כשלעצמם, אף שהכתיבה, העריכה והבחירה המקורית עשויות להיות מוגנות.
סעיף 5 לחוק מבחין בין רעיונות, עובדות ונתונים שאינם מוגנים, לבין דרך הביטוי המקורית שלהם. אם המשתמש לוקח רק את העובדה שעליה דיווחה כתבה ויוצר דיווח עצמאי, ייתכן שכלל לא הייתה העתקה של ביטוי מוגן. אם הוא מעתיק פסקאות שלמות מן הכתבה, נדרשת בחינת שימוש הוגן. אלו שתי שאלות משפטיות נפרדות.
גם פרסום קודם של היצירה עשוי להשפיע על נסיבות ההוגנות. אולם העובדה שתמונה זמינה בגוגל או שפוסט פורסם ברשת חברתית אינה הופכת את היצירה לנחלת הכלל ואינה מעניקה לכל גולש הרשאה להשתמש בה.
המבחן השלישי: היקף השימוש מבחינה כמותית ואיכותית
אין בדין הישראלי כלל המתיר להעתיק מספר קבוע של מילים, אחוז מסוים מיצירה או מספר שניות משיר. ההיקף הכמותי חשוב, אך יש לבחון גם מהותו של החומר שנלקח. לעיתים ציטוט קצר של "לב היצירה" משמעותי יותר משימוש ארוך בחלק שולי, ולעיתים יש הצדקה להשתמש ביצירה שלמה כדי להגשים מטרה ביקורתית שלא ניתן להשיגה באמצעות חלק ממנה.
בת"א (שלום תל אביב) 57588-05-12 דנון תקשורת נ׳ יחימוביץ (3.7.2014) פורסם באתרה של חברת הכנסת חלק מכתבת ראיון שהופיעה במקומון. בית המשפט קבע כי כתבת ראיון עשויה להיות מוגנת, אך בנסיבות המקרה השימוש החלקי נכלל בהגנת השימוש ההוגן לצורכי סקירה. בין השיקולים נשקלו מטרת הסקירה, היקף ההעתקה של כ־20%, הסרת הפרסום בעקבות הפנייה והיעדר תחליף ליצירה המקורית. התוצאה אינה יוצרת היתר גורף להעתקת 20% מכל כתבה.
לעומת זאת, בת"א (מחוזי מרכז) 1549-08-07 מעריב נ׳ ביזנסנט (17.10.2012) נדונה סקירה שיטתית של כתבות מעריב באתר דה־מרקר, שכללה העתקת חלקים מהותיים מן הטקסטים ולעיתים את לב הכתבות. בית המשפט דחה את טענת השימוש ההוגן בנסיבות שנדונו, בין השאר בשל היקף ההעתקה והאפשרות שהסקירות יהוו תחליף לקריאת המקור. שני פסקי הדין ממחישים את ההבדל בין סקירה המוסיפה נקודת מבט עצמאית לבין שכפול מהותי של התוכן הנסקר.
המבחן הרביעי: ההשפעה על שוק היצירה וערכה
השיקול הרביעי בוחן אם השימוש מתחרה בניצול הרגיל של היצירה או פוגע בשוק שרישיונות שימוש בו עשויים להיות בעלי ערך. כאשר פרסום מועתק מאפשר לציבור לקבל במקום אחר את אותו התוכן שבעל הזכות משווק, נחלשת ההצדקה לראות בו שימוש הוגן. לעומת זאת, שימוש ביקורתי קצר שאינו מחליף את המקור עשוי לפגוע פחות בשוק הרלוונטי.
אין לבחון רק הפסד מכירות שכבר הוכח. סעיף 19 מתייחס במפורש גם לשוק הפוטנציאלי. בתצלומים, למשל, עשוי להתקיים שוק לרישיונות שימוש עיתונאיים, מסחריים או פרסומיים. בהקלטות מוזיקליות יש לבחון את סוג הרישיון שהיה נדרש לאופן השימוש המסוים. השאלה אינה אם כל שימוש ללא רשות גורע תאורטית מתשלום אפשרי, אלא אם שימוש מהסוג שנעשה פוגע בניצול המסחרי שהדין מבקש להגן עליו.
גם בחינה זו קשורה למטרת השימוש. אם מאמר ביקורת כולל דוגמה מצולמת כדי להסביר לקורא את הביקורת, אין דינה של ההמחשה כדין פתיחת מאגר חלופי של תצלומים. יש לבחון אם השימוש מוצדק למטרתו ואם הוא מצומצם במידה המתאימה.
שימוש הוגן בתמונות ובצילומים
בצילום מתעוררת לעיתים השאלה אם יש הצדקה להשתמש בתמונה בשלמותה. מאחר שיצירה צילומית מוצגת לרוב כיחידה חזותית אחת, ייתכן שהצגת התצלום המלא דרושה כדי לבקר אותו, להוכיח דבר מה בקשר אליו או להמחיש דיווח ציבורי. מאותו טעם, העתקה מלאה של תמונה לצורך קישוט אתר או קמפיין מסחרי עשויה להיות רחוקה מהגנת שימוש הוגן.
בת"א (שלום ראשון לציון) 48263-11-13 רונן נ׳ תנו לחיות לחיות (5.1.2016) פרסמה העמותה בפייסבוק תצלום של עוף דורס שנועד להמחיש דיווח ביקורתי על חשד להתעללות בבעלי חיים. בית המשפט הכיר בזכות יוצרים בתצלום, אך קבע שבנסיבות הפרסום חל שימוש הוגן. נשקלו ההקשר הציבורי, מטרת הפרסום, אופיו והיעדר תכלית מסחרית מוכחת. העובדה שנעשה שימוש בתמונה שלמה לא הכריעה את התוצאה לבדה.
בת״א (שלום ראשון לציון) 9544-10-21 ברדוגו נ׳ מדינת ישראל (7.5.2023) נעשה שימוש בתצלום של הילולת מירון במסגרת פרסומים רשמיים לאחר אסון מירון. בית המשפט קבע שהשימוש בתצלום מוגן כשימוש הוגן לעניין הזכות הכלכלית, אך חייב את המדינה בפיצוי בשל אי־מתן קרדיט לצלם ופגיעה בזכותו המוסרית. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין השאלה אם השימוש הכלכלי מותר לבין חובת הייחוס ליוצר; לסקירה באתר נרשמה גם הערה בדבר ערעור שהוגש, ולכן יש להבחין בין ההכרעה בערכאה הדיונית לבין תוצאה חלוטה.
שימוש הוגן בכתבות, באתרי חדשות וברשתות חברתיות
דיווח עיתונאי וסקירת ידיעות מצויים בין המטרות המנויות בסעיף 19, אך אין בכך היתר להעתיק כתבות מאתר מתחרה. יש הבדל בין דיווח עצמאי על אירוע, ציטוט ממוקד לצורך דיון וסקירה, לבין פרסום המאפשר לקרוא את מלוא עיקרה של כתבה מבלי להיכנס למקור.
הדוגמאות בעניין דנון נ׳ יחימוביץ ובעניין מעריב נ׳ ביזנסנט מציגות את שני קצות הספקטרום. בשתיהן היה קשר לדיווח או לסקירה עיתונאית, אך היקף ההעתקה, טיב השימוש וההשפעה על שוק היצירה הובילו לתוצאות שונות. אתרי חדשות המפעילים מדורי "מה כתבו עלינו", שירותי ניטור תקשורתי ומנועי סיכום צריכים לבחון את אופן השימוש בפועל, ולא להסתפק בכותרת "סקירה".
גם שיתוף קישור לכתבה שונה מהעתקת הטקסט או התמונה אל אתר אחר. יש לבחון אם נעשית פעולה השמורה לבעל הזכות, ואם כן אם קיימת הרשאה או חל שימוש מותר. להרחבה על הפרות באתרי אינטרנט, בפלטפורמות תוכן ובשירותים מקוונים ראו הפרת זכויות יוצרים באינטרנט בישראל.
האם שימוש הוגן חל על תוכנות, קוד ושרטוטים?
סעיף 19 אינו מוגבל ליצירות אומנותיות. גם בתוכנה, בשרטוט טכני וביצירה פונקציונלית נדרשת בחינה של החלק המוגן ושל מטרת השימוש. אולם דווקא ביצירות טכניות צריך להפריד בין העתקה של ביטוי מקורי לבין שימוש ברעיון, בפונקציה או בשיטת עבודה שאינם מוגנים כשלעצמם. העובדה ששימוש נדרש לשם התאמה טכנולוגית אינה קובעת אוטומטית שהוא הוגן.
בע"א 7996/11 סייפקום נ׳ רביב (בית המשפט העליון, 18.11.2013) נדונה העתקה של שרטוטים טכניים במסגרת בקשת פטנט. בית המשפט הכיר בהגנה על רכיבים מקוריים בשרטוטים, מצא העתקה מהותית של חלק מהם ודחה את טענות השימוש המותר ביחס להעתקה שנעשתה. פסק הדין מדגים כי שימוש ביצירה פונקציונלית נבחן בהתאם לאופי הביטוי המוגן ולנסיבות ההעתקה, ולא רק לפי התכלית הטכנולוגית של התוצר.
לצד סעיף 19 קיימים בחוק שימושים מותרים נפרדים, ובהם הוראות לגבי שימושים בתוכנות מחשב. לפני שמנסים לבסס העתקת קוד על שימוש הוגן, יש לברר גם אם ההסדר הייעודי שבחוק חל על הפעולה הנדונה. הדיון בזכויות בתוכנה ובגבולות ההעתקה מפורט במדריך זכויות יוצרים בתוכנה.
שימוש הוגן בהוראה, במחקר ובמוסדות חינוך
מחקר, לימוד עצמי, הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך מופיעים במפורש בסעיף 19. במקרים מתאימים מותר לשלב מובאות, דוגמאות, איורים וקטעים מיצירות מוגנות לצורך הוראה או דיון אקדמי. עם זאת, אין בכך היתר אוטומטי להעלות ספר לימוד שלם לרשת, להפיץ מאגר סרוק של פרסומים או להמיר רכישת רישיונות בהעתקה שיטתית.
יש לבחון את סוג המוסד, מטרת הקורס, היקף ההעתקה, אופן הגישה לחומר, מספר המשתתפים והשפעת השימוש על השוק. הפצה לכיתה מוגבלת עשויה להיבחן באופן שונה מהעמדת חומר לכלל הציבור. לצד סעיף 19 קיימים גם שימושים מותרים והסדרים מיוחדים למוסדות חינוך ולספריות, וחשוב לזהות את הסעיף המתאים לפעולה ולא להניח שכל שימוש לימודי נשען בהכרח על שימוש הוגן.
הדין אינו מציב כלל אוניברסלי של מספר עמודים שמותר לסרוק או אחוז מיצירה שניתן להעביר לתלמידים. השימוש נבחן בהקשרו, ובמיוחד ביחס לשאלה אם הוא מחליף רכישה או רישיון המקובלים בתחום.
ביקורת, פרודיה, סאטירה ויצירות נגזרות
ביקורת יכולה להיות מופנית כלפי יצירה עצמה, כלפי המסר שהיא מייצגת או כלפי תופעה ציבורית שניתן להמחיש באמצעותה. לעיתים לצורך ביקורת יעילה יש לזהות את היצירה המקורית, לצטט ממנה או להציג רכיבים ממנה. פרודיה וסאטירה עשויות להשתלב במטרות בעלות ערך חברתי, אך גם כאן יש לבחון האם השימוש אכן יוצר מסר ביקורתי או רק משכפל ביטוי מוגן לשם משיכת תשומת לב.
בעניין נספרסו נ׳ אספרסו קלאב נבחנה פרסומת בעלת אופי פרודי בתוך הקשר של תחרות מסחרית. ההכרעה מדגישה שביקורת ותחרות מסחרית אינן קטגוריות המוציאות זו את זו באופן מוחלט. יחד עם זאת, יש להבדיל בין התייחסות למאפיינים ציבוריים של מותג לבין העתקת רכיבים יצירתיים מוגנים של פרסומת מתחרה.
יצירת עיבוד חדש אינה בהכרח שימוש הוגן. סעיף 16 מעניק לבעל הזכות, ככלל, את הזכות לעשיית יצירה נגזרת מן היצירה המקורית. לכן שינוי יצירה קיימת, תרגומה, עיבודה או שימוש בה כבסיס ליצירה חדשה דורשים בחינה נפרדת של היקף ההעתקה ומטרת השימוש. מקוריות התוצר החדש אינה כשלעצמה פוטרת מהצורך בהרשאה כאשר הועתק ביטוי מוגן.
האם מתן קרדיט הופך שימוש להוגן?
לא. ציון שמו של הצלם, הסופר או המלחין אינו תחליף לרישיון ואינו מכשיר כשלעצמו העתקה שאינה הוגנת. מנגד, אין לקבוע כלל מוחלט שלפיו כל היעדר קרדיט שולל אוטומטית שימוש הוגן. יש להבחין בין ההגנה על הזכות הכלכלית לפי סעיף 19 לבין הזכות המוסרית של היוצר לפי סעיפים 45–50, ובפרט זכותו ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות.
ההבחנה באה לידי ביטוי בעניין ברדוגו נ׳ מדינת ישראל. השימוש בתצלום במסגרת דיווח על אסון מירון הוכר באותו פסק דין כשימוש הוגן מן ההיבט הכלכלי, אך אי־מתן הקרדיט הביא לחיוב בגין הפרת הזכות המוסרית. לפיכך, גם כאשר מתכננים שימוש שנראה מותר ללא הרשאה, יש לבדוק אם נדרשת ציון זהות היוצר ואם השימוש פוגע בזכותו המוסרית בדרכים אחרות.
במצבים שבהם לא ניתן לאתר את היוצר או בעל הזכויות, קיימים הסדרים מיוחדים ליצירות שבעל הזכות בהן אינו ידוע או לא אותר. אין לערבב בינם לבין שימוש הוגן: מדובר בתנאים סטטוטוריים נפרדים, ולא בהיתר כללי להשתמש ביצירות שלא נמצא בהן קרדיט.
האם אפשר להשתמש ביצירה שפורסמה ברשת ללא רשות?
הנגישות הטכנית של יצירה באינטרנט אינה מקנה רשות להעתיק אותה, להעלות אותה לאתר אחר או לשלב אותה בפרסום מסחרי. כדי להימנע מהפרה, יש לבחון אם היצירה אינה מוגנת, אם קיים רישיון מתאים, אם חל שימוש מותר לפי החוק או אם התקבלה הרשאה מבעל הזכויות.
העתקת תמונות ממנוע חיפוש לצורך עיצוב אתר מסחרי שונה משימוש בתצלום בתוך מאמר המבקר את התמונה עצמה. גם הורדת סרטון לצורך פרסום חוזר ברשת חברתית אינה שקולה בהכרח להצגת קישור לסרטון במקור. בכל מקרה בוחנים את טיב הפעולה, מטרתה, היקפה והשפעתה על השוק של היצירה.
כאשר קיימת הרשאה מכוח רישיון פתוח, יש לעמוד בתנאיו. לא כל רישיון פתוח מאפשר שימוש מסחרי או יצירה נגזרת, ולא בכל מקרה די במתן קרדיט. אם השימוש חורג מן הרישיון, יש לברר אם קיימת עילה נפרדת לשימוש מותר; לא ניתן להניח שסעיף 19 משלים אוטומטית כל חריגה מן ההרשאה.
האם שימוש הוגן הוא ההיתר היחיד לשימוש ללא רישיון?
פרק ד' לחוק כולל הסדרים נוספים המאפשרים שימושים מסוימים ביצירות מוגנות. כך, סעיף 20 עוסק בשימוש בהליכים משפטיים ומינהליים, סעיף 22 בשימוש אגבי ביצירה, והוראות נוספות עוסקות בין היתר בעותקים ארעיים, בתוכנה ובפעילות של מוסדות מסוימים. לכל הסדר תנאים משלו. כאשר בעל זכות היוצרים ביצירה אינו ידוע או לא אותר, סעיף 27א קובע היתר נפרד בכפוף לשקידה סבירה, הודעה ותנאים נוספים. ראו יצירות יתומות וזכויות יוצרים.
ההבחנה משמעותית. כאשר סרט כולל ברקע יצירה שנקלטה באקראי, ייתכן שצריך לבחון תחילה את הסדר השימוש האגבי ולא רק את ארבעת מבחני השימוש ההוגן. כאשר מסמך מועתק לשם ניהול הליך משפטי, ייתכן שחל הסדר ייעודי אחר. לעיתים הדרך הנכונה היא לברר תחילה אם מדובר בכלל בהעתקה של רכיב מוגן, ורק אחר כך להתייחס לחריגים.
מי נדרש להוכיח שימוש הוגן בתביעה?
בעל הזכות נדרש לבסס את קיומה של היצירה המוגנת, את בעלותו או זכאותו לתבוע ואת המעשה שנעשה ללא הרשאה. מי שמבקש להסתמך על שימוש הוגן צריך להניח תשתית עובדתית מתאימה בדבר מטרת הפעולה, אופייה, החלק שהועתק והשפעת השימוש, כך שניתן יהיה לבחון את תחולת סעיף 19.
בהליך משפטי חשוב להציג את היצירה המקורית, את התוצר שבו נעשה השימוש ואת ההקשר המלא. תצלום מסך מנותק מסביבתו עשוי שלא לשקף אם מדובר בביקורת, בסקירה או בהעתקה לצורך קידום מסחרי. לעיתים דרושים גם נתונים לגבי הפצה, הכנסות, מתן קרדיט, פניות הצדדים, מחיר רישיונות והאפשרות שהפרסום החדש מחליף את המקור.
הגנת שימוש הוגן אינה נבחנת על בסיס הצהרה כללית שהשימוש נעשה "בתום לב" או "למען הציבור". תום לב עשוי להיות נתון רלוונטי, אך אינו מחליף את הבדיקה המשפטית. לניתוח יסודות תביעת ההפרה ראו הפרת זכויות יוצרים בישראל: הוכחת ההפרה והסעדים, ולדיון בהתגוננות לאחר קבלת מכתב התראה ראו התגוננות מפני תביעות הפרת זכויות יוצרים.
מה קורה אם השימוש אינו הוגן?
כאשר אין הרשאה, לא חל שימוש מותר והוכחה הפרת זכות יוצרים, עשוי בעל הזכות לבקש צו מניעה וסעד כספי. במקרים המתאימים ניתן לבקש פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף 56 לחוק, בכפוף להוראותיו ולסייגים הרלוונטיים, או לתבוע פיצוי המבוסס על נזק מוכח. היקף השימוש ונסיבותיו עשויים להשפיע לא רק על שאלת ההוגנות אלא גם על סכום הפיצוי.
הפסקת השימוש לאחר התראה עשויה להקטין את משך ההפרה, אך אינה הופכת אוטומטית את הפרסום הקודם להוגן. אם הייתה פגיעה נפרדת בזכות המוסרית, יש לבחון את האחריות והסעדים לגביה גם כאשר קיימת מחלוקת על היקף ההיתר לפי סעיף 19. ראו גם פיצויים בתביעות זכויות יוצרים בישראל.
איך בוחנים שימוש הוגן לפני פרסום או הגשת תביעה?
השלב הראשון הוא זיהוי מדויק של היצירה, בעל הזכות והפעולה המתוכננת. לאחר מכן יש לבחון אם נדרשת הרשאה, אם קיים רישיון מתאים ואם חל הסדר חוקי אחר. כאשר מבקשים להסתמך על שימוש הוגן, יש להגדיר את המטרה, להסביר מדוע נדרש דווקא אותו חלק מן היצירה, להעריך את האפשרות לצמצם את ההעתקה ולבדוק את מידת התחרות עם הניצול הרגיל של היצירה.
בעל זכויות הבוחן הפרה צריך לשאול שאלות דומות מן הצד השני: האם המשתמש העתיק ביטוי מוגן או רק רעיון; האם היה בפרסום דיון עצמאי ביצירה; האם החומר המועתק משמש להמחשה או מחליף את המוצר המקורי; והאם ניתנה התייחסות לזכות המוסרית. התשובות משפיעות על סיכויי התביעה ועל האסטרטגיה לפנייה מוקדמת או לניהול הליך.
בתיקי זכויות יוצרים, בחינה רצינית של שימוש הוגן דורשת התייחסות למקרה הקונקרטי ולא סיסמה בדבר "אחוז מותר", "מטרה חינוכית" או "קרדיט". ניתוח ההקשר שבו נלקחה היצירה הוא לעיתים ההבדל בין שימוש מותר לבין הפרה.
מקורות משפטיים ומדריכים קשורים
ההסדר המרכזי מעוגן בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, בפרט סעיפים 5, 11, 16, 18–30, 45–50 ו־52–58. הפסיקה הישראלית שנדונה במדריך כוללת הכרעות של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום, ובהן עניין נספרסו, סייפקום, דנון, מעריב, רונן וברדוגו.
להעמקה בהליך המשפטי ובסעדים ראו הפרת זכויות יוצרים בישראל, פיצויים בתביעות זכויות יוצרים בישראל, זכויות יוצרים בצילום ובתמונות בישראל, הזכות המוסרית בזכויות יוצרים בישראל, הפרת זכויות יוצרים באינטרנט בישראל והתגוננות מפני תביעות הפרת זכויות יוצרים. משרד דרורי סתיו עוסק בייעוץ, באכיפה ובייצוג משפטי בתחום זכויות היוצרים.
אם יש לכם שאלות בנושא, אתם מוזמנים לפנות אלינו בדוא״ל: office@dwo.co.il.
מאמרים נוספים באשכול: שימושים מותרים וזכויות יוצרים
הפרת זכויות יוצרים בישראל | יצירות יתומות | זכויות יוצרים בצילום | הפרת זכויות יוצרים באינטרנט
