קניין רוחני בספורט הפך לחלק מרכזי מהפעילות העסקית של מועדונים, התאחדויות ומארגני תחרויות. אירועי ספורט גדולים אינם עוד רק תחרות המתקיימת במגרש, אלא פעילות מסחרית רחבת היקף המבוססת על מותגים, זכויות חסות, מרצ'נדייז וטכנולוגיה. שמות התחרויות והאירועים, הלוגואים, העיצוב של מוצרי הספורט והטכנולוגיות המשמשות במשחק ובשיפוט הם כיום נכסים בעלי ערך מסחרי עצמאי, ולעיתים מהווים חלק משמעותי מהערך הכלכלי של האירוע או המועדון.
החשיבות של הקניין הרוחני בולטת במיוחד באירועי ספורט בינלאומיים. מארגני התחרות מבקשים לשלוט בשימוש בשם ובסמלים של האירוע, להעניק לנותני חסות זכויות מסחריות בלעדיות ולמנוע מגורמים שאינם מורשים ליצור מצג של קשר רשמי לתחרות. במקביל, חברות ציוד וטכנולוגיה משקיעות בפיתוח כדורים, חיישנים, מערכות מעקב וטכנולוגיות שיפוט, שהפכו בעצמן לנכסים מסחריים משמעותיים.
ההגנה המשפטית על נכסים אלה אינה מבוססת על זכות אחת. סימני מסחר יכולים להגן על שמות ולוגואים ולשמר את הזיקה המסחרית לאירוע, עיצובים יכולים להגן על המראה החיצוני של מוצרים, ופטנטים יכולים להגן על אמצאות טכנולוגיות חדשות. לעיתים אותו מוצר ספורטיבי משלב כמה מסוגי ההגנה במקביל, כאשר כל זכות מגינה על היבט אחר שלו.
מונדיאל 2026 והליכים משפטיים מהשנים האחרונות ממחישים היטב כיצד סוגים שונים של זכויות קניין רוחני משתלבים בניהול הפעילות המסחרית והטכנולוגית של הספורט המקצועני. המחלוקות סביב שמות המשחקים האולימפיים, סימני המסחר של FIFA, העיצוב של כדורי המשחק והפטנטים על הטכנולוגיה שבתוכם ממחישות כיצד הקניין הרוחני הפך לחלק בלתי נפרד מהמשחק עצמו.
סימני מסחר בספורט: "פריז 2024" ו"מילאנו קורטינה 2026"
הסוגיה התעוררה בישראל כאשר הוועד האולימפי בישראל ביקש לרשום כסימני מסחר את השמות "פריז 2024" ו"מילאנו קורטינה 2026", המתייחסים למשחקים האולימפיים בפריז ולמשחקי החורף במילאנו וקורטינה. הבקשות הוגשו ביחס למגוון מוצרים ושירותים הקשורים למשחקים האולימפיים.
בתחילה סירבה מחלקת סימני המסחר לאשר את הרישום. בין היתר נקבע כי הסימנים חסרי אופי מבחין, כוללים שמות גיאוגרפיים ומתארים את המוצרים והשירותים שלגביהם התבקש הרישום. בנוסף, נמצא כי הם דומים עד כדי הטעיה לסימנים קודמים הרשומים על שם הוועד האולימפי הבינלאומי. הוועד האולימפי בישראל טען מנגד כי צירופי העיר והשנה מזוהים עם המשחקים האולימפיים וכי הוא פועל בישראל כ"זרוע הארוכה" של הוועד האולימפי הבינלאומי.
בהחלטה מיום 9 בינואר 2025 קבעה הפוסקת בקניין רוחני, ד"ר רויה ישראלי, כי אמנם יש להשאיר את האפשרות להשתמש בצירוף של עיר ושנה פתוחה לציבור, אולם במקרה זה הרישום הוגבל במפורש למוצרים ולשירותים הקשורים למשחקים האולימפיים. לכן הרישום לא ימנע מאחרים להשתמש בשמות הערים ובשנים בהקשרים אחרים. הפוסקת קבעה כי הסימנים הם בעלי אופי מבחין אינהרנטי, וביחס ל"פריז 2024" הוסיפה כי הראיות מלמדות שהסימן גם רכש אופי מבחין בעקבות השימוש שנעשה בו.
אולם בכך לא הסתיים הדיון. הפוסקת קבעה כי המוניטין בסימנים שייך בעיקר לוועד האולימפי הבינלאומי, שכן "פריז 2024" ו"מילאנו קורטינה 2026" מזוהים עם המשחקים האולימפיים בכללותם ולא דווקא עם המשלחת הישראלית. לפיכך נקבע כי הסימנים יתקבלו ויפורסמו להתנגדויות רק בכפוף להצגת הסכם בין הוועד האולימפי הבינלאומי לבין הוועד האולימפי בישראל המאשר את רישומם על שם הוועד הישראלי.
ההחלטה ממחישה שתי שאלות נפרדות שגופי ספורט צריכים להביא בחשבון בעת בניית מותג סביב אירוע: האם שם האירוע יכול לשמש סימן מסחר, ומי מבין הגופים המעורבים בארגון ובשיווק האירוע הוא בעל הזכויות והמוניטין בסימן.
סימני מסחר בספורט: FIFA נגד PUMA
אותו מתח קיבל ביטוי מובהק בהליך שהתנהל בשווייץ בין FIFA לבין PUMA לקראת מונדיאל קטאר 2022.
PUMA רשמה בשווייץ את סימני המסחר "PUMA WORLD CUP QATAR 2022" ו-"PUMA WORLD CUP 2022", ביחס, בין היתר, לביגוד, אביזרים ומוצרי ספורט. במאי 2019 הגישה FIFA תביעה נגד PUMA, במסגרתה ביקשה לבטל את שני הרישומים וכן לאסור את השימוש בהם. PUMA הגיבה בתביעה שכנגד, שבה ביקשה לבטל שני סימנים מעוצבים של FIFA: "WORLD CUP 2022" ו-"QATAR 2022".
לאחר שבית המשפט למסחר בציריך דחה בשנת 2021 הן את תביעת FIFA והן את התביעה שכנגד של PUMA, הגיע ההליך לבית המשפט הפדרלי העליון בשווייץ. בפסק דין מיום 6 באפריל 2022, בהליכים המאוחדים 4A_518/2021 ו-4A_526/2021, הורה בית המשפט על ביטול כל ארבעת הסימנים, אך מטעמים שונים.
סימני PUMA בוטלו משום שהשילוב בין המותג PUMA לבין "WORLD CUP 2022" ו-"QATAR 2022" עלול היה ליצור אצל הציבור רושם של קשר מסחרי רשמי בין PUMA לבין המונדיאל, לרבות קשר של חסות, כאשר קשר כזה לא התקיים.
מנגד, גם הסימנים המעוצבים "QATAR 2022" ו-"WORLD CUP 2022" של FIFA בוטלו. בית המשפט קבע כי הביטויים נתפסים בראש ובראשונה כמציינים את אירוע הספורט עצמו, ולא כאינדיקציה למקור מסחרי. גם המרכיב הגרפי שנכלל בסימנים לא נמצא מספיק כדי להקנות להם אופי מבחין.
אולם בכך לא הסתיים ההליך. לאחר שהדיון הוחזר לבית המשפט למסחר בציריך לצורך הכרעה בסעד הנוגע לשימוש בסימנים, קיבל בית המשפט ביום 28 ביוני 2022 את דרישת FIFA ואסר על PUMA להשתמש בסימנים שנדונו ביחס למוצרים הרלוונטיים, מכוח דיני התחרות הבלתי הוגנת.
התוצאה מחדדת הבחנה חשובה בדיני סימני המסחר בתחום הספורט: העובדה שהציבור מזהה ביטוי מסוים עם אירוע ספורט אינה מבטיחה כי ניתן לקבל עליו מונופול כסימן מסחר. מנגד, צד שלישי אינו רשאי בהכרח להצמיד את המותג שלו לשם האירוע באופן היוצר מצג מטעה של חסות או קשר מסחרי רשמי.
הבחנה זו משמעותית במיוחד בעולם הספורט, שבו חלק ניכר מערכו של המותג נובע מהיכולת להעניק לנותני חסות זיקה בלעדית לאירוע. FIFA מגדירה Ambush Marketing כפעילות המבקשת לנצל את העניין באירוע באמצעות יצירת זיקה מסחרית או חשיפה פרסומית ללא אישור מארגן האירוע. פעילות כזו יכולה לנוע משימוש בשם ובסמלי התחרות ועד לקמפיין שמנסה לרמוז בעקיפין על קשר רשמי.
לכן, עבור גוף ספורט, אסטרטגיית סימני מסחר ואסטרטגיית חסויות אינן שתי פעילויות נפרדות. היקף הזכויות שניתן להעניק לנותן חסות תלוי במידה רבה בזכויות שהגוף עצמו הצליח לרכוש ולשמר.
עיצובים בספורט: TRIONDA של מונדיאל 2026
הקניין הרוחני בספורט אינו מגן רק על שמות וטכנולוגיות. גם למראה החיצוני של ציוד ספורט עשוי להיות ערך מסחרי עצמאי שניתן להגן עליו באמצעות רישום עיצוב.
דוגמה לכך היא TRIONDA, הכדור הרשמי של מונדיאל 2026. הכדור בנוי מארבעה פאנלים המחוברים בחום, ומבנה הפאנלים והעיצוב החזותי שלו הם חלק מרכזי במראה הייחודי של המוצר.
adidas הגנה על עיצוב הכדור באמצעות מערכת האג לרישום בינלאומי של עיצובים. העיצוב הבינלאומי DM/241148 נרשם ביום 10 באוקטובר 2024. WIPO עצמה מציגה את הרישום כדוגמה להגנת עיצוב על TRIONDA, הכדור הרשמי של מונדיאל 2026. (WIPO)
הדוגמה ממחישה את ההבדל בין עיצוב לבין פטנט. רישום העיצוב מגן על מאפייניו החזותיים של המוצר, ולא על העיקרון הטכנולוגי של החיישן או על האופן שבו הכדור אוסף ומעביר נתונים. מוצר ספורטיבי אחד יכול אפוא לכלול במקביל עיצוב מוגן וטכנולוגיה שעשויה להיות מוגנת בנפרד באמצעות פטנט.
גם השם TRIONDA עצמו הוא נכס נפרד. adidas הגישה בקשות לרישום השם כסימן מסחר ביחס למוצרי ספורט. כך אותו מוצר יכול לכלול כמה שכבות שונות של קניין רוחני: סימן מסחר המגן על השם, עיצוב המגן על המראה החיצוני ופטנטים המגינים על פתרונות טכנולוגיים.
פטנטים בספורט: הטכנולוגיה בתוך Al Rihla
הגנת פטנט עוסקת בשאלה שונה: לא כיצד המוצר נראה או כיצד הוא ממותג, אלא כיצד האמצאה פועלת מבחינה טכנולוגית. טכנולוגיות מסוג זה ממחישות את החשיבות של בחינת האפשרות לקבל הגנת פטנט כבר בשלבים מוקדמים של פיתוח טכנולוגיות ספורט.
במונדיאל קטאר 2022 נעשה לראשונה בגביע העולם שימוש בכדור רשמי הכולל Connected Ball Technology. בכדור Al Rihla הותקן במרכז הכדור חיישן IMU, אשר העביר נתוני תנועה לחדר ה-VAR בקצב של 500 פעמים בשנייה, לצורך זיהוי מדויק של רגע המגע בכדור. במקביל, 12 מצלמות ייעודיות עקבו אחר עד 29 נקודות בגופו של כל שחקן בקצב של 50 פעמים בשנייה. שילוב שני מקורות המידע אפשר למערכת הנבדל החצי-אוטומטית לקבוע בצורה מדויקת יותר הן את רגע המסירה והן את מיקום השחקנים באותו רגע.
ביום 1 ביולי 2022 הוגשה בארצות הברית בקשת פטנט מס' 17/856,302 על ידי adidas ו-Foundry Collaborative, העוסקת במערכת מתלה לרכיב פנימי בתוך כדור ספורט. בקשת הפטנט פורסמה כ-US20240001203A1 ובהמשך הבשילה לפטנט אמריקאי מס' US12,121,776B2, שניתן ביום 22 באוקטובר 2024. (פטנטים של גוגל)
הפטנט מתאר כדור ספורט הכולל מערכת מתלה לרכיב המצוי בתוך חלל הכדור. מבחינה הנדסית, האתגר הוא להחזיק רכיב אלקטרוני בתוך כדור שנבעט, מסתובב ונע במהירות גבוהה, תוך שמירה על מיקומו ותפקודו ועל התנהגות הכדור.
במונדיאל 2026 נעשה שימוש בדור מתקדם יותר של Connected Ball Technology בכדור TRIONDA. הכדור כולל חיישן תנועה בתדר של 500Hz המעביר נתוני תנועה בזמן אמת למערכת ה-VAR ומסייע לזהות במדויק את רגע המגע בכדור. עם זאת, אין להסיק מכך שהפטנט על מערכת המתלה של Al Rihla מגן גם על המבנה הטכנולוגי של TRIONDA. אלה דורות שונים של הטכנולוגיה, ואין מקום לייחס ל-TRIONDA פטנט מסוים על מבנה החיישן ללא זיהוי של פרסום פטנט מתאים.
ההבחנה חשובה: לגבי TRIONDA ניתן להצביע על עיצוב בינלאומי רשום DM/241148, ואילו לגבי מערכת המתלה של הכדור מהדור הקודם ניתן להצביע על הפטנט האמריקאי US12,121,776B2. כל אחת מהזכויות מגינה על היבט אחר של המוצר.
המגמה רחבה בהרבה מכדור אחד. ניתוח שפרסם WIPO בשנת 2026 זיהה 9,669 משפחות פטנטים הקשורות לכדורגל שפורסמו בשנים 2016-2025. מספר משפחות הפטנטים בתחום טכנולוגיות הסיוע לשופטים עלה מ-121 בשנת 2016 ל-435 בשנת 2025, ובתחום הכדורים המחוברים מ-54 ל-127. (WIPO)
פטנטים בספורט: Ballinno נגד UEFA ו-Kinexon
החשיבות של פטנטים בספורט אינה תיאורטית בלבד. טכנולוגיה המשמשת באירוע ספורט בינלאומי יכולה לעמוד במרכזו של הליך הפרת פטנט ואף של בקשה לצו שימנע את השימוש בה במהלך התחרות.
הפטנט האירופי EP 1 944 067 B1, שכותרתו Method and system for detecting an offside situation, נבע מבקשת פטנט שהוגשה ביום 10 בינואר 2007. הפטנט עסק בזיהוי מגע של שחקן בכדור ובהעברת אות המסייע לשופט לזהות את הרגע הרלוונטי לקביעת נבדל. בין היתר תוארה בו אפשרות לזהות את המגע באמצעות אות קולי המופק בעת הבעיטה ולעבד אותו לצורך הפקת אות לשופט. (פטנטים של גוגל)
לאחר שהפטנט הועבר ל-Ballinno בינואר 2024, הגישה החברה ביום 18 באפריל 2024 בקשה לסעדים זמניים נגד UEFA ו-Kinexon בפני המחלקה המקומית בהמבורג של בית המשפט המאוחד לפטנטים באירופה. Ballinno טענה כי טכנולוגיית הכדור המחובר שיועדה לשימוש ביורו 2024 מפרה את הפטנט, וביקשה, בין היתר, צו שימנע את השימוש בטכנולוגיה בגרמניה ובהולנד. (upcintelligence.hoyngrokhmonegier.com)
הבקשה לסעד זמני נדחתה. בית המשפט קבע, בין היתר, כי Ballinno לא פעלה בדחיפות הנדרשת וכי לא הוכיחה במידה מספקת, באותו שלב של ההליך, הפרה של הפטנט. (UPC-law)
Kinexon מצדה פתחה ביום 17 במאי 2024 בהליך לביטול הפטנט. ביום 30 באפריל 2025 קיבלה החטיבה המרכזית בפריז של בית המשפט המאוחד לפטנטים את התביעה וביטלה את EP 1 944 067 B1 ביחס לגרמניה ולהולנד. (UPC-law)
המקרה ממחיש היטב את הסיכון עבור גוף ספורט שמטמיע טכנולוגיה בתחרות. ערב אירוע בינלאומי, מחלוקת על פטנט יכולה להפוך במהירות לבקשה לצו נגד עצם השימוש בטכנולוגיה. מנגד, עצם קיומו של פטנט רשום אינו מבטיח שהוא יעמוד בתקיפה כאשר תוקפו נבחן במסגרת תביעת פטנטים.
שלוש שכבות של קניין רוחני בספורט
הדוגמאות ממחישות מדוע אין לבחון את הקניין הרוחני של מוצר או אירוע ספורט דרך זכות אחת בלבד.
סימן מסחר יכול להגן על השם והזהות המסחרית. עיצוב יכול להגן על המראה החיצוני של מוצר ספורטיבי. פטנט יכול להגן על פתרון טכנולוגי חדש. אלה אינן זכויות חלופיות, אלא זכויות שונות שעשויות להתקיים זו לצד זו ולהגן על היבטים שונים של אותו מוצר.
הכדור החכם ממחיש זאת היטב. השם המסחרי של הכדור עשוי להיות מוגן באמצעות סימן מסחר; המראה והמאפיינים החזותיים שלו עשויים להיות מוגנים באמצעות עיצוב; ואילו מנגנון פנימי חדשני, חיישן או שיטה טכנולוגית עשויים להיות נושא להגנת פטנט.
קניין רוחני כחלק מהתכנון של אירוע ספורט
ההליכים שנדונו לעיל עוסקים בזכויות שונות, אך מצביעים כולם לאותו כיוון.
הוועד האולימפי נדרש להתמודד עם שאלות של כשירות לרישום ובעלות בסימנים המזהים את האירוע. FIFA נדרשה מצד אחד להגן על הזיקה המסחרית למונדיאל ומצד שני להתמודד עם גבולות ההגנה על שם האירוע עצמו. adidas עושה שימוש בסוגים שונים של זכויות קניין רוחני להגנה על כדורי המשחק, ובתחום הטכנולוגי מערכות שנועדו לזהות מגע בכדור ומצבי נבדל כבר הפכו למושא של פטנטים, הליכי הפרה ותביעות ביטול.
היבט נוסף שעולה מן ההחלטה בעניין "פריז 2024" ו"מילאנו קורטינה 2026" הוא הקשר הישיר בין בניית המותג של אירוע ספורט לבין מערך החסויות סביבו. במסגרת הדיון העידה יו"ר הוועד האולימפי בישראל, יעל ארד, על המודל המסחרי של הפעילות האולימפית ועל חשיבותם של שיתופי הפעולה עם נותני חסות.
בהחלטה צוין כי בחירת העיר המארחת נעשית כשבע שנים לפני קיום המשחקים, בין היתר כדי לאפשר לאירוע לצבור מוניטין, וכי בשנים שלפני המשחקים נעשית השקעה ניכרת במיתוג באמצעות השימוש בצירוף העיר והשנה. עוד צוין כי חסות במסגרת תוכנית ה-TOP של הוועד האולימפי הבינלאומי עשויה להגיע לכ-300 מיליון אירו לתקופת אולימפיאדה. הדברים ממחישים כיצד רישום והגנה על סימני המסחר של האירוע משתלבים בבניית הערך המסחרי שמוענק לנותני החסות ולשותפים העסקיים.
למועדונים, ליגות, התאחדויות, מארגני תחרויות וחברות Sports-Tech, המשמעות היא שקניין רוחני אינו פעולה שמתחילה לאחר שהתעוררה הפרה. בחירת שם האירוע, רישום סימני מסחר, רישום עיצובים, בחינת האפשרות לקבל הגנת פטנט, מבנה הבעלות בזכויות, הסכמי חסות ורישוי ובחינת זכויות של צדדים שלישיים צריכים להיעשות כחלק מתכנון הפעילות עצמה.
בעולם הספורט המודרני, ההגנה על המשחק מתחילה הרבה לפני שריקת הפתיחה.
