ביום 31.12.2025 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב, מפי השופטת תמר אברהמי, את ערעורו של ד״ר סטפן ל׳ ת׳אלר על החלטת רשם הפטנטים שלא לרשום שתי בקשות פטנט שבהן צוינה מכונת הבינה המלאכותית DABUS כממציאה היחידה. בפסק הדין עש״א 33353-05-23 ת׳אלר נ׳ רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר נקבע כי לפי הפרשנות הנוכחית של חוק הפטנטים בישראל, המונח ״ממציא״ אינו כולל מכונה. זהו פסק דין בערעור על החלטת רשם הפטנטים מיום 15.3.2023, שנסקרה בנפרד באתר.
שתי בקשות פטנט ומכונת DABUS כממציאה
ביום 8.8.2019 הגיש ד״ר ת׳אלר בישראל שתי בקשות פטנט, מס׳ 268604 ו־268605, במסגרת פרויקט בינלאומי העוסק בשאלת ההכרה בהמצאות שמקורן בבינה מלאכותית. ת׳אלר צוין כמבקש הפטנטים, ואילו בשדה הממציא נכתב כי האמצאות נוצרו באופן אוטונומי בידי מכונה בשם DABUS. על פי עמדתו העובדתית של המבקש, אף אדם לא היה מעורב במעשה האמצאתי עצמו.
הבוחן סירב לרשום את הבקשות; לאחר השגה ודיונים ברשות הפטנטים קבע הרשם ביום 15.3.2023 כי מכונה אינה יכולה להיחשב ממציא לפי חוק הפטנטים וכי ת׳אלר לא הראה דרך מוכרת בדין לרכוש ממנה את הזכויות הדרושות להגשת בקשה לפטנט. הערעור למחוזי עסק בעיקר בפרשנות המונחים ״ממציא״ ו״בעל אמצאה״ ובהשלכותיה על תוצרים שהומצאו ללא תרומה אנושית.
האם חוק הפטנטים מחייב ממציא אנושי?
סעיף 2 לחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967, מקנה לבעל אמצאה כשירת פטנט את הזכות לבקש עליה פטנט. סעיף 1 מגדיר ״בעל אמצאה״ כממציא עצמו או הבאים מכוחו, הזכאים לאמצאה מכוח דין, העברה או הסכם. המונח ״ממציא״ עצמו אינו מוגדר בחוק.
השופטת אברהמי קבעה כי המשמעות הטבעית והרגילה של המונח ״ממציא״ אינה כוללת מכונה. גם הקשרם של סעיפי החוק, ובהם זכות הממציא לציון שמו, הפניות לשאיריו וזכותו לדרוש או לוותר על ציון השם, אינו תומך בכך שהמחוקק התכוון לממציא שאינו בן אנוש. השופטת בחנה אפשרות לקריאה לשונית רחבה יותר, אולם לא מצאה הצדקה פרשנית או תכליתית להרחבת ההגדרה בנסיבות שהובאו לפניה.
האם בעל המכונה הוא בהכרח בעל האמצאה?
בבקשות הפטנט ציין ת׳אלר כי זכויותיו נובעות מ״העברה״ (assignment). אלא שגם לשיטתו DABUS אינה בעלת אישיות משפטית, ולכן אינה יכולה לבצע פעולה משפטית של העברת זכויות. הטענה שהמערער קיבל זכויות מכוח הסכם לא נטענה.
ת׳אלר ביקש לבסס את הזכאות על בעלותו במכונה ועל דוקטרינה מן המשפט המקובל, Doctrine of Accession. בית המשפט לא נדרש לקבוע אם הדוקטרינה חלה על תוצרי בינה מלאכותית במובנים אחרים. ההכרעה נשענה על כך שבמסלול שנקבע בחוק הפטנטים, מבקש שאינו הממציא צריך להראות מקור זכאות המוכר ביחס לאמצאה ולממציא; הנחת המוצא שהמכונה בלבד היא שהמציאה אינה עומדת בדרישה זו.
בית המשפט דחה גם את הניסיון להסתמך על החזקה שבסעיף 76 לחוק, שלפיה מגיש הבקשה הוא בעל האמצאה כל עוד לא הוכח אחרת. כאשר הבקשה עצמה מציגה מכונה כממציאה ואת המבקש כמי שקיבל ממנה זכויות, מתעוררת שאלה משפטית גלויה שעל הבוחן והרשם לברר. חזקת הבעלות אינה מחייבת להתעלם מפגם אפשרי הניכר מתוך המסמכים.
העובדה שאין חובה לציין ממציא בבקשת פטנט בישראל
בניגוד לשיטות משפט מסוימות, בישראל אין חובה כללית לנקוב בשם הממציא בעת הגשת בקשת הפטנט. בית המשפט ציין כי אלמלא ת׳אלר בחר לציין את DABUS כממציאה, ייתכן שבקשותיו היו עוברות תחילה בחינה של התנאים המהותיים לכשירות לפטנט. ואולם משבחר לציין את DABUS כממציאה היחידה, לא היה הרשם רשאי להתעלם מן השאלה המשפטית שהתעוררה.
בית המשפט לא הכריע אם ניתן לרשום פטנט על אמצאה שפותחה בסיוע בינה מלאכותית כאשר אדם תרם תרומה המצאתית מהותית, וגם לא קבע מהי רמת המעורבות האנושית הנדרשת במקרים כאלה. הבחנה זו חיונית: פסק הדין עוסק באפשרות שמכונה לבדה תיחשב ממציאה, ולא באיסור כללי להשתמש בבינה מלאכותית ככלי במחקר ופיתוח.
תכלית החוק, תמריצים לחדשנות והמשפט המשווה
ת׳אלר טען כי היעדר הגנת פטנט לתוצרים של מכונות בינה מלאכותית עלול לעודד שמירת ידע בסוד ולפגוע בתמריצים לפיתוח מערכות חדשניות. מנגד התעוררו שאלות בדבר השפעת הכרה במכונות כממציאות על היקף הבלעדיות, על הגדרת הזכאי לפטנט ועל התאמת הדין בישראל להסדרים המקובלים בעולם.
בית המשפט בחן את העמדות במשפט המשווה ואת השאלה אם ראוי לפרש את חוק הפטנטים על דרך של הרחבה שיפוטית, והגיע למסקנה כי לא בוססה הצדקה לשנות את פרשנות המונח ״ממציא״ בנסיבות המקרה. הסדר חדש ביחס לאמצאות שנוצרו ללא כל ממציא אנושי מחייב הכרעות מדיניות נפרדות.
במסגרת הדיון על התאמת דיני הפטנטים בישראל לאמנות ולדוקטרינות בינלאומיות הפנה פסק הדין גם לספרו של יונתן דרורי, ״דיני פטנטים״ (2023), עמ׳ 9.
תוצאת הערעור והמשמעות למבקשי פטנטים
הערעור נדחה ביום 31.12.2025. בית המשפט לא התערב בהחלטת הרשם לסרב לרשום את שתי הבקשות שבהן הוצגה DABUS כממציאה היחידה. בכך אושרה, לגבי נסיבות התיק, עמדת רשות הפטנטים שלפיה לא ניתן לרשום מכונה כממציאה לפי חוק הפטנטים הקיים.
למבקשי פטנטים העושים שימוש בכלי בינה מלאכותית יש חשיבות בבחינה עובדתית מדויקת של תרומת בני האדם לגיבוש האמצאה ושל מקור זכויות המבקש. אין להסיק מפסק הדין שכל אמצאה שנעזרה בבינה מלאכותית אינה כשירת פטנט; השאלה אילו תרומות אנושיות מקימות ממציאות לא הוכרעה כאן.
מאמרים נוספים: ממציאים ובינה מלאכותית
החלטת רשם הפטנטים בעניין DABUS משנת 2023 | דרישה לציון שם הממציא בפטנט | הספר דיני פטנטים | ליטיגציית פטנטים בישראל
