בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ביום 27.10.2024 את הערעור על מחיקת סימן המסחר המעוצב ״צבאות השם״, שנרשם בידי גורמים בתנועת חב״ד. בפסק הדין עש״א 22640-02-23 צבאות השם בע״מ ואח׳ נ׳ ארגון נוער חב״ד ואח׳, קבע השופט גרשון גונטובניק כי רישום הסמל בהיקף המבוקש עלול להפקיע מהציבור החב״די סמל בעל משמעות דתית ולפגוע בחופש הדת ובתקנת הציבור. עם זאת, בית המשפט ביטל במפורש את הקביעה שבעלי הסימן פעלו בחוסר תום לב, משום שלא הונחה לה תשתית ראייתית מספקת.
הרקע: סימן מסחר המשמש ארגוני נוער בתנועת חב״ד
המחלוקת נסבה על סמל מעוצב הכולל את הכיתוב ״צבאות ה׳ אנו רוצים משיח עכשיו״ ואת הכיתוב האנגלי ARMY OF HASHEM. הסמל נוצר בשנת 1981 לבקשת הרבי מליובאוויטש עבור פעילות בקרב ילדים ונוער. בשנת 2015 נרשם הסמל כסימן מסחר עבור סחורות בסוג 16, הכוללות חומרי לימוד, דברי דפוס, עלונים, ספרים, פוסטרים, כלי כתיבה ודגלים.
בעלי הסימן כללו את הרב ישראל דוד נחשון, בנו לוי נחשון וחברת צבאות השם בע״מ. לטענתם, השימוש בסמל זוהה עם פעילות ארגון הנוער שנוהל בידיהם, והייתה להם הצדקה לרישום בלעדי. בשנת 2018 ביקשו ארגונים אחרים הקשורים לחב״ד את מחיקת הרישום. לטענתם, מדובר בסמל המשמש את כלל הקהילה, ורישומו על שם קבוצה אחת אינו מתיישב עם חופש הביטוי וחופש הדת של קבוצות אחרות בתנועה.
החלטת סגנית רשם סימני המסחר והערעור
סגנית הרשם ז׳קלין ברכה קיבלה ביום 4.1.2023 את הבקשה למחיקת הסימן. היא מצאה על יסוד ראיות ותצהירים כי הסמל שימש גורמים רבים בתנועת חב״ד, וכי אין הצדקה להעניק בלעדיות לגוף אחד. נוסף על כך קבעה כי הרישום נעשה בחוסר תום לב, בין היתר על רקע טענות בנוגע להיקף השימוש הקודם בסמל. בעלי הסימן ערערו על המחיקה ועל הקביעה הקשה בדבר חוסר תום לב.
בעלי הסימן טענו שהסמל מעוצב ואינו שם מילולי בלבד, וכי שימושים של גורמים אחרים היו מצומצמים או נבעו מהרשאה. עוד טענו שההחלטה נשענה על תצהירים שלא נבחנו בחקירה נגדית ועל מחלוקות פנימיות שאין בכוחן לפגוע בזכויותיהם בסימן.
האם ניתן לרשום סימן מסחר בעל משמעות דתית?
בית המשפט הבחין בין היותו של סימן בעל זיקה דתית לבין השאלה אם רישומו מקנה לגורם אחד שליטה בסמל הנחוץ לאחרים למימוש אמונתם. לא כל ביטוי המזכיר דת פסול לרישום. סעיף 11(7) לפקודת סימני מסחר מתייחס, בין היתר, לסימן שהוא בעל משמעות דתית בלבד, ואילו סעיף 11(5) עוסק בסימן הפוגע או עלול לפגוע בתקנת הציבור.
השופט גונטובניק הסביר כי חופש הדת כולל גם את הזכות לממש אמונה ולהשתמש בסמלים במסגרת פעולות דתיות וחברתיות. כאשר ישנם זרמים שונים בתנועה דתית המשתמשים בסמל משותף, מתן בלעדיות לאחד מהם עלול לפגוע בפועל בפעילותם של אחרים. בית המשפט הדגיש שהמבחנים מחייבים זהירות ומידתיות, ולא שלל באופן גורף רישום של כל סימן בעל הקשר דתי.
תקנת הציבור מול בלעדיות מסחרית בסמל
במקרה זה נמצא שהסמל נושא משמעות עמוקה לחסידי חב״ד ומשמש את פעילותם של גופים שונים. השימוש בו לא היה מוגבל למקור מסחרי יחיד, ורישומו כסימן בלעדי היה צפוי לפגוע, לכל הפחות, בתקנת הציבור. בית המשפט הזכיר כי תקנת הציבור אינה מיועדת להעדפת צד פרטי בסכסוך מסחרי, אלא להגנה על אינטרסים ציבוריים חיוניים.
העובדה שמדובר בסמל מעוצב ולא רק בשם מילולי לא שינתה את התוצאה. גם סימן גרפי עשוי להגביל שימושים תרבותיים ודתיים. בית המשפט הדגיש כי בעלי הסימן בחרו בסוג 16, שהיקפו כולל חומרי לימוד, ספרים, דגלים ופרסומים, במקום לבקש הגנה ממוקדת יותר לפעילותו של ארגון נוער. היקף הרישום הרחב היה בעל משקל ממשי בניתוח הפגיעה באינטרסים הציבוריים.
האם הוכח שהסימן רכש אופי מבחין?
המערערים הסתמכו על פעילותם הנרחבת ועל זיהוי הסמל עם ארגונם. בית המשפט קבע כי גם במסגרת פעילות משמעותית של בעלי הסימן, אין בראיות כדי לשנות את המסקנה שהסמל שימש קהילות וגורמים נוספים בחב״ד, ולא זוהה באופן בלעדי עם מקור מסחרי מסוים ביחס לפרטת הסחורות שנרשמה. שאלת ההגנה על סמל קבוצתי שונה מהגנה על סימן המבחין בין סחורות או שירותים של עוסק אחד לבין אלה של אחר.
מדוע בוטלה הקביעה בדבר חוסר תום לב?
לצד דחיית הערעור בשאלת כשירות הסימן, בית המשפט קיבל את השגת המערערים על קביעת חוסר תום הלב. מדובר בקביעה חמורה, שעלולה לפגוע בשמם הטוב, ולכן נדרשת לה תשתית עובדתית הולמת. בהליך לפני הרשם הוגשו תצהירים רבים, אך הצדדים הסכימו שלא לחקור את המצהירים בחקירה נגדית. בנסיבות כאלה נדרשת זהירות מוגברת בייחוס מרמה או הטעיה.
בית המשפט לא השתכנע שהוצג בסיס מספיק לקביעה שבעלי הסימן הטעו בכוונה את הרשם או פעלו שלא בתום לב. העובדה שהגישו בקשה לרישום בהתבסס על פרשנותם שלהם לזכויותיהם, אף שהפרשנות נדחתה, אינה מוכיחה כשלעצמה חוסר תום לב. בהתאם לכך בוטלה קביעה זו, מבלי להשיב את הסימן לפנקס.
תוצאת פסק הדין והמשמעות למחיקת סימני מסחר
הערעור נדחה ביום 27.10.2024 והרישום נותר מחוק. בית המשפט ביטל את ממצא חוסר תום הלב ולא חייב את המערערים בהוצאות נוספות בערעור, בין היתר נוכח ההוצאות שנפסקו בהליך לפני הרשם. ההכרעה מבהירה את ההבדל בין היעדר כשירות לרישום בשל תקנת הציבור לבין קביעה אישית של התנהלות חסרת תום לב.
להליכי תקיפה של רישום קיים ראו את המדריך מחיקה וביטול של סימן מסחר רשום בישראל. על בחירת סימן שניתן לקבל עליו זכויות בלעדיות ראו את עמוד רישום סימני מסחר ואת המאמר כשירות לרישום סימן מסחר, הדן בגבולות ההגנה על שמות וסימנים שאינם כשירים לרישום.
