חוק העיצובים ופקודת המדגמים: איזה דין חל על העיצוב?

איזה דין חל על מדגם או על עיצוב בישראל? מאז כניסת חוק העיצובים לתוקף בשנת 2018 מתקיימים בישראל גם רישומי מדגמים ותיקים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים וגם רישומי עיצובים לפי החוק החדש. אין מדובר בשני מסלולי רישום שניתן לבחור ביניהם כיום: חשוב לבדוק את מועד הגשת הבקשה, סוג הרישום והוראות המעבר. מאמר זה עוסק ביחס בין שתי מערכות החוק, ולא בשלבי הגשת הבקשה. למדריך המעשי ראו איך רושמים עיצוב בישראל?

מדוע קיימים בישראל שני הסדרים להגנת עיצובים?

עץ דיני הקניין הרוחני, ענפים רבים לו. לכל ענף פרי משלו עם מערכת ייחודית של כללים לגבי כשירותו, טריותו ומועד פקיעת תוקפו. ענף הפטנטים נושא את פרי ההמצאה. ענף סימני המסחר את הסמלילים, ענף זכויות היוצרים את יצירות האמנות ואוצרות התרבות. פירות העיצוב האסתטי נישאים על ענף דיני המדגמים והעיצובים. ענף זה של עץ הקניין הרוחני, נועד לספק הגנה לאסתטיקה ולעיצוב החזותי של חפצים ומוצרים שעיצובם אינו נגזר ישירות מהפונקציונאליות שלהם.

עד לשנת 2018 במדינת ישראל, ההגנה הייעודית מכוח דיני המדגמים חייבה רישום ברשות הפטנטים, באופן דומה לרישום הטריטוריאלי ברוב המדינות המתועשות בעולם. החל משנה זו ועם כניסתו לתוקף של חוק העיצובים, נוצרה גם זכות חדשה המעניקה הגנה מסוימת גם לעיצוב לא רשום, ועל כך בהרחבה בהמשך. הגנת המדגם והעיצוב הרשום נועדה להגן על צורה או על הרכב של דפוס או של צבע, או על שילוב של דפוס וצבע שהוא בעל ערך אסתטי. עיצוב תעשייתי יכול להיות גם דפוס דו-ממדי או תלת-ממדי המשמש לייצור מוצר, סחורה תעשייתית או מלאכת יד. הדיון כאן מתמקד בהבדל שבין הזכויות; כאשר מבוקש רישום של עיצוב חדש, אפשר לעיין גם בעמוד רישום מדגמים ועיצובים של המשרד.

דיני המדגמים והעיצובים בישראל שואבים חיותם משתי מערכות חוק. הראשונה, היא מחלק ג' שבפקודת הפטנטים והמדגמים (להלן: "הפקודה" או "פקודת המדגמים") , חקיקה שנוצרה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1924 ומאז היא תקפה עד היום. השנייה, הוא חוק העיצובים, התשע"ז–2017 (להלן: "חוק העיצובים") .

השינויים בהיבטי הטכנולוגיה וההגנה על העיצובים ברחבי העולם חייבו חקיקה חדשה ומעודכנת בישראל, אשר תטפל כראוי בסוגיות עכשוויות בהגנה על עיצובים תעשייתיים; ואכן, הדבר הוביל לפרסום תזכיר חוק מדגמים חדש בינואר 2013, מתוך כוונה להחליף את הפקודה הישנה וזאת על מנת שמסלול ההגנה על העיצוב בישראל ישתלב עם מוסכמות ומגמות גלובליות שהתפתחו לאורך השנים בהגנה על עיצובים אסתטיים. בשנת 2015 התזכיר הפך להצעת חוק העיצובים ולאחר דיונים נרחבים בוועדת הכלכלה של הכנסת אושרה הטיוטה הסופית על ידי כנסת ישראל ביולי 2017 והיא נכנסה לתוקפה ב 7 אוגוסט 2018.

חוק העיצובים לא ביטל בבת אחת את הזכויות שנוצרו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים. כך נותרו שתי מערכות דין הרלוונטיות לרישומים מתקופות שונות: הפקודה ממשיכה לחול במקרים המתאימים על מדגמים ותיקים ועל בקשות שהוגשו לפי ההסדר הקודם, ואילו בקשות חדשות לרישום עיצוב מוגשות לפי חוק העיצובים. לא די בתאריך שבו התקבלה תעודת הרישום כדי לקבוע באיזה דין יש להשתמש: בקשה שהוגשה לפי הפקודה לפני תחילת החוק עשויה להירשם גם לאחר מכן.

למה חשובה ההבחנה בין הזכויות?

הרציונל העומד מאחורי דיני המדגמים והעיצובים, הוא מתן זכות מונופוליסטית שלילית לבעלי הזכות בעיצוב. זכות זו נותנת את הכוח לבעל הזכות הקניינית בעיצוב למנוע מאחרים לעשות כל שימוש בעיצוב או בחיקוי שלו מבלי שבעל העיצוב נתן אישורו לכך. החברה אינה מעוניינת כי כוח שכזה יינתן לכל אדם באשר הוא, שכן כך יימנעו התפתחות יצירתית בחברה והשקעה בפיתוח רעיונות ועיצובים.

הטיב לנסח זאת כבוד השופט א' ריבלין בע"א 7125/98 מיפרומאל תעשיות ירושלים נ' קליל תעשיות בע"מ:

"מאחר שדיני המדגמים נועדו להגן על הצורה עצמה, מוענק לבעל המדגם מונופול מסחרי מלא על הצורה המוגנת. מדובר בזכות מונופוליסטית שלילית, המונעת מכל אדם, זולת בעל המדגם:

(א) ליחד, לצרכי מכירה, את המדגם או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו המדגם, חוץ אם יש לו רישיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו ליחד את המדגם כאמור לעיל; או

(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי יחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום" (סעיף 37 לפקודה)".

(יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים, מהדורה שנייה, 2019, עמ׳ 5). הציטוט מתייחס לסעיף 37 לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולכן יש להבחין בינו לבין היקף הזכויות וסוגי ההפרה לפי חוק העיצובים.

איך מזהים איזה דין חל על רישום מסוים?

נקודת המוצא היא בדיקת פרטי הרישום ולא הסתמכות על המילה ״מדגם״ בשפה יומיומית. יש לברר את מועד הגשת הבקשה, הדין שלפיו נרשם המוצר והאם שולמו אגרות החידוש. סעיפים 128–131 לחוק העיצובים כוללים הוראות תחילה, תחולה ומעבר, ובכלל זה הסדר להצגת רישומי מדגמים ועיצובים יחד במאגר הרשות, תוך ציון הדין שעל פיו נעשה הרישום. כאשר זכויות נוצרו לפני תחילת החוק, ייתכן שהפקודה תמשיך להיות רלוונטית גם לאחר 2018.

מה ההבדל בין חפץ לפי הפקודה לבין מוצר לפי חוק העיצובים?

לפי הפקודה, מדגם מוגדר באמצעות מאפיינים חזותיים של חפץ, כגון קווי דמות, צורה, דוגמה וקישוט. חוק העיצובים מגדיר בסעיף 1 את מראהו של מוצר או חלק ממנו, ומזכיר בין היתר מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם וחומר. ההבדל אינו רק שינוי שם: הספר דיני עיצובים ומדגמים, פרק 3, סעיפים 3.1–3.4.3, דן בהרחבת מושא ההגנה ובהבחנות הנוגעות לצבע, למרקם ולחלקים של מוצר. מאפיינים חזותיים המוכתבים רק על ידי תפקידו הטכני של המוצר אינם זוכים להגנה כעיצוב כשלעצמם.

מה השתנה במשך ההגנה ובתנאי הכשירות?

בדין המדגמים הישן נבחנה, בין היתר, השאלה אם המדגם היה חדש או מקורי. לפי חוק העיצובים, התנאים לעיצוב רשום הם חדשנות ואופי ייחודי, ואין להחיל את מבחני הדין הישן באופן אוטומטי על בקשה חדשה. במדגם ותיק תקופת ההגנה עשויה להגיע, בכפוף לתנאים ולחידושים, לעד 18 שנים; בעיצוב רשום לפי החוק החדש ניתן להגיע לעד 25 שנים ממועד הגשת הבקשה. החוק החדש מעניק, בתנאים מסוימים, גם הגנה מוגבלת לעיצוב לא רשום לתקופה של עד שלוש שנים. לגבי תוקף זכויות ותיקות ראו את המאמר מדגם רשום בישראל: מהי הזכות ומה ההבדל מעיצוב רשום? ואת הנחיות החידוש של רשות הפטנטים.

בספר דיני עיצובים ומדגמים, פרק 4, סעיפים 4.1.3.1–4.1.3.2, המחברים מבקרים את הארכת תקופות ההגנה בשל השפעתה האפשרית על התחרות ועל נחלת הכלל. זו עמדת המחברים ולא שינוי בהוראות הדין; תקופות ההגנה שקבע המחוקק הן המחייבות.

איזה דין רלוונטי למי שמבקש להגן על מוצר חדש?

למוצר חדש שמבקשים לרשום כיום יש לבחון רישום עיצוב לפי חוק העיצובים, ולא פתיחת בקשת מדגם חדשה לפי הפקודה הישנה. להכנת הבקשה ולבחינה ראו את המדריך איך רושמים עיצוב בישראל?. לצורך ייעוץ משפטי, אסטרטגיית רישום וייצוג מול הרשות ניתן לעיין בעמוד רישום מדגמים ועיצובים של המשרד. כאשר מדובר בהפרה או בסכסוך על זכות קיימת, ההליך והשירות המתאימים שונים; ראו את עמוד תביעות מדגמים ועיצובים.

מקור משפטי מרכזי: יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים (מהדורה שנייה, 2019), מבוא, פרק 3 ופרק 4. ביחס לתוקף הדין ולהוראות מעשיות עדכניות יש להסתמך על חוק העיצובים ועל פרסומי רשות הפטנטים.

מאמרים נוספים באשכול: רישום מדגמים ועיצובים

איך רושמים עיצוב בישראל? | מדגם רשום לפי הדין הישן | ההיסטוריה של דיני העיצובים בישראל ובעולם | רפורמת העיצובים בבריטניה ובישראל: מבט על 2013