איך רושמים עיצוב בישראל? שלבי הגשת הבקשה והבחינה

תמונות ושרטוטים, תנאי כשירות, פרסום קודם ודוחות בחינה

איך רושמים עיצוב בישראל? כדי להגן על מראהו של מוצר חדש או של חלק ממוצר, מגישים בקשה לרישום עיצוב למחלקת העיצובים ברשות הפטנטים. יש לתאר את העיצוב באמצעות תמונות או שרטוטים, לעמוד בתנאי הכשירות ולעבור הליך בחינה. מדריך זה מתמקד בדרישות ובשלבים המעשיים של ההגשה; לליווי מקצועי ולתכנון מערך הרישומים ראו את עמוד רישום מדגמים ועיצובים של המשרד.

מדגם ישן לעומת עיצוב רשום לפי חוק העיצובים

חוק העיצובים, התשע״ז–2017, שנכנס לתוקף בשנת 2018, חל על מסלול הרישום הנוכחי. מדגמים שנרשמו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ממשיכים להיות רלוונטיים בכפוף להוראות המעבר. המונח ״רישום מדגם״ משמש לעיתים בשפה השגורה גם כשהכוונה כיום ל״רישום עיצוב״; משפטית מדובר בהסדרים שיש להבחין ביניהם. ראו על מדגם רשום להרחבה על ההסדר הישן.

עיצוב עניינו מראה מוצר: צורה, מיתאר, צבע, עיטור, מרקם ומאפיינים חזותיים אחרים. זכות בעיצוב אינה מיועדת להעניק הגנה על אופן פעולתו הטכני של מוצר. ככל שנדרשת הגנה על פתרון טכנולוגי יש לבחון בנפרד מסלול מתאים.

תנאי הכשירות לרישום: חדשנות ואופי ייחודי

לפי סעיפים 3, 6 ו־7 לחוק העיצובים, עיצוב רשום נדרש להיות חדש ובעל אופי ייחודי, לצד יתר תנאי הדין. חדשנות נבחנת מול עיצוב זהה או עיצוב הנבדל בפרטים לא מהותיים שפורסם לפני המועד הקובע בישראל או בחו״ל. אופי ייחודי נבחן לפי הרושם הכללי שמתקבל אצל משתמש מיודע המכיר את העיצובים הקיימים בתחום. יש להביא בחשבון גם את החופש הקיים למעצב בתחום המוצרים הנוגע לעניין.

אין די בכך שהמוצר נראה אסתטי או שהושקעה בו עבודה רבה. יש לבחון בקפידה את המאפיינים החזותיים ואת העיצובים הקודמים. החוק גם שולל בתנאים מסוימים הגנה על מאפיינים המוכתבים אך ורק על ידי תפקיד המוצר, ועל מאפיינים מסוימים שנדרשים לשם חיבורו למוצר אחר.

פרסום העיצוב לפני ההגשה: כללי 12 החודשים

הצגת מוצר באתר אינטרנט, בקטלוג, ברשת חברתית או בתערוכה עשויה להיחשב פרסום קודם. חוק העיצובים קובע חריגים מסוימים הנוגעים לפרסומים בתקופה של 12 חודשים לפני מועד ההגשה, לרבות במקרים מתאימים של פרסום על ידי בעל העיצוב או מטעמו. החריגים אינם היתר גורף להתעלם מכל פרסום של צד שלישי, ובמדינות אחרות עשויים לחול כללים שונים. יש לתעד את מועד הפרסום, את זהות המפרסם ואת נסיבותיו.

לדוגמה היסטורית של חשיבות הפרסום באינטרנט ראו סירוב לרישום מדגם בשל פרסום קודם באינטרנט. ההחלטה עוסקת בדין המדגמים הישן ואינה תחליף לבחינה לפי החוק כיום.

אילו מסמכים ותמונות יש להכין לבקשה?

את הבקשה מגישים באמצעות השירות להגשת בקשה לרישום עיצוב באתר רשות הפטנטים. יש למסור את פרטי המבקש והמוצר, לצרף תצלומים או שרטוטים מתאימים, לשלם את אגרת ההגשה ולצרף ייפוי כוח אם המבקש מיוצג. במקרים הרלוונטיים עשוי להידרש גם מסמך בכורה או מסמך אחר.

תמונות העיצוב הן חלק מהותי מהגדרת הזכות. תצלומים שאינם ברורים, או זוויות שונות המציגות מאפיינים סותרים, עלולים לעורר קושי בבחינה ובהגדרת היקף ההגנה. בדרך כלל בקשה מוגשת לגבי עיצוב אחד, בכפוף להסדרים המיוחדים בחוק למערכת פריטים ולעיצובים מתאימים. בעיצוב של חלק ממוצר או של רכיב גרפי חשוב במיוחד להציג במדויק מה מבוקש לרשום.

בדיקת הבקשה, בחינה והשגות

לאחר קליטת הבקשה נמסר מספר ותאריך הגשה. הרשות בודקת את המסמכים, עשויה לדרוש השלמות או תיקונים, ולאחר מכן בוחנת את תנאי הכשירות, כולל חדשנות ואופי ייחודי. אפשר להשיב לדוח בחינה ולנסות להתגבר על ליקויים בהתאם לדין ולמועדים החלים. בקשה שאושרה נרשמת ומפורסמת בהתאם להליך הנהוג.

בנסיבות מיוחדות אפשר לבקש הקדמת בחינה, אך זו אינה זכות אוטומטית. קיימת גם אפשרות להשגה על החלטת בוחן. אין לערבב את המסלול הזה עם הליכי התנגדות השכיחים בסימני מסחר.

לכמה שנים ניתנת הגנה על עיצוב?

עיצוב רשום לפי החוק הנוכחי יכול להיות מוגן עד 25 שנים ממועד הגשת הבקשה, בכפוף לחידוש הזכות ולתשלום האגרות במועדים הרלוונטיים, בחמש תקופות של חמש שנים. למדגם שנרשם לפי ההסדר הישן עשויה להיות הגנה מצטברת של עד 18 שנים, בכפוף להוראותיו. מידע עדכני על המועדים והדרישות מפורסם בשירות חידוש עיצוב או מדגם רשום של רשות הפטנטים.

החוק מכיר בתנאים מסוימים גם בהגנה על עיצוב לא רשום לתקופה של עד שלוש שנים, אך היקפה אינו זהה לרישום. סעיף 7 לחוק זכות יוצרים מסדיר את היחס לזכויות יוצרים בעיצוב המשמש או מיועד לייצור תעשייתי. אין להסיק מכלל זה שכל מוצר תעשייתי אינו מוגן בשום זכות, ואין להציג את מספר יחידות הייצור הישן כתנאי גורף בחוק העיצובים הנוכחי. ראו חוק העיצובים ופקודת המדגמים: איזה דין חל?.

הגנה במדינות אחרות: דין קדימה ומערכת האג

הרישום הישראלי אינו מעניק זכות במדינה זרה. במסגרת אמנת פריז, ובכפוף לתנאים המתאימים, אפשר לתבוע דין קדימה בבקשה במדינה אחרת המוגשת בתוך שישה חודשים ממועד הבקשה הראשונה. שישה חודשים אלה אינם שקולים לתקופת החסד בעניין פרסום מוקדם, וכל מדינה מחילה את דיניה.

ישראל חברה במערכת האג לרישום בין־לאומי של עיצובים מאז ינואר 2020. היא מאפשרת למבקשים הזכאים לכך להגיש בקשה אחת עם ייעודים נבחרים, אך הזכות בכל מדינה או אזור כפופה לדין המקומי. בחירת המדינות, התזמון וצורת ההגשה הם חלק מהאסטרטגיה של רישום עיצובים בישראל ובחו״ל.

בדיקה מקצועית לפני ההגשה

לפני ההגשה חשוב לזהות את בעל הזכות, להגדיר את מושא העיצוב והמאפיינים החזותיים שרוצים להגן עליהם, לבחון פרסומים קודמים ולהכין תמונות עקביות. אם מתוכננת פעילות בחו״ל רצוי לתכנן מראש גם את מועדי הבקשות במדינות היעד. אין להניח שהגשה בישראל פותרת את כל שאלות הכשירות או הבעלות במדינה אחרת.

להעמקה מקצועית ראו יונתן דרורי ויותם וירז׳נסקי־אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים (מהדורה שנייה, 2019), פרק 6, ובפרט סעיפים 6.1.1 (הגשת בקשה ותיאור חזותי) ו־6.1.2 (הליך הבחינה), וכן סעיף 6.1.4 (מבחני הכשירות לפי חוק העיצובים). הספר מנתח את הדין כפי שהיה במועד פרסומו; לגבי הוראות עדכניות יש להסתמך גם על חוק העיצובים, התקנות והנחיות רשות הפטנטים.