הסבר על מבנה הפטנט וכללים לניסוח פטנט המלצות לניסוח פטנט, רישום פטנט, עריכת פטנט, ניסוח פטנט, איך רושמים פטנט?

פטנט הינו מסמך משפטי אשר נועד להגן על המצאה בתחום טכנולוגי והמבנה שלו קבוע בחוק הפטנטים. כאשר מנסחים פטנט חשוב לשים לנגד עינינו שתי מטרות: (1) איך לנסח את הפטנט באופן שיאפשר לנו לצלוח את הליך הבחינה של הפטנט; (2) איך לנסח את הפטנט כדי שהוא יאפשר לנו ליצור מונופול יעיל ולמנוע כניסה של מתחרים.

במאמר זה אנו נציג ונסביר את: מבנה הפטנט, התפקיד והחשיבות של כל חלק וחלק בפטנט, עקרונות לניסוח פטנט, סדר העבודה המומלץ ולבסוף, נמליץ על דגשים בניסוח הפטנט.

מבנה הפטנט – פרקי הפטנט

בקשת פטנט מורכבת בדרך כלל מהחלקים הבאים (יתכן וחלקים מסוימים יהיו חסרים כתלות במנסח ובמדינה בה מוגש הפטנט):

כותרת הפטנט (Title);

תביעות קדימה (Priority Claims);

תחום האמצאה (Field Of The Invention);

הרקע של האמצאה (Background of the Invention);

פירוט האמצאה או סיכום (General Description);

תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing);

תיאור מפורט של השרטוטים (Detailed Description Of The Drawing);

תביעות (Claims);

תקציר (Abstract);

שרטוטים (Drawing).

להלן פירוט והסבר לגבי כל חלק וחלק:

כותרת הפטנט (Title)

סעיף 12א לחוק הפטנטים:

"הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה".

הכותרת של הפטנט היא תמצות של התקציר (Abstract) למשפט אחד ומטרתו היא לסכם במשפט את הפטנט.

על כן, על הכותרת להיות רחבה וכללית יותר מהתקציר (Abstract).

לכן, כאשר אנו מנסחים כותרת לפטנט עלינו לבחור כותרת רחבה אשר תגדיר באופן מקיף את הרעיון הכללי של בקשת הפטנט וגם את היישומים שלו (השדרוגים שלו). על הכותרת להיות קצרה ולהכיל לא יותר מ 5 עד 10 מילים.

הכותרת צריכה לרמוז על ההמצאה ולא לצטט את ההמצאה וזאת כדי לא להגביל את ההמצאה ואת מונופול ההמצאה למה שכתוב בכותרת.

תביעות קדימה (Priority Claims)

כאשר בקשה לפטנט (פטנט מוסף) תובעת קדימות ביחס לפטנט קודם – "פטנט הורה", יש למקם את התיאור של פרק תביעת הקדימה בין הכותרת לבין סיכום ההמצאה (Summary of The Invention).

חשוב לעשות שימוש בתביעות קדימה רק כאשר:

(א) בקשת הפטנט הנוכחית (הפטנט המוסף) הוגש בשלב בו "הפטנט ההורה" הוא בסטטוס של בקשת פטנט ולא בסטטוס של פטנט שקובל.

(ב) יש לכל הפחות ממציא משותף בין רשימת הממציאים בבקשת הפטנט לבין רשימת הממציאים בבקשת "הפטנט ההורה" אליו מתייחסת תביעת הקדימה.

(ג) הבקשה שאנו מנסחים (הבקשה השנייה) מתייחסת לנושאים ולתביעות (CLAIMS) המפורטים בבקשת הפטנט ההורה (הבקשה הראשונה). הנושא הנתבע בדין קדימה מפורט ב"פטנט ההורה" באופן המאפשר לבעל מקצוע סביר לעשות שימוש וליצר את ההמצאה שנתבעה ב"פטנט ההורה".

היתרון שמעניק לנו תביעת קדימה הוא בכך שהבקשה תיבחן מבחינת חדשנות מהמועד בו הוגש "הפטנט ההורה" ולא מהמועד בו מוגשת הבקשה עצמה. דבר אשר יכול לשלול פרסומים כפרסומים קודמים (פרסום שקדם למועד בו הגשנו את בקשת הפטנט).

תחום ההמצאה (Field Of The Invention או Technical field)

תחום ההמצאה מסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בתחום המקצועי שבו נעשתה האמצאה.

את תחום ההמצאה יש לנסח תוך מתן תשומת לב לשיקולים מתחרים.

מצד אחד, תחום ההמצאה צריך להיות מנוסחת באופן רחב מספיק כדי להקיף את כל היישומים המגשימים את ההמצאה ולאפשר מונופול רחב ככל האפשר. מאידך, כדי להתמודד עם טענות של פרסום קודם והתקדמות המצאתית יש לנסח את תחום ההמצאה בצורה צרה ככל האפשר.

חשוב בניסוח תחום ההמצאה להתמקד במונחים פשוטים ובניסוח ברור וזאת כדי למנוע פרשנות דו משמעיות ביחס לפטנט.

הרקע של ההמצאה (Background of the Invention)

תקנה 20 לתקנות הפטנטים:

"א) הפירוט יכלול את הנושאים הבאים כסדרם:

(1) מבוא המסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח המקצועי שבו נעשתה האמצאה, עד כמה שהיה ידוע למבקש לאור האמצאה;"

פרק זה נועד כדי להסביר את:

א. הבעיה שבקשת הפטנט מבקשת להתמודד איתה.

ב. הפתרונות הקיימים כיום לבעיה – תיאור הידע הקודם, הקיים בתחום ההמצאה במועד הגשת הבקשה (state of the art).

ג. החסרות של הפתרונות הקיימים ביחס לבעיה המתוארת.

לפרק זה חשיבות רבה בהובלה של הבוחן למצב תודעתי מתאים אשר מאפשר לו להבין בהמשך (כאשר הוא קורא את התביעות ואת פירוט ההמצאה) את ההתקדמות ההמצאתית שיש בהמצאה ביחס לבעיה הקיימת בתחום.

פרק זה מסייע לנו להמחיש בפני בוחן הפטנטים את ההתקדמות שההמצאה מביאה מבחינה טכנולוגית ביחס לפתרונות הקיימים לבעיה שהפטנט מבקש להתמודד איתה, תוך הדגשה של הבעיות שיש בפתרונות הקודמים. קרי, בניסוח פרק זה עלינו לזהות את הבעיה שיש לפתור, עלינו להראות כמה קשה לפתור את הבעיה וזאת כדי שבהמשך בוחן הפטנטים יחשוב כי אכן היתה דרושה התקדמות המצאתית בפתרון המוצג בפטנט.

לעיתים, ניסוח פרק הרקע יכול להיות כרוך בהתייחסות לפטנטים אחרים ואולם, יש עורכי פטנטים המעדיפים לא לתאר פטנטים אחרים בשלב זה.

בניסוח פרק זה עלינו להבהיר: מה הבעיה שהפטנט מתמודד עימה > מה הפתרונות הקיימים לבעיה > מדוע הפתרונות הקיימים אינם יעילים.

פרק הרקע מסתיים בסיכום של הצורך הקיים בתחום ההמצאה.

פרק זה לא אמור להסביר מה ההמצאה שלנו! – טעות נפוצה בניסוח פרק הרקע היא דיון בהמצאה. אין לעשות זאת.

טעות נוספת נפוצה נוספת היא מתן פרשנות לפרסומים קודמים באופן שיכול להוות ידע קודם (prior art) ביחס להמצאה – ידע שיש בו כדי לצמצם את מונופול הפטנט. על כן, אנו ממליצים שלא להסביר בפרק זה כי הפניות לפטנטים אחרים מהווים ידע קודם.

פירוט האמצאה (General Description)

תת-פרק זה מכונה, לעיתים, “Summary of the Invention” או “Summary” או “General Description”.

סעיף 12א לחוק הפטנטים:

"הפירוט יכלול … את תיאורה … וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה"

תקנה 20 לתקנות הפטנטים:

"א) הפירוט יכלול את הנושאים הבאים כסדרם:

(2) תיאור האמצאה בהסתמכות על שרטוטים או הדגמות במידה הדרושה להבנתה;

יש שתי מטרות לפרק זה:

א. מילון אשר לפיו ניתן לפרש את התביעות תיאור.

ב. מתן אפשרות לבעל מקצוע להבין את האמצאה על מנת שיכול לבצעה.

פרק זה מנוסח תוך התבססות על התביעות. מטרתו היא להסביר את התביעות ובפרט להסביר את התביעה הבלתי תלויה בפטנט ואת התביעות התלויות. פרק זה צריך להיות רחב יותר מהתביעה הבלתי תלויה (Independent Claim).

החלק הראשון של סיכום ההמצאה הוא סיכום מתומצת של התביעה הבלתי תלויה (או מספר תביעות בלתי תלויות). יש לנסח סעיף זה על ידי שכתוב של התביעה הבלתי תלויה וזאת מתוך נקודת מבט מעט רחבה יותר. ככל וקימות תביעות בלתי תלויות רבות, על עורך הפטנטים לשלב אותן.

החלק השני של סיכום ההמצאה צריך להיות מוקדש לפירוט השדרוגים השונים המתוארים בתביעות התלויות.

החלק האחרון של סיכם ההמצאה באופן מסורתי היא מעבר לתיאור קצר של השרטוטים ואולם אנו ממליצים לסיים את פרק זה בתיאור בדבר היתרונות והיעילות של ההמצאה בהתמודדות עם הבעיות שהוצגו במסגרת פרק הרקע ועם הבעיות של הפתרונות הקיימים בתחום.

תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing)

התיאור הקצר של השרטוטים הוא רשימה של השרטוטים המצורפים במסגרת בקשת הפטנט והסבר קצר ביחס לכל שרטוט. בחלק זה אנו יכולים גם להחליף או להשלים את הכותרות או כיתובים שנמצאים בשרטוטים.

החשיבות של פרק זה הוא בהכוונה של בוחן הפטנטים לאלמנטים מסויימים בשרטוט.

תיאור מפורט של השרטוטים (Detailed Description Of The Drawing)

פרק זה הוא לא חזרה על פרק סיכום ההמצאה (שעוסק בתביעות).

פרק זה נועד להסביר את מה שרואים בשרטוטים וכן להסביר את התצורות המועדפות של ההמצאה כפי שהן באות לידי ביטוי בשרטוטים. על כן, יש עורכי הפטנטים שמכנים חלק זה בשם "תיאור המפורט של הישום המועדף" (Detailed Description of the Preferred Embodiment).

על עורך הפטנטים המנסח את הפטנט להשתמש בחלק זה כדי להדגים את ההמצאה ואת התצורות השונות לה, ולא בכדי לתאר שוב את לב ההמצאה, שכן תיאור לב ההמצאה מתואר בפרק התביעות או בפרק סיכום ההמצאה.

פרק זה בדרך כלל מתרכז ברובו ביישומים השונים של ההמצאה – במוצרים השונים שנובעים מההמצאה. אורכו של פרק זה תלוי במספר היישומים (השדרוגים) של בסיס ההמצאה (התביעה הבלתי תלויה).

מבנה פרק פירוט ההמצאה:

א. ניסוח פרק זה אמור להתחיל בתיאור מפורט של השרטוטים.

ב. לאחר מכן יש לתת מספר דוגמאות ונתונים ביחס לכל תצורה. יש להסביר את התצורה וזאת בתחילה בסקירה רחבה של ארבעה או חמישה מרכיבים עיקריים בתצורה, ולאחר מכן יש להתמקד ביתר המאפיינים של כל אחד מהמרכיבים בתצורה.

אנו ממליצים לפרט בתחילה מספר מצומצם של רכיבים או חלקים, ולאחר מכן בפסקאות נפרדות לדון בכל אחד מהרכיבים או החלקים האלה בפירוט רב יותר.

אנו ממליצים לפרט את כל הפרמטרים הרלוונטיים לרכיב המתואר, ולאחר מכן להציג את כל החלופות המתוארות עבור כל אחד מהפרמטרים הללו. ברגע שהפרמטרים מפורטים, עורך פטנטים יכול בקלות לפרט את החלופות ביחס לכל אחד מהפרמטרים הללו.

התיאור המפורט אמור להסתמך ולהפנות לכל חלק וחלק בשרטוטים (לפי מספור) באופן המאפשר לבעל מקצוע סביר לבצע את ההמצאה וליצר על בסיסה מוצר. מומלץ להכין את השרטוטים על גיליונות שרטוטים ולא בגוף הפירוט. בפירוט יש לכלול רשימה של השרטוטים.

תביעות (Claims) – מונופול הפטנט

סעיף 13 לחוק הפטנטים:

"א. הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.

(ב) ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט."

תקנה 20 לתקנות הפטנטים:

"א) הפירוט יכלול את הנושאים הבאים כסדרם:

(3) תביעה המגדירה את האמצאה בצורה תמציתית וברורה.

חלק זה שבפטנט הוא החלק החשוב ביותר בפטנט, הוא מגדיר את מונופול הפטנט ואפשר לראות ביתר חלקי הפטנט כמילון (או כלקסיקון) לפרק זה.

מסקנה זו נובעת מכך שהפרה של פטנט היא מוצר הכולל לפחות את כל הרכיבים שבתביעה בלתי תלויה שבפטנט. אם חסר במוצר המתחרה רכיב אחד מרכיבי בתביעה הבלתי תלויה, אותו מוצר לא יחשב כמוצר מפר.

בפרק התביעות אנו מגדירים את המונופול של בקשת הפטנט ופרק זה מורכב מתביעות לא תלויות (Independent Claim) – המהוות את לב הפטנט ומתביעות תלויות (Dependent Claim) – המהוות שדרוגים של התביעות הלא תלויות.

על עורך הפטנטים להתמקד בניסוח התביעות הלא תלויות (תביעות עצמאיות) מתוך מטרה לחסום את השוק וליצור מונופול רחב ככל האפשר ולא מתוך ניסיון לתאר את המוצר של הלקוח.

על התביעות להיות מנוסחות בצורה ממוקדת תמציתית וברורה.

לפירוט והמלצות ביחס לניסוח תביעה בלתי תלויה>> ראו מאמר בלינק זה.

לעניין ניסוח התביעות יש שני כללים סותרים:

מחד, יש להימנע מהגדרה רחבה מדי של מונופול התביעה הבלתי תלויה, שנובעת מהכללה של מינימום רכיבים בתביעה הבלתי תלויה. מצב זה עשוי לגרום לפטנט להיפסל:

א. הן, על ידי בוחן הפטנטים בשלב בחינת הפטנט ברשות הפטנטים.

ב. או להיפסל, לאחר קבלת הפטנט, במסגרת תקיפה עקיפה בבית משפט כאשר נתבע טוען כי הפטנט לא היה צריך להירשם וכי הבוחן טעה כשקיבל את הפטנט לרישום.

ג. או להיפסל, במסגרת הליך לביטול פטנט, בו מבקש ביטול פטנט טוען בפני רשם הפטנטים כי הפטנט לא היה צריך להירשם וכי הבוחן טעה כשקיבל את הפטנט לרישום.

כאשר יש מספר פגמים אשר עשויים להוביל לבטלות פטנט בשל הגדרה רחבה מדי של מונופול התביעה הבלתי תלויה והם:

א. הטענה כי התביעה כללית ולא ברורה עד כי היא מתארת הן את האמצאה והן את הידע הקודם הקיים בתחום.

ב. הטענה כי התביעה המתוארת בפטנט חסרת חידוש לעומת פרסום ספציפי הקודם למועד הגשת הבקשה.

ג. הטענה כי התביעה המתוארת בפטנט חסרת התקדמות המצאתית בשל שילוב טריוויאלי של מספר פרסומים שקדמו למועד הגשת הבקשה לפטנט.

על כן, מומלץ להימנע מהגדרה רחבה מדי של מונופול התביעה הבלתי תלויה.

מאידך, הגדרה צרה מדי של מונופול התביעה הבלתי תלויה, שנובעת מהכללה של מקסימום רכיבים בתביעה הבלתי תלויה, עלולה שלא להגן על כל התצורות להגשמה של האמצאה ולאפשר מונופול צר מידי.

קרי, ניסוח פטנט, הכולל תביעה בלתי תלויות מרובות תנאים, לא תאפשר הגנה אפקטיבית לפטנט וזאת, בשל התנאים המרובים הנכללים בתביעה הבלתי תלויה (בדרך כלל בתביעה מספר 1 לפטנט).

קרי, מתחרה יכול בקלות לעקוף את מונופול הפטנט על ידי כך שבמוצר המתחרה שלו, אחד מהאלמנטים שבתביעה הבלתי תלויה יהיה חסר או שונה במוצר המתחרה.

על כן, מומלץ להימנע מהגדרה צרה מדי של מונופול התביעה הבלתי תלויה.

לסיכום, כאשר מנסחים את התביעות יש: מחד, "לחשוב בראש של עורך פטנטים" אשר מטרתו היא לעבור את הליך הבחינה ולתאר את התביעה הבלתי תלויה הכוללת מספיק רכיבים אשר יאפשרו את הצלחת הבחינה ביחס לידע הקודם וביחס לדרישת בהירות התביעה.

מאידך, "לחשוב בראש של עורך דין" אשר מטרתו לייצג בבית משפט, בתביעה להפרת פטנט, כאשר הפטנט יוצר חסימה אפקטיבית של מוצרים הנטענים כמפרים פטנט.

תקציר (Abstract) – אין חובה בישראל להגיש תקציר

התקציר (Abstract) הוא תמצות של סיכום ההמצאה (Summary of The Invention) ב 5 עד 10 שורות ומטרתו היא לסכם במספר משפטים את התביעות של הפטנט.

התקציר (Abstract) צריך להיות רחב יותר מסיכום ההמצאה (Summary of The Invention).

התקציר לא יוכל לשמש לצורך פירוש היקף תביעת הפטנט ואין חובה בחוק להגיש תקציר אמצאה כחלק מהפטנט.

השרטוטים (Drawing)

סעיף 12א לחוק הפטנטים:

" הפירוט יכלול… שרטוטים לפי הצורך"

השרטוטים של בקשת הפטנט נועדו לשמש לצורך פרשנות התביעות. כל תביעה בפטנט שניתן לשרטט אותה אומרה להיות מגובה בשרטוט מתאים.

השרטוטים שבפטנט אמורים לתאר את התצורות השונות של ההמצאה ושל השדרוגים השונים להמצאה. על כן, השרטוטים צריכים להיות פשוטים, והם אמורים לכלול אך ורק את אותם אלמנטים שמראים את הבדלים ביחס לידע הקודם.

אנו ממליצים לעשות שימוש בשרטוטי פרספקטיבה אשר ממחישים בצורה מיטבית את ההמצאה הבאה לידי ביטוי בשרטוט.

בדרך כלל, חשוב לכלול את השרטוטים הבאים:

1. מבנה: שרטוטים הממחישים את כל רכיבי המוצר ומבנה המוצר.

2. הפעלה: שרטוטים הממחישים את אופן ההפעלה של המוצר לפי שלבים (אפשר בקומיקס).

3. שדרוגים: שרטוטים הממחישים את השדרוגים האופציונליים של המוצר.

הסדר מומלץ לניסוח הפטנט

למרות שחלקי הפטנט מוצגים לעיל בסדר בו הם אמורים להופיע בבקשת הפטנט בתצורתה הסופית, אין זה הסדר בו אנו ממליצים לעבוד כאשר אנו מנסחים פטנט.

להלן סדר העבודה המומלץ לניסוח בקשת פטנט:

א. יש להתחיל בניסוח התביעה הבלתי תלויה (Independent Claim), המהווה את לב הפטנט.

התחלה בניסוח של התביעה הבלתי תלויה לפני הגדרת פירוט ההמצאה ו/או הרקע נועד כדי למנוע מעורך הפטנטים מלהתמקד ביישום ספציפי ומאלץ אותו להתמקד בהמצאה המופשטת.

ב. לאחר מכן, עלינו לנסח את התביעות התלויות (Dependent Claim), המהוות שדרוגים לא הכרחיים של התביעה הבלתי תלויה (שדרוגים שלא דרושים ללב ההמצאה).

ג. לאחר מכן עלינו לנסח את סיכום ההמצאה (Summary of The Invention).

ד. לאחריו התקציר (Abstract).

ה. כותרת הפטנט (Title).

ו. סיכום ההמצאה (Summary of The Invention) מתבסס על התביעה הבלתי תלויה (והוא רידוד של התביעה הבלתי תלויה).

ז. הרקע (Background) – בסדר דברים זה אנו כותבים את הרקע כמענה ללב ההמצאה ולא להפך. בשלב זה עורך הפטנטים יכול לנסח את הפטנט מתוך מודעות והדגשה של המסקנה שנובעת מהרקע לפיה: (א) קיימת בעיה טכנולוגית, (ב) יש לבעיה זו פתרונות בשוק (ג) ואולם פתרונות אלו אינם טובים והם בעלי חסרונות (חסרונות שההמצאה שלנו נועדה להתמודד).

כדי לכתוב רקע על המנסח לדעת "מה הסוף של הסיפור", מהו לב ההמצאה – דבר שהובהר כמובן בחלקים הקודמים שנכתבו. על כן, הרקע צריך לדון באופן בלעדי בנושאים שיוצרים את הבעיה אותה ההמצאה נועדה לפתור.

ח. התיאור של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) והתיאור המפורט (Detailed Description) נכתבים ביחד מאחר והם מתמקדים בתצורות ספציפיות של ההמצאה. והתיאור המפורט מפנה ומסביר כל לכל חלק וחלק בשרטוטים.

ההגיון בסדר הדברים שהוצג לעיל נובע מיחסי האבהות בין חלקי הפטנט השונים.

טיפים אחרונים לניסוח בקשת פטנט

1. ניסוח קצר וברור

עיקרון חשוב בניסוח בקשת פטנט הוא עיקרון KISS (Keep It Simple, Stupid). בקשות לפטנטים מסובכות מקשות על הבנת הפטנט גם כאשר הוא נבחן על ידי בוחן הפטנטים וגם כאשר בית המשפט מנסה לפרש אותו.

לכן ככל ועורך הפטנטים ינסה "להסתיר את האמת" עם עודף מלל וניסוח מעורפל יש להניח כי הדבר יתברר בהמשך ועשיו לסכן את הפטנט או לתת למפר דרך "לעקוף את הפטנט".

פטנט הוא חזק כאשר עורך הפטנטים מתאר את הפטנט בצורה ברורה, בהירה ושאינה מסובכת יתר על המידה.

מנגד, יש להיזהר בניסוח קצר מידי ופשטני מידי, בו אנו עלולים להשמיט מידע קריטי ביחס להמצאה ולהפוך את ההמצאה לאבסטרקטית, כך שאיש מקצוע לא יכול לבצע אותה.

2. כותרות רבות

אנו ממליצים על שימוש רב בכותרות משנה. שימוש שכזה יסייע בניסוח הפטנט ויקל על בוחן הפטנטים ועל והשופט כאשר הם ינסו להבין ולפרש את הפטנט.

3. משפטים קצרים

משפטים ארוכים הם מסורבלים ובלתי מובנים ובדרך כלל כוללים מספר מסרים סותרים שעורך הפטנטים מנסה להעביר. פיצול של משפטים ארוכים מאלץ את עורך הפטנטים להתמקד במסר בודד והוא מסייע לשופט ולבוחן הפטנטים להבין את כוונת עורך הפטנטים.

שאלות חשובות בנושא רישום פטנט:

לרישום פטנטים או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:

דרורי סתיו ושות', עורכי דין ועורכי פטנטים:

טל:03-6005572

פקס:03-6005531

דוא"ל:office@dwo.co.il

למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו את המאמר בקישור זה.