רישום זכויות יוצרים בישראל ובארה״ב: בישראל, ככלל, זכות יוצרים נוצרת ביצירה מקורית כשמתקיימים תנאי החוק ואין מרשם רישום ממלכתי המקנה את הזכות. בארה״ב הזכות נוצרת גם ללא רישום, אך הרישום במשרד זכויות היוצרים הפדרלי עשוי להקנות יתרונות דיוניים וראייתיים. התנאים לתביעה ולפיצויים סטטוטוריים משתנים, ובפרט יש להבחין בין יצירה אמריקאית ליצירה זרה ובין רישום לפני הפרה לרישום במועד אחר.
במאמר זה נענה על השאלה האם יש צורך בהפקדת זכויות יוצרים בארץ ובעולם?, נסביר באילו מדינות ניתן לבצע הפקדה של זכויות יוצרים, נסביר את היתרונות בהפקדת של זכויות יוצרים (בדגש על רישום זכויות יוצרים בארה"ב) ולבסוף, נמליץ על הפעולות הנדרשות לצורך ההפקדה.
בפתח המאמר נזכיר כי זכות יוצרים היא זכות המעניקה בלעדית לשימוש ביצירות מוחשית כגון: סרט, צילום, יצירה מוזיקליות, יצירות כתובות (מאמר), יצירות חזותיות (ציור), משחקי וידאו ותכונות מחשב (UI / SOURCE CODE) וכיו"ב. זכות יוצרים אינה מגנה על רעיון – רעיון טכנולוגי יכול להיות מוגן בפטנט (ולא בזכות יוצרים) – למאמר על הליך רישום פטנט>> ראו קישור זה.
ככלל אין צורך ברישום לצורך קיום זכות יוצרים
הכלל: בישראל ובמדינות המחויבות לעקרון ההגנה האוטומטית לפי אמנת ברן, זכות יוצרים עשויה להתקיים ביצירה מוגנת גם בלי הליך רישום, ואין צורך ברישומה. גישה זו לפיה זכות היוצרים מתממשת ללא צורך ברישום באה לידי ביטוי בחוקים המדינתיים ובאמנות הקניין הרוחני השונות ובראשן אמנת ברן (1886) – אמנה שמרבית מדינות העולם הן צד לה.
החריג: יש מדינות המאפשרות רישום רשמי של זכויות יוצרים, ובראשן ארצות הברית, ולעומתן מדינות המאפשרות הפקדה או תיעוד של יצירה לצורכי ראיה בלי ליצור רישום שמקנה את הזכות. לכן אין לראות בכל מנגנון הפקדה במדינה זרה מרשם זכויות יוצרים רשמי.
מטרת הליך לרישום זכויות יוצרים
הליך רישום של זכויות היוצרים נועד לשרת מטרה עיקריות והיא הוכחה ראייתית לצורך אימות של תאריך היצירה וקיבוע של תוכן היצירה המתבקשת להגנה, כך שבמקרה של תביעה משפטית לבעל זכויות היוצרים תהיה הוכחה חזקה בידו ממקור ממשלתי רשמי באשר למועד הרישום ונוסח הרישום.
בארה"ב הליך של רישום זכויות יוצרים משרת מטרה נוספת והיא האפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק (פיצוי סטטוטורי) בהליך משפטי בארה"ב (כמפורט להלן) – למאמר מורחב בנושא פיצוי ללא הוכחת נזק>> ראו קישור זה .
רישום זכויות יוצרים בארה"ב
בארה"ב זכויות יוצרים מוענקות אוטומטית למחבר יצירה של מקורית (בכפוף לדרישות הבסיסיות שבחוק האמריקאי לקיום הזכות). עם זאת, בארה"ב קיים הליך של רישום זכויות, אשר נועד להעצים את היקף ההגנה של בעל זכויות היוצרים.
בארה"ב רישום זכויות יוצרים עשוי להשפיע על התביעה ועל הסעדים. סעיף 411(a) קובע בדרך כלל דרישת רישום או סירוב לרישום לפני הגשת תביעת הפרה לגבי יצירות שמקורן בארה"ב, אך לא באופן זהה לגבי יצירות זרות. סעיף 412 מסדיר את התנאים לזכאות לפיצויים סטטוטוריים ולשכר טרחת עורך דין, לרבות חשיבות מועד הרישום וחריג הרישום בתוך שלושה חודשים מהפרסום הראשון.
בארצות הברית, תחשיב נזק בתחום זכויות יוצרים מוסדר בסעיף 504 לקוד האמריקאי (U.S. Code). לפי הוראות סעיף זה קיימים שני מסלולים לפיצוי התובע: האחד, הנזק שנגרם בפועל לבעל הזכות והרווח שהפיק המפר מההפרה והאחר, פיצוי סטטוטורי. הפיצוי הסטטוטורי נע בדרך כלל בין 750$ ל־30,000$ לכל יצירה שהופרה, ולא לכל פעולה מפרה. בהפרה מכוונת ניתן לפסוק עד 150,000$ לכל יצירה שהופרה, בכפוף לתנאי הזכאות בחוק.
הליך רישום זכויות יוצרים בארה"ב
הליך הרישום בארה"ב נעשה באמצעות הגשת בקשה, תשלום אגרה והגשת עותק מתאים של היצירה למשרד זכויות היוצרים של ארצות הברית (U.S. Copyright Office). עותקים המוגשים עשויים לשמש גם את אוספי ספריית הקונגרס, אך אין זהות בין רישום זכויות יוצרים לבין הפקדה בספרייה. דרישת הפקדה זו נועדה לשרת שתי מטרות. ראשית, אם מתעוררת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, הבעלים עשוי להוכיח כי החומר המופר הוא בדיוק אותו חומר שעבורו הבטיח הבעלים את רישום. שנית, דרישה זו מסייעת לספריית הקונגרס לבנות את אוסף העבודות שלה.
לצורך הפקדה של זכויות יוצרים דרושים הפרטים הבאים: פרטי המבקש, פרטי היוצר, תאריך הפרסום הראשון, מדינת הפרסום והיצירה שנועדה להפקדה.
משרד זכויות היוצרים בוחן את הבקשה ואת כשירות היצירה לרישום, ובכלל זה את הדרישה לביטוי מקורי וההבחנה בין ביטוי מוגן לבין רכיבים שאינם מוגנים. אין מדובר בבדיקה טכנית גרידא, אך הרישום גם אינו הכרעה שיפוטית מחייבת בשאלת הבעלות או ההפרה.
משך הטיפול בבקשת הרישום משתנה לפי אופן ההגשה, מורכבות הבקשה ועומס העבודה של משרד זכויות היוצרים האמריקאי. אין להסתמך על זמן קבוע של תשעה חודשים; את זמני הטיפול יש לבדוק בפרסומי המשרד. במקרים מתאימים ניתן לבקש טיפול מזורז בכפוף לתנאיו ולאגרה.
מה לרשום? מה להפקיד?
הליך רישום של יצירה במרשם בארה"ב מצריך שיקול דעת מורכב ביחס להחלטה: "מה לרשום?".
שיקול דעת זה נדרש מאחר והפרה נחשבת להעתקה של חלק מהותי ביצירה. כאשר בית המשפט הוא הגורם אשר מחליט מהו החלק המהותי ביצירה.
על כן, הרישום מתעד את היצירה ואת היקף התביעה לרישום כפי שהוגשו, אך אינו קובע כשלעצמו שחלק שנרשם בנפרד הוא חלק מהותי שהעתקתו תיחשב להפרה. מהותיות ההעתקה והיקף ההגנה נבחנים לפי הדין והנסיבות.
ומכאן, שההחלטה מה לרשום תלוי במהות היצירה ובהגנה המתבקשת ביצירה.
כך למשל, במידה ואנו מבקשים הגנה על תצוגת מסך של תוכנה (בהתעלם משאלת המשמעות של הגנה מקבילה לעיצוב (מדגם) וזכות יוצרים, למאמר בנושא היחס בין הגנת מדגם להגנת זכויות יוצרים>> ראו קישור זה).
נשאלת השאלה האם לכלול במסגרת רישום אחד את כלל המסכים של התוכנה או לפצל את המסכים והחלקים שלהם לרישומים שונים?
רישום נפרד של רכיבי יצירה אינו הופך כשלעצמו כל רכיב למוגן או כל העתקה של רכיב להעתקה של חלק מהותי. יש לבחון מהו הביטוי המקורי המוגן, אילו רכיבים נכללו ברישום והאם בוצעה העתקה של ביטוי מוגן בהיקף מהותי בהתאם לדין החל.
ואילו, אם נרשום את כלל החלקים כמכלול ורק רכיב אחד יועתק מכלל החלקים יועתק, יוכל המפר לטעון כי אין המדובר בחלק מהותי ביצירה ועל כן אין המדובר בהפרה.
על כן, כדי להגן בצורה האפקטיבית על זכות יוצרים ביצירה המורכבת מחלקים רבים, יש לבחון אם חלק מסוים של היצירה הוא יצירה מקורית עצמאית המצדיקה בקשת רישום נפרדת. פיצול אוטומטי של כל רכיב לבקשות רבות אינו מבטיח הגנה נפרדת ואינו נדרש בכל מקרה.
למשל, במשחק Clash Royale, כמוצג במסך משמאל, אפשר לבחון אילו רכיבים חזותיים במסך הם ביטוי יצירתי מקורי שניתן להגדירו בתביעת הרישום, ואם יש הצדקה להגיש בקשות נפרדות לרכיבים מסוימים.
מה לא ניתן לרשום?
בארצות הברית, זכויות יוצרים אינן ניתנות לרישום על סוגים מסוימים של יצירות. הנה רשימה של מה שלא ניתן לרשום כזכויות יוצרים:
רעיון, תהליך, מערכת או שיטה: זכויות יוצרים מגינות על הביטוי של רעיון, לא על הרעיון עצמו. כך, תהליך או מערכת אינם יכולים להיות מוגנים בזכויות יוצרים.
עובדות או נתונים: זכויות יוצרים מגינות על הדרך שבה עובדות או נתונים מוצגים, ולא על העובדות או הנתונים עצמם.
עבודות שלא נכתבו או נוצרו: יצירות שאינן מקובלות ככתובות, כגון רעיונות לא כתובים או שיחות לא מתועדות, אינן מוגנות.
כותרות, שמות, לוגואים ותיאורים קצרים: זכויות יוצרים אינן מגינות על כותרות קצרות, שמות, לוגואים או תיאורים קצרים.
יצירות שכבר נכנסו לציבור: יצירות שהן חלק מהנחלת הציבור (public domain), כלומר, שהזכויות היוצרים שלהן פגו, אינן ניתנות לרישום.
יצירות שנעשו במטרה להפר זכויות יוצרים אחרות: יצירות שמשתמשות בחומרים מוגנים על מנת להפר את זכויות היוצרים של אחרים לא יהיו זכאיות לרישום.
תכנים ציבוריים (common property): עבודות שמוגנות על ידי זכויות יוצרים לא כוללות את חומרי הרקע הציבוריים כגון מאגרי נתונים ציבוריים או תוכן שפורסם על ידי ממשלות.
מוצר שימושי או פונקציונאלי: כלל בעייתי לקבל הגנה או לרשום זכויות יוצרים (בארה"ב) על מוצר שימושי, מאחר וזכויות יוצרים מגנות על יצירות בעלות אופי אומנותי או ספרותי, ולא על מוצרים פונקציונליים.
יצירות לא מקוריות: כדי לקבל הגנה בזכויות יוצרים, היצירה צריכה להיות מקורית ולבעלות אופי יצירתי. מוצרים שימושיים כמו צעצועים, מכשירים או פריטי עיצוב שמבוססים על פונקציות פשוטות לרוב לא עומדים בדרישות האלה, אלא אם כן יש להם גם אלמנטים יצירתיים יוצאי דופן.
עיצוב מול פונקציה: אם העיצוב של המוצר הוא פשוט או מבוסס על צורות גיאומטריות רגילות, ולא כולל עיצוב ייחודי או יצירתי, לא ניתן לרשום עליו זכויות יוצרים. לדוגמה, אם יש למוצר רק פונקציה בסיסית וללא עיצוב מיוחד או יצירתי, הוא לא יהיה זכאי לרישום זכויות יוצרים. במקרים רבים, אם המוצר שלך כולל אלמנטים יצירתיים יוצאי דופן (למשל ביצירה דו-ממדית המקובעת על גבי חפץ), ייתכן שתוכל להגן עליהם באמצעות זכויות יוצרים, אך יש צורך להדגיש את היצירתיות והמקוריות של אותם אלמנטים.
למידע נוסף ביחס לעיון במרשם זכויות היוצרים בארה"ב ראו מאמר זה בקישור זה.
מאמרים נוספים באשכול: רישום והגנה על זכויות יוצרים
פיצוי ללא הוכחת נזק בקניין רוחני | הפרת זכות יוצרים בחוברת לימוד
