קטגוריה: סימני מסחר

לא כל שם מקורי או בעל אופי מבחין כשיר לרישום כסימן מסחר. סעיף 11(1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב–1972, מונע רישום של סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו, על חסותו של הנשיא, או על קשר

כאשר מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים סבורה שבקשה לרישום סימן מסחר אינה עומדת בדרישות הדין, המבקש רשאי להתמודד עם ההשגות שהועלו כלפיה. אם ההשגות לא נפתרו במהלך הבחינה, ניתן, בתנאים הקבועים בתקנות, לבקש להשמיע טענות בפני רשם סימני המסחר בהליך

כאשר מוגשת בקשה לרישום סימן מסחר הדומה לסימן קודם, אחת השאלות החשובות היא אם הדמיון עלול להטעות את ציבור הלקוחות באשר למקור הטובין או השירותים. הפסיקה פיתחה לצורך בחינת הדמיון המטעה את "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הטובין,

עילות סירוב לרישום סימן מסחר אינן מוגבלות לשאלה אם השם שנבחר מקורי או מושך מבחינה מסחרית. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב–1972, דורשת שהסימן יוכל להבחין בין טובין או שירותים ממקורות שונים, ובסעיף 11 קבועות עילות נוספות שבגינן סימן אינו

כשירות לרישום סימן מסחר נבחנת בראש ובראשונה לפי יכולתו של הסימן להבחין בין הטובין או השירותים של בעליו לבין אלה של אחרים. סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב–1972, קובע כי סימן אינו כשר לרישום אם אין בו אופי

בקשה לרישום סימן מסחר נבחנת בדרך כלל לפי סדר הטיפול בבקשות במחלקת סימני המסחר. כאשר קיימת הצדקה מיוחדת להקדמת הטיפול, אפשר להגיש לרשות הפטנטים בקשה לבחינה מזורזת, המכונה גם ״בחינה על אתר״. זהו מנגנון להקדמת הבדיקה של בקשה שכבר הוגשה,

סימן מסחר הוא סימן שמאפשר לציבור לזהות את מקורם המסחרי של מוצרים או שירותים ולהבחין בינם לבין מוצרים או שירותים של עסקים אחרים. הסימן יכול להיות שם מותג, מילה, לוגו, צירוף של אותיות ומספרים או סימן אחר העומד בדרישות הדין.

מטרתם של דיני סימני המסחר אינה רק להגן על שם מסחרי של עסק. ההגנה נועדה גם לאפשר לצרכנים להבחין בין מקורות מסחריים, למנוע הטעיה, לעודד השקעה במוניטין ובאיכות ולהבטיח שתחרות תתקיים בלי שמתחרה ייהנה שלא כדין מן הזיהוי שנבנה סביב