ביום 31.10.2024 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט אביגדור דורות, את ערעורה של עמותת נטפרי על החלטת סגנית רשם הפטנטים שלא לבטל את פטנט מס׳ 225819 של חברת נטספרק בע״מ. פסק הדין, עש״א 55911-02-23 נטפרי (ע״ר) נ׳ נטספרק בע״מ, עוסק ביחס שבין פגמים בבחינת בקשת פטנט, חובת הגילוי של פרסומים קודמים, הטענות להיעדר חידוש והתקדמות המצאתית, ומידת ההתערבות של בית המשפט בקביעות מקצועיות של רשות הפטנטים.
הרקע: פטנט לסינון תוכן היררכי בדפי אינטרנט
נטפרי היא עמותה הפועלת לאפשר גישה לאינטרנט לציבור החרדי באמצעות שירותי סינון תכנים. נטספרק מחזיקה בפטנט שכותרתו ״שיטה ומכשיר לסינון תוכן היררכי״. האמצאה עוסקת בניתוח מבנהו ההיררכי של דף אינטרנט כדי לזהות ולהסתיר תוכן שאינו רצוי, מבלי למנוע בהכרח צפייה בתוכן האחר שבדף. במסגרת זו נבחנים מיקומו של התוכן במבנה הדף והיחסים בין חלקיו.
ביום 4.9.2018 הגישה נטפרי בקשה לביטול הפטנט. במהלך הליך הביטול התירה סגנית הרשם תיקון של פירוט הפטנט. בעקבות התיקון נותרו 19 תביעות, ובהן שתי תביעות עצמאיות. נטפרי הציגה חוות דעת של עורך פטנטים מטעמה, ואילו נטספרק הגישה חוות דעת ותצהיר של מי שייצג אותה במהלך בחינת הבקשה. ביום 22.12.2022 דחתה סגנית הרשם את בקשת הביטול, ועל כך הוגש הערעור.
העילות לביטול הפטנט
נטפרי טענה להיעדר חידוש לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים, היעדר התקדמות המצאתית לפי סעיף 5, תיאור שאינו מאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה לפי סעיף 12, וטענות נוספות הנוגעות לפירוט וליעילות לפי סעיפים 3 ו־13. לצד הטענות הטכנולוגיות נטען כי לא בוצעה בחינה מהותית תקינה של בקשת הפטנט, וכי נטספרק לא מסרה לרשות פרסומים קודמים כנדרש לפי סעיף 18 לחוק.
לשיטת נטפרי, במהלך הבחינה נוצר בלבול בין מסמכי בקשת הפטנט ובין מסמכים של בקשה אחרת, ולכן הבוחן לא נחשף לכל התביעות, השרטוטים והידע הקודם הרלוונטיים. נטפרי הוסיפה כי אי מסירת הפרסומים אינה טעות בתום לב אלא התרשלות כה חמורה שיש לראות בה הפרת חובת הגילוי המצדיקה סנקציה.
חידוש, התקדמות המצאתית ותיאור האמצאה: הריסון כלפי קביעות הרשם
בית המשפט הדגיש כי טענות להיעדר חידוש, היעדר התקדמות המצאתית ותיאור לקוי של דרכי ביצוע האמצאה מצויות בליבת המומחיות של רשם הפטנטים. סגנית הרשם בחנה את הפרסומים שהציגה נטפרי, את פירוט הפטנט ואת עדויות המומחים, וקבעה כי הפרסומים אינם מגלים את הרכיב המרכזי באפשרות לסנן תוכן על פי המבנה ההיררכי של הדף והיחסים בין תת־המבנים שלו.
כמו כן, סגנית הרשם קבעה כי נטפרי לא פירטה כיצד הצירופים שהציעה בין פרסומים קודמים היו מובילים בעל מקצוע ממוצע לאמצאה בדרך מובנת מאליה. בית המשפט לא מצא פגם המצדיק להתערב במסקנותיה המקצועיות. יש להבחין בין קביעה זו לבין כלל שלפיו כל פטנט שעבר בחינה חסין מפני ביטול: ההכרעה נבעה מן התשתית הראייתית והנמקות ההחלטה במקרה המסוים.
כשלים בבחינה הראשונית אינם מבטלים בהכרח פטנט
בית המשפט לא התעלם מן הטעויות שנפלו בהליך בחינת הבקשה. מן המסמכים עלה כי אירעו תקלות הן מצד בא כוחה של נטספרק והן מצד הבוחן. אולם במהלך הליך הביטול סגנית הרשם בחנה מחדש ולעומק את כשירות האמצאה, לאחר תיקון הפירוט ותוך עיון במסמכים ובפרסומים שעליהם הצביעה נטפרי.
משהתקיימה בחינה מהותית במסגרת הליך הביטול ונטפרי קיבלה הזדמנות מלאה לשכנע שיש מקום לביטול הפטנט, לא היה בעצם הטעויות הראשוניות כדי לחייב את ביטולו. בית המשפט הדגיש כי השאלות בדבר חוקיות ההליך ואי הגשת פרסומים קודמים הן שאלות משפטיות שניתן לבררן בערעור, גם כאשר בית המשפט נוקט ריסון ביחס לקביעות טכנולוגיות וממצאים מקצועיים.
חובת הגילוי לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים ורכיב תום הלב
סגנית הרשם מצאה כי בעלת הפטנט לא עמדה בחובת הגשת רשימת האסמכתאות הנדרשת בדין. עם זאת נקבע כי ההפרה לא נעשתה בחוסר תום לב: לא הוכח ניסיון מכוון להסתיר מן הרשות מסמכים או מידע, והראיות מלמדות על התנהלות שגויה בתהליך הבחינה, שלא הוכח כי נועדה להטעות.
בערעור טענה נטפרי כי רשלנות רבתי של בא כוח בעלת הפטנט אינה יכולה להיחשב טעות בתום לב. בית המשפט קבע כי הטענה הועלתה לראשונה בערעור ומהווה הרחבת חזית. למעלה מן הצורך קבע כי בנסיבות המקרה אין בסיס לקביעה שהטעויות, גם אם הן משמעותיות, מלמדות על כוונת הטעיה או על ידיעה הנדרשת להפעלת הסנקציות לפי סעיף 18ג.
פסק הדין אינו פוטר מבקשי פטנט מחובת גילוי הפרסומים הקודמים; הוא מבחין בין הפרת חובה זו לבין הוכחת יסוד נפשי והשלכותיו, תוך התחשבות בכך שהפטנט נבחן מחדש בהליך הביטול.
מידת ההתערבות בהחלטות רשות הפטנטים
השופט דורות עמד על מעמדה של רשות הפטנטים כרשות מנהלית מקצועית ומומחית. ביקורת שיפוטית על החלטותיה אינה נשללת, אך יש לייחס משקל לממצאים עובדתיים, להתרשמות מן העדים ולהערכות טכנולוגיות שנעשו בידי הרשות. לעומת זאת, שאלות של פרשנות החוק, הנמקה חסרה או סטייה מהלכה מחייבת עשויות להצדיק התערבות.
בהקשר זה הפנה בית המשפט לספרו של יונתן דרורי, ״דיני פטנטים״, כרך שני (2023), עמ׳ 821 ו־824, בדיון על הביקורת השיפוטית על החלטות רשם הפטנטים. ראו גם את תחום ליטיגציית הפטנטים ואת המדריך לסעד הצהרתי בדבר אי־הפרת פטנט, העוסק בהליך אחר מתחום סכסוכי הפטנטים.
תוצאת פסק הדין והמשמעות המעשית
הערעור נדחה. בית המשפט השאיר את החלטת סגנית הרשם על כנה וחייב את נטפרי לשלם לנטספרק הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ש״ח. לפסק הדין משמעות בעת תכנון בקשת ביטול פטנט: יש לאסוף ולנתח את הפרסומים הקודמים ביחס לכל רכיב של תביעות הפטנט, להציג מהלך מנומק של היעדר התקדמות המצאתית ולהבחין בין פגם פרוצדורלי לבין פגם המבסס ביטול לפי הדין.
הסוגיות נדונו בפסק הדין מיום 31.10.2024, עש״א 55911-02-23. אין לראות בהכרעה אישור לכך שכל כשל בהגשת ידע קודם הוא חסר נפקות; ההחלטה נסמכה על בחינה מחודשת שנערכה ועל ממצאים בדבר תום הלב והכשירות הטכנולוגית.
להסבר מפורט על העילות והליך ביטולו של פטנט רשום ראו את המדריך לביטול פטנט בישראל, ולדרכי השגה על החלטות הרשם ראו את המדריך לערעור על החלטת רשם הפטנטים.
מאמרים נוספים בנושא ביטול פטנטים והליכי רשם
ליטיגציית פטנטים | תביעה לסעד הצהרתי בדבר אי־הפרת פטנט | מחלוקת על ציון שם הממציא | הספר דיני פטנטים
